Miryam's Critique of Moshe and his Cushite Marriage/1/he

ביקורת מרים על משה והכושית

הקדמה

תלונה כפולה

במדבר י"ב פותח בתלונות של מרים ואהרן על משה: 

(א) וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח.
(ב) וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה' הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע ה'.

הפסוקים הללו מעלים מספר שאלות:

• מיהי "הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית" שלקח משה?¹ מתי הוא עשה זאת? מדוע משה לקח אישה שנייה בנוסף לאשתו צפורה שכבר הוזכרה, ומדוע הוא לקח אישה מכוש ולא אחת מבנות עמו?
• למה מרים ואהרן התנגדו לנישואין אלה?
• מה הקשר בין הביקורת של מרים ואהרן על האישה הכושית (י"ב:א') לבחירה שלהם אחר כך להטיל ספק בייחודיות הקשר של משה עם ה' (י"ב:ב')?
• האם מדבור כאן בסתם רכילות בטלה, או שלשיחה הייתה כוונה מרושעת יותר?

הסיפור בהקשרו

פרק זה משתלב היטב בתוך ההקשר הרחב יותר של הפרקים בבמדבר י"א – י"ז שמציגים סדרה של תקריות בהן כל בני ישראל או דמויות ספציפיות מערערים על הסמכות של משה. דבר זה מצביע אולי על כך שהתלונות של מרים ואהרן הן חלק מתבנית התנהגותית גדולה יותר שמפגין העם כולו.

עם זאת, ישנם גם מספר גורמים בסיפור שלנו המבדילים אותו מהסיפורים שמסביב. הביקורת של מרים ואהרן מתייחסת להתנהלותו האישית של משה ולא לתפקידו כמנהיג. בנוסף, העונש שניתן להם הוא הרבה פחות חמור מהעונשים במקרים האחרים. לבסוף, שלוש הדמויות המעורבות כאן נתפסות בדרך כלל כמנהיגי העם וכמופת של התנהלות ראויה. לכן פרשנים רבים מנסים להצדיק את שני הצדדים בסכסוך ולהציג את המעשים של כל הדמויות באור חיובי ככל האפשר.

תגובת ה'

ה' מגן על משה מיד ובתקיפות:

(ד) וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם. (ה) וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם. (ו) וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ. (ז) לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. (ח) פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה. (ט) וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ. (י) וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת.

ה' מתייחס במפורש לכך שאין אף אחד המתקרב למעמדו של משה והיחס שלו עם הקב"ה, אך הוא אינו מזכיר כלל את האישה הכושית. מדוע עניין זה הושמט, או שמא הוא איכשהו כן הוכלל בתגובת ה'? הייתכן שהדאגות של מרים ואהרן היו מוצדקות בנקודה זו? יתרה מכך, אם מרים ואהרן בסך הכל קשקשו ביניהם שלא לצורך, מדוע מעשה זה גרר השפלה פומבית ותיעוד המעשים בתורה עבור הדורות הבאים?

בגישות פרשניות, נבחן כיצד פרשנים לאורך הדורות התמודדו עם טקסט חידתי זה וניסו להרכיב ממנו סיפור קוהרנטי. הם מציעים רעיונות מרתקים ביחס למצב המשפחתי של משה וחיי המשפחה שלו, אופי הביקורת של מרים ואהרן, ומשמעות עונש הצרעת.²

¹ שאלות אלו מניחות את הקריאה הרגילה שהאישה הכושית הייתה נשואה למשה. ראו מ' בן-ישר ("תלונת מרים ואהרן", דף שבועי, אוניברסיטת בר אילן, תשס"ו) לקריאה חלופית, לפיה אהרן, לא משה, הוא זה שנישא לאישה הכושית, ואשתו הכושית של אהרן היא זו שהניעה אותו להתלונן על מעמדו של משה. פרשנות זו מחייבת לתרגם את הביטוי בפסוק "עַל אֹדוֹת" כ"עקב", ולא "לגבי". בעוד שיש לגישה חדשנית זו מספר קשיים, היתרון שלה הוא בכך שאהרן (ומרים) מגישים תלונה אחת בלבד, ולא שתי תלונות שלכאורה לא קשורות.

² ראו גם צרעת.