Difference between revisions of "Moshe Killing the Egyptian in Art/0/he"
Miriam.Havin (talk | contribs) |
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
||
| Line 5: | Line 5: | ||
<div class="overview"> | <div class="overview"> | ||
<h2>הקדמה</h2> | <h2>הקדמה</h2> | ||
| − | <p>סיפורו של משה הורג את המצרי ב<a href="Shemot2-11" data-aht="source">שמות ב׳:י״א-י"ב</a> נועד להציג בפני הקוראים את דמותו של משה כמבוגר, | + | <p>סיפורו של משה הורג את המצרי המובא ב<a href="Shemot2-11" data-aht="source">שמות ב׳:י״א-י"ב</a> נועד להציג בפני הקוראים לראשונה את דמותו של משה כמבוגר, וכן לעצב את תפיסתינו הראשונית בדבר כישורי מנהיגותו. פרשנים רבים, לרבות אמנים, עוסקים באירוע זה בהרחבה, וחוקרים את מניעיו של משה, את הצדקותיו, ואת פרטי הסיפור עצמו. הניגוד בין שתי היצירות המוצגות כאן, הציור מאגדתו של ארתור שיק<fn>ארתור שוק (1951-1894) היה צייר יהודי, אשר נולד בפולין. הוא עבד על הגדה זו במהלך שנות עלייתה של המפלגה הנאצית, והתייחס למצב הפוליטי בעבודתו, כשהמצרים ייצגו את הנאצים, הבן הרשע הזכיר את היטלר בשפמו, וכן הלאה. רבות מן הרמיזות הללו הוסרו מהציורים מאוחר יותר. לאחרונה, גירסה חדשה של ההגדה יצאה לאור וניתן לראות את הציורים המופיעים בה <a href="http://szyk.com/szyk-haggadah/gallery-images.htm?mnHd=1&mnSubHd=4">כאן</a>.</fn> (1938-1932) וחריטתו של יוליוס שנור פון קרולספלד<fn>שנור (1860-1851) היה צייר גרמני מתנועת נצרת. התחריט היה אחד מתוך מעל מאתיים תחריטי עץ שהוא הכין בשביל התנ"ך המאויר, Die Bibel in Bildern.</fn> (1860-1851), מדגיש את העמימויות הרבות שבטקסט המקראי. </p></div> |
<category>השוואת התמונות | <category>השוואת התמונות | ||
<subcategory>שיק | <subcategory>שיק | ||
| − | <p>ציורו הצבעוני של שנור מתמקד במשה ובמעביד המצרי. הרמז היחיד לישראלי | + | <p>ציורו הצבעוני של שנור מתמקד במשה ובמעביד המצרי. הרמז היחיד לישראלי המוכה הוא השוט בו אוחז המצרי. משה ממוקם במרכז הציור, אלתו מכוונת אל עבר המעביד. המעביד, בתגובה לכך, מכווץ בפחד על הריצפה. שתי הדמויות לבושות באופן דומה, ולולא כובעיהם השונים, ייתכן ולא היה ניתן להבדיל ביניהם כלל. ברקע, שני ראשים מציצים מבניין וצופים בהתנהגותו של משה. </p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>שנור | <subcategory>שנור | ||
| Line 20: | Line 20: | ||
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>העדים למעשה | <subcategory>העדים למעשה | ||
| − | <p>ביצירתו של שנור מופיע צופה יחיד המתבונן במעשיו של משה. זהותו האתנית אינה ברורה, וניתן לטעון הן שהוא ישראלי והן שהוא מצרי. שיק, לעומתו, מצייר שני אנשים אשר מכובעיהם ניתן להסיק שהם עבריים. איזו יצירה קרובה יותר לתיאור המקראי? למעשה, הפסוקים אינם מציינים כלל את מספר העדים, את לאומם או את זהותם, של העדים שראו את מעשיו של משה ודיווחו לפרעה. אף שסביר היה להניח כי מדובר במצרי, ב<multilink><a href="ShemotRabbah1-31" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-31" data-aht="source">א׳:ל״א</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink> נטען כי מדובר דווקא בדתן ובאבירם, מה שמסתדר עם תיאורו של שיק.<fn>ראו גם <multilink><a href="BavliNedarim64b" data-aht="source">בבלי נדרים</a><a href="BavliNedarim64b" data-aht="source">נדרים ס״ד:</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> ו<multilink><a href="ShemotRabbah1-29" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-29" data-aht="source">א׳:כ״ט</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink> המזהים את שני הישראלים הרבים כדתן ואבירם.</fn></p> | + | <p>ביצירתו של שנור מופיע צופה יחיד המתבונן במעשיו של משה. זהותו האתנית אינה ברורה, וניתן לטעון הן שהוא ישראלי והן שהוא מצרי. שיק, לעומתו, מצייר שני אנשים אשר מכובעיהם ניתן להסיק שהם עבריים. איזו יצירה קרובה יותר לתיאור המקראי? למעשה, הפסוקים אינם מציינים כלל את מספר העדים, את לאומם או את זהותם, של העדים שראו את מעשיו של משה ודיווחו לפרעה. אף שסביר היה להניח כי מדובר במצרי, ב<multilink><a href="ShemotRabbah1-31" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-31" data-aht="source">א׳:ל״א</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink> נטען כי מדובר דווקא בדתן ובאבירם, מה שמסתדר עם תיאורו של שיק.<fn>ראו גם <multilink><a href="BavliNedarim64b" data-aht="source">בבלי נדרים</a><a href="BavliNedarim64b" data-aht="source">נדרים ס״ד:</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> ו<multilink><a href="ShemotRabbah1-29" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-29" data-aht="source">א׳:כ״ט</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink> המזהים את שני הישראלים הרבים כדתן ואבירם.</fn></p><p> </p> |
| − | <p> </p> | ||
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>בחירת הנשק | <subcategory>בחירת הנשק | ||
| − | <p>בהגדתו של שיק, משה אוחז באלה, בעוד בתחריטו של שנור הוא מניף חרב. בחירת הנשק של משה אינה מצויינת במפורש בפסוקים; וכתוב רק "וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי" ‎.<fn>דעות שונות לגבי האופן בו התבצע הרצח, מובאות במספר מדרשים ופרשנויות. ישנם כאלו הטוענים שמשה הרג את המצרי עם אגרופו, בעוד אחרים מציעים שהשתמש באבן או בחרב. פרשנים נוספים טוענים שהוא קילל אותו והשתמש בשם ה'.</fn> מובן המלה "וַיַּךְ" אינו חד משמעי. האם משה התכוון רק לפגוע במצרי, או שניסה להורגו?<fn>השוו לדיון לעיל על "נוגש אכזרי או רוצח בפוטנציאל?".</fn> ראו <a href="Moshe's Killing of the Egyptian" data-aht="page">הריגת משה את המצרי</a>.</p> | + | <p>בהגדתו של שיק, משה אוחז באלה, בעוד בתחריטו של שנור הוא מניף חרב. בחירת הנשק של משה אינה מצויינת במפורש בפסוקים; וכתוב רק "וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי" ‎.<fn>דעות שונות לגבי האופן בו התבצע הרצח, מובאות במספר מדרשים ופרשנויות. ישנם כאלו הטוענים שמשה הרג את המצרי עם אגרופו, בעוד אחרים מציעים שהשתמש באבן או בחרב. פרשנים נוספים טוענים שהוא קילל אותו והשתמש בשם ה'.</fn> מובן המלה "וַיַּךְ" אינו חד משמעי. האם משה התכוון רק לפגוע במצרי, או שניסה להורגו?<fn>השוו לדיון לעיל על "נוגש אכזרי או רוצח בפוטנציאל?".</fn> ראו <a href="Moshe's Killing of the Egyptian" data-aht="page">הריגת משה את המצרי</a>.</p><p> </p> |
| − | <p> </p> | ||
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>זהותו של משה | <subcategory>זהותו של משה | ||
Version as of 04:26, 20 October 2019
משה הורג את המצרי באמנות
הקדמה
סיפורו של משה הורג את המצרי המובא בשמות ב׳:י״א-י"ב נועד להציג בפני הקוראים לראשונה את דמותו של משה כמבוגר, וכן לעצב את תפיסתינו הראשונית בדבר כישורי מנהיגותו. פרשנים רבים, לרבות אמנים, עוסקים באירוע זה בהרחבה, וחוקרים את מניעיו של משה, את הצדקותיו, ואת פרטי הסיפור עצמו. הניגוד בין שתי היצירות המוצגות כאן, הציור מאגדתו של ארתור שיק1 (1938-1932) וחריטתו של יוליוס שנור פון קרולספלד2 (1860-1851), מדגיש את העמימויות הרבות שבטקסט המקראי.
השוואת התמונות
שיק
ציורו הצבעוני של שנור מתמקד במשה ובמעביד המצרי. הרמז היחיד לישראלי המוכה הוא השוט בו אוחז המצרי. משה ממוקם במרכז הציור, אלתו מכוונת אל עבר המעביד. המעביד, בתגובה לכך, מכווץ בפחד על הריצפה. שתי הדמויות לבושות באופן דומה, ולולא כובעיהם השונים, ייתכן ולא היה ניתן להבדיל ביניהם כלל. ברקע, שני ראשים מציצים מבניין וצופים בהתנהגותו של משה.
שנור
לעומת שיק, שנור בוחר לצייר את כל שלושת הדמויות המופיעות בציור. המצרי עומד במרכז, לא רק מכה את העבד העברי, אלא ממש חונק אותו. משה מאזן את הציור, ומופיע מצדו האחר של המעביד. בעודו שולף את חרבו, הוא מביט מאחוריו, כנראה בחיפוש אחר עדים. שנור מבחין בין מעמדותיהם של הדמויות באמצעות בגדיהם. העבד בקושי לבוש, המעביד לובש טוניקה וכובע, אך כפות רגליו יחפות, ומשה לבוש במלואו ומסונדל. ברקע השמאלי העליון, ניתן לראות עבדים ישראליים בפעולה, ודמות בודדת (אותה משה לא רואה) מציצה מאחורי בניין, וצופה במתרחש.
יחס לטקסט המקראי
בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:
נוגש אכזרי או רוצח בפוטנציאל?
העבד העברי המוכה לא מופיע בציורו של שיק כלל; בייצוג שלו, משה לא ניסה לעצור מבעד המצרי, אלא הגיב לאחר מעשה. בתחריטו של שנור, לעומת זאת, העבד העברי זוכה למקום מרכזי, ובמפתיע, הוא נחנק ולא רק הוכה. האם הטקסט המקראי מאפשר קריאה שכזו? האם המצרי פשוט היה מעביד אכזר, או שיש לראותו כ"רודף" (איש הרודף אחר אחר על מנת להורגו)? התשובה לשאלה זו תלוייה בפירוש המילה "מכה" בתנ"ך. האם הכוונה היא תמיד להכות, או שניתן לעיתים לפרש ביטוי זה ככוונה להרג? הבחנה זו קריטית על מנת להבין את מעשיו של משה. האם הוא פשוט התנקם במצרי על כך שהכה עבד עברי שלא בצדק, או שמא התערב באמצע מעשה, וניסה להציל את חייו של העברי? להרחבה, ראו הריגת משה את המצרי.
העדים למעשה
ביצירתו של שנור מופיע צופה יחיד המתבונן במעשיו של משה. זהותו האתנית אינה ברורה, וניתן לטעון הן שהוא ישראלי והן שהוא מצרי. שיק, לעומתו, מצייר שני אנשים אשר מכובעיהם ניתן להסיק שהם עבריים. איזו יצירה קרובה יותר לתיאור המקראי? למעשה, הפסוקים אינם מציינים כלל את מספר העדים, את לאומם או את זהותם, של העדים שראו את מעשיו של משה ודיווחו לפרעה. אף שסביר היה להניח כי מדובר במצרי, בשמות רבה נטען כי מדובר דווקא בדתן ובאבירם, מה שמסתדר עם תיאורו של שיק.3
בחירת הנשק
בהגדתו של שיק, משה אוחז באלה, בעוד בתחריטו של שנור הוא מניף חרב. בחירת הנשק של משה אינה מצויינת במפורש בפסוקים; וכתוב רק "וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי" .4 מובן המלה "וַיַּךְ" אינו חד משמעי. האם משה התכוון רק לפגוע במצרי, או שניסה להורגו?5 ראו הריגת משה את המצרי.
זהותו של משה
בעוד שיק בוחר להלביש את משה בבגדים דומים לאלו של המצרי אותו הוא מכה, שנור מבדיל את משה הן מן המעביד המצרי והן מן העבד העברי, בכך שמלביש אותו בביגוד מלא ובכך מדגיש את מעמדו הרם יותר. התיאורים השונים מעלים את השאלה כיצד משה ראה את עצמו, וכיצד אחרים ראו אותו בעת התרחשות אירוע זה? האם משה ראה בעצמו מצרי או עברי? האם פעולתו נבעה מתחושת אחווה, או רק מרצון עז בצדק? האם מישהו ידע על היותו עברי, או שהיה חלק בלתי נפרד ממשפחת המלוכה? ראו משה.
גילו של משה
בשני הציורים, משה נראה כמבוגר בשנות העשרים או השלושים לחייו. אולם, בספר שמות, גילו נותר פתוח לפרשנות. נאמר לנו רק "וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו," מה שמאפשר טווח אפשרויות רחב. בסיפור שלנו, האם משה היה נער פזיז, או מבוגר מנוסה, שפעל מתוך הבנה מלאה של מעשיו ותוצאותיהם? שאלת גילו הינה בעלת השפעה גם על סיפורים מאוחרים יותר. כמה זמן משה שהה במדיין עד לחזרתו למצריים? האם הוא עבר גם במקומות נוספים? להרחבה, ראו כרונולוגיה של שמות ב'-ד'.
