הצלת משה מן היאור באמנות
הקדמה
הסצנה המקראית של הצלת משה בידי בת פרעה עוצבה על ידי עשרות אמנים במרוצת הדורות. כל אחד מהם מפרש ומתאר אותה בדרכו האישית, כולל או מדגיש דמויות שונות, ממקם את הסצנה על רקע מגוון, ומדמיין את יחסי הגומלין בין הדמויות בדרכים ייחודיות. שני הציורים, Landscape with Moses Saved from the Nile (1649) של לה סואר1 וStudy for Moses Saved from the Water (1785) של לגרנה,2 משמשים כרקע ניגודי הן זה לזה והן לטקסט המקראי, ומסייעים לצופה לשוב ולקרוא מחדש את הסיפור המקורי.
תמונות מנוגדות
לה סואר
ציורו של לה סואר, ציור שמן, מכיל רק שלוש דמויות המסודרות במשולש. בת פרעה מושיטה את זרועה לעבר משה התינוק ברקע הקדמי, בעוד דמות שלישית, כנראה מרים, עומדת מאחוריהן. היא, אולי באופן מפתיע, ממוקמת ממש במרכז הציור כשגבה מופנה אל הצופה ורק פרופילה נראה. בת פרעה נראית לא מודעת לנוכחותה של מרים; עיניה, לעומת זאת, נעוצות בתינוק. הלבוש הבהיר של השלוש ניצב על רקע כהה, ומדגיש את התחושה שהדמויות לבדן. רמז לסוף מופיע בפינה התחתונה, בעוד בפינה השמאלית האחורית מבצבצים קווי המתאר של עיר.
לגרנה
ציורו של לגרנה, לעומת זאת, מלא באנשים. עץ מפריד את שורת הדמויות החוצה את אמצע הציור לשתי קבוצות. מימין נמצא השלישייה מרים, יוכבד, ואהרן הפעוט, בעוד משמאל יושבת בת פרעה עם משרתתה כשעובר אורח גברי הולך מאחוריהן.3 נראה שמרים מציגה את אמה לפני הנסיכה. ברקע הקדמי, משרתת שנייה נושאת את משה התינוק מן הנהר. השתיים לבושות בלבן ומוארות, בניגוד הן לצבעים הבהירים של לבושה של הנסיכה והן לצבעים הדהויים יותר של משפחת משה. ברקע השמאלי אפשר בקושי להבחין במבנה, אולי הארמון.
יחס לטקסט המקראי
בחירות האמנים משקפות עמימויות מסוימות בטקסט המקראי ועמדות פרשניות אפשריות שונות:
מי יודע?
תיאורו של לה סואר את בת פרעה לבדה עם משה התינוק עומד בניגוד חד לעדים הרבים לאירוע כפי שמתאר אותם לגרנה. אף שהתורה מזכירה את נוכחותן של משרתות, אין זה ברור כמה מהן היו נוכחות בפועל כאשר נמצא משה. אם היו כה הרבה אנשים סביב, כיצד יכלה הנסיכה לשמור על סוד זהותו של משה? הדבר תלוי, בין היתר, כיצד מבינים את הביטוי "וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ". ראו אֲמָתָהּ.
בתוך היאור או לידו
לגרנה מתאר את המשרתת כמי שמשתה את משה מן המים, בעוד שהיאור אינו מופיע כלל בציורו של לה סואר. הבדל זה קשור לעמימות בטקסט המקראי. נאמר לנו שיוכבד מניחה את הסל בסוף על שפת היאור, אך כשהיא נותנת למשה את שמו, בת פרעה אומרת, "כי מן המים משיתהו", מה שמרמז שהיה בתוך הנהר עצמו. מה נכון? התשובה עשויה להיות קשורה לשאלה נוספת: מה היו כוונותיה של יוכבד בהחביאה את בנה; האם קיוותה שיישאר מוסתר או שיימצא? ראו הצלת משה.
גילה של מרים
בתיאורו של לגרנה לסצנה, מרים מוצגת כנערה צעירה, בעוד שבציורו של לה סואר, היא מוצגת כאישה בוגרת. מן הטקסט המקראי אי אפשר לקבוע את גילה המדויק. בשמות ב':ח' היא מתוארת כ"עַלְמָה", מה שעשוי להצביע על כך שכבר הייתה בגיל הפוריות,4 אך אין בכך הכרעה. משאר הפרק, כל מה שידוע הוא שהיא הייתה צריכה להיות מבוגרת מספיק כדי לדבר עם הנסיכה ולדווח לאמה.5 טקסטים מקראיים אחרים המזכירים את מרים אינם מועילים יותר, שכן גילה לעולם אינו מצוין, מה שמאפשר תיאורים אפשריים רבים. ואכן, מקורות חז"ליים שונים מציעים שהייתה מבוגרת ממשה רק ב-5-7 שנים.6
גילה של יוכבד
לגרנה בוחר לצייר את יוכבד כאם צעירה יחסית, אולי בשנות השלושים לחייה. אף שגילה המדויק גם הוא אינו ידוע מן הטקסט, מקורות חז"ליים שונים מציעים שהיא זקנה בהרבה. סוגיה זו קשורה למחלוקת פרשנית רחבה יותר בשאלת מספר השנים שבני ישראל היו במצרים.7 ראו משך הגלות במצרים להרחבה.
היכן הייתה גושן
שני האמנים ממקמים עיר ברקע תיאוריהם. משני התיאורים אין לדעת בבירור מהי זהותה של עיר זו. האם היא אמורה להיות גושן, מקום מושבם של בני ישראל, או שמא הארמון והחצרות המצריים?8 גם הדבר קשור לשאלה העולה מן הטקסט המקראי. עד כמה הייתה גושן קרובה לארמון בכלל? אם הנסיכה באה לרחוץ במקום שבו יוכבד מחביאה את בנה, האם הדבר מרמז שהבתים המלכותיים היו בקרבת מקום? מצד שני, כיצד אנו יודעים אם משפחתו של משה בכלל גרה בגושן? ראו היכן במצרים גרו בני ישראל? וגושן.