Difference between revisions of "Moshe's Killing of the Egyptian/2/he"
Rose.Kochin (talk | contribs) m |
Rose.Kochin (talk | contribs) m |
||
Line 8: | Line 8: | ||
<p>הפרשנים חולקים בשאלה האם הריגת המצרי על ידי משה היה מעשה מבורך, מגונה, או ניטרלי. חלק מהפרשנים מנסים להצדיק את התנהגותו של משה על ידי השחרת דמותו של הנוגש המצרי. כך ויקרא רבה ואחרים מציעים שהמצרי בעצם היה מתכוון להרוג את העברי ומעשה משה לא היה רצח אלא פיקוח נפש. בדומה, פילון ומדרשים רבניים מייחסים פשעים נוספים למצרי כגון רצח וניאוף למרות שאינם מוזכרים בסיפור. מצד שני, רבי עזריה פיגו ורד"צ הופמן מתמקדים לא במצרי עצמו אלא במצב החברתי במצרים בתקופה. הם מציעים שתחת מלכות רודנית ומושחתת כל כך, חוקי חברה מקובלים לא היו בתוקף, ולמשה לא הייתה אפשרות אחרת חוץ מלקחת את החוק בידיים.</p> | <p>הפרשנים חולקים בשאלה האם הריגת המצרי על ידי משה היה מעשה מבורך, מגונה, או ניטרלי. חלק מהפרשנים מנסים להצדיק את התנהגותו של משה על ידי השחרת דמותו של הנוגש המצרי. כך ויקרא רבה ואחרים מציעים שהמצרי בעצם היה מתכוון להרוג את העברי ומעשה משה לא היה רצח אלא פיקוח נפש. בדומה, פילון ומדרשים רבניים מייחסים פשעים נוספים למצרי כגון רצח וניאוף למרות שאינם מוזכרים בסיפור. מצד שני, רבי עזריה פיגו ורד"צ הופמן מתמקדים לא במצרי עצמו אלא במצב החברתי במצרים בתקופה. הם מציעים שתחת מלכות רודנית ומושחתת כל כך, חוקי חברה מקובלים לא היו בתוקף, ולמשה לא הייתה אפשרות אחרת חוץ מלקחת את החוק בידיים.</p> | ||
<p>פרשנים אחרים תופסים את מעשיו של המצרי על פי פשט הפסוקים ובמקום להכפיש את המצרי הם מציעים שמשה לא הרג את המצרי במכוון. גישה אחרונה מסיקה שאכן ניתן להאשים את משה על מעשיו.</p> | <p>פרשנים אחרים תופסים את מעשיו של המצרי על פי פשט הפסוקים ובמקום להכפיש את המצרי הם מציעים שמשה לא הרג את המצרי במכוון. גישה אחרונה מסיקה שאכן ניתן להאשים את משה על מעשיו.</p> | ||
− | <p>הגישות השונות מונעות על ידי  ... ייתכן שהצורך להגן על משה מפני הביקורת הנוצרית הוא שהוביל לניסיון להגן על מעשיו ולהצדיקם.  </p> | + | <p>הגישות השונות מונעות על ידי   ... ייתכן שהצורך להגן על משה מפני הביקורת הנוצרית הוא שהוביל לניסיון להגן על מעשיו ולהצדיקם.  </p> |
<continue> | <continue> | ||
<p>The various approaches are motivated both by textual issues as well as philosophical and polemical concerns. The need to defend Moshe in the face of Christian criticism may have led to attempts to justify his actions. Wariness of setting up a model of militant activism, or conversely, a desire to provoke readers into action might have influenced other commentators. Finally, the various outlooks may be partially colored by their general perceptions of Moshe. Was he a perfect leader or did he have shortcomings? Does his character undergo any transformation over the course of his life?</p> | <p>The various approaches are motivated both by textual issues as well as philosophical and polemical concerns. The need to defend Moshe in the face of Christian criticism may have led to attempts to justify his actions. Wariness of setting up a model of militant activism, or conversely, a desire to provoke readers into action might have influenced other commentators. Finally, the various outlooks may be partially colored by their general perceptions of Moshe. Was he a perfect leader or did he have shortcomings? Does his character undergo any transformation over the course of his life?</p> | ||
Line 17: | Line 17: | ||
<category>Justified / Admirable | <category>Justified / Admirable | ||
<p>Moshe's action was an appropriate and praiseworthy<fn>See Philo below who describes it as a pious action. For additional sources which extol Moshe's courage and self-sacrifice, see <multilink><a href="MekhiltaBeshalach" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaBeshalach" data-aht="source">דרבי ישמעאל בשלח, מסכתא דשירה א׳</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaShofetim5" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShofetim5" data-aht="source">שופטים ה׳</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, and <multilink><a href="RambamMoreh2-45" data-aht="source">מורה נבוכים</a><a href="RambamMoreh2-45" data-aht="source">מורה נבוכים ב׳:מ״ה</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>. However, many other Rabbinic sources, despite vindicating Moshe, are much more muted in their praise. See A. Shinan, ‏"בין קידוש השם למיתת בית דין: עמדות שונות בספרות היהודית הקדומה כלפי סיפור משה והמצרי", בתוך: קדושת החיים וחירוף הנפש, בעריכת י' גפני וא' רביצקי, (ירושלים תשנ"ב): 67-68, who posits that later Rabbinic sources avoided presenting Moshe's actions as a model to be imitated. He suggests that in the wake of the failure of the Bar Kochba Rebellion, there was a general wariness of the consequences of militant activism, and an inclination toward keeping a lower profile.</fn> response because the Egyptian was either endangering the life of the Hebrew or guilty of other heinous crimes.</p> | <p>Moshe's action was an appropriate and praiseworthy<fn>See Philo below who describes it as a pious action. For additional sources which extol Moshe's courage and self-sacrifice, see <multilink><a href="MekhiltaBeshalach" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaBeshalach" data-aht="source">דרבי ישמעאל בשלח, מסכתא דשירה א׳</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaShofetim5" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShofetim5" data-aht="source">שופטים ה׳</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, and <multilink><a href="RambamMoreh2-45" data-aht="source">מורה נבוכים</a><a href="RambamMoreh2-45" data-aht="source">מורה נבוכים ב׳:מ״ה</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>. However, many other Rabbinic sources, despite vindicating Moshe, are much more muted in their praise. See A. Shinan, ‏"בין קידוש השם למיתת בית דין: עמדות שונות בספרות היהודית הקדומה כלפי סיפור משה והמצרי", בתוך: קדושת החיים וחירוף הנפש, בעריכת י' גפני וא' רביצקי, (ירושלים תשנ"ב): 67-68, who posits that later Rabbinic sources avoided presenting Moshe's actions as a model to be imitated. He suggests that in the wake of the failure of the Bar Kochba Rebellion, there was a general wariness of the consequences of militant activism, and an inclination toward keeping a lower profile.</fn> response because the Egyptian was either endangering the life of the Hebrew or guilty of other heinous crimes.</p> | ||
− | <opinion> | + | <opinion>הצלת חיים |
− | <p> | + | <p>האיש המצרי התכוון לרצוח את האיש העברי, וכל עוברי האורח היו מחוייבים להציל את העברי, גם במחיר חייו של הנוגש מצרי.</p> |
<mekorot><multilink><a href="VayikraRabbah32-4" data-aht="source">ויקרא רבה</a><a href="VayikraRabbah32-4" data-aht="source">ל״ב:ד׳</a><a href="Vayikra Rabbah" data-aht="parshan">אודות ויקרא רבה</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-28" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-28" data-aht="source">א׳:כ״ח-כ״ט</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>,<fn>Vayikra Rabbah and Shemot Rabbah also develop the motif of the Egyptian having committed adultery with the Hebrew man's wife - see below for a comparison of the various sources which present this motif.</fn> <multilink><a href="DivreiHaYamimLeMoshe" data-aht="source">דברי הימים למשה רבנו</a><a href="DivreiHaYamimLeMoshe" data-aht="source">דברי הימים למשה רבינו [מובא באוצר המדרשים (אייזנשטיין עמ׳ 358)]</a><a href="Divrei HaYamim LeMoshe Rabbeinu" data-aht="parshan">אודות דברי הימים למשה רבנו</a></multilink>,<fn>Cf. Yalkut Shimoni Shemot 166.</fn> <multilink><a href="HaKoremShemot2-11" data-aht="source">הכורם</a><a href="HaKoremShemot2-11" data-aht="source">שמות ב׳:י״א</a><a href="Hertz Homberg (HaKorem)" data-aht="parshan">אודות נפתלי הרץ הומברג</a></multilink>, <multilink><a href="HaketavShemot2-11" data-aht="source">הכתב והקבלה</a><a href="HaketavShemot2-11" data-aht="source">שמות ב׳:י״א-י״ב</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">אודות ר' יעקב מקלנבורג</a></multilink><fn><multilink><a href="Artapanus" data-aht="source">ארטפנוס</a><a href="Artapanus" data-aht="source">(מובא באבסביוס)</a><a href="Artapanus" data-aht="parshan">אודות ארטפנוס</a></multilink> omits the story of Moshe killing the Egyptian taskmaster, but does record Moshe's slaying of Chanethothes (the Egyptian king's officer) in self-defense. [<multilink><a href="Josephus2-11" data-aht="source">יוספוס</a><a href="Josephus2-11" data-aht="source">קדמוניות היהודים ב׳:י״א:א׳</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink>, like Artapanus, also makes no mention of Moshe killing the Egyptian taskmaster, and both have Moshe fleeing Egypt because of the Egyptians' envy. Shinan (in his article cited in the note above) argues that Jewish-Hellenistic writers "censored" the story out of their discomfort with its implications. However, the story does appear in Jubilees, Ezekiel the Tragedian, and is mentioned by Eusebius (9:29) as having been extant in the account of Demetrius the Chronographer.]</fn></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="VayikraRabbah32-4" data-aht="source">ויקרא רבה</a><a href="VayikraRabbah32-4" data-aht="source">ל״ב:ד׳</a><a href="Vayikra Rabbah" data-aht="parshan">אודות ויקרא רבה</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-28" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-28" data-aht="source">א׳:כ״ח-כ״ט</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>,<fn>Vayikra Rabbah and Shemot Rabbah also develop the motif of the Egyptian having committed adultery with the Hebrew man's wife - see below for a comparison of the various sources which present this motif.</fn> <multilink><a href="DivreiHaYamimLeMoshe" data-aht="source">דברי הימים למשה רבנו</a><a href="DivreiHaYamimLeMoshe" data-aht="source">דברי הימים למשה רבינו [מובא באוצר המדרשים (אייזנשטיין עמ׳ 358)]</a><a href="Divrei HaYamim LeMoshe Rabbeinu" data-aht="parshan">אודות דברי הימים למשה רבנו</a></multilink>,<fn>Cf. Yalkut Shimoni Shemot 166.</fn> <multilink><a href="HaKoremShemot2-11" data-aht="source">הכורם</a><a href="HaKoremShemot2-11" data-aht="source">שמות ב׳:י״א</a><a href="Hertz Homberg (HaKorem)" data-aht="parshan">אודות נפתלי הרץ הומברג</a></multilink>, <multilink><a href="HaketavShemot2-11" data-aht="source">הכתב והקבלה</a><a href="HaketavShemot2-11" data-aht="source">שמות ב׳:י״א-י״ב</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">אודות ר' יעקב מקלנבורג</a></multilink><fn><multilink><a href="Artapanus" data-aht="source">ארטפנוס</a><a href="Artapanus" data-aht="source">(מובא באבסביוס)</a><a href="Artapanus" data-aht="parshan">אודות ארטפנוס</a></multilink> omits the story of Moshe killing the Egyptian taskmaster, but does record Moshe's slaying of Chanethothes (the Egyptian king's officer) in self-defense. [<multilink><a href="Josephus2-11" data-aht="source">יוספוס</a><a href="Josephus2-11" data-aht="source">קדמוניות היהודים ב׳:י״א:א׳</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink>, like Artapanus, also makes no mention of Moshe killing the Egyptian taskmaster, and both have Moshe fleeing Egypt because of the Egyptians' envy. Shinan (in his article cited in the note above) argues that Jewish-Hellenistic writers "censored" the story out of their discomfort with its implications. However, the story does appear in Jubilees, Ezekiel the Tragedian, and is mentioned by Eusebius (9:29) as having been extant in the account of Demetrius the Chronographer.]</fn></mekorot> | ||
− | <point><b> | + | <point><b>משמעות "מַכֶּה"</b> – הקורם והכתב והקבלה מביאים הוכחות שהמילה "מַכֶּה" מעידה לפעמים על הכאה במטרה להרוג.</point> |
− | <point><b>"וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה"</b> – | + | <point><b>"וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה"</b> – אם משה נדרש להציל את חייו של האיש העברי, לא ברור למה עצר תחילה והסתכל סביבו לוודא שאין אנשים באזור. מכאן, ויקרא רבא ושמות רבא מפרשים מחדש ומסבירים שמשמעות מילים אלו היא שמשה ראה בנבואה את עברו של המצרי<fn>See below for the Midrashic discussion of what the Egyptian had previously done to the Hebrew's wife.</fn> וכן את תכנוניו לעתיד.<fn>Even without prophecy, though, Moshe could have seen that the Egyptian was raining deathblows upon the Hebrew.</fn> הכתב והקבלה מציע פירוש פשוט יותר ומסביר שמשה הסתכל סביב בתדהמה על כך שהישראלים שבאזור לא מגינים ולא מצילים על בן עמם.</point> |
<point><b>"וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ"</b> – Here too, this approach opts to avoid having Moshe stealthily scanning the scene for witnesses.<fn>If the Israelite's life was truly in danger, this should not have been Moshe's first concern.</fn> Thus, Vayikra Rabbah and Shemot Rabbah cite a number of opinions which explain these words as meaning that there was nobody else capable of intervening.<fn>See R. Ze'ev Einhorn in his commentaries (פירוש מהרז"ו) to Vayikra Rabbah and Shemot Rabbah and Cassuto who note the possible allusion to our verse in <a href="Yeshayahu59-15" data-aht="source">ישעיהו נ״ט:ט״ו-ט״ז</a> ו<a href="Yeshayahu63-5" data-aht="source">ס"ג:ה'</a>, and the connection to Hillel's saying in Avot 2:5 "במקום שאין איש/אנשים השתדל להיות איש". It is not clear, however, why Moshe was willing to act only if there was no other capable person.</fn> HaKetav VeHaKabbalah, on the other hand, explains that Moshe saw that none of the Israelites present were concerned enough to intervene.<fn>Cf. R. Azariah Figo below.</fn></point> | <point><b>"וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ"</b> – Here too, this approach opts to avoid having Moshe stealthily scanning the scene for witnesses.<fn>If the Israelite's life was truly in danger, this should not have been Moshe's first concern.</fn> Thus, Vayikra Rabbah and Shemot Rabbah cite a number of opinions which explain these words as meaning that there was nobody else capable of intervening.<fn>See R. Ze'ev Einhorn in his commentaries (פירוש מהרז"ו) to Vayikra Rabbah and Shemot Rabbah and Cassuto who note the possible allusion to our verse in <a href="Yeshayahu59-15" data-aht="source">ישעיהו נ״ט:ט״ו-ט״ז</a> ו<a href="Yeshayahu63-5" data-aht="source">ס"ג:ה'</a>, and the connection to Hillel's saying in Avot 2:5 "במקום שאין איש/אנשים השתדל להיות איש". It is not clear, however, why Moshe was willing to act only if there was no other capable person.</fn> HaKetav VeHaKabbalah, on the other hand, explains that Moshe saw that none of the Israelites present were concerned enough to intervene.<fn>Cf. R. Azariah Figo below.</fn></point> | ||
<point><b>Backdrop</b> – Vayikra Rabbah and Shemot Rabbah identify the "אִישׁ מִצְרִי" with the "אִישׁ מִצְרִי" mentioned in Vayikra 24:10 whose union with an Israelite woman produced the blasphemer.<fn>The only other places in Torah where the term "אִישׁ מִצְרִי" appears are Bereshit 39:1 and Shemot 2:19. See <a href="$">Midrash</a> for other cases where the Midrash consolidates characters.</fn> Based on this, they reconstruct the background to the story, suggesting that the Israelite man had discovered that the Egyptian had slept with his wife,<fn>See below for further analysis of this motif.</fn> and the Egyptian intended to murder him so that nobody would find out. Alternatively, though, the Egyptian's savage conduct was merely typical treatment of slaves in the Ancient Near East.<fn>The Torah legislates against this in Shemot 21.</fn> Cf. Philo below.</point> | <point><b>Backdrop</b> – Vayikra Rabbah and Shemot Rabbah identify the "אִישׁ מִצְרִי" with the "אִישׁ מִצְרִי" mentioned in Vayikra 24:10 whose union with an Israelite woman produced the blasphemer.<fn>The only other places in Torah where the term "אִישׁ מִצְרִי" appears are Bereshit 39:1 and Shemot 2:19. See <a href="$">Midrash</a> for other cases where the Midrash consolidates characters.</fn> Based on this, they reconstruct the background to the story, suggesting that the Israelite man had discovered that the Egyptian had slept with his wife,<fn>See below for further analysis of this motif.</fn> and the Egyptian intended to murder him so that nobody would find out. Alternatively, though, the Egyptian's savage conduct was merely typical treatment of slaves in the Ancient Near East.<fn>The Torah legislates against this in Shemot 21.</fn> Cf. Philo below.</point> | ||
Line 50: | Line 50: | ||
<mekorot><multilink><a href="Sanhedrin58b" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="Sanhedrin58b" data-aht="source">סנהדרין נ״ח:</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="RashbaResponsa367" data-aht="source">רשב״א</a><a href="RashbaResponsa367" data-aht="source">שו״ת הרשב״א החדשות (מכתב יד) סימן שסז</a><a href="R. Shelomo b. Aderet" data-aht="parshan">About Rashba</a></multilink>, <multilink><a href="SeferHaNitzachon48" data-aht="source">ספר הנצחון</a><a href="SeferHaNitzachon48" data-aht="source">ספר הניצחון מ״ח</a><a href="R. Yom-Tov Lipmann-Muhlhausen" data-aht="parshan">אודות ר' יום טוב ליפמן מילהויזן</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="Sanhedrin58b" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="Sanhedrin58b" data-aht="source">סנהדרין נ״ח:</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="RashbaResponsa367" data-aht="source">רשב״א</a><a href="RashbaResponsa367" data-aht="source">שו״ת הרשב״א החדשות (מכתב יד) סימן שסז</a><a href="R. Shelomo b. Aderet" data-aht="parshan">About Rashba</a></multilink>, <multilink><a href="SeferHaNitzachon48" data-aht="source">ספר הנצחון</a><a href="SeferHaNitzachon48" data-aht="source">ספר הניצחון מ״ח</a><a href="R. Yom-Tov Lipmann-Muhlhausen" data-aht="parshan">אודות ר' יום טוב ליפמן מילהויזן</a></multilink></mekorot> | ||
<point><b>Nature of the prohibition and the scope of its application</b> – The <multilink><a href="RanSanhedrin58b" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanSanhedrin58b" data-aht="source">חידושי הר״ן סנהדרין נ״ח:</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink> discusses two possible understandings of the Bavli's ruling: | <point><b>Nature of the prohibition and the scope of its application</b> – The <multilink><a href="RanSanhedrin58b" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanSanhedrin58b" data-aht="source">חידושי הר״ן סנהדרין נ״ח:</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink> discusses two possible understandings of the Bavli's ruling: | ||
− | + | <ul> | |
− | + | <li>Personal injury is included in the general Noachide prohibition of stealing – The Ran notes that according to this possibility, the law would apply even in a case where a non-Jew struck another non-Jew. He also suggests that this reading could find support from Moshe's killing of the Egyptian, as since this event transpired before the giving of the Torah, the beaten Israelite had merely the same status as any other Noachide.</li> | |
− | + | <li>Striking a Jew is prohibited because he is the recipient of additional Divine commandments,<fn>Thus, the prohibition would be separate from the seven cardinal Noachide laws and, in contrast to them, it would be applicable only when the victim is a Jew.</fn> and thus smiting him causes a desecration of God's name<fn>The notion of the desecration of God's name can be derived from the Bavli's juxtaposition of the two statements of R. Chanina. It is not explicitly stated by the Ran.</fn> – This is the Ran's preferred option. Accordingly, even prior to Sinai, the Israelites possessed a special status by virtue of the extra commandments which they had already received, and this is why Moshe was justified in killing the Egyptian.</li> | |
− | + | </ul></point> | |
<point><b>Heavenly or human implementation</b> – While the Bavli states that a non-Jew who strikes a Jew is deserving of death, it does not indicate who is authorized to enforce this penalty. | <point><b>Heavenly or human implementation</b> – While the Bavli states that a non-Jew who strikes a Jew is deserving of death, it does not indicate who is authorized to enforce this penalty. | ||
<ul> | <ul> |
Version as of 23:25, 31 July 2019
הריגת משה את המצרי
גישות פרשניות
סקירה
הפרשנים חולקים בשאלה האם הריגת המצרי על ידי משה היה מעשה מבורך, מגונה, או ניטרלי. חלק מהפרשנים מנסים להצדיק את התנהגותו של משה על ידי השחרת דמותו של הנוגש המצרי. כך ויקרא רבה ואחרים מציעים שהמצרי בעצם היה מתכוון להרוג את העברי ומעשה משה לא היה רצח אלא פיקוח נפש. בדומה, פילון ומדרשים רבניים מייחסים פשעים נוספים למצרי כגון רצח וניאוף למרות שאינם מוזכרים בסיפור. מצד שני, רבי עזריה פיגו ורד"צ הופמן מתמקדים לא במצרי עצמו אלא במצב החברתי במצרים בתקופה. הם מציעים שתחת מלכות רודנית ומושחתת כל כך, חוקי חברה מקובלים לא היו בתוקף, ולמשה לא הייתה אפשרות אחרת חוץ מלקחת את החוק בידיים.
פרשנים אחרים תופסים את מעשיו של המצרי על פי פשט הפסוקים ובמקום להכפיש את המצרי הם מציעים שמשה לא הרג את המצרי במכוון. גישה אחרונה מסיקה שאכן ניתן להאשים את משה על מעשיו.
הגישות השונות מונעות על ידי ... ייתכן שהצורך להגן על משה מפני הביקורת הנוצרית הוא שהוביל לניסיון להגן על מעשיו ולהצדיקם.
The various approaches are motivated both by textual issues as well as philosophical and polemical concerns. The need to defend Moshe in the face of Christian criticism may have led to attempts to justify his actions. Wariness of setting up a model of militant activism, or conversely, a desire to provoke readers into action might have influenced other commentators. Finally, the various outlooks may be partially colored by their general perceptions of Moshe. Was he a perfect leader or did he have shortcomings? Does his character undergo any transformation over the course of his life?
בניתוח מעשיו של משה והערכתם, הפרשנים המקראיים מציעים שלוש קטגוריות עיקריות המשתרעות על רוב אפשרויות ההבנה.1
Justified / Admirable
Moshe's action was an appropriate and praiseworthy2 response because the Egyptian was either endangering the life of the Hebrew or guilty of other heinous crimes.
הצלת חיים
האיש המצרי התכוון לרצוח את האיש העברי, וכל עוברי האורח היו מחוייבים להציל את העברי, גם במחיר חייו של הנוגש מצרי.
Capital Crimes
The Egyptian had committed crimes for which he was deserving of death, and Moshe was authorized to take the law into his own hands. There are a number of variations of this possibility:
Murder
The Egyptian taskmaster had previously murdered Hebrews.
Adultery
The Egyptian had committed adultery with the Hebrew's wife.
Striking an Israelite
The Egyptian deserved death simply for beating the Hebrew.
- Personal injury is included in the general Noachide prohibition of stealing – The Ran notes that according to this possibility, the law would apply even in a case where a non-Jew struck another non-Jew. He also suggests that this reading could find support from Moshe's killing of the Egyptian, as since this event transpired before the giving of the Torah, the beaten Israelite had merely the same status as any other Noachide.
- Striking a Jew is prohibited because he is the recipient of additional Divine commandments,26 and thus smiting him causes a desecration of God's name27 – This is the Ran's preferred option. Accordingly, even prior to Sinai, the Israelites possessed a special status by virtue of the extra commandments which they had already received, and this is why Moshe was justified in killing the Egyptian.
Law of the Jungle
Moshe's action was due to the extraordinary circumstances and not based on a strict legal precedent.
Unintentional
Moshe's action was problematic, but it was considered to be unintentional (שוגג).
Blameworthy
Moshe's action was both intentional and wrong, and he may have been punished as a result.