Difference between revisions of "Mystery at the Malon/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
Line 10: Line 10:
 
<ul>
 
<ul>
 
<li>מי נמצא בסכנה שייהרג, משה או אחד מבניו (ואם מדובר בבן, איזה מביניהם)?</li>
 
<li>מי נמצא בסכנה שייהרג, משה או אחד מבניו (ואם מדובר בבן, איזה מביניהם)?</li>
−
<li>האם הבן שמלים אותו הוא גרשום או אליעזר? מדוע הוא לא נימול עד עכשיו? מדוע ציפורה, ולא משה, היא זו שמבצעת את המילה,<fn>The precedent of Zipporah is raised in the context of the discussion in the Talmud Bavli Avodah Zarah 27a as to whether a woman can perform the circumcision. [An additional question may be raised regarding Zipporah's religious status, and the prohibition of a heathen performing the circumcision – see <a href="Zipporah" data-aht="page">Zipporah – Overview</a>.] In attempting to reconcile the story with the opinion that a woman is prohibited, the Bavli suggests that either Zipporah may have only arranged for the circumcision or that Moshe may have completed it. The Halakhically questionable status of Zipporah's act motivates other exegetes to assume that there was no other option in this situation.</fn> איך היא יודעת לעשות זאת, ומדוע המילה היא הפתרון לבעיה?</li>
+
<li>האם הבן שמלים אותו הוא גרשום או אליעזר? מדוע הוא לא נימול עד עכשיו? מדוע ציפורה, ולא משה, היא זו שמבצעת את המילה,<fn>התקדים של ציפורה עולה בהקשר של הדיון בתלמוד הבבלי מסכת עבודה זרה כ"ז. באשר לשאלה האם אישה יכולה לבצע את ברית המילה. [ניתן לדון בשאלה נוספת בנוגע למעמד הדתי של ציפורה, ופסול מילה שנתבצעה ע"י עובד ע"ז – ראו <a class="רגילה" href="Zipporah" data-aht="page">ציפורה</a>.]&#160; בניסיון ליישב את הסיפור שלנו עם הדעה שאישה פסולה למול, מציע הבבלי או שציפורה רק סידרה את ברית המילה (ולא מלה את הילד בעצמה) או שציפורה רק התחילה בתהליך ומשה השלימו.&#160; המעמד המפוקפק מהבחינה ההלכתית של המעשה של ציפורה מניע פרשנים אחרים להניח שמדובר במצב בדיעבד שבו לא הייתה כל אופציה אחרת.</fn> איך היא יודעת לעשות זאת, ומדוע המילה היא הפתרון לבעיה?</li>
 
<li>מה משמעות הביטויים "כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי" ו"חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת"? למי מתייחסת ציפורה, ולְמה היא מתכוונת בדבריה?</li>
 
<li>מה משמעות הביטויים "כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי" ו"חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת"? למי מתייחסת ציפורה, ולְמה היא מתכוונת בדבריה?</li>
−
<li>ולבסוף, השאלה המטרידה מכל, מדוע שה' ירצה להרוג אדם כלשהו, שלא לדבר על משרתו הנאמן משה, שבידיו הפקיד זה עתה את המשימה החשובה ביותר בתולדות האנושות?<fn>See the opening formulation of the <multilink><a href="ToledotYitzchakShemot4-24" data-aht="source">Toledot Yitzchak</a><a href="ToledotYitzchakShemot4-24" data-aht="source">Shemot 4:24</a><a href="R. Yitzchak Karo" data-aht="parshan">About R. Yitzchak Karo</a></multilink>: "יש לשאול למה בקש המיתו ששלוחי מצוה אינן ניזוקין וכל שכן שהקב"ה השולח עצמו." In his subsequent analysis of Moshe's actions, R. Yitzchak Karo provides a wonderful illustration of the quandary faced by every exegete who attempts to comprehend this episode:  A better rationale and justification of Moshe's conduct makes it that much more difficult to understand Hashem's wrath, and conversely, a clearer reason for the Divine punishment makes Moshe's deeds that much more perplexing. The Toledot Yitzchak bounces back and forth struggling to find a proper balance.
+
<li>ולבסוף, השאלה המטרידה מכל, מדוע שה' ירצה להרוג אדם כלשהו, שלא לדבר על משרתו הנאמן משה, שבידיו הפקיד זה עתה את המשימה החשובה ביותר בתולדות האנושות?<fn>ראה שאלת הפתיחה של ה<multilink><a href="ToledotYitzchakShemot4-24" data-aht="source">תולדות יצחק</a><a href="ToledotYitzchakShemot4-24" data-aht="source">שמות ד':כ"ד-כ"ה</a><a href="R. Yitzchak Karo" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק קארו</a></multilink>:&#160; "יש לשאול למה בקש המיתו ששלוחי מצוה אינן ניזוקין וכל שכן שהקב"ה השולח עצמו."&#160; בניתוחו שלאחר מכן של מעשיו של משה, ר' יצחק קארו מספק דוגמא נפלאה לדילמה שעומדת בפני כל פרשן שמנסה להבין את הסיפור הזה:&#160; ככל שמצדיקים יותר את התנהגותו של משה, קשה יותר להבין את זעמו של ה', ולחלופין, סיבה ברורה לעונש הא-לוהי גורם למעשיו של משה להיות יותר מביכים.&#160; התולדות יצחק נאבק למצוא את האיזון הראוי.<br/>כמה פרשנים מודרניים מנסים לענות על שאלה זו על ידי חיפוש "חטאים" של משה מהעבר הרחוק שלו. W. Propp בThe Anchor Yale Bible: Exodus 1-18 (New Haven, 1999): 234-238, מציין כי לשון הרבים "דָּמִים" לעתים קרובות מרמזת לעונש על שפיכת דמים.&#160; על רקע זה הוא מציע ש"חֲתַן דָּמִים" מתייחס לבעל שהרג אדם, ושכל האירוע היה עונש למשה על שהרג את המצרי.&#160; לפני שמשה היה יכול לחזור למצרים, היה צורך לכפר על אשמתו.&#160; ציפורה עשתה זאת על ידי שפיכת חלק מהדם של בנה והגעת הדם אל גופו של משה.<br/>ראה גם הצעתו של&#160;<a class="רגילה" href="http://www.vbm-torah.org/parsha.64/21ki-tisa.htm" rel="external">ר' מאיר שפיגלמן</a> שנישואיו של משה לציפורה יצרו תקדים מסוכן לנישואי תערובת ובסופו של הדבר הובילו לבעיה של "הערב רב". השווה לטור בפירושו הארוך לשמות ד':כ"ה שמציב דאגה דומה בפיה של ציפורה: "ויש מפרשים שאמרה למשה חתן דמים אתה לי, לפי שאתה שנתחתנת בי לפי שאני מדינית ואיני ראויה לך".</fn></li>
−
<p>Some modern commentators attempt to answer this question by dredging up "sins" of Moshe from his distant past. W. Propp in The Anchor Yale Bible: Exodus 1-18 (New Haven, 1999): 234-238, notes that the plural "דָּמִים" often connotes bloodguilt. He suggests that "חֲתַן דָּמִים", then, refers to a bridegroom who has shed blood, and that the whole incident is a consequence of Moshe's killing of the Egyptian. Before Moshe could return to Egypt, his guilt had to be expiated. Zipporah accomplished this by spilling some of the blood of her son, touching it to her husband, and thereby atoning for him.</p>
 
−
<p>See also the suggestion of <a href="http://www.vbm-torah.org/parsha.64/21ki-tisa.htm" rel="external">R. Meir Spiegelman</a> that Moshe's marriage to Zipporah created a dangerous precedent for intermarriage and ultimately led to the problem of the "ערב רב". Cf. the Tur in his Long Commentary Shemot 4:25 who places a similar concern in Zipporah's mouth: "ויש מפרשים שאמרה למשה חתן דמים אתה לי, לפי שאתה שנתחתנת בי לפי שאני מדינית ואיני ראויה לך".</p></fn></li>
 
 
</ul>
 
</ul>
  

Version as of 09:38, 6 January 2015

תעלומת סיפור המלון

הקדמה

תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך

מי, מה, ומדוע?

הפרשה המתוארת בשמות ד':כ"ד-כ"ו היא אחד מהסיפורים הסתומים ביותר בתורה. כאשר משה נוסע ממדין למצרים כדי להתחיל את משימתו, משפחתו עוצרת במקום לינה והצרות מתחילות:

(כד) וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. (כה) וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי. (כו) וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת.

הפסוקים הללו מלאים במושאים דו משמעיים, ביטויים קשים להבנה, ורקע לא ידוע, וכתוצאה מכך הם מעלים מקבץ שאלות:

  • מי נמצא בסכנה שייהרג, משה או אחד מבניו (ואם מדובר בבן, איזה מביניהם)?
  • האם הבן שמלים אותו הוא גרשום או אליעזר? מדוע הוא לא נימול עד עכשיו? מדוע ציפורה, ולא משה, היא זו שמבצעת את המילה,1 איך היא יודעת לעשות זאת, ומדוע המילה היא הפתרון לבעיה?
  • מה משמעות הביטויים "כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי" ו"חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת"? למי מתייחסת ציפורה, ולְמה היא מתכוונת בדבריה?
  • ולבסוף, השאלה המטרידה מכל, מדוע שה' ירצה להרוג אדם כלשהו, שלא לדבר על משרתו הנאמן משה, שבידיו הפקיד זה עתה את המשימה החשובה ביותר בתולדות האנושות?2

הפסקה נבואית

ההקשר המיידי של סיפורנו מעלה קשיים נוספים. שמות ד':י"ח-כ' מציג את מסעו של משה חזרה למצרים, והפרשה שלנו נראית לכאורה כהמשך הגיוני של פסוקים אלה. אולם, נראה שהפסוקים שבאמצע (ד':כ"א-כ"ג) משנים לפתע הילוך, ומספרים איך ה' דיווח למשה על הקשיית הלב המתקרבת של פרעה וציווה אותו למסור אזהרה לפרעה על מכת בכורות. המיקום של נבואה זו מתמיה מכיוון שה' כבר נתן קודם לכן את רוב המידע הזה למשה, והאזהרה נראית במקצת כמקדימה את זמנה מכיוון שעוד לא פנו לפרעה כלל. קשיים אלה גורמים לקורא להרהר אם לנבואה זו יש משמעות או מטרה אחרת ובאיזו מידה היא קשורה לאירועים המסתוריים במלון.

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Mystery_at_the_Malon/1/he&oldid=16959&useskin=vector"