Navot's Vineyard and Achav's Punishment/1/he

כרם נבות ועונש אחאב

הקדמה

מי אשם?

הפארסה השיפוטית שהקים איזבל למסגר ולהוציא לפועל את נבות היא אחת הדוגמאות המובהקות ביותר להתעללות בכוח שתוארה בתנאך. מלכים א' כ"א משתף כיצד אחב חותר בכרם של נבות ומנסה לקנות אותו אך נתקל בסירוב. כאשר המלך הזועף חוזר הביתה, בהפסד כיצד להשיג את תשוקתו, אשתו לוקחת את העניינים לידיים שלה, בתזמור משפט מדומה בו מואשמים נבות בהשמצה את אלוהים וגם את מלך, מה שהוביל למותו ולניכוס אדמתו. האשם נוזף אז באחאב, "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ!" והבטיח גם עונש אישי וגם סיום לשושלתו.
The judicial farce set up by Izevel to frame and execute Navot is one of the starkest examples of abuse of power described in Tanakh. shares how Achav covets Navot's vineyard and attempts to buy it but is met with refusal.  When the sullen king returns home, at a loss of how to achieve his desire, his wife takes matters into her own hands, orchestrating a mock trial in which Navot is accused of blaspheming both God and king, leading to his death and the appropriation of his land.  Hashem then rebukes Achav, "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ!" promising both personal punishment and an end to his dynasty. 

אף על פי שהפשע הוא ללא ספק מתעב ומגיע לו תגמול קשה, הקורא תוהה מדוע העונש מכוון אל אחב ולא על אשתו. אחרי הכל, איזבל היה זה שתכנן את הרצח, ואילו אחב ככל הנראה לא מילא שום תפקיד בהליך. מדוע אם כן גם הוא נענש בצורה כה חמורה?

Though the crime is undoubtedly a heinous one and deserving of severe retribution, the reader wonders why the punishment is aimed at Achav rather than his wife.  After all, it was Izevel who plotted the murder, while Achav apparently played no role at all in the proceedings.  Why, then, is he too punished so severely?

העסקה שנכשלה: שני תיאורים

האינטראקציה בין נבות לאוהב מספרת פעמיים בפרק, פעם אחת על ידי המספר ופעם על ידי אחב כשהוא מעביר את העניין לאיזבל. ישנם כמה הבדלים בין החשבונות:
The interaction between Navot and Achav is recounted twice in the chapter, once by the narrator and once by Achav as he relays the matter to Izevel. There are several differences between the accounts:

• הסיבה שאחאב חמד את כרם נבות – כשמדבר עם נבות, אחב מסביר שהוא רוצה להפוך את הכרם של נבות לגן ירק כפי שהוא קרוב לארמונו. עם זאת, כאשר מדבר עם אשתו, אחב אינו מזכיר כי כלל נימק את בקשתו.When speaking to Navot, Achav explains that he desires to make Navot's vineyard into a vegetable garden as it is near to his palace.  When speaking to his wife, however, Achav does not mention that he had given any reasoning for his request at all.
• הצעת אחאב – בחשבון המספר, אחב מציע תחילה לנבות כרם אלטרנטיבי ואחר כך כסף, ואילו בספרו של אחב הוא מחליף את הסדר.In the narrator's account, Achav first offers Navot an alternative vineyard and then money, while in Achav's retelling, he switches the order.
• סירובו של נבות – כאשר פנה אליו אחב, נבות מסביר שהוא לא יכול למכור את אדמתו כי "חָלִילָה לִּי מֵי יוֹ מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ". אחב משמיט את ההסבר הזה כשמדבר עם איזבל ומשתף רק את זה שנבות אמר, "לֹא אֶתֵּן לְךָ אֶת כַּרְמִי ", כאילו לא נתן סיבה לסירובו.When approached by Achav, Navot explains that he cannot sell his land because "חָלִילָה לִּי מֵי"י מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ".  Achav omits this explanation when talking to Izevel, sharing only that Navot said, "לֹא אֶתֵּן לְךָ אֶת כַּרְמִי", as if he had given no reason for his refusal.

כיצד יש להבין את ההבדלים הללו? האם מדובר בשינויים חסרי חשיבות, שנעשו כמעט בתת מודע, כמו שקורה לעתים קרובות כשמגולשים סיפור מחדש, או שמא אחב השמיט ומכוון מחדש פרטים מסוימים במכוון? אם האחרון, מה הייתה מטרתו של אחב לעשות זאת?How are these differences to be understood?  Are they insignificant changes, made almost subconsciously, as often happens when retelling a story, or did Achav intentionally omit and reorder certain details? If the latter, what was Achav's goal in doing this?

הנביא והמלך: העונש

נזיפתו של אליהו על אחב בסוף הפרק מעלה מספר שאלות נוספות:
"הַמְצָאתַנִי אֹיְבִי וַיֹּאמֶר מָצָאתִי" - כשברך את אליהו, אחאב שואל "הַמְצָאתַנִי אוֹיְבִי," ואליהו מגיב, "מָצָאתִי". על מה חילופי דברים אלה? כאשר אחב מדבר על "הַמְצָאתַנִי", למה כוונתו? לבסוף, מה הטון שלו נוקטות דבריו; האם זו שאלה רטורית, התאהבות זועמת, או הודאה בתבוסה?
"יַעַן הִתְמַכֶּרְךָ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי י"י" - על מה נוזף אליהו במילים אלה?
הדגש על עבודה זרה - בעוד נזיפת האשם לאחאב מתמקדת ברצח, אליהו עצמו 2 לא מציין זאת, מדבר במקום עבודה זרה של אלוהים והשפעתו של איזבל עליו .3 מדוע הוא משנה את המוקד של המסר של ה 'על ידי הוספת נקודות אלה? איזו מטרה משמשת בהעלאת הסגידה של אכב לאלים זרים במיוחד עכשיו?

Eliyahu's rebuke of Achav at the end of the chapter raises several additional questions:

• "הַמְצָאתַנִי אֹיְבִי וַיֹּאמֶר מָצָאתִי" – Upon greeting Eliyahu, Achav asks "הַמְצָאתַנִי אֹיְבִי," ואליהו מגיב, "מָצָאתִי". What is this exchange about?  When Achav speaks על "הַמְצָאתַנִי", למה כוונתו?  Finally, what tone do his words take; are they a rhetorical question, an angry taunt, or an admission of defeat?
• "יַעַן הִתְמַכֶּרְךָ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי י"י" – About what is Eliyahu rebuking Achav in these words?  What does it mean that Achav is guilty על "הִתְמַכֶּרְךָ לַעֲשׂוֹת הָרַע"?¹
• הדגש על עבודה זרה – While Hashem's rebuke to Achav focuses on the murder,² Eliyahu himself makes no mention of it, speaking instead of Achav's idolatry and Izevel's influence over him.³  Why does he change the focus of Hashem's message by adding these points?  What goal is served by bringing up Achav's worship of foreign gods specifically now?

¹ הכתוב חוזר על כך בהמשך כאשר הוא מסכם את הרעות שביצע אחאב, "רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי י"י".

² ראו פסוקים י"ח-י"ט.

³ ראו רלב"גמלכים א' כ"א:כ"האודות ר' לוי בן גרשום הטוען שפסוקים כ"ה-כ"ו הם חלק מדבריו של אליהו. עם זאת, ייתכן גם כי מדובר במאמר מוסגר שנאמר על ידי המספר. כך או כך, יש לשאול מדוע נזכר כאן עבודת האלילים של אחאב ומה הקשר הן לסיפור הכרם של נבות והן לעונשו של אחאב.