Miryam's Critique of Moshe and his Cushite Marriage/1/he
ביקורת מרים על משה והכושית
הקדמה
תלונה כפולה
במדבר י"ב נפתח עם התלונות של מרים ואהרן על משה:
(א) וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח.
(ב) וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה' הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע ה'.
הפסוקים הללו מעלים מספר שאלות:
- מיהי "הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית" שלקח משה,1 ומתי הוא עשה זאת? מדוע משה לקח אישה שנייה בנוסף לאשתו המוזכרת, צפורה, ומדוע הוא לקח אישה מכוש ולא אחת מבנות עמו?
- למה מרים ואהרן הנגדו לנישואין אלה?
- מה הקשר בין הביקורת של מרים ואהרן על האישה הכושית (י"ב: א') לבחירה שלהם אחר כך להטיל ספק בייחודיות הקשר של משה עם ה' (י"ב: ב')?
- האם מדבור כאן בסתם רכילות בטלה, או שלשיחה הייתה כוונה מרושעת יותר?
הסיפור בהקשרו
פרק זה משתלב היטב בתוך ההקשר הרחב יותר של במדבר י"א – י"ז המציג סדרה של תקריות בהן כל העם הישראלי או הנבחרים ממנו מתריסים בסמכותו של משה. זה יכול להצביע על כך שמעשיהם של מרים ואהרון היו חלק מתבנית התנהגותית גדולה יותר המציקה את האומה כולה.
עם זאת, ישנם גם מספר אלמנטים בסיפור שלנו המבדילים אותו מהנרטיבים שמסביב. באופן משמעותי, הביקורת של מרים ואהרון מתייחסת להתנהלותו האישית של משה ולא לתפקידו המנהיגתי הציבורי. בנוסף, העונש האלוקי שהוחלט להם הוא הרבה פחות חמור מאשר במקרים האחרים. לבסוף, שלושת האנשים המעורבים כאן נתפסים בדרך כלל כפרגונים של סגולה ומנהיגי עמנו. לפיכך, בניסיון להבין את סיפורנו, אקסיות רבות מנסות להציג את שני צידי הסכסוך כסבירים ולהציג את פעולותיהם של כל הדמויות באור חיובי ככל האפשר.
This episode fits well within the בהקשר הרחב יותר של במדבר י"א–י"ז which presents a series of incidents in which either the entire Israelite nation or selected individuals from it defy Moshe's authority. This could indicate that Miryam and Aharon's actions were part of a larger behavioral pattern plaguing the nation as a whole.
However, there are also a number of elements in our story which distinguish it from the surrounding narratives. Significantly, Miryam and Aharon's criticism relates to Moshe's personal conduct rather than his public leadership role. Additionally, the Divine punishment meted out to them is much less severe than in the other cases. Finally, all three individuals involved here are generally viewed as paragons of virtue and leaders of our people. Thus, in attempting to comprehend our story, many exegetes attempt to present both sides of the conflict as reasonable and to portray the actions of all of the characters in as positive a light as possible.
תגובת ה'
ההגנה של אשם על משה היא מיידית וכוחנית:
Hashem's defense of Moshe is immediate and forceful:
(ד) וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם. (ה) וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם. (ו) וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ. (ז) לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. (ח) פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה. (ט) וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ. (י) וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת.
עם זאת, בעוד דבריו של השם מתייחסים ישירות לנושא של משה שאין לו שווה ברמת התקשורת שלו עם האלוקי, הם לא מציינים אז במפורש את האישה הכושית. מדוע הושמט העניין הזה, או שהוא איכשהו נשבר בתגובת השם? האם יתכן שהדאגות של מרים ואהרון היו מוצדקות בנקודה זו? יתרה מזאת, אם כל מרים ואהרון עשו היה לקשקש לא הולם ביניהם, מדוע זה הצדיק השפלה פומבית כזו עבור מרים וההקלטה הבלתי ניתנת למחיקה של התורה על מעשיהם לדורות הבאים?
Yet, while Hashem's words directly address the issue of Moshe having no equals in the level of his communication with the Divine, they do not make explicit mention of the Cushite woman. Why was this matter omitted, or was it somehow subsumed in Hashem's response? Is it possible that Miryam and Aharon's concerns were justified on this point? Furthermore, if all Miryam and Aharon did was engage in inappropriate prattle between themselves, why did this warrant such a public humiliation for Miryam and the Torah's indelible recording of their actions for posterity?
בגישות פרשניות, נבחן כיצד אקסיות לאורך הדורות התמודדו עם הטקסט האניגמטי הזה וניסינו לשזור יחד סיפור נרחב קוהרנטי. תוך כדי כך הם מציגים מערך דעות מרתק ביחס למצב הזוגי של חייו וחיי משפחתו, אופי ביקורת אחיו ומשמעות עונש הצרעת .2
בגישות פרשניות, we will examine how exegetes throughout the ages have grappled with this enigmatic text and attempted to weave together a coherent narrative. While doing so, they present a fascinating array of views regarding Moshe's marital status and family life, the nature of his siblings' criticism, and the significance of the punishment of leprosy.2