Difference between revisions of "Mystery at the Malon/1/he"
Jump to navigation
Jump to search
תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך
| (12 intermediate revisions by 2 users not shown) | |||
| Line 3: | Line 3: | ||
<page type="Introduction"> | <page type="Introduction"> | ||
<h1>תעלומת סיפור המלון</h1> | <h1>תעלומת סיפור המלון</h1> | ||
| − | <h2 name="">מי, מה ומדוע? | + | |
| − | <p>הפרשה המתוארת בשמות ד':כ"ד-כ"ו היא אחד | + | <p style="text-align:center"><a class="wordright" href="Media/2Shemot/04/Mystery at the Malon/Hebrew Study Guide.docx">לימוד מודרך:</a> <a class="pdf" href="Media/2Shemot/04/Mystery at the Malon/Hebrew Study Guide.pdf">PDF</a></p> |
| + | |||
| + | <div><b><center><span class="highlighted-notice">תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך</span></center></b></div> | ||
| + | |||
| + | <h2 name="">מי, מה, ומדוע?</h2> | ||
| + | <p>הפרשה המתוארת בשמות <a href="Shemot4-18" data-aht="source">ד':כ"ד-כ"ו</a> היא אחד מהסיפורים הסתומים ביותר בתורה. כאשר משה נוסע ממדין למצרים כדי להתחיל את משימתו, משפחתו עוצרת במקום לינה והצרות מתחילות:</p> | ||
<q dir="rtl" lang="he">(כד) וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. (כה) וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי. (כו) וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת.</q> | <q dir="rtl" lang="he">(כד) וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. (כה) וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי. (כו) וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת.</q> | ||
| − | <p> </ | + | <p>הפסוקים הללו מלאים במושאים דו משמעיים, ביטויים קשים להבנה, ורקע לא ידוע, וכתוצאה מכך הם מעלים מקבץ שאלות:</p> |
| + | <ul> | ||
| + | <li>מי נמצא בסכנה שייהרג, משה או אחד מבניו (ואם מדובר בבן, איזה מביניהם)?</li> | ||
| + | <li>האם הבן שמלים אותו הוא גרשום או אליעזר? מדוע הוא לא נימול עד עכשיו? מדוע ציפורה, ולא משה, היא זו שמבצעת את המילה,<fn>התקדים של ציפורה עולה בהקשר של הדיון בתלמוד הבבלי מסכת עבודה זרה כ"ז. באשר לשאלה האם אישה יכולה לבצע את ברית המילה. [ניתן לדון בשאלה נוספת בנוגע למעמד הדתי של ציפורה, ופסול מילה שנתבצעה ע"י עובד ע"ז – ראו <a href="Zipporah" data-aht="page">ציפורה</a>.]  בניסיון ליישב את הסיפור שלנו עם הדעה שאישה פסולה למול, מציע הבבלי או שציפורה רק סידרה את ברית המילה (ולא מלה את הילד בעצמה) או שציפורה רק התחילה בתהליך ומשה השלימו.  המעמד המפוקפק מהבחינה ההלכתית של המעשה של ציפורה מניע פרשנים אחרים להניח שמדובר במצב בדיעבד שבו לא הייתה כל אופציה אחרת.</fn> איך היא יודעת לעשות זאת, ומדוע המילה היא הפתרון לבעיה?</li> | ||
| + | <li>מה משמעות הביטויים "כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי" ו"חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת"? למי מתייחסת ציפורה, ולְמה היא מתכוונת בדבריה?</li> | ||
| + | <li>ולבסוף, השאלה המטרידה מכל, מדוע שה' ירצה להרוג אדם כלשהו, שלא לדבר על משרתו הנאמן משה, שבידיו הפקיד זה עתה את המשימה החשובה ביותר בתולדות האנושות?<fn>ראה שאלת הפתיחה של ה<multilink><a href="ToledotYitzchakShemot4-24" data-aht="source">תולדות יצחק</a><a href="ToledotYitzchakShemot4-24" data-aht="source">שמות ד':כ"ד-כ"ה</a><a href="R. Yitzchak Karo" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק קארו</a></multilink>:  "יש לשאול למה בקש המיתו ששלוחי מצוה אינן ניזוקין וכל שכן שהקב"ה השולח עצמו."  בניתוחו שלאחר מכן של מעשיו של משה, ר' יצחק קארו מספק דוגמא נפלאה לדילמה שעומדת בפני כל פרשן שמנסה להבין את הסיפור הזה:  ככל שמצדיקים יותר את התנהגותו של משה, קשה יותר להבין את זעמו של ה', ולחלופין, סיבה ברורה לעונש הא-לוהי גורם למעשיו של משה להיות יותר מביכים.  התולדות יצחק נאבק למצוא את האיזון הראוי.<br/>כמה פרשנים מודרניים מנסים לענות על שאלה זו על ידי חיפוש "חטאים" של משה מהעבר הרחוק שלו. W. Propp בThe Anchor Yale Bible: Exodus 1-18 (New Haven, 1999): 234-238, מציין כי לשון הרבים "דָּמִים" לעתים קרובות מרמזת לעונש על שפיכת דמים.  על רקע זה הוא מציע ש"חֲתַן דָּמִים" מתייחס לבעל שהרג אדם, ושכל האירוע היה עונש למשה על שהרג את המצרי.  לפני שמשה היה יכול לחזור למצרים, היה צורך לכפר על אשמתו.  ציפורה עשתה זאת על ידי שפיכת חלק מהדם של בנה והגעת הדם אל גופו של משה.<br/>ראה גם הצעתו של <a href="http://www.vbm-torah.org/parsha.64/21ki-tisa.htm">ר' מאיר שפיגלמן</a> שנישואיו של משה לציפורה יצרו תקדים מסוכן לנישואי תערובת ובסופו של הדבר הובילו לבעיה של "הערב רב". השווה לטור בפירושו הארוך לשמות ד':כ"ה שמציב דאגה דומה בפיה של ציפורה: "ויש מפרשים שאמרה למשה חתן דמים אתה לי, לפי שאתה שנתחתנת בי לפי שאני מדינית ואיני ראויה לך".</fn></li> | ||
| + | </ul> | ||
| + | |||
| + | <h2 name="">הפסקה נבואית</h2> | ||
| + | ההקשר המיידי של סיפורנו מעלה קשיים נוספים. שמות <a href="Shemot4-18" data-aht="source">ד':י"ח-כ'</a> מציג את מסעו של משה חזרה למצרים, והפרשה שלנו נראית לכאורה כהמשך הגיוני של פסוקים אלה. אולם, נראה שהפסוקים שבאמצע (<a href="Shemot4-18" data-aht="source">ד':כ"א-כ"ג</a>) משנים לפתע הילוך, ומספרים איך ה' דיווח למשה על הקשיית הלב המתקרבת של פרעה וציווה אותו למסור אזהרה לפרעה על מכת בכורות. המיקום של נבואה זו מתמיה מכיוון שה' כבר נתן קודם לכן את רוב המידע הזה למשה, והאזהרה נראית במקצת כמקדימה את זמנה מכיוון שעוד לא פנו לפרעה כלל. קשיים אלה גורמים לקורא להרהר אם לנבואה זו יש משמעות או מטרה אחרת ובאיזו מידה היא קשורה לאירועים המסתוריים במלון. | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Latest revision as of 08:08, 20 January 2015
תעלומת סיפור המלון
הקדמה
מי, מה, ומדוע?
הפרשה המתוארת בשמות ד':כ"ד-כ"ו היא אחד מהסיפורים הסתומים ביותר בתורה. כאשר משה נוסע ממדין למצרים כדי להתחיל את משימתו, משפחתו עוצרת במקום לינה והצרות מתחילות:
(כד) וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. (כה) וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי. (כו) וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת.
הפסוקים הללו מלאים במושאים דו משמעיים, ביטויים קשים להבנה, ורקע לא ידוע, וכתוצאה מכך הם מעלים מקבץ שאלות:
- מי נמצא בסכנה שייהרג, משה או אחד מבניו (ואם מדובר בבן, איזה מביניהם)?
- האם הבן שמלים אותו הוא גרשום או אליעזר? מדוע הוא לא נימול עד עכשיו? מדוע ציפורה, ולא משה, היא זו שמבצעת את המילה,1 איך היא יודעת לעשות זאת, ומדוע המילה היא הפתרון לבעיה?
- מה משמעות הביטויים "כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי" ו"חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת"? למי מתייחסת ציפורה, ולְמה היא מתכוונת בדבריה?
- ולבסוף, השאלה המטרידה מכל, מדוע שה' ירצה להרוג אדם כלשהו, שלא לדבר על משרתו הנאמן משה, שבידיו הפקיד זה עתה את המשימה החשובה ביותר בתולדות האנושות?2
הפסקה נבואית
ההקשר המיידי של סיפורנו מעלה קשיים נוספים. שמות ד':י"ח-כ' מציג את מסעו של משה חזרה למצרים, והפרשה שלנו נראית לכאורה כהמשך הגיוני של פסוקים אלה. אולם, נראה שהפסוקים שבאמצע (ד':כ"א-כ"ג) משנים לפתע הילוך, ומספרים איך ה' דיווח למשה על הקשיית הלב המתקרבת של פרעה וציווה אותו למסור אזהרה לפרעה על מכת בכורות. המיקום של נבואה זו מתמיה מכיוון שה' כבר נתן קודם לכן את רוב המידע הזה למשה, והאזהרה נראית במקצת כמקדימה את זמנה מכיוון שעוד לא פנו לפרעה כלל. קשיים אלה גורמים לקורא להרהר אם לנבואה זו יש משמעות או מטרה אחרת ובאיזו מידה היא קשורה לאירועים המסתוריים במלון.
