Difference between revisions of "Pesach Sheni – The People's Petition/1/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
m |
||
| (One intermediate revision by the same user not shown) | |||
| Line 15: | Line 15: | ||
<p>השאלה העיקרית שבה עסקו הפרשנים הינה עצם הבקשה להשתתף במעשה הקרבן על אף היותם טמאים.   הקרבת קדשים בטומאה נאסרה בתורה במפורש<fn>ויקרא ז' יט -כא. כפי שיבואר להלן.</fn>. אף עונשה החמור (כרת) מעיד על חומרתה, והאיך מבקשים האנשים האלו את בקשתם? עדי כדי כך שאחד הראשונים התבטא בחריפות באומרו " ומה מבקשים? ליתן להם תורה חדשה? " (אור החיים במדבר ט' ו')</p> | <p>השאלה העיקרית שבה עסקו הפרשנים הינה עצם הבקשה להשתתף במעשה הקרבן על אף היותם טמאים.   הקרבת קדשים בטומאה נאסרה בתורה במפורש<fn>ויקרא ז' יט -כא. כפי שיבואר להלן.</fn>. אף עונשה החמור (כרת) מעיד על חומרתה, והאיך מבקשים האנשים האלו את בקשתם? עדי כדי כך שאחד הראשונים התבטא בחריפות באומרו " ומה מבקשים? ליתן להם תורה חדשה? " (אור החיים במדבר ט' ו')</p> | ||
<p>כערך מקדים לעיסוק בסוגיא זו עלינו להבין את המקור לאיסור הקרבת הקדשים בטומאה: </p> | <p>כערך מקדים לעיסוק בסוגיא זו עלינו להבין את המקור לאיסור הקרבת הקדשים בטומאה: </p> | ||
| − | <p>ביום הקמת המשכן א' ניסן, למדו ישראל שמונה פרשיות שנתחדשו בתורה ( בבלי גיטין ס. - ס:) . אחת מפרשיות אלו הייתה פרשת הטמאים, שבגינה הבינו אותם אנשים שלא יוכלו להקריב את הפסח אם לא יטהרו. <fn>בעלי התוספות הקשו על שיטת רש"י, שהרי לשיטתם, אינה ברורות אותם דעות חכמים בדבר זהות "האנשים הטמאים" שהיו אלו נושאי ארונו של יוסף או מישאל ואליצפן שנטמאו לנדב ואביהו, שהרי ביכולתם להספיק ולהיטהר קודם הפסח באותם י"ד ימים שעד הקרבת הקרבן. נראה שרש"י הרגיש בקושיא זו והוסיף בבאורו שם ששאלתם הייתה בנוגע לאלו שלא יטהרו קודם יום י"ד. מאדיך, הקשו האחרונים על בעלי התוספות, שטענו שפרשיה זו נאמרה ביום י"ד בניסן, שהרי קושייתם היא קושיית רבי יצחק עצמו שהובאה בגמרא (סוכה דף כ"ה:) ומה חידשו עליה? </fn>(רש"י גיטין ס.) ובו ביום נאמרה גם פרשת פסח שני. <br/>רוב הראשונים למדו את איסור הטומאה בקדשים מן הפסוקים "והבשר אשר ייגע בכל טמא לא יאכל.. ונפש כי תגע בכל טמא.. ואכל.. ונכרתה הנפש ההיא מעמיה" (ויקרא ז' י"ט - כ"א) "טומאת הגוף בכרת טומאת בשר בלאו" (פסחים כ"ד:) <fn>ובמשנה, לעניין הקרבת קרבן הפסח - "לערלים ולטמאים – פסול" (משנה. פסחים דף סא)</fn>. <br/>אמנם הרמב"ם בספר המצוות (לא תעשה קכ"ט) למד את האזהרה מן הפסוק "בכל קודש לא תגע" (פרק י"ב פסוק ד' ) שהובא בטומאת היולדת<br/><br/></p> | + | <p>ביום הקמת המשכן א' ניסן, למדו ישראל שמונה פרשיות שנתחדשו בתורה ( בבלי גיטין ס. - ס:) . אחת מפרשיות אלו הייתה פרשת הטמאים, שבגינה הבינו אותם אנשים שלא יוכלו להקריב את הפסח אם לא יטהרו. <fn>בעלי התוספות הקשו על שיטת רש"י, שהרי לשיטתם, אינה ברורות אותם דעות חכמים בדבר זהות "האנשים הטמאים" שהיו אלו נושאי ארונו של יוסף או מישאל ואליצפן שנטמאו לנדב ואביהו, שהרי ביכולתם להספיק ולהיטהר קודם הפסח באותם י"ד ימים שעד הקרבת הקרבן. נראה שרש"י הרגיש בקושיא זו והוסיף בבאורו שם ששאלתם הייתה בנוגע לאלו שלא יטהרו קודם יום י"ד. מאדיך, הקשו האחרונים על בעלי התוספות, שטענו שפרשיה זו נאמרה ביום י"ד בניסן, שהרי קושייתם היא קושיית רבי יצחק עצמו שהובאה בגמרא (סוכה דף כ"ה:) ומה חידשו עליה? </fn>(רש"י גיטין ס.) ובו ביום נאמרה גם פרשת פסח שני. <br/>רוב הראשונים למדו את איסור הטומאה בקדשים מן הפסוקים "והבשר אשר ייגע בכל טמא לא יאכל.. ונפש כי תגע בכל טמא.. ואכל.. ונכרתה הנפש ההיא מעמיה" (ויקרא ז' י"ט - כ"א), ומפסוקים אלו למדו בגמרא: "טומאת הגוף בכרת טומאת בשר בלאו" (פסחים כ"ד:) <fn>ובמשנה, לעניין הקרבת קרבן הפסח - "לערלים ולטמאים – פסול" (משנה. פסחים דף סא)</fn>. <br/>אמנם הרמב"ם בספר המצוות (לא תעשה קכ"ט) למד את האזהרה מן הפסוק "בכל קודש לא תגע" (פרק י"ב פסוק ד' ) שהובא בטומאת היולדת<br/><br/></p> |
<p>שאלות המשנה בהם עסקו הפרשנים הם :</p> | <p>שאלות המשנה בהם עסקו הפרשנים הם :</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: inherit;">מי הם אותם האנשים הטמאים<fn><multilink> | + | <li><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: inherit;">מי הם אותם האנשים הטמאים<fn><multilink><a href="SifreZutaBemidbar9-6-8" data-aht="source">ספרי זוטא</a><a href="SifreZutaBemidbar9-6-8" data-aht="source">במדבר ט':ו'-ח'</a><a href="Sifre Zuta" data-aht="parshan">אודות ספרי זוטא</a></multilink>  " ויאמרו האנשים - בעלי שמות היו" משמע שהיו אלו אנשים ספצפיים,  וב<multilink><a href="Ritvaסוכהכה" data-aht="source">ריטב"א</a><a href="Ritvaסוכהכה" data-aht="source">סוכה כה.</a><a href="R. Yom Tov b. Ashbel (Ritva)" data-aht="parshan">אודות ר' יום טוב בן אשבל</a></multilink> כתב "ומפני שבאו בטענה גדולה (משמע חשובה. ) הוא ששאלו מי היו אלו האנשים לבא בשאלה הזאת"</fn>? </span></li> |
| − | <li><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: inherit;">מה הם התקדימים ההלכתיים אשר מעניקים סימוכין לבקשתם?</span></li> | + | <li><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: inherit;">מה הם התקדימים ההלכתיים אשר מעניקים סימוכין לבקשתם? והרי היא מנוגדת להלכה?</span></li> |
<li><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: inherit;">מדוע לא העביר ה' הוראה זו למשה, בעת נתינת התורה מסיני, קודם בקשתם?</span></li> | <li><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: inherit;">מדוע לא העביר ה' הוראה זו למשה, בעת נתינת התורה מסיני, קודם בקשתם?</span></li> | ||
</ul> | </ul> | ||
