Miryam's Critique of Moshe and his Cushite Marriage/1/he
ביקורת מרים על משה והכושית
הקדמה
תלונה כפולה
במדבר י"ב נפתח עם התלונות של מרים ואהרן על משה:
(א) וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח.
(ב) וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה' הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע ה'.
הפסוקים הללו מעלים מספר שאלות:
- מיהי "הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית" שלקח משה,1 ומתי הוא עשה זאת? מדוע משה לקח אישה שנייה בנוסף לאשתו המוזכרת, צפורה, ומדוע הוא לקח אישה מכוש ולא אחת מבנות עמו?
- למה מרים ואהרן הנגדו לנישואין אלה?
- מה הקשר בין הביקורת של מרים ואהרן על האישה הכושית (י"ב: א') לבחירה שלהם אחר כך להטיל ספק בייחודיות הקשר של משה עם ה' (י"ב: ב')?
- האם מדבור כאן בסתם רכילות בטלה, או שלשיחה הייתה כוונה מרושעת יותר?
הסיפור בהקשרו
פרק זה משתלב היטב בתוך ההקשר הרחב יותר של במדבר י"א – י"ז שמציגים סדרה של תקריות בהן כל בני ישראל או דמויות ספציפיות מערערים את הסמכות של משה. דבר זה מצביע אולי על כך שהתלונות של מרים ואהרן הן חלק מתבנית התנהגותית גדולה יותר שממנה סבל העם.
עם זאת, ישנם גם מספר גורמים בסיפור שלנו המבדילים אותו מסיפורים שמסביב. הביקורת של מרים ואהרן מתייחסת להתנהלותו האישית של משה ולא לתפקידו כמנהיג. בנוסף, העונש שניתן להם הוא הרבה פחות חמור מהעונשים במקרים האחרים. לבסוף, שלוש הדמויות המעורבות כאן נתפסות בדרך כלל כמנהיגי העם וכמופת של התנהלות ראויה. לכן פרשנים רבים מנסים להצדיק את שני הצדדים בסכסוך ולהציג את המעשים של כל הדמויות באור חיובי ככל האפשר.
תגובת ה'
ה' מגן על משה מיד ובתקיפות:
(ד) וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם. (ה) וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם. (ו) וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ. (ז) לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. (ח) פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה. (ט) וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ. (י) וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת.
ה' מתייחס במפורש לכך שאין שווה למשה ביחס שלו לה', אך הוא אינו מזכיר את האישה הכושית. מדוע עניין זה הושמט, או שמא הוא איכשהו הוכלל בתגובת ה'? האם ייתכן שהדאגות של מרים ואהרן היו מוצדקות בנקודה זו? יתרה מכך, אם מרים ואהרן בסך הכל קשקשו ביניהם שלא לצורך, מדוע מעשה זה גרר השפלה פומבית עבור מרים ותיעוד המעשים לדורות הבאים?
בגישות פרשניות, נבחן כיצד פרשנים לאורך הדורות התמודדו עם הטקסט החידתי הזה וניסו לשזור ממנו סיפור קוהרנטי. הם מציעים רעיונות מרתקים ביחס למצב המשפחתי של משה וחיי המשפחה שלו, אופי הביקורת של מרים ואהרן, ומשמעות עונש הצרעת.2
