Difference between revisions of "Mystery at the Malon/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
Line 6: Line 6:
 
<div class="overview">
 
<div class="overview">
 
<h2>סקירה</h2>
 
<h2>סקירה</h2>
כאשר הם מנסים להבין את האירוע במלון, פרשנים מוצאים עצמם במבוכה. מצד אחד, נראה שהפסוק אומר שה' ביקש להמית את משה או את בנו, ומשתמע מכך שנעשה חטא חמור כלשהו. מצד שני, המקרא מכיל מעט מאוד רמזים המעידים על עבירה כזו, ולייחס מעשה נורא למשה היה הופך אותו ללא ראוי להיות שליח ה'. הפרשן נותר, אם כן, במלכוד, כאשר ככל שמגֵנים יותר על פעולותיו של משה, אלה של ה' נראים צודקים פחות, ולהיפך.<br/>הגישה הרווחת ביותר מציעה שמשה אכן נענש על חטא כלשהו. מקורות תנאיים, שעובדים הפוך מהמילה שבמסקנת הסיפור, מציעים שמשה כנראה התרשל במילת בנו. חלק עושים מאמץ לצמצם את אשמתו של משה בכך שהם מסבירים שהיתה רק התעכבות קלה כתוצאה מהמסע, ור' סעדיה אפילו משיל את כל האחריות ממשה בכך שהוא מניח שהוא לא היה נוכח במשך המאורע כולו. בניגוד לכך, ר' אלעזר המודעי מנסה למצוא עבירה מתאימה יותר לתגובה הקשה של ה', והוא מציע שמשה חתם הסכם עם יתרו שאחד מבניו לעולם לא יהיה נימול.<br/>אחרים מסתכלים במקום זאת על ההקשר הרחב יותר של סיפורינו, ומציעים שתגובה אלוהית חמורה כל כך היא כנראה תוצאה של בעיות בשליחות הלאומית של משה שגרמו להשלכות הרבה יותר נרחבות. פרשנים אלה צריכים להסביר מדוע ברית המילה הלא קשורה לכאורה הצליחה להשקיט את רוגזו של ה'. רשב"ם מסביר שמשה התמהמה בביצוע משימתו, ושברית המילה היתה קרבן כפרה על כך. ראב"ע רואה את העובדה שמשה צירף את משפחתו למסע, לא כחטא, אלא בתור טעות טקטית שעלולה לגרום להורדת מורל העם. תגובת ה' היתה אם כן מכוונת רק לתיקון הטעות הזו ולוודא שהמשפחה נותרה מאחור. לבסוף, אבן כספי מציע שלא היה שום חטא או אפילו טעות מצדו של משה; אלא שהחרדה הגדולה של משה מהמשימה המאיימת גרמה לו לחלות אנושות.</div>
+
כאשר הם מנסים להבין את האירוע במלון, פרשנים מוצאים עצמם במבוכה. מצד אחד, נראה שהפסוק אומר שה' ביקש להמית את משה או את בנו, ומשתמע מכך שנעשה חטא חמור כלשהו. מצד שני, המקרא מכיל מעט מאוד רמזים המעידים על עבירה כזו, ולייחס מעשה נורא למשה היה הופך אותו ללא ראוי להיות שליח ה'. הפרשן נותר, אם כן, במלכוד, כאשר ככל שמגֵנים יותר על פעולותיו של משה, אלה של ה' נראים צודקים פחות, ולהיפך.<br/>
 
+
<continue>
 +
הגישה הרווחת ביותר מציעה שמשה אכן נענש על חטא כלשהו. מקורות תנאיים, שעובדים הפוך מהמילה שבמסקנת הסיפור, מציעים שמשה כנראה התרשל במילת בנו. חלק עושים מאמץ לצמצם את אשמתו של משה בכך שהם מסבירים שהיתה רק התעכבות קלה כתוצאה מהמסע, ור' סעדיה אפילו משיל את כל האחריות ממשה בכך שהוא מניח שהוא לא היה נוכח במשך המאורע כולו. בניגוד לכך, ר' אלעזר המודעי מנסה למצוא עבירה מתאימה יותר לתגובה הקשה של ה', והוא מציע שמשה חתם הסכם עם יתרו שאחד מבניו לעולם לא יהיה נימול.<br/>אחרים מסתכלים במקום זאת על ההקשר הרחב יותר של סיפורינו, ומציעים שתגובה אלוהית חמורה כל כך היא כנראה תוצאה של בעיות בשליחות הלאומית של משה שגרמו להשלכות הרבה יותר נרחבות. פרשנים אלה צריכים להסביר מדוע ברית המילה הלא קשורה לכאורה הצליחה להשקיט את רוגזו של ה'. רשב"ם מסביר שמשה התמהמה בביצוע משימתו, ושברית המילה היתה קרבן כפרה על כך. ראב"ע רואה את העובדה שמשה צירף את משפחתו למסע, לא כחטא, אלא בתור טעות טקטית שעלולה לגרום להורדת מורל העם. תגובת ה' היתה אם כן מכוונת רק לתיקון הטעות הזו ולוודא שהמשפחה נותרה מאחור. לבסוף, אבן כספי מציע שלא היה שום חטא או אפילו טעות מצדו של משה; אלא שהחרדה הגדולה של משה מהמשימה המאיימת גרמה לו לחלות אנושות.</div>
 +
</continue>
 +
<p></p>
 
<approaches>
 
<approaches>
 
undefined
 
undefined

Version as of 06:45, 23 December 2014

Fatal 76: Opening and ending tag mismatch: continue line 9 and div
9: <continue>
10: הגישה הרווחת ביותר מציעה שמשה אכן נענש על חטא כלשהו. מקורות תנאיים, שעובדים הפוך מהמילה שבמסקנת הסיפור, מציעים שמשה כנראה התרשל במילת בנו. חלק עושים מאמץ לצמצם את אשמתו של משה בכך שהם מסבירים שהיתה רק התעכבות קלה כתוצאה מהמסע, ור' סעדיה אפילו משיל את כל האחריות ממשה בכך שהוא מניח שהוא לא היה נוכח במשך המאורע כולו. בניגוד לכך, ר' אלעזר המודעי מנסה למצוא עבירה מתאימה יותר לתגובה הקשה של ה', והוא מציע שמשה חתם הסכם עם יתרו שאחד מבניו לעולם לא יהיה נימול.<br/>אחרים מסתכלים במקום זאת על ההקשר הרחב יותר של סיפורינו, ומציעים שתגובה אלוהית חמורה כל כך היא כנראה תוצאה של בעיות בשליחות הלאומית של משה שגרמו להשלכות הרבה יותר נרחבות. פרשנים אלה צריכים להסביר מדוע ברית המילה הלא קשורה לכאורה הצליחה להשקיט את רוגזו של ה'. רשב"ם מסביר שמשה התמהמה בביצוע משימתו, ושברית המילה היתה קרבן כפרה על כך. ראב"ע רואה את העובדה שמשה צירף את משפחתו למסע, לא כחטא, אלא בתור טעות טקטית שעלולה לגרום להורדת מורל העם. תגובת ה' היתה אם כן מכוונת רק לתיקון הטעות הזו ולוודא שהמשפחה נותרה מאחור. לבסוף, אבן כספי מציע שלא היה שום חטא או אפילו טעות מצדו של משה; אלא שהחרדה הגדולה של משה מהמשימה המאיימת גרמה לו לחלות אנושות.</div>