EN/HEע/E

Moshe and the Luchot in Art

Sources

Shemot 31:18שמות ל״א:י״ח

וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים.

Shemot 32:15-19שמות ל״ב:ט״ו- י״ט

(טו) וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים. (טז) וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת. (יז) וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה. (יח) וַיֹּאמֶר אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ. (יט) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מידו מִיָּדָיו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר.

שמות ל״ד:א׳

Shemot34-1

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ.

שמות ל״ד:כ״ט-ל״ה

Shemot 34:29-35

(כט) וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ. (ל) וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו. (לא) וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם מֹשֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂאִים בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם. (לב) וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְצַוֵּם אֵת כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אִתּוֹ בְּהַר סִינָי. (לג) וַיְכַל מֹשֶׁה מִדַּבֵּר אִתָּם וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה. (לד) וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַמַּסְוֶה עַד צֵאתוֹ וְיָצָא וְדִבֶּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה. (לה) וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ.

Yirmeyahu 48:25ירמיהו מ״ח:כ״ה

נִגְדְּעָה קֶרֶן מוֹאָב וּזְרֹעוֹ נִשְׁבָּרָה נְאֻם ה'.

Yechezkel 29:21יחזקאל כ״ט:כ״א

בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'.

Tehillim 148:14תהלים קמ״ח :י״ד

וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּ יָהּ.

Mekhilta Yitro BaChodesh 8מכילתא יתרו דבחדש ח׳

כיצד נתנו עשרת הדברות: ה' על לוח זה וה' על לוח זה. - כתיב אנכי יי' אלהיך וכנגדו לא תרצח, מגיד הכתוב שכל מי ששופך דם, מעלה עליו הכתוב כאלו ממעט בדמות המלך; משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה והעמיד לו איקונות ועשה לו צלמים וטבעו לו מטבעות; לאחר זמן כפו לו איקונותיו שברו לו צלמיו ובטלו לו מטבעותיו ומיעטו בדמותו של מלך; כך כל מי שהוא שופך דמים, מעלה עליו הכתוב כאלו ממעט בדמות המלך, שנ' (בראשית ט"ו) שופך דם האדם וגו' כי בצלם אלהים עשה את האדם. - כתיב לא יהיה לך וכתיב כנגדו לא תנאף, מגיד הכתוב שכל מי שעובד עבודה זרה מעלה עליו הכתוב כאלו מנאף אחר המקום שנ' (יחזקאל ט"ז:ל"ב) האשה המנאפת תחת אשה תקח את זרים וכתוב (הושע ג':א') ויאמר ה' אלי עוד לך אהב אשת אהובת רע ומנאפת וגו'. - כתיב לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא וכנגדו כתיב לא תגנוב, מגיד הכתוב שכל מי שהוא גונב, לסוף בא לידי שבועת שוא, שנ' (ירמיה ז':ט') הגנוב רצוח ונאוף והשבע לשקר וכתיב (הושע ד':ב') אלה וכחש ורצוח וגנוב ונאוף. - כתיב זכור את יום השבת לקדשו וכנגדו כתיב לא תענה. מגיד הכתוב שכל מי שמחלל את השבת מעיד לפני מי שאמר והיה העולם, שלא ברא עולמו לששה ימים ולא נח בשביעי, וכל מי שמשמר את השבת מעיד לפני מי שאמר והיה העולם, שברא עולמו לששה ימים ונח בשביעי, שנ' (ישעיה מ"ג:י"ב) ואתם עדי נאום ה' ואני אל. - כתיב כבד את אביך ואת אמך וכנגדו כתיב לא תחמוד, מגיד הכתו' שכל מי שהוא חומד, סוף מוליד בן שהוא מקלל את אביו ואת אמו ומכבד למי שאינו אביו. לכך נתנו עשרת הדברות חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה, דברי ר' חנינא בן גמליאל, וחכמים אומרים עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה, שנ' (דברים ה':י"ט) את הדברים האלה דבר ה' - ויכתבם על שני לוחות אבנים, ואומר (שיר השירים ד':ה') שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה ואו' ידיו גלילי זהב ממולאים בתרשיש.

Sifre Bemidbar 112ספרי במדבר קי״ב

ד"א כי דבר ה' בזה ישמעאל אומר בע"ז הכתוב מדבר שנאמר כי את דבר ה' בזה שביזה על דבור הראשון שנאמר למשה מפי הגבורה אנכי ה' א-לו' [וגו'] לא יהיה לך א-לו' אחרים על פני.

Bavli Bava Batra 14aבבלי בבא בתרא י״ד.

מיתיבי: ארון שעשה משה, אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו, באמה בת ששה טפחים; והלוחות, ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה, מונחות כנגד ארכו של ארון; כמה לוחות אוכלות בארון? שנים עשר טפחים, נשתיירו שם שלשה טפחים, צא מהן טפח, חציו לכותל זה וחציו לכותל זה - נשתיירו שם שני טפחים שבהן ספר תורה מונח, שנאמ': +מלכים א' ח'+ אין בארון רק שני לוחות האבנים אשר הניח שם משה [וגו']; מאי אין בארון רק? מיעוט אחר מיעוט, ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ס"ת שמונח בארון; פירנסת ארון לארכו, צא ופרנס ארון לרחבו: כמה לוחות אוכלות בארון? ששה טפחים, נשתיירו שם שלשה טפחים, צא מהן טפח, חציו לכותל זה וחציו לכותל זה - נשתיירו שם שני טפחים, שלא יהא ספר תורה נכנס ויוצא כשהוא דחוק, דברי ר"מ. ר' יהודה אומר: באמה בת חמשה טפחים; והלוחות, ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה, מונחות באורכו של ארון; כמה לוחות אוכלות בארון? שנים עשר טפחים, נשתייר שם חצי טפח, אצבע לכותל זה ואצבע לכותל זה; פירנסת ארון לארכו, צא ופרנס ארון לרחבו: כמה לוחות אוגדות בארון? ששה טפחים, נשתייר שם טפח ומחצה, צא מהן חצי טפח, אצבע ומחצה לכותל זה ואצבע ומחצה לכותל זה - נשתייר שם טפח שבו עמודין עומדין, שנאמר: (שיר השירים ג') אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון, עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן וגו'...

Rashi Shemot 34:29רש״י שמות ל״ד:כ״ט

ויהי ברדת משה AND IT CAME TO PASS WHEN MOSES WENT DOWN [FROM MOUNT SINAI] – when he brought the second tablets on the Day of Atonement. כי קרן עור פניו THAT THE SKIN OF HIS FACE BEAMED – קרן is an expression connected with the word קרנים "horns", and the phrase, קרן אור, the light-"horned" , is used here because light radiates from a point and projects Like a horn. And whence was Moses privileged to have the rays of glory? Our Rabbis said that they originated at the time when he was in the cave, for the Holy One, blessed be He, then put His hand upon his face, as it is said, (Exodus 33:22) "And I will shelter thee with My hand" (Tanchuma; Shemot Rabbah 47).

ויהי ברדת משה – כשהביא לוחות האחרונות, ביום הכפורים. כי קרן – לשון קרנים, שהאור מבהיק ובולט כמין קרן, ומהיכן זכה משה לקרני ההוד, רבותינו אמרו מן המערה שנתן הקב"ה ידו על פניו, שנאמר ושכתי כפי (שמות ל"ג:כ"ב).

Rashbam Shemot 32:19רשב״ם שמות ל״ב:י״ט

וישלך מידיו HE THREW THE TABLETS DOWN: When Moses saw the calf, his strength waned and he no longer had enough strength [to hold on to the tablets]. So he threw the tablets down, a small distance away from him – in the same manner that any person would throw down an item that is too heavy – so that when they fell down, they would not land on his feet and injure him. I found this interpretation in Pirqe de rabbi 'eli`ezer, and it is the true plain meaning of Scripture.

וישלך מידו – כשראה את העגל, תשש כחו ולא היה בו כח, והשליכם רחוק ממנו קצת שלא יזיק את רגליו בנפלם, בדרך כל משליכי משאוי כשאין בהם כח לשאת. וכן ראיתי בפרקים של רבי אליעזר (פרקי דרבי אליעזר מ"ה), ועיקר פשוטו כך.

Ibn Ezra Shemot First Commentary 34:28אבן עזרא שמות פירוש ראשון ל״ד:כ״ח

ויכתוב על הלחות – השם כתב, כי כן כתוב וכתבתי על הלחת (שמות ל"ד:א'). גם זה מפורש במשנה תורה. וטעם דברי הברית – שהם כלל לכל המצוות. ויש אומרים, כי בלוחות הראשונים שנכתבו שאמר השם, ובשניים שאמר משה על פי השם. ואחרים אמרו, כי בלוח אחד דברי השם נחלקים, ובלוח השני דברי משה. ויש אומרים, כי הכתוב בלוח האחד כן בשני, רק בעבר האחד זכור, ובשני שמור. ואחרים אמרו כי מעבר אחד דיבור אנכי ובעבר השני כנגדו לא תרצח. והטעם, כי בצלם אלהים (בראשית ט':ו'). וע"ז כנגד לא תנאף, והעדות בבנות מדין (במדבר כ"ה). גם לא תגנוב כנגד לא תשא. והעד ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע (זכריה ה':ד'). ודיבור לא תענה כנגד זכור, כי העושה מלאכה בשבת מעיד עדות שקר שלא שבת בו השם. ולא תחמוד כנגד כבד. ואנכי לא ידעתי, כי לא פורש אורך הלוחות ולא רחבם, כי יש עליהם מחלוקת. ואלו היה גם זה מפורש לא נדע המכתב אם דק אם עב, ואף כי שהוא מכתב אלהים. והנה דיבור לא יהיה לך גם זכור ארוכים מאד, ושלשה זה אחר זה קטנים. רק הישר בעיני, שהיו שני הלוחות כתובים מזה ומזה מתחלת אנכי עד לרעך. רק הדברים שדבר השם הכתובים בפרשת וישמע הם הכתובים. ובפרשת ואתחנן אפרש מלת שמור וחבריה. ויתכן שנכתב בעבר האחד כל הדברים, וכמוהם בעבר השני, ושניהם הכתובים בפרשת וישמע. וזה פירוש מזה ומזה, כי הם שוים.