Difference between revisions of "Mystery at the Malon/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
Line 8: Line 8:
 
כאשר הם מנסים להבין את האירוע במלון, פרשנים מוצאים עצמם במבוכה. מצד אחד, נראה שהפסוק אומר שה' ביקש להמית את משה או את בנו, ומשתמע מכך שנעשה חטא חמור כלשהו. מצד שני, המקרא מכיל מעט מאוד רמזים המעידים על עבירה כזו, ולייחס מעשה נורא למשה היה הופך אותו ללא ראוי להיות שליח ה'. הפרשן נותר, אם כן, במלכוד, כאשר ככל שמחפים יותר על פעולותיו של משה, אלה של ה' נראים צודקים פחות, ולהיפך.<br/><continue>הגישה הרווחת ביותר מציעה שמשה אכן נענש על חטא כלשהו. מקורות תנאיים, שעובדים הפוך מהמילה שבמסקנת הסיפור, מציעים שמשה כנראה התרשל במילת בנו. חלק עושים מאמץ לצמצם את אשמתו של משה בכך שהם מסבירים שהיתה רק התעכבות קלה כתוצאה מהמסע, ור' סעדיה אפילו משיל את כל האחריות ממשה בכך שהוא מניח שהוא לא היה נוכח במשך המאורע כולו. בניגוד לכך, ר' אלעזר המודעי מנסה למצוא עבירה מתאימה יותר לתגובה הקשה של ה', והוא מציע שמשה חתם הסכם עם יתרו שאחד מבניו לעולם לא יהיה נימול.<br/> אחרים מסתכלים במקום זאת על ההקשר הרחב יותר של סיפורינו, ומציעים שתגובה אלוהית חמורה כל כך היא כנראה תוצאה של בעיות בשליחות הלאומית של משה שגרמו להשלכות הרבה יותר נרחבות. פרשנים אלה צריכים להסביר מדוע ברית המילה הלא קשורה לכאורה הצליחה להשקיט את רוגזו של ה'. רשב"ם מסביר שמשה התמהמה בביצוע משימתו, ושברית המילה היתה קרבן כפרה על כך. ראב"ע רואה את העובדה שמשה צירף את משפחתו למסע, לא כחטא, אלא בתור טעות טקטית שעלולה לגרום להורדת מורל העם. תגובת ה' היתה אם כן מכוונת רק לתיקון הטעות הזו ולוודא שהמשפחה נותרה מאחור. לבסוף, אבן כספי מציע שלא היה שום חטא או אפילו טעות מצדו של משה; אלא שהחרדה הגדולה של משה מהמשימה המאיימת גרמה לו לחלות אנושות.</continue></div>
 
כאשר הם מנסים להבין את האירוע במלון, פרשנים מוצאים עצמם במבוכה. מצד אחד, נראה שהפסוק אומר שה' ביקש להמית את משה או את בנו, ומשתמע מכך שנעשה חטא חמור כלשהו. מצד שני, המקרא מכיל מעט מאוד רמזים המעידים על עבירה כזו, ולייחס מעשה נורא למשה היה הופך אותו ללא ראוי להיות שליח ה'. הפרשן נותר, אם כן, במלכוד, כאשר ככל שמחפים יותר על פעולותיו של משה, אלה של ה' נראים צודקים פחות, ולהיפך.<br/><continue>הגישה הרווחת ביותר מציעה שמשה אכן נענש על חטא כלשהו. מקורות תנאיים, שעובדים הפוך מהמילה שבמסקנת הסיפור, מציעים שמשה כנראה התרשל במילת בנו. חלק עושים מאמץ לצמצם את אשמתו של משה בכך שהם מסבירים שהיתה רק התעכבות קלה כתוצאה מהמסע, ור' סעדיה אפילו משיל את כל האחריות ממשה בכך שהוא מניח שהוא לא היה נוכח במשך המאורע כולו. בניגוד לכך, ר' אלעזר המודעי מנסה למצוא עבירה מתאימה יותר לתגובה הקשה של ה', והוא מציע שמשה חתם הסכם עם יתרו שאחד מבניו לעולם לא יהיה נימול.<br/> אחרים מסתכלים במקום זאת על ההקשר הרחב יותר של סיפורינו, ומציעים שתגובה אלוהית חמורה כל כך היא כנראה תוצאה של בעיות בשליחות הלאומית של משה שגרמו להשלכות הרבה יותר נרחבות. פרשנים אלה צריכים להסביר מדוע ברית המילה הלא קשורה לכאורה הצליחה להשקיט את רוגזו של ה'. רשב"ם מסביר שמשה התמהמה בביצוע משימתו, ושברית המילה היתה קרבן כפרה על כך. ראב"ע רואה את העובדה שמשה צירף את משפחתו למסע, לא כחטא, אלא בתור טעות טקטית שעלולה לגרום להורדת מורל העם. תגובת ה' היתה אם כן מכוונת רק לתיקון הטעות הזו ולוודא שהמשפחה נותרה מאחור. לבסוף, אבן כספי מציע שלא היה שום חטא או אפילו טעות מצדו של משה; אלא שהחרדה הגדולה של משה מהמשימה המאיימת גרמה לו לחלות אנושות.</continue></div>
 
<p>בהערכת הפעולות של משה והתגובות של ה' בפרשה זו, פרשנים מציעים ספקטרום של גישות. אלו יכולים להתחלק לשלוש קטגוריות מרכזיות:</p>
 
<p>בהערכת הפעולות של משה והתגובות של ה' בפרשה זו, פרשנים מציעים ספקטרום של גישות. אלו יכולים להתחלק לשלוש קטגוריות מרכזיות:</p>
 +
 
<approaches>
 
<approaches>
 +
undefined
 
<category name="">חטא ועונשו
 
<category name="">חטא ועונשו
 +
<p>משה או ציפורה חטאו והיו ראויים לעונש. פרשנים אלה מציעים אפשרויות שונות לגבי האופי של ההתנהגות הפסולה:</p>
 +
<opinion name="">בן שלא נימול
 +
<p>משה או ציפורה חטאו בכך שלא מלו את אחד מבניהם. המניע הברור לגישה זו היא שהמילה היא מה שמונע את האסון. הוריאציות של עמדה זו חולקות ביחס לשאלה מדוע המילה לא התבצעה עד כה:</p>
 +
<subopinion name="">משה התעכב בגלל המסע
 +
<p>זו אולי הקריאה הפשוטה ביותר של המקרא כיוון שהיא דורשת את המספר הקטן ביותר של הנחות נוספות. אולם, היא נתקלת בקשיים בהצדקת החומרה של העונש.</p>
 +
</subopinion>
 +
<subopinion name="">ציפורה התעכבה בגלל המסע
 +
<p>משה לא היה נוכח במלון, וציפורה נשאה באחריות מלאה למאורע כולו. עמדה זו גם אינה מסבירה את הצורך בעונש כל כך דרמטי.</p>
 +
</subopinion>
 +
<subopinion name="">ברית עם יתרו שלא למול
 +
<p>כדי שיוכל לשאת את ציפורה, משה ערך הסכם קדם-נישואי הזוי עם יתרו שאחד מבניו "יהיה מיועד לע"ז" והשאר לה'.</p>
 +
</subopinion>
 +
</opinion>
 +
<opinion name="">שליחות שהתעכבה
 +
<p>משה התמהמה בביצוע שליחותו לגאול את בני ישראל. על גישה זו להסביר איך מילת בנו של משה תיקנה את המצב.</p>
 +
</opinion>
 +
</category>
 +
<category name="">טעות בשיפוט ופעולה מתקנת
 +
<p>משה טעה בכך שתכנן להביא את משפחתו למצרים, ומילת בנו של משה מנעה את יישומה המלא של תכניתו.</p>
 +
</category>
 +
<category name="">השלכות טבעיות
 +
<p>לא היה לא חטא ולא עונש. חווית סף המוות היתה פשוט תוצאה טבעית של הנסיבות בהם מצא משה את עצמו.</p>
 +
<opinion name="">חרדה
 +
<p>החרדה של משה ממחויבותו להתעמת עם פרעה ולהזהיר אותו על מותו המתקרב של בנו גרמה למשה עצמו לחלות אנושות.</p>
 +
</opinion>
 +
<opinion name="">לא מוכן לנבואה
 +
<p>מכיוון שמשה היה טרוד בסידורי לינה ובמשפחתו, הוא לא היה במצב מתאים כאשר הרוח הנבואית האלוקית באה עליו, וזה גרם לחוויה של כמעט מוות.</p>
 +
</opinion>
 
</category>
 
</category>
 
</approaches>
 
</approaches>
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Version as of 07:36, 23 December 2014

תעלומת סיפור המלון

גישות פרשניות

סקירה

כאשר הם מנסים להבין את האירוע במלון, פרשנים מוצאים עצמם במבוכה. מצד אחד, נראה שהפסוק אומר שה' ביקש להמית את משה או את בנו, ומשתמע מכך שנעשה חטא חמור כלשהו. מצד שני, המקרא מכיל מעט מאוד רמזים המעידים על עבירה כזו, ולייחס מעשה נורא למשה היה הופך אותו ללא ראוי להיות שליח ה'. הפרשן נותר, אם כן, במלכוד, כאשר ככל שמחפים יותר על פעולותיו של משה, אלה של ה' נראים צודקים פחות, ולהיפך.
הגישה הרווחת ביותר מציעה שמשה אכן נענש על חטא כלשהו. מקורות תנאיים, שעובדים הפוך מהמילה שבמסקנת הסיפור, מציעים שמשה כנראה התרשל במילת בנו. חלק עושים מאמץ לצמצם את אשמתו של משה בכך שהם מסבירים שהיתה רק התעכבות קלה כתוצאה מהמסע, ור' סעדיה אפילו משיל את כל האחריות ממשה בכך שהוא מניח שהוא לא היה נוכח במשך המאורע כולו. בניגוד לכך, ר' אלעזר המודעי מנסה למצוא עבירה מתאימה יותר לתגובה הקשה של ה', והוא מציע שמשה חתם הסכם עם יתרו שאחד מבניו לעולם לא יהיה נימול.
אחרים מסתכלים במקום זאת על ההקשר הרחב יותר של סיפורינו, ומציעים שתגובה אלוהית חמורה כל כך היא כנראה תוצאה של בעיות בשליחות הלאומית של משה שגרמו להשלכות הרבה יותר נרחבות. פרשנים אלה צריכים להסביר מדוע ברית המילה הלא קשורה לכאורה הצליחה להשקיט את רוגזו של ה'. רשב"ם מסביר שמשה התמהמה בביצוע משימתו, ושברית המילה היתה קרבן כפרה על כך. ראב"ע רואה את העובדה שמשה צירף את משפחתו למסע, לא כחטא, אלא בתור טעות טקטית שעלולה לגרום להורדת מורל העם. תגובת ה' היתה אם כן מכוונת רק לתיקון הטעות הזו ולוודא שהמשפחה נותרה מאחור. לבסוף, אבן כספי מציע שלא היה שום חטא או אפילו טעות מצדו של משה; אלא שהחרדה הגדולה של משה מהמשימה המאיימת גרמה לו לחלות אנושות.

בהערכת הפעולות של משה והתגובות של ה' בפרשה זו, פרשנים מציעים ספקטרום של גישות. אלו יכולים להתחלק לשלוש קטגוריות מרכזיות:

undefined

חטא ועונשו

משה או ציפורה חטאו והיו ראויים לעונש. פרשנים אלה מציעים אפשרויות שונות לגבי האופי של ההתנהגות הפסולה:

בן שלא נימול

משה או ציפורה חטאו בכך שלא מלו את אחד מבניהם. המניע הברור לגישה זו היא שהמילה היא מה שמונע את האסון. הוריאציות של עמדה זו חולקות ביחס לשאלה מדוע המילה לא התבצעה עד כה:

משה התעכב בגלל המסע

זו אולי הקריאה הפשוטה ביותר של המקרא כיוון שהיא דורשת את המספר הקטן ביותר של הנחות נוספות. אולם, היא נתקלת בקשיים בהצדקת החומרה של העונש.

ציפורה התעכבה בגלל המסע

משה לא היה נוכח במלון, וציפורה נשאה באחריות מלאה למאורע כולו. עמדה זו גם אינה מסבירה את הצורך בעונש כל כך דרמטי.

ברית עם יתרו שלא למול

כדי שיוכל לשאת את ציפורה, משה ערך הסכם קדם-נישואי הזוי עם יתרו שאחד מבניו "יהיה מיועד לע"ז" והשאר לה'.

שליחות שהתעכבה

משה התמהמה בביצוע שליחותו לגאול את בני ישראל. על גישה זו להסביר איך מילת בנו של משה תיקנה את המצב.

טעות בשיפוט ופעולה מתקנת

משה טעה בכך שתכנן להביא את משפחתו למצרים, ומילת בנו של משה מנעה את יישומה המלא של תכניתו.

השלכות טבעיות

לא היה לא חטא ולא עונש. חווית סף המוות היתה פשוט תוצאה טבעית של הנסיבות בהם מצא משה את עצמו.

חרדה

החרדה של משה ממחויבותו להתעמת עם פרעה ולהזהיר אותו על מותו המתקרב של בנו גרמה למשה עצמו לחלות אנושות.

לא מוכן לנבואה

מכיוון שמשה היה טרוד בסידורי לינה ובמשפחתו, הוא לא היה במצב מתאים כאשר הרוח הנבואית האלוקית באה עליו, וזה גרם לחוויה של כמעט מוות.

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Mystery_at_the_Malon/2/he&oldid=15973&useskin=vector"