Difference between revisions of "Moshe Killing the Egyptian in Art/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
 
(10 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 5: Line 5:
 
<div class="overview">
 
<div class="overview">
 
<h2>הקדמה</h2>
 
<h2>הקדמה</h2>
<p>סיפורו של משה הורג את המצרי ב<a href="Shemot2-11" data-aht="source">שמות ב׳:י״א-י"ב</a>&#160;נועד להציג בפני הקוראים את דמותו של משה כמבוגר, ועוזר לעצב את תפיסתינו הראשונית בדבר מנהיגותו. כך, פרשנים רבים, לרבות אמנים, עוסקים באירוע זה רבות, וחוקרים את מניעיו של משה, את הצדקותיו, ואת פרטי הסיפור עצמו. הניגוד בין שתי היצירות המוצגות כאן, הציור מאגדתו של&#160;ארתור שיק<fn>Arthur Szyk (1894-1951) was a Jewish artist, originally from Poland. He worked on his Haggadah during the period of the rise of the Nazi party, and he referenced the political situation in the work, casting the Egyptians as Nazis, drawing the wicked son with a Hitler-like mustache, and the like. Many of these overt allusions were later removed from the images. Recently a new edition of the Haggadah has been produced and images from it can be viewed <a href="http://szyk.com/szyk-haggadah/gallery-images.htm?mnHd=1&amp;mnSubHd=4">כאן</a>.</fn> (1938-1932) וחריטתו של&#160;יוליוס שנור פון קרולספלד<fn>שנור (1860-1851)&#160;היה צייר גרמני מתנועת נצרת. התחריט היה אחד מתוך מעל מאתיים תחריטי עץ שהוא הכין בשביל התנ"ך המאויר, Die Bibel in Bildern.</fn> (1860-1851), מדגיש את העמימויות הרבות שבטקסט המקראי.&#160;</p></div>
+
<p>הסיפור של משה הורג את המצרי המובא ב<a href="Shemot2-11" data-aht="source">שמות ב׳:י״א-י"ב</a>&#160;נועד להציג בפני הקוראים את דמותו של משה כמבוגר, ובכך לעצב את תפיסתינו הראשונית בדבר כישורי מנהיגותו. פרשנים רבים, לרבות אמנים, עוסקים באירוע זה בהרחבה, וחוקרים את מניעיו של משה, את ההצדקות למעשיו, ואת פרטי הסיפור עצמו. הניגוד בין שתי היצירות המוצגות כאן, הציור מהגדתו של&#160;ארתור שיק<fn>ארתור שוק (1951-1894) היה צייר יהודי שנולד בפולין. הוא עבד על הגדה זו במהלך שנות עלייתה של המפלגה הנאצית, והוא התייחס למצב הפוליטי בעבודתו, כשהמצרים ייצגו את הנאצים, הבן הרשע הזכיר את היטלר בשפמו, וכן הלאה. רבות מן הרמיזות בציורים הללו הוסרו מאוחר יותר. לאחרונה, מהדורה חדשה של ההגדה יצאה לאור וניתן לראות את הציורים המופיעים בה&#160;<a href="http://szyk.com/szyk-haggadah/gallery-images.htm?mnHd=1&amp;mnSubHd=4">כאן</a>.</fn> (1938-1932) וחריטתו של&#160;יוליוס שנור פון קרולספלד<fn>שנור (1860-1851)&#160;היה צייר גרמני מן התנועה הנצרית. התחריט היה אחד מתוך מעל מאתיים תחריטי עץ שהוא הכין בשביל התנ"ך המאויר, Die Bibel in Bildern שהוזמן באנגליה.</fn> (1860-1851), מדגיש את העמימויות הרבות שבטקסט המקראי.&#160;</p></div>
<category>הבדלים בין התמונות
+
<category>השוואת התמונות
 
<subcategory>שיק
 
<subcategory>שיק
<p>ציורו הצבעוני של שנור מתמקד במשה ובמעביד המצרי. הרמז היחיד לישראלי שהוכה הוא השוט בו אוחז המצרי. משה ממוקם במרכז הציור, אלתו מכוונת אל עבר המעביד אשר, בתורו, מכווץ בפחד על הריצפה. שתי הדמויות לבושות באופן דומה, ולולא&#160;כובעיהם השונים, ייתכן ולא היה אפשר להבדיל בין חבר לאויב. ברקע, שני ראשים מציצים מבניין וצופים בהתנהגותו של משה.&#160;</p>
+
<p>ציורו הצבעוני של שנור מתמקד במשה ובנוגש המצרי. הרמז היחיד לישראלי המוכה הוא השוט בו אוחז המצרי. משה ממוקם במרכז הציור, אלתו מכוונת אל עבר הנוגש המכווץ בפחד על הריצפה. שתי הדמויות לבושות באופן דומה, ולולא&#160;כובעיהם השונים, ייתכן ולא היה ניתן להבדיל ביניהם כלל. ברקע, שני ראשים מציצים מאחורי בניין וצופים בפעולתו של משה.&#160;</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>שנור
 
<subcategory>שנור
<p>לעומת שיק, שנור בוחר לצייר את כל שלושת הדמויות המופיעות בציור. המצרי עומד במרכז, לא רק מכה את העבד העברי, אלא ממש חונק אותו. משה מאזן את הציור, ומופיע מצדו האחר של המעביד. בעודו שולף את חרבו, הוא מביט מאחוריו, כנראה בחיפוש אחר עדים. שנור מבחין בין מעמדותיהם של הדמויות באמצעות בגדיהם. העבד בקושי לבוש, המעביד לובש טוניקה וכובע, אך כפות רגליו יחפות, ומשה לבוש במלואו ומסונדל. ברקע השמאלי העליון, ניתן לראות עבדים ישראליים בפעולה, ודמות בודדת (אותה משה לא רואה) מציצה מאחורי בניין, וצופה במתרחש.</p>
+
<p>לעומת שיק, שנור בוחר לצייר את כל שלושת הדמויות המופיעות בסיפור המקראי. המצרי עומד במרכז, ולא רק מכה, אלא ממש חונק את העבד העברי הכורע ומתקשה לנשום. משה&#160;ממוקם&#160;מצדו האחר של המעביד, ומאזן את התמונה. בעוד משה שולף את חרבו, הוא מביט מאחוריו, כנראה לראות אם יש עדים. שנור מבחין בין המעמדות של הדמויות באמצעות בגדיהם. העבד בקושי לבוש, המעביד לובש טוניקה וכובע, אך כפות רגליו יחפות, ומשה לבוש במלואו ומסונדל. ברקע השמאלי העליון, ניתן לראות עבדים ישראליים העוסקים במלאכתם, ודמות בודדת (אותה משה לא רואה) המציצה מאחורי בניין, וצופה במתרחש.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>
Line 17: Line 17:
 
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p>
 
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p>
 
<subcategory>נוגש אכזרי או רוצח בפוטנציאל?
 
<subcategory>נוגש אכזרי או רוצח בפוטנציאל?
<p>The beaten Hebrew does not appear at all in Szyk's image; according to his rendering, Moshe is not trying to stop the beating but rather reacting after the fact. In Schnorr's woodcut, on the other hand, the Hebrew figures prominently, and surprisingly, he is being strangled and not merely whipped. Does the Biblical text allow for such a reading? Was the Egyptian simply a cruel taskmaster or should he be viewed as a "רודף" (one chasing another to take his life)? The question depends on how the word "מכה" is used in Tanakh. Does it always mean to smite or can it also take on the added connotation of to kill? This difference is crucial for understanding Moshe's actions. Was he simply avenging an unjust beating or was he intervening in medias res, trying to save the life of the Hebrew? להרחבה, ראו <a href="Moshe's Killing of the Egyptian" data-aht="page">הריגת משה את המצרי</a>.</p>
+
<p>העבד העברי המוכה לא מופיע בציורו של שיק כלל; בייצוג שלו, משה לא ניסה לעצור את השתוללות המצרי, אלא רק הגיב לאחר תום המעשה. בתחריטו של שנור, לעומת זאת, העבד העברי זוכה למיקום מרכזי, ובמפתיע, הוא נחנק ולא רק מוכה. האם הטקסט המקראי מאפשר קריאה שכזו? האם המצרי פשוט היה מעביד אכזר, או שמא חל עליו דין "רודף" (איש הרודף אחר אחר על מנת להורגו)? התשובה לשאלה זו תלוייה בפירוש המילה "מכה" בתנ"ך. האם הכוונה היא תמיד להכאה בלבד, או שניתן לעיתים לפרש ביטוי זה ככוונה לרצח? הבחנה זו קריטית על מנת להבין את מעשיו של משה. האם הוא התנקם במצרי על כך שהכה עבד עברי שלא בצדק, או שמא התערב באמצע המעשה ממש, וניסה להציל את חייו של העבד העברי?&#160;להרחבה, ראו <a href="Moshe's Killing of the Egyptian" data-aht="page">הריגת משה את המצרי</a>.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>העדים למעשה
 
<subcategory>העדים למעשה
<p>Schnorr depicts only one onlooker to Moshe's actions. His ethnicity is obscure and a case could be made to identify him as either Israelite or Egyptian. Szyk, in contrast, paints two people whose head coverings would seem to classify them as Hebrews. Which rendering is closer to the description in Sefer Shemot? We are actually not given any clues in the chapter as to the number, nationality or identity of the person/s who observed Moshe and later reported the deed to Paroh. Though one might have thought that it would be an Egyptian, <multilink><a href="ShemotRabbah1-31" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-31" data-aht="source">א׳:ל״א</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink> identifies the talebearers as fellow Hebrews, Datan and Aviram, which would fit well with Szyk's portrayal.<fn>ראו גם <multilink><a href="BavliNedarim64b" data-aht="source">בבלי נדרים</a><a href="BavliNedarim64b" data-aht="source">נדרים ס״ד:</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> ו<multilink><a href="ShemotRabbah1-29" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-29" data-aht="source">א׳:כ״ט</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink> which identify the two fighting Hebrews as Datan and Aviram.</fn></p>
+
<p>ביצירתו של שנור מופיע צופה יחיד המתבונן במעשיו של משה. זהותו האתנית אינה ברורה, וניתן לטעון הן שהוא ישראלי והן שהוא מצרי. שיק, לעומתו, מצייר שני אנשים אשר מכובעיהם ניתן להסיק שהם עבריים. איזו יצירה נאמנה יותר לטקסט המקראי? למעשה, הפסוקים אינם מציינים כלל את כמותם, את לאומם, או את זהותם, של העדים שראו את מעשיו של משה ודיווחו לפרעה. אף שסביר היה להניח כי מדובר במצרים, ב<multilink><a href="ShemotRabbah1-31" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-31" data-aht="source">א׳:ל״א</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>&#160;נטען כי מדובר דווקא בדתן ובאבירם, דבר העולה יפה עם ציורו של שיק.<fn>ראו גם <multilink><a href="BavliNedarim64b" data-aht="source">בבלי נדרים</a><a href="BavliNedarim64b" data-aht="source">נדרים ס״ד:</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> ו<multilink><a href="ShemotRabbah1-29" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-29" data-aht="source">א׳:כ״ט</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>&#160;המזהים את שני הישראלים הרבים כדתן ואבירם.</fn></p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
<subcategory>Choice of Weapon
+
<subcategory>בחירת הנשק
<p>In Szyk's Haggadah Moshe wields a club, while in Schnorr's image he holds a sword. Moshe's choice of weapon is not specified in the story; we are simply told "וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי" &#8206;.<fn>Various opinions regarding the method of killing are brought by the various Midrashim and commentators. Some suggest that Moshe hit the Egyptian with his fist, while others propose that that he used a sword or a rock. Yet others say that he cursed him using the Name of Hashem.</fn> מובן המלה "וַיַּךְ" is ambiguous. Did Moshe intend merely to hit the Egyptian or was he dealing him a deathblow?<fn>השוו לדיון לעיל על "נוגש אכזרי או רוצח בפוטנציאל?".</fn> ראו <a href="Moshe's Killing of the Egyptian" data-aht="page">הריגת משה את המצרי</a>.</p>
+
<p>בהגדתו של שיק, משה אוחז באלה, בעוד בתחריטו של שנור הוא מניף חרב. בחירת הנשק של משה אינה מצויינת במפורש בפסוקים, וכתוב רק&#160;"וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי".<fn>המדרשים והפרשנים מציגים דעות שונות לגבי האופן בו התבצע הרצח. ישנם כאלו הטוענים שמשה הרג את המצרי עם אגרופו, בעוד אחרים מציעים שהשתמש באבן או בחרב. פרשנים נוספים טוענים שהוא קילל אותו בשם ה'.</fn>&#160;פירוש המלה "וַיַּךְ" אינו חד משמעי. האם משה התכוון רק לפגוע במצרי, או שניסה להורגו?<fn>השוו לדיון לעיל על "נוגש אכזרי או רוצח בפוטנציאל?".</fn> ראו <a href="Moshe's Killing of the Egyptian" data-aht="page">הריגת משה את המצרי</a>. </p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>זהותו של משה
 
<subcategory>זהותו של משה
<p>While Szyk chooses to dress Moshe in garb similar to the Egyptian whom he is striking, Schnorr sets Moshe apart both from the Hebrew slaves and from the taskmaster, adorning him with a full cloak and thus marking him as one from a higher class. The different portrayals make one question both how Moshe viewed himself and how he was perceived by others at this stage of the narrative. Did Moshe identify himself as Egyptian or Jew? Were his actions motivated by a feeling of brotherhood or just a strong sense of justice? Did anyone else know he was Israelite or had he been fully integrated into the royal family? ראו <a href="Moshe" data-aht="page">משה</a>.</p>
+
<p>בעוד שיק בוחר להלביש את משה בבגדים דומים לאלו של המצרי אותו הוא מכה, שנור מבדיל את משה הן מן המעביד המצרי והן מן העבד העברי,&#160;ועל ידי הלבשתו בביגוד מלא הוא מדגיש את מעמדו הרם יותר של משה. התיאורים השונים מעלים את השאלה כיצד משה ראה את עצמו, וכיצד אחרים ראו אותו בעת התרחשות אירוע זה? האם משה ראה בעצמו מצרי או עברי? האם פעולתו נבעה מתחושת אחווה, או רק מרצון עז לצדק? האם מישהו ידע על היותו עברי, או האם הוא מעורה לגמרי במשפחת המלוכה? ראו <a href="Moshe" data-aht="page">משה</a>.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>גילו של משה
 
<subcategory>גילו של משה
<p>Both artists render Moshe as a man in his mid-twenties or thirties. Sefer Shemot, though, leaves his age open to question. We are simply told, "וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו," which allows for a full range of possibilities. In our story, was Moshe a somewhat impetuous youth or was he a more experienced adult, acting not out of rashness but with full knowledge of his actions and their consequences? The question of age bears on later stories as well. How long did Moshe sojourn in Midyan before returning to Egypt? Had he travelled elsewhere en route? להרחבה, ראו <a href="Chronology – Shemot 2" data-aht="page">כרונולוגיה של שמות ב'-ד'</a>.</p>
+
<p>בשני הציורים, משה נראה כמבוגר בשנות העשרים או השלושים לחייו. אולם, בספר שמות, גילו נותר פתוח לפרשנות. נאמר לנו רק&#160;"וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו," מה שמאפשר טווח רחב של אפשרויות. בסיפור שלנו, האם משה היה נער פזיז או מבוגר מנוסה שפעל מתוך הבנה מלאה של מעשיו ותוצאותיהם? שאלת גילו של משה הינה בעלת השפעה גם על סיפורים מאוחרים יותר. כמה זמן משה שהה במדיין עד לחזרתו למצריים? האם הוא עבר גם במקומות נוספים?&#160;להרחבה, ראו&#160;<a href="Chronology – Shemot 2" data-aht="page">כרונולוגיה של שמות ב'-ד'</a>.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>

Latest revision as of 00:22, 22 October 2019

משה הורג את המצרי באמנות

הקדמה

הסיפור של משה הורג את המצרי המובא בשמות ב׳:י״א-י"ב נועד להציג בפני הקוראים את דמותו של משה כמבוגר, ובכך לעצב את תפיסתינו הראשונית בדבר כישורי מנהיגותו. פרשנים רבים, לרבות אמנים, עוסקים באירוע זה בהרחבה, וחוקרים את מניעיו של משה, את ההצדקות למעשיו, ואת פרטי הסיפור עצמו. הניגוד בין שתי היצירות המוצגות כאן, הציור מהגדתו של ארתור שיק1 (1938-1932) וחריטתו של יוליוס שנור פון קרולספלד2 (1860-1851), מדגיש את העמימויות הרבות שבטקסט המקראי. 

השוואת התמונות

שיק

ציורו הצבעוני של שנור מתמקד במשה ובנוגש המצרי. הרמז היחיד לישראלי המוכה הוא השוט בו אוחז המצרי. משה ממוקם במרכז הציור, אלתו מכוונת אל עבר הנוגש המכווץ בפחד על הריצפה. שתי הדמויות לבושות באופן דומה, ולולא כובעיהם השונים, ייתכן ולא היה ניתן להבדיל ביניהם כלל. ברקע, שני ראשים מציצים מאחורי בניין וצופים בפעולתו של משה. 

שנור

לעומת שיק, שנור בוחר לצייר את כל שלושת הדמויות המופיעות בסיפור המקראי. המצרי עומד במרכז, ולא רק מכה, אלא ממש חונק את העבד העברי הכורע ומתקשה לנשום. משה ממוקם מצדו האחר של המעביד, ומאזן את התמונה. בעוד משה שולף את חרבו, הוא מביט מאחוריו, כנראה לראות אם יש עדים. שנור מבחין בין המעמדות של הדמויות באמצעות בגדיהם. העבד בקושי לבוש, המעביד לובש טוניקה וכובע, אך כפות רגליו יחפות, ומשה לבוש במלואו ומסונדל. ברקע השמאלי העליון, ניתן לראות עבדים ישראליים העוסקים במלאכתם, ודמות בודדת (אותה משה לא רואה) המציצה מאחורי בניין, וצופה במתרחש.

יחס לטקסט המקראי

בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:

נוגש אכזרי או רוצח בפוטנציאל?

העבד העברי המוכה לא מופיע בציורו של שיק כלל; בייצוג שלו, משה לא ניסה לעצור את השתוללות המצרי, אלא רק הגיב לאחר תום המעשה. בתחריטו של שנור, לעומת זאת, העבד העברי זוכה למיקום מרכזי, ובמפתיע, הוא נחנק ולא רק מוכה. האם הטקסט המקראי מאפשר קריאה שכזו? האם המצרי פשוט היה מעביד אכזר, או שמא חל עליו דין "רודף" (איש הרודף אחר אחר על מנת להורגו)? התשובה לשאלה זו תלוייה בפירוש המילה "מכה" בתנ"ך. האם הכוונה היא תמיד להכאה בלבד, או שניתן לעיתים לפרש ביטוי זה ככוונה לרצח? הבחנה זו קריטית על מנת להבין את מעשיו של משה. האם הוא התנקם במצרי על כך שהכה עבד עברי שלא בצדק, או שמא התערב באמצע המעשה ממש, וניסה להציל את חייו של העבד העברי? להרחבה, ראו הריגת משה את המצרי.

העדים למעשה

ביצירתו של שנור מופיע צופה יחיד המתבונן במעשיו של משה. זהותו האתנית אינה ברורה, וניתן לטעון הן שהוא ישראלי והן שהוא מצרי. שיק, לעומתו, מצייר שני אנשים אשר מכובעיהם ניתן להסיק שהם עבריים. איזו יצירה נאמנה יותר לטקסט המקראי? למעשה, הפסוקים אינם מציינים כלל את כמותם, את לאומם, או את זהותם, של העדים שראו את מעשיו של משה ודיווחו לפרעה. אף שסביר היה להניח כי מדובר במצרים, בשמות רבהא׳:ל״אאודות שמות רבה נטען כי מדובר דווקא בדתן ובאבירם, דבר העולה יפה עם ציורו של שיק.3

בחירת הנשק

בהגדתו של שיק, משה אוחז באלה, בעוד בתחריטו של שנור הוא מניף חרב. בחירת הנשק של משה אינה מצויינת במפורש בפסוקים, וכתוב רק "וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי".4 פירוש המלה "וַיַּךְ" אינו חד משמעי. האם משה התכוון רק לפגוע במצרי, או שניסה להורגו?5 ראו הריגת משה את המצרי.

זהותו של משה

בעוד שיק בוחר להלביש את משה בבגדים דומים לאלו של המצרי אותו הוא מכה, שנור מבדיל את משה הן מן המעביד המצרי והן מן העבד העברי, ועל ידי הלבשתו בביגוד מלא הוא מדגיש את מעמדו הרם יותר של משה. התיאורים השונים מעלים את השאלה כיצד משה ראה את עצמו, וכיצד אחרים ראו אותו בעת התרחשות אירוע זה? האם משה ראה בעצמו מצרי או עברי? האם פעולתו נבעה מתחושת אחווה, או רק מרצון עז לצדק? האם מישהו ידע על היותו עברי, או האם הוא מעורה לגמרי במשפחת המלוכה? ראו משה.

גילו של משה

בשני הציורים, משה נראה כמבוגר בשנות העשרים או השלושים לחייו. אולם, בספר שמות, גילו נותר פתוח לפרשנות. נאמר לנו רק "וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו," מה שמאפשר טווח רחב של אפשרויות. בסיפור שלנו, האם משה היה נער פזיז או מבוגר מנוסה שפעל מתוך הבנה מלאה של מעשיו ותוצאותיהם? שאלת גילו של משה הינה בעלת השפעה גם על סיפורים מאוחרים יותר. כמה זמן משה שהה במדיין עד לחזרתו למצריים? האם הוא עבר גם במקומות נוספים? להרחבה, ראו כרונולוגיה של שמות ב'-ד'.