Lang: he; Title: פרשת מסעי; Content:
פרק לג
(א) אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. (ב) וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי י״י וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם. (ג) וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמׇּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כׇּל מִצְרָיִם. (ד) וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה י״י בָּהֶם כׇּל בְּכוֹר וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה י״י שְׁפָטִים. (ה) וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת. (ו) וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר. (ז) וַיִּסְעוּ מֵאֵתָם וַיָּשׇׁב עַל פִּי הַחִירֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בַּעַל צְפוֹן וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מִגְדֹּל. (ח) וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בְּמִדְבַּר אֵתָם וַיַּחֲנוּ בְּמָרָה. (ט) וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וּבְאֵילִם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם. (י) וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף. (יא) וַיִּסְעוּ מִיַּם סוּף וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִין. (יב) וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִין וַיַּחֲנוּ בְּדׇפְקָה. (יג) וַיִּסְעוּ מִדׇּפְקָה וַיַּחֲנוּ בְּאָלוּשׁ. (יד) וַיִּסְעוּ מֵאָלוּשׁ וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִם וְלֹא הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם לִשְׁתּוֹת. (טו) וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי. (טז) וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִינָי וַיַּחֲנוּ בְּקִבְרֹת הַתַּאֲוָה. (יז) וַיִּסְעוּ מִקִּבְרֹת הַתַּאֲוָה וַיַּחֲנוּ בַּחֲצֵרֹת. (יח) וַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרֹת וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה. (יט) וַיִּסְעוּ מֵרִתְמָה וַיַּחֲנוּ בְּרִמֹּן פָּרֶץ. (כ) וַיִּסְעוּ מֵרִמֹּן פָּרֶץ וַיַּחֲנוּ בְּלִבְנָה. (כא) וַיִּסְעוּ מִלִּבְנָה וַיַּחֲנוּ בְּרִסָּה. (כב) וַיִּסְעוּ מֵרִסָּה וַיַּחֲנוּ בִּקְהֵלָתָה. (כג) וַיִּסְעוּ מִקְּהֵלָתָה וַיַּחֲנוּ בְּהַר שָׁפֶר. (כד) וַיִּסְעוּ מֵהַר שָׁפֶר וַיַּחֲנוּ בַּחֲרָדָה. (כה) וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת. (כו) וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת. (כז) וַיִּסְעוּ מִתָּחַת וַיַּחֲנוּ בְּתָרַח. (כח) וַיִּסְעוּ מִתָּרַח וַיַּחֲנוּ בְּמִתְקָה. (כט) וַיִּסְעוּ מִמִּתְקָה וַיַּחֲנוּ בְּחַשְׁמֹנָה. (ל) וַיִּסְעוּ מֵחַשְׁמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּמֹסֵרוֹת. (לא) וַיִּסְעוּ מִמֹּסֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בִּבְנֵי יַעֲקָן. (לב) וַיִּסְעוּ מִבְּנֵי יַעֲקָן וַיַּחֲנוּ בְּחֹר הַגִּדְגָּד. (לג) וַיִּסְעוּ מֵחֹר הַגִּדְגָּד וַיַּחֲנוּ בְּיׇטְבָתָה. (לד) וַיִּסְעוּ מִיׇּטְבָתָה וַיַּחֲנוּ בְּעַבְרֹנָה. (לה) וַיִּסְעוּ מֵעַבְרֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּעֶצְיֹן גָּבֶר. (לו) וַיִּסְעוּ מֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר צִן הִוא קָדֵשׁ. (לז) וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם. (לח) וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי י״י וַיָּמׇת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. (לט) וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים וּמְאַת שָׁנָה בְּמֹתוֹ בְּהֹר הָהָר. (מ) וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בְּבֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (מא) וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר וַיַּחֲנוּ בְּצַלְמֹנָה. (מב) וַיִּסְעוּ מִצַּלְמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּפוּנֹן. (מג) וַיִּסְעוּ מִפּוּנֹן וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת. (מד) וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בִּגְבוּל מוֹאָב. (מה) וַיִּסְעוּ מֵעִיִּים וַיַּחֲנוּ בְּדִיבֹן גָּד. (מו) וַיִּסְעוּ מִדִּיבֹן גָּד וַיַּחֲנוּ בְּעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה. (מז) וַיִּסְעוּ מֵעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה וַיַּחֲנוּ בְּהָרֵי הָעֲבָרִים לִפְנֵי נְבוֹ. (מח) וַיִּסְעוּ מֵהָרֵי הָעֲבָרִים וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ. (מט) וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים בְּעַרְבֹת מוֹאָב. (נ) וַיְדַבֵּר י״י אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר. (נא) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. (נב) וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כׇּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כׇּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כׇּל בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ. (נג) וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. (נד) וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ. (נה) וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרְרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. (נו) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם.
פרק לד
(א) וַיְדַבֵּר י״י אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (ב) צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ. (ג) וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי אֱדוֹם וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה. (ד) וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה [וְהָיוּ] (והיה) תּוֹצְאֹתָיו מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְיָצָא חֲצַר אַדָּר וְעָבַר עַצְמֹנָה. (ה) וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה. (ו) וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם. (ז) וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן מִן הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר. (ח) מֵהֹר הָהָר תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל צְדָדָה. (ט) וְיָצָא הַגְּבֻל זִפְרֹנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן. (י) וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם לִגְבוּל קֵדְמָה מֵחֲצַר עֵינָן שְׁפָמָה. (יא) וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה מִקֶּדֶם לָעָיִן וְיָרַד הַגְּבֻל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה. (יב) וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ סָבִיב. (יג) וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֹתָהּ בְּגוֹרָל אֲשֶׁר צִוָּה י״י לָתֵת לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה. (יד) כִּי לָקְחוּ מַטֵּה בְנֵי הָראוּבֵנִי לְבֵית אֲבֹתָם וּמַטֵּה בְנֵי הַגָּדִי לְבֵית אֲבֹתָם וַחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה לָקְחוּ נַחֲלָתָם. (טו) שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה לָקְחוּ נַחֲלָתָם מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ קֵדְמָה מִזְרָחָה. (טז) וַיְדַבֵּר י״י אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (יז) אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. (יח) וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד מִמַּטֶּה תִּקְחוּ לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ. (יט) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה. (כ) וּלְמַטֵּה בְּנֵי שִׁמְעוֹן שְׁמוּאֵל בֶּן עַמִּיהוּד. (כא) לְמַטֵּה בִנְיָמִן אֱלִידָד בֶּן כִּסְלוֹן. (כב) וּלְמַטֵּה בְנֵי דָן נָשִׂיא בֻּקִּי בֶּן יׇגְלִי. (כג) לִבְנֵי יוֹסֵף לְמַטֵּה בְנֵי מְנַשֶּׁה נָשִׂיא חַנִּיאֵל בֶּן אֵפֹד. (כד) וּלְמַטֵּה בְנֵי אֶפְרַיִם נָשִׂיא קְמוּאֵל בֶּן שִׁפְטָן. (כה) וּלְמַטֵּה בְנֵי זְבוּלֻן נָשִׂיא אֱלִיצָפָן בֶּן פַּרְנָךְ. (כו) וּלְמַטֵּה בְנֵי יִשָּׂשכָר נָשִׂיא פַּלְטִיאֵל בֶּן עַזָּן. (כז) וּלְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר נָשִׂיא אֲחִיהוּד בֶּן שְׁלֹמִי. (כח) וּלְמַטֵּה בְנֵי נַפְתָּלִי נָשִׂיא פְּדַהְאֵל בֶּן עַמִּיהוּד. (כט) אֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּה י״י לְנַחֵל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.
פרק לה
(א) וַיְדַבֵּר י״י אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר. (ב) צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרָשׁ לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם. (ג) וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל חַיָּתָם. (ד) וּמִגְרְשֵׁי הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב. (ה) וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת נֶגֶב אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת יָם אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֵת פְּאַת צָפוֹן אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ זֶה יִהְיֶה לָהֶם מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים. (ו) וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אֵת שֵׁשׁ עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לָנֻס שָׁמָּה הָרֹצֵחַ וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר. (ז) כׇּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר אֶתְהֶן וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן. (ח) וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ מֵאֲחֻזַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הָרַב תַּרְבּוּ וּמֵאֵת הַמְעַט תַּמְעִיטוּ אִישׁ כְּפִי נַחֲלָתוֹ אֲשֶׁר יִנְחָלוּ יִתֵּן מֵעָרָיו לַלְוִיִּם. (ט) וַיְדַבֵּר י״י אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן. (יא) וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. (יב) וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגֹּאֵל וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עׇמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט. (יג) וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם. (יד) אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה. (טו) לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר וְלַתּוֹשָׁב בְּתוֹכָם תִּהְיֶינָה שֵׁשׁ הֶעָרִים הָאֵלֶּה לְמִקְלָט לָנוּס שָׁמָּה כׇּל מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. (טז) וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ. (יז) וְאִם בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ. (יח) אוֹ בִּכְלִי עֵץ יָד אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ. (יט) גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ בְּפִגְעוֹ בוֹ הוּא יְמִתֶנּוּ. (כ) וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדֳּפֶנּוּ אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו בִּצְדִיָּה וַיָּמֹת. (כא) אוֹ בְאֵיבָה הִכָּהוּ בְיָדוֹ וַיָּמֹת מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה רֹצֵחַ הוּא גֹּאֵל הַדָּם יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ בְּפִגְעוֹ בוֹ. (כב) וְאִם בְּפֶתַע בְּלֹא אֵיבָה הֲדָפוֹ אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו כׇּל כְּלִי בְּלֹא צְדִיָּה. (כג) אוֹ בְכׇל אֶבֶן אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ בְּלֹא רְאוֹת וַיַּפֵּל עָלָיו וַיָּמֹת וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ. (כד) וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה בֵּין הַמַּכֶּה וּבֵין גֹּאֵל הַדָּם עַל הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה. (כה) וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרֹצֵחַ מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ. (כו) וְאִם יָצֹא יֵצֵא הָרֹצֵחַ אֶת גְּבוּל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה. (כז) וּמָצָא אֹתוֹ גֹּאֵל הַדָּם מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ אֵין לוֹ דָּם. (כח) כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל וְאַחֲרֵי מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל יָשׁוּב הָרֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ. (כט) וְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם לְחֻקַּת מִשְׁפָּט לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. (ל) כׇּל מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרֹצֵחַ וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת. (לא) וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת. (לב) וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן. (לג) וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ. (לד) וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ כִּי אֲנִי י״י שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
פרק לו
(א) וַיִּקְרְבוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמִשְׁפַּחַת בְּנֵי גִלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה מִמִּשְׁפְּחֹת בְּנֵי יוֹסֵף וַיְדַבְּרוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי הַנְּשִׂאִים רָאשֵׁי אָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. (ב) וַיֹּאמְרוּ אֶת אֲדֹנִי צִוָּה י״י לָתֵת אֶת הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּגוֹרָל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַאדֹנִי צֻוָּה בַי״י לָתֵת אֶת נַחֲלַת צְלׇפְחָד אָחִינוּ לִבְנֹתָיו. (ג) וְהָיוּ לְאֶחָד מִבְּנֵי שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְנָשִׁים וְנִגְרְעָה נַחֲלָתָן מִנַּחֲלַת אֲבֹתֵינוּ וְנוֹסַף עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִגֹּרַל נַחֲלָתֵנוּ יִגָּרֵעַ. (ד) וְאִם יִהְיֶה הַיֹּבֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנוֹסְפָה נַחֲלָתָן עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִנַּחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתֵינוּ יִגָּרַע נַחֲלָתָן. (ה) וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל פִּי י״י לֵאמֹר כֵּן מַטֵּה בְנֵי יוֹסֵף דֹּבְרִים. (ו) זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה י״י לִבְנוֹת צְלׇפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים. (ז) וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (ח) וְכׇל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה לְמַעַן יִירְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלַת אֲבֹתָיו. (ט) וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר כִּי אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (י) כַּאֲשֶׁר צִוָּה י״י אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנוֹת צְלׇפְחָד. (יא) וַתִּהְיֶינָה מַחְלָה תִרְצָה וְחׇגְלָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלׇפְחָד לִבְנֵי דֹדֵיהֶן לְנָשִׁים. (יב) מִמִּשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף הָיוּ לְנָשִׁים וַתְּהִי נַחֲלָתָן עַל מַטֵּה מִשְׁפַּחַת אֲבִיהֶן. (יג) אֵלֶּה הַמִּצְוֺת וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה י״י בְּיַד מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ.
===
Lang: en; Title: Parashat Masei; Content:
Chapter 33
(1) These are the journeys of the Children of Israel, when they went forth out of the land of Egypt by their armies under the hand of Moses and Aaron. (2) Moses wrote their goings out according to their journeys by the commandment of Hashem. And these are their journeys according to their goings out. (3) They traveled from Rameses in the first month, on the fifteenth day of the first month. On the day after the Passover the Children of Israel went out with a high hand in the sight of all the Egyptians, (4) while the Egyptians were burying all their firstborn whom Hashem had struck among them. On their gods also Hashem executed judgments. (5) The Children of Israel traveled from Rameses and encamped in Succoth. (6) They traveled from Succoth and encamped in Etham, which is in the edge of the wilderness. (7) They traveled from Etham and turned back to Pihahiroth, which is before Baal Zephon; and they encamped before Migdol. (8) They traveled from before Hahiroth and passed through the midst of the sea into the wilderness; and they went three days' journey in the wilderness of Etham and encamped in Marah. (9) They traveled from Marah and came to Elim; and in Elim were twelve springs of water and seventy palm trees; and they encamped there. (10) They traveled from Elim and encamped by the Red Sea. (11) They traveled from the Red Sea and encamped in the wilderness of Sin. (12) They traveled from the wilderness of Sin and encamped in Dophkah. (13) They traveled from Dophkah and encamped in Alush. (14) They traveled from Alush and encamped in Rephidim where there was no water for the people to drink. (15) They traveled from Rephidim and encamped in the wilderness of Sinai. (16) They traveled from the wilderness of Sinai and encamped in Kibroth Hattaavah. (17) They traveled from Kibroth Hattaavah and encamped in Hazeroth. (18) They traveled from Hazeroth and encamped in Rithmah. (19) They traveled from Rithmah and encamped in Rimmon Perez. (20) They traveled from Rimmon Perez and encamped in Libnah. (21) They traveled from Libnah and encamped in Rissah. (22) They traveled from Rissah and encamped in Kehelathah. (23) They traveled from Kehelathah and encamped in Mount Shepher. (24) They traveled from Mount Shepher and encamped in Haradah. (25) They traveled from Haradah and encamped in Makheloth. (26) They traveled from Makheloth and encamped in Tahath. (27) They traveled from Tahath and encamped in Terah. (28) They traveled from Terah and encamped in Mithkah. (29) They traveled from Mithkah and encamped in Hashmonah. (30) They traveled from Hashmonah and encamped in Moseroth. (31) They traveled from Moseroth and encamped in Bene Jaakan. (32) They traveled from Bene Jaakan and encamped in Hor Haggidgad. (33) They traveled from Hor Haggidgad and encamped in Jotbathah. (34) They traveled from Jotbathah and encamped in Abronah. (35) They traveled from Abronah and encamped in Ezion Geber. (36) They traveled from Ezion Geber and encamped in the wilderness of Zin, which is Kadesh. (37) They traveled from Kadesh and encamped in Mount Hor, on the edge of the land of Edom. (38) Aaron the priest went up into Mount Hor at the commandment of Hashem and died there, in the fortieth year after the Children of Israel had come out of the land of Egypt, in the fifth month, on the first day of the month. (39) Aaron was one hundred twenty-three years old when he died in Mount Hor. (40) The Canaanite, the king of Arad, who lived in the South in the land of Canaan, heard of the coming of the Children of Israel. (41) They traveled from Mount Hor and encamped in Zalmonah. (42) They traveled from Zalmonah and encamped in Punon. (43) They traveled from Punon and encamped in Oboth. (44) They traveled from Oboth and encamped in Iye Abarim, on the border of Moab. (45) They traveled from Iyim and encamped in Dibon Gad. (46) They traveled from Dibon Gad and encamped in Almon Diblathaim. (47) They traveled from Almon Diblathaim and encamped in the mountains of Abarim, before Nebo. (48) They traveled from the mountains of Abarim and encamped in the plains of Moab by the Jordan at Jericho. (49) They encamped by the Jordan, from Beth Jeshimoth even to Abel Shittim in the plains of Moab. (50) Hashem spoke to Moses in the plains of Moab by the Jordan at Jericho, saying, (51) "Speak to the Children of Israel, and tell them, 'When you pass over the Jordan into the land of Canaan, (52) then you shall drive out all the inhabitants of the land from before you, destroy all their stone idols, destroy all their molten images, and demolish all their high places. (53) You shall take possession of the land, and dwell therein; for I have given the land to you to possess it. (54) You shall inherit the land by lot according to your families; to the more you shall give more inheritance, and to the fewer you shall give less inheritance; wherever the lot falls to any man, that shall be his. You shall inherit according to the tribes of your fathers. (55) But if you do not drive out the inhabitants of the land from before you, then those you let remain of them will be as pricks in your eyes and as thorns in your sides, and they will harass you in the land in which you dwell. (56) It shall happen that as I thought to do to them, so will I do to you.'"
Chapter 34
(1) Hashem spoke to Moses, saying, (2) "Command the Children of Israel, and tell them, 'When you come into the land of Canaan this is the land that shall fall to you for an inheritance, even the land of Canaan according to its borders. (3) Your south quarter shall be from the wilderness of Zin along by the side of Edom, and your south border shall be from the end of the Salt Sea eastward. (4) And your border shall turn about southward of the ascent of Akrabbim, and pass along to Zin; and the goings out of it shall be southward of Kadesh Barnea. And it shall go forth to Hazar Addar, and pass along to Azmon. (5) And the border shall turn about from Azmon to the brook of Egypt, and the goings out of it shall be at the sea. (6) For the western border, you shall have the great sea and its border; this shall be your west border. (7) This shall be your north border: from the great sea you shall mark out for you Mount Hor. (8) From Mount Hor you shall mark out to the entrance of Hamath; and the goings out of the border shall be at Zedad. (9) And the border shall go forth to Ziphron, and the goings out of it shall be at Hazar Enan; this shall be your north border. (10) You shall mark out your east border from Hazar Enan to Shepham. (11) And the border shall go down from Shepham to Riblah, on the east side of Ain; and the border shall go down, and shall reach to the side of the sea of Chinnereth eastward. (12) And the border shall go down to the Jordan, and the goings out of it shall be at the Salt Sea. This shall be your land according to its borders around it.'" (13) Moses commanded the Children of Israel, saying, "This is the land which you shall inherit by lot, which Hashem has commanded to give to the nine tribes, and to the half-tribe. (14) For the tribe of the children of Reuben according to their fathers' houses, and the tribe of the children of Gad according to their fathers' houses, have received, and the half-tribe of Manasseh have received, their inheritance. (15) The two tribes and the half-tribe have received their inheritance beyond the Jordan at Jericho eastward, toward the sunrise." (16) Hashem spoke to Moses, saying, (17) "These are the names of the men who shall divide the land to you for inheritance: Eleazar the priest, and Joshua the son of Nun. (18) You shall take one prince of every tribe, to divide the land for inheritance. (19) These are the names of the men: Of the tribe of Judah, Caleb the son of Jephunneh. (20) Of the tribe of the children of Simeon, Shemuel the son of Ammihud. (21) Of the tribe of Benjamin, Elidad the son of Chislon. (22) Of the tribe of the children of Dan a prince, Bukki the son of Jogli. (23) Of the children of Joseph: of the tribe of the children of Manasseh a prince, Hanniel the son of Ephod. (24) Of the tribe of the children of Ephraim a prince, Kemuel the son of Shiphtan. (25) Of the tribe of the children of Zebulun a prince, Elizaphan the son of Parnach. (26) Of the tribe of the children of Issachar a prince, Paltiel the son of Azzan. (27) Of the tribe of the children of Asher a prince, Ahihud the son of Shelomi. (28) Of the tribe of the children of Naphtali a prince, Pedahel the son of Ammihud." (29) These are they whom Hashem commanded to divide the inheritance to the Children of Israel in the land of Canaan.
Chapter 35
(1) Hashem spoke to Moses in the plains of Moab by the Jordan at Jericho, saying, (2) "Command the Children of Israel that they give to the Levites of the inheritance of their possession cities to dwell in; and you shall give suburbs for the cities around them to the Levites. (3) The cities they shall have to dwell in; and their suburbs shall be for their livestock, and for their substance, and for all their animals. (4) "The suburbs of the cities, which you shall give to the Levites, shall be from the wall of the city and outward one thousand cubits around it. (5) You shall measure outside of the city for the east side two thousand cubits, and for the south side two thousand cubits, and for the west side two thousand cubits, and for the north side two thousand cubits, the city being in the midst. This shall be to them the suburbs of the cities. (6) The cities which you shall give to the Levites, they shall be the six cities of refuge, which you shall give for the manslayer to flee to, and besides them you shall give forty-two cities. (7) All the cities which you shall give to the Levites shall be forty-eight cities together with their suburbs. (8) Concerning the cities which you shall give of the possession of the Children of Israel, from the many you shall take many, and from the few you shall take few: everyone according to his inheritance which he inherits shall give of his cities to the Levites." (9) Hashem spoke to Moses, saying, (10) "Speak to the Children of Israel, and tell them, 'When you pass over the Jordan into the land of Canaan, (11) then you shall appoint for you cities to be cities of refuge for you, that the manslayer who kills any person unwittingly may flee there. (12) The cities shall be to you for refuge from the avenger, that the manslayer not die until he stands before the congregation for judgment. (13) The cities which you shall give shall be for you six cities of refuge. (14) You shall give three cities beyond the Jordan, and you shall give three cities in the land of Canaan; they shall be cities of refuge. (15) For the Children of Israel, and for the stranger and for the foreigner living among them, these six cities shall be for refuge; that everyone who kills any person unwittingly may flee there. (16) But if he struck him with an instrument of iron, so that he died, he is a murderer; the murderer shall surely be put to death. (17) If he struck him with a stone in the hand, by which a man may die, and he died, he is a murderer; the murderer shall surely be put to death. (18) Or if he struck him with a weapon of wood in the hand, by which a man may die, and he died, he is a murderer; the murderer shall surely be put to death. (19) The avenger of blood shall himself put the murderer to death; when he meets him, he shall put him to death. (20) If he thrust him of hatred, or hurled at him, lying in wait, so that he died, (21) or in enmity struck him with his hand, so that he died, he who struck him shall surely be put to death; he is a murderer. The avenger of blood shall put the murderer to death, when he meets him. (22) But if he thrust him suddenly without enmity, or hurled on him anything without lying in wait, (23) or with any stone, by which a man may die, not seeing him, and cast it on him, so that he died, and he was not his enemy, neither sought his harm, (24) then the congregation shall judge between the striker and the avenger of blood according to these ordinances. (25) And the congregation shall deliver the manslayer out of the hand of the avenger of blood, and the congregation shall restore him to his city of refuge, where he had fled. And he shall dwell therein until the death of the high priest, who was anointed with the holy oil. (26) But if the manslayer shall at any time go beyond the border of his city of refuge, where he flees, (27) and the avenger of blood find him outside of the border of his city of refuge, and the avenger of blood kills the manslayer; he shall not be guilty of blood, (28) because he should have remained in his city of refuge until the death of the high priest. But after the death of the high priest the manslayer shall return into the land of his possession. (29) These things shall be for a statute and ordinance to you throughout your generations in all your dwellings. (30) Whoever kills any person, the murderer shall be slain by the mouth of witnesses, but one witness shall not testify against any person that he die. (31) Moreover you shall take no ransom for the life of a murderer who is guilty of death; but he shall surely be put to death. (32) You shall take no ransom for him who has fled to his city of refuge, that he may come again to dwell in the land, until the death of the priest. (33) So you shall not pollute the land in which you are, for blood, it pollutes the land; and no expiation can be made for the land for the blood that is shed therein, but by the blood of him who shed it. (34) You shall not defile the land which you inhabit, in the midst of which I dwell, for I, Hashem, dwell in the midst of the Children of Israel.'"
Chapter 36
(1) The heads of the fathers' households of the family of the children of Gilead, the son of Machir, the son of Manasseh, of the families of the sons of Joseph, came near, and spoke before Moses, and before the princes, the heads of the fathers' households of the Children of Israel. (2) And they said, "Hashem commanded my lord to give the land for inheritance by lot to the Children of Israel; and my lord was commanded by Hashem to give the inheritance of Zelophehad our brother to his daughters. (3) If they are married to any of the sons of the other tribes of the Children of Israel, then their inheritance will be taken away from the inheritance of our fathers, and will be added to the inheritance of the tribe whereunto they shall belong, so it will be taken away from the lot of our inheritance. (4) When the jubilee of the Children of Israel shall be, then their inheritance will be added to the inheritance of the tribe whereunto they shall belong, so their will inheritance be taken away from the inheritance of the tribe of our fathers." (5) Moses commanded the Children of Israel according to the word of Hashem, saying, "The tribe of the sons of Joseph speaks right. (6) This is the thing which Hashem does command concerning the daughters of Zelophehad, saying, 'Let them be married to whom they think best; only into the family of the tribe of their father shall they be married. (7) Thus, no inheritance of the Children of Israel shall move from tribe to tribe; for the Children of Israel shall all keep the inheritance of the tribe of his fathers. (8) Every daughter who possesses an inheritance in any tribe of the Children of Israel shall be wife to one of the family of the tribe of her father, that every man of the Children of Israel may possess the inheritance of his fathers. (9) No inheritance shall move from one tribe to another tribe; for the tribes of the Children of Israel shall each keep his own inheritance.'" (10) The daughters of Zelophehad did as Hashem commanded Moses, (11) for Mahlah, Tirzah, and Hoglah, and Milcah, and Noah, the daughters of Zelophehad, were married to their father's brothers' sons. (12) They were married into the families of the sons of Manasseh the son of Joseph; and their inheritance remained in the tribe of the family of their father. (13) These are the commandments and the ordinances which Hashem commanded by Moses to the Children of Israel in the plains of Moab by the Jordan at Jericho.