EN/HEע/E

Paroh's Dream and its Retelling

Sources

Bereshit 41:1-32בראשית מ״א:א׳-ל״ב

(א) וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר. (ב) וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ. (ג) וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאֹר. (ד) וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה. (ה) וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת. (ו) וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן. (ז) וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם. (ח) וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה. (ט) וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם. (י) פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֹתִי וְאֵת שַׂר הָאֹפִים. (יא) וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד אֲנִי וָהוּא אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ חָלָמְנוּ. (יב) וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר לוֹ וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר. (יג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה. (יד) וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה. (טו) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ. (טז) וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה. (יז) וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף בַּחֲלֹמִי הִנְנִי עֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְאֹר. (יח) וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת בְּרִיאוֹת בָּשָׂר וִיפֹת תֹּאַר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ. (יט) וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד וְרַקּוֹת בָּשָׂר לֹא רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ. (כ) וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעוֹת אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת הַבְּרִיאֹת. (כא) וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה וָאִיקָץ. (כב) וָאֵרֶא בַּחֲלֹמִי וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלֹת בְּקָנֶה אֶחָד מְלֵאֹת וְטֹבוֹת. (כג) וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים צְנֻמוֹת דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶם. (כד) וַתִּבְלַעְןָ הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקֹּת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבוֹת וָאֹמַר אֶל הַחַרְטֻמִּים וְאֵין מַגִּיד לִי. (כה) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל פַּרְעֹה חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה. (כו) שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה חֲלוֹם אֶחָד הוּא. (כז) וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב. (כח) הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל פַּרְעֹה אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה. (כט) הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. (ל) וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת הָאָרֶץ. (לא) וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי כֵן כִּי כָבֵד הוּא מְאֹד. (לב) וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ.

Tanchuma Miketz 3תנחומא מקץ ג׳

אמר פרעה חלום חלמתי כשבא לומר לו את החלום בקש לבודקו והיה מהפך לו את החלום אמר ליה והנה מן היאור עולות שבע פרות אמר ליה יוסף לא כך ראית אלא יפות מראה ובריאות בשר, אמר ליה הנה שבע פרות דלות ורעות, א"ל לא כך ראית אלא רעות מראה ודקות בשר, א"ל הנה שבע שבלים מלאות וטובות, א"ל לא כך ראית אלא בריאות וטובות, א"ל והנה שבע שבלים צנומות דקות, א"ל לא כך ראית אלא דקות שדופות קדים, התחיל פרעה תמה בעצמו, א"ל אחרי היית כשחלמתי שנאמר אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת.

R. Shemuel b. Chofni Gaon Bereshit 41:18-21ר׳ שמואל בן חפני גאון בראשית מ״א:י״ח-כ״א

(יח) וכאשר הקבלתי את הסיפור הזה בסיפור הראשון מצאתי את השוני בהם על שני מינים: המין הראשון שונה בביטויים שהם מתאימים במובן ואין זה גורם משפיע, כי יתכן שיהיו לענין אחד מלים רבות מביעות אותו, וזהו אמרו בראשון: יפות מראה, ובשני ויפות תואר. ואמרו גם כן בראשון: בריאות וטובות ובשני: מלאות וטובות, ואמרו גם כן בראשון: רעות מראה ודקות בשר ובשני: דלת ורעות תאר מאד ורקות בשר, ואמר גם כן בסיפור הראשון: ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריאת וייקץ פרעה, ואמר בשני: ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשונות הבריאת, ואולם אמרו פה: הרקות בר"ש ואמרו שם: ודקות בד"ל אין הוא שוני במובן, כי רקות נגזר מן רק אשר תרגומו ריק והוא מובן דקות בד"ל וכבר התחלף הד"ל בר"ש... והמין השני השינוי בדיבור ובמובן, ואולם אין הוא שוני של ניגוד וסתירה. ואין הוא דורש אלא דיוק (?) ותוספת במובן. (יט) וזהו אמרו: לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע. ואכן הוסיף: לרע, כדי להוציא... מהטובות (?) ... וזהו כאמרו פרות רעות מראה... אשר... השני... (כא) והוסיף גם כן בסיפורו הזה מאמרו ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה. והרי אמרו: ולא נודע – לא התכוון בו, שהדבר לא נודע בכלל, אלא לא נודע עליהן הדבר הזה ברוב, ואכן אמרתי זאת, כדי שאתאם בזה את פתרון החלום על מה (שאפרש) זאת בפירושי עליו; והוסיף גם כן בסיפור הזה בתיאורן של שבלים צנומות מה שלא אמר בדומה לו (בסיפור) הראשון, ויש מי שגזר אותה על-פי (משלי כ"ב:ה') צנים פחים בדרך עקש ופירשו כהשפעת רוב הקור עליהן. וכבר הוסיף בסיפור הראשון מה שלא אמרו בשני והוא אמרו: מן היאר. ואמרו גם כאן: ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר.

Rashbam Bereshit 41:21רשב״ם בראשית מ״א:כ״א

Velo’ NO ONE COULD TELL THAT THEY HAD BEEN CONSUMED: This is what Pharaoh now told Joseph: "Now I remember that, while dreaming, it appeared to me as if they had not been consumed." However, above (vs. 4), it was appropriate to record only his seeing the cows devouring each other. It would not have been appropriate to record there his inner thoughts about the amazing way that the cows LOOKED JUST AS BAD AS BEFORE.

ולא נודע כי באו אל קרבנה – כך אמר פרעה עכשיו ליוסף, עתה אני זכור כי בשעת החלום נדמה כאילו לא באו אל קרבנה. אבל למעלה לא היה ראוי לכתוב אלא ראיית האכילות שראה שזו אוכלת זו, אבל מה שחשב פרעה בלבו על מה שהיה תמיה שמראיהן רע כבתחילה לא היה ראוי לכתוב.

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 41:19-21אבן עזרא בראשית פירוש ראשון מ״א:י״ט-כ״א

(יט) הוסיף דלות. ותחת מראה (בראשית מ"א:ג') אמר תאר – כי זה קרוב מזה. (כא) ומראיהן – ומראה כל אחת מהן רע, ופה הוסיף לבאר חלומו, שראה שבאו הפרות הטובות בקרב הרעות, וכאשר היו בראשונה. כן היו

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 20:1אבן עזרא שמות פירוש שני כ׳:א׳

והדבר, כל דבר שנוי, כמו חלום פרעה, ונבוכדנצר, ואחרים רבים תמצא מלות שונות, רק הטעם שוה.

Ibn Ezra Yesod Mora 1אבן עזרא יסוד מורא א׳

ועתה אומר כלל. דע כי הנביאים אינם שומרים המלות בעצמם בשנותם הדבר רק הטעמים שומרים לבדם שהם העיקרים כדברי אליעזר (בראשית כ"ד) הגמאיני השקיני. ויצחק אמר לעשיו (שם כ"ז) בעבור תברכך נפשי בטרם אמות ורבקה אמרה ואברככה לפני ה' לפני מותי. ובחלום (שם מ"א) יפות מראה ויפות תואר ובפתרון לא נאמר כך, ונאמר לבלעם (במדבר כ"ב) ארה לי והוא אמר קבה לי. ובדברי משה (שם כ"א) וישלח מלאכים אל סיחון אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם ומשה שינה ואמר לא נעבור בשדה. וכתיב (שמות ל"ב) ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ומשה שינה ואמר הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם וכהנה רבות. והנה בעשרת הדברים (שם כ') זכור (דברים ה') ושמור (שם כ') ולא תחמוד (דברים ה') ולא תתאוה (שם כ') ועד שקר (דברים ה') ועד שוא. אבני שהם בלא וי"ו ומשה שינה שיהא בוי"ו. גם לא תנאף ככה ותוספת ומגערת והמשכיל יבין.

Radak Bereshit 41:17רד״ק בראשית מ״א:י״ז

וידבר, we have already written that when someone repeats something he has said previously he is apt to either add something to the previous version, or he is apt to omit something he had mentioned in the previous version. The speaker, generally, is concerned only with conveying the same meaning as he had conveyed the first time he said the same thing. The same is thing is true of someone relating a dream he had more than once.

וידבר – כבר כתבנו כי בשנות אדם הדברים יוסיף או יגרע או ישנה, ואינו שומר אלא שיהיה הענין אחד, וכן בספור זה החלום.

R. Avraham b. HaRambam Bereshit 41:17-24ר׳ אברהם בן הרמב״ם בראשית מ״א:י״ז-כ״ד

ושינו לשונות בין מה שנכתב ב[חלום] ומה שסיפר פרעה בחזרתו אותו כמו דלות במקום רקות וכיוצא; בזה טעמם אחד אין סתירה בזה וכבר ביאר זה בן חפני ז"ל בפירושו הארוך כמו שדיבור פרעה ושר המשקים וזולתם שנזכרו בכתוב (היה) בלשונם הם והכתוב תירגם את זה בלשון שניתנה בו התורה (הוא) לשון הקודש.

Tosafist MS Oxford 268 (Tosafot HaShalem Bereshit 41:17-23)כת״י אוקספורד 268 בתוספות השלם בראשית מ״א:י״ז-כ״ג

הנני עמד על שפת היאר, והוא חלם על היאר, לכך אמרו רבותינו הרשעים מתקיימין על אלוה שלהם, אבל ליוסף אמר על שפת היאור שהיה מתבייש לומר לו שהיה עומד על אלהיו, למה היו מאמינים ביאור שעולה למ' פעם אחת, עניין אחר היה משנה לו מן החלום לידע אם יכוין יוסף לחלום כמו שחלם... בריאות בשר ויפת תאר, והוא חלם תחילה יפות מראה ובריאות בשר, אלא תחילה יפות מראה, שיפים היו כשבאו למצרים, ובריאים כשיצאו יבריאו ויתיפו... עלות אחריהן, ולא אמר מן היאר כמו למעלה, כי היא"ר שנה משירד אברהם למצרים עד שירד יעקב למצרים זהו מן היאר עולות. דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר למעלה רעות מראה ודקות בשר, לומר כשיצאו ממצרים היו מעונים מן השעבוד, רעות מראה וירעו לנו המצרים. ודקות בשר, ויענונו. דלות, מן הבשר "מדוע אתה ככה דל" כחוש, ורקות בשר ריקנות בשר יש להם... ותאכלנה הפרות, "ויאכלו את ישראל בכל פה" למעלה דקות וכאן רקות, דקות בגופן, רקות משומן ודם. ותבאנה אל קרבנה, מה הוצרך לומר שנייה קרבנה, קריה ביה רקבנה התבואה תירקבה... שדפות, שבתחילה ראה השבלים של כוסמת לכך כתב בריאות, וכשסיפר אמר מליאות שבלים של חיטים, וכשנבלעו כתיב מליאות פעמיים אותם של חיטים בשעת בליעה, אבל בשנייה לא אמר מליאות ולא בריאות, כי בתחילה ראה שובע של שבע שנים באים מיד... מליאות וטובות ולמעלה בריאות וטובות, ראה תחילה כוסמת לכך אמר בריאות, וכשסיפר ראה חיטים לכך אמר מליאות, בקנה אחד כל תבואה תירקב חוץ משל יוסף, קנ"ה בגימ' יוסף. בתחילה דקות שדופות, וכשסיפר צנומות דקות שדופות וגם בפרות שינה.

Ibn Kaspi Tirat Kesef p. 124אבן כספי טירת כסף עמ׳ 124

אחר ספר ויהי מקץ וכו' כבר זכרתי לך הארבע סבות שאני עוזב בגללם זכירת באורים רבים, לכן אבאר רק פרטים מעטים, ואומר כי מה שנשנה בתורה ענין חלום פרעה מבוארת תועלתו ממה שהקדמנו מתהלת זה הפרק, אבל שנראה לי תועלת אחר בענין פתרון החלום, והוא שנראה לי כי היות החולם מספר חלומו לפני הפותר לאט ולמתון קו לקו, הנה כח המשער אשר אל הפותר יתנועע מזאת ההאזנה המתונית בשמעו הדברים כלם יוצאים מפי החולם, שהדברים להם הוראות מחודשות לפי האומרים, כמו שאמרו מפי סופרים ולא מפי ספרים. והנה ללמדנו זה הענין כלו רצה נותן תורתנו להניח בפירוש בתורה ספור הדבר בארוכה מפי החולם לפני הפותר, וכן עשה בענין חלומות השרים, ואם קצר במה שזכר תחלה זכרון הענין שהיה, ודי בזה באור לאיש כמוני בוחר בקצור. אמנם מה שאמר יוסף לפרעה עתה ירא פרעה וכו', הנה לא היה זה מהפתרון, וגם לא שאל פרעה ממנו עצה, אבל כטוב עשה. אמנם אמרו ויקבצו את כל אוכל וג' וכן רבים בזאת הפרשה כלם מובנים מאמרם דברה תורה בלשון הבאי, וכן יתר הענינים ותועלתם מובנים.

HaKetav VeHaKabbalah Bereshit 41:17הכתב והקבלה בראשית מ״א:י״ז

בחלמי הנני עמד. האריכה התורה בספור פרטי חלום פרעה אל יוסף, ולא אמר' בקצור ובדרך כלל ויספר פרעה ליוסף את חלומו, כמ"ש הפסוק בדברו לחכמיו ולחרטמיו, ונ"ל כי בא זה הספור להודיענו גדל השגחתו ית' על יראיו, כי אף ששינה פרעה כמה דברים בספור פרטי חלומו, אשר ממשמעותם אין להם שייכות אל הפתרון, בכל זאת מהש"י היתה נסבה להודיע ליוסף ענין הפתרון כפי מה שראוהו פרעה באמת, אף שאינו מוסכם עם ספורו את חלומו, והוא זה. אחר שידענו כי כל מחית ארץ מצרים היתה מן היאור, כמ"ש (ישעיה י"ט) ערות על יאור על פי יאור וכל מזרע יאור יבש נדף ואיננו, וכתיב ואנו הדייגים ואבלו כל משליכי ביאור חכה ובשו עובדי פשתים שריקות וגו' והיו שתתיה מדוכאים וגו', הנה לפי זה מראית החלום היו הפרות העולות מן היאור שהוא עיקר ומקור מחיתם יפות מראה, והוא דבר פשוט שזה יורה על שנות שובע, כי יפות מראה איננו שבח לפרות רק לבני אדם, כי המראה היפה בזיו קלסתר וצבע העור כשהוא לבן צח ואדום וכדומה הוא המיפה מראית פני אדם, ובימי השובע הבריות נראות יפות, וכן רעות מראה איננו גריעות כ"כ בבהמה, אמנם בבני אדם היא אחת מהחסרונות הגדולות, והדבר פשוט שהפרות רעות המראה יורו על שנות רעב שיעשו רושם בזיו פני אדם, כל פנים יהפכו לירקון וכל תוארה ישונה למראה מגונה, ועל כן במראית החלום אמר קרא ותעמודנה אצל הפרות על שפת היאור, מזה הוראה עצומה ששנות השובע יהיה להן התחברות והשתתפות עם שנות הרעב שיבואו אחריהן ע"י רבוי ההשפעה מאלה לאלה. אמנם בספור החלום אמר פרעה ויפת תואר, ורעות תאר שהוא שם הונח לבד על צורת הפנים והאיברים, כמו דפוס החוטם המצח הפה ולחיים, אשר הם בערך שווי ומוצע וכן קומת הגוף (ערש"י לעיל כ"ט י"ז), הנה מכל אלה אין הוראה על השובע והרעב, כי אין פעולתם על התאר רק על המראה, גם לא הזכיר בספורו בפרות הרעות שהן היו עולות מן היאור, אשר יורה על חסרון המחיה הבא מן היאור, וכן לא הזכיר עמידת הפרות הרעות אצל הטובות, גם הוסיף בספורו לאמר מה שלא ראה כלל, והוא, ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה, הנה מדבריו אלה רמז ברור הפך מראית חלומו, דהיינו שלא יהיה לשנים אלה שום השתתפות והתחברות זע"ז, הטובות לא יועילו למלאות חסרון הרעות, כמו שלא הועילו הבריאות להבריא הכחושות, גם בספור חלום השבלים באו שנויים שאין ממשמעותם כ"כ השובע והרעב, כי כפי מראית חלומו היו השבלים בריאות והוא לשון שאין לו שייכות כ"כ בשבלים ואינו אלא דרך השאלה. וע"כ יורה על שנות שובע, שבתוספת טובתם יבריאו את בני אדם, אמנם פרעה לא אמר רק לשון מלאות אשר יורה על השבלים עצמן שהן שלמות בגרעיניהן, ואין במשמעות לשון זה הוראה על שנים משופעות בטובה ובשובע, גם הוסיף פרעה מלה אחת שמשמעותה חסרון מוחלט עד שאין בהן מאומה, כי אמר לשון צנומות אשר יורה על קשוי ושאין בהן לחלוחית, הנה אם השבלים הן דקות ושדופות קדים שלא נגמר בשולם הראוי (ערשב"ם), וגם אין לחלוחית בהן, מזה יש הוראה עצומה הפך ממראית החלום, שהראשונות היו נראות בריאות והאחרונות לא היו כ"א דקות ושדופות, שבזה יש רמז גדול שהשבלים הבריאות יועילו אל בריאות האדם משפעת טובה עד שיפרנסו את בני האדם גם בשנות הדוחק והרעבון; הנה עפ"י הדברים האלה יש לנו הבדל גדול בין מראית החלום ובין ספורו והצעת דבריו אל יוסף, עד שלפי הספור אין במובנם כלל הוראה על השובע והרעב עד שהראשונות יועילו למלאות חסרון האחרונות, (ואפשר שגם לחרטמיו וחכמיו ספר חלומו בשנויים כאלה, ולזה לא עלתה על דעתם לפתרו כראוי), אמנם בעל המסבות הודיע ליוסף פתרון החלום לפי מראיתו אף שאינו לפי הספור, ולזה כאשר שמע פרעה מיוסף את פתרון החלום, נתן על דעתו פרטי חלומותיו כפי מה שראהו, ומזה הבין שכל ענינו מתאים ומסכים עם דברי הפתרון, לכן אמר אל יוסף שהוא איש אשר רוח אלהי' בו וכאלו אמר לא זה בלבד שיבין לפתור החלומות אף גם רוח נבואה שורה בו לדעת פרטי החלומות כפי מה שראיתים, הפך ממשמעות ספורי אותם אליו; הנה לסבה זו האריכה התורה בדבור פרעה אל יוסף בזה. ודברים קרובים לזה אמרו במדרש תנחומא, כשבא פרעה לומר לו את החלום בקש לבדקו והיה מהפך לו החלום, א"ל יוסף לא כך ראית אלא יפות מראה מלאות וטובות, לא צנומות אלא דקות ושדופות קדים, התחיל פרעה תמה בעצמו וא"ל אחרי היית כשחלמתי, שנאמר אחרי הודיע וגו' ע"כ. – ובמכדרשב"י (קצ"ו א') יוסף אסתכל מגו מלולא דפרעה דהוה אמר בדרגין ידיען וחמא ליה דקא טעה וא"ל לאו הכי אלא הכי הוא בגין דדרגין כסדרן אתיין. ויש עוד שנוי לשון בספורו מראיתו, דבראיתו אמר והנה הוא עומד על היאור, ובספורו אמר עומד על שפת היאור, ויש הבדל בין שתי לשונות אלה, דבלשון עומד על שפת היאור אין בהוראת העמידה כ"א עמידה לראות שנויים הנעשים בפרות ובשבלים המשונות, אמנם בלשון עומד על היאור נכלל עמידה עצמית, היינו שהועמד הרואה לממשלה ושולטנות על ענין המחיה והכלכלה, כי היאור הוא לו מקור המחיה והכלכלה, ולשון על היאור הוראתו ממשלה על היאור (דוגמת ונתתיך על ארץ מצרים), והנה לפי"ז יהיה מאמר יוסף ועתה ירא פרעה וגו', פתרון לראייתו עומד על היאור, ואיננו מעצת נפשו כי לא ליועץ לקחוהו, ודמיון לכונה זו ראיתי בדברי רבותינו ברבה שאמרו שם אמר פרעה מי מתקיים על מי, אני על אלהי, או אלהי עלי? א"ל אתה על אלהיך, ע"כ. ואפשר שמזה נשתבש פרעה לאמר לי יאורי ואני עשיתיני.

Netziv Bereshit 41:17-22נצי״ב בראשית מ״א:י״ז-כ״ב

(יז) וידבר פרעה – בלשון עז, כמו שמגיד דבר גדול ונחוץ לשמוע בשום לב. בחלמי הנני וגו׳ – לא היה צריך הכתוב לחזור על ספור החלום, אלא הכי מיבעי ׳ויספר פרעה ליוסף את החלום׳. אלא משום שיש בהם דברים שנתחדש שראה, וגם איזה דיוקים שלא נתבארו בראשונה, ועל כל דיוק יש פתרון בפני עצמו כאשר יבואר. (יח) בריאות בשר ויפת תאר – לעיל (פסוק ב׳) כתיב ״יפות מראה ובריאות בשר״. ומתחילה יש להבין מה שייך בבהמה שתי הלשונות ״יפות תאר ויפות מראה״. הן באדם שני ענינים הן, כמבואר ברחל ויוסף, והפירוש של ״יפה תאר״ שצורת הפנים עגולה ונאה בציורה, ו״יפה מראה״ משמעו שהוא צח ואדום לא שחור ולא לבן. ומובן דבבהמה הוא גם כן מעין זה, היינו, ״יפות תואר״ הוא כענין דאיתא בב״ק (מט,א) דניפחא של עיבור נותן תואר יפה לבהמה, דנראית שמנה יותר מ״בריאות בשר״ לבד. ו״יפות מראה״ הוא לענין מראה העור וכדאיתא בנזיר (לא,ב) ׳אוכמא למשכא׳. והיינו דכתיב לעיל (פסוק ב׳) תחילה ״יפות מראה״ ואח״כ ״בריאות בשר״, דתחילה צייר תאר מראה העור ואח״כ הבשר. משא״כ בזה המקרא דשני הסימנים הוא לענין הבשר, משום הכי סיפר שראה שהמה ״בריאות״ היינו שמנות, וגם נפוחות מעיבור. והפתרון על זה, דציור הראשון היה אות על השנים הטובות שיצליחו גם לסחורה משום רוב תבואה שתהיה במצרים לבד, ולזה בא הדמיון מעורות שהוא חוץ לגוף הבהמה, והציור השני מראה שישפיעו גם לאחרים, כמו פרה מעוברת דקיימא למניקה ולולד. (יט) דלות ורעות תאר מאד – ההיפוך מנפוחות, היינו שהצדדין נפולות בין העצמות, ולא עוד אלא ״ורקות בשר״ — שאין בשר כלל בין עור לעצם. (כא) ולא נודע וגו׳ – מחזה חדש שלא בא בספור החלום, והפתרון יבא בפסוק ל״א. ולא בכל המקומות היה הרעב שוה, משום הכי ראה איזה רגע כך ואיזה רגע כך. (כב) מלאות – היינו החיטים יוצאות למעלה מהשבולת. ובא להראות אות כי יתנו לחם חוץ למצרים, ולעיל (פסוק ה׳) כתיב ״בריאות״ להראות שיהיו החיטים מתקיימות הרבה שנים.

Netziv Bereshit 41:27נצי״ב בראשית מ״א:כ״ז

{הרקות והרעות – רעות במה שאכלו את הטובות}. הרקות – ביאר לו, שלא כמו שדימה פרעה שהן צנומות דמשמע דמכל מקום יש בתוכן דגן כל שהוא, שהרי לא משמש בהם, על כן הודיע לו יוסף שהיו ריקות ממש.