Difference between revisions of "Pesach Sheni – The People's Petition/1/he"
m |
m |
||
| Line 12: | Line 12: | ||
<p> </p> | <p> </p> | ||
<p> </p> | <p> </p> | ||
| − | <p>מרכזיותו של קרבן הפסח בעבודת ה' אינו ניתן לערעור.<br/>כאשר שומעים אותם ה"אנשים הטמאים" שהטמא אינו בכלל עבודה זו, הרי שהם נזעקים וקרבים אל משה וטוענים את טענת "למה נגרע" מהשתתפות בעבודה זו.<br/>הקרבת קרבן פסח במדבר התקיימה רק בשנה השניה ובשנת הארבעים עם כניסתם של בני ישראל לארצם. <br/>יש אשר ראו בכך את גנותם של ישראל, שלא הקריבו את קרבן הפסח בעקבות שלא יכלו למול (רש"י במדבר ט' א). ויש | + | <p>מרכזיותו של קרבן הפסח בעבודת ה' אינו ניתן לערעור.<br/>כאשר שומעים אותם ה"אנשים הטמאים" שהטמא אינו בכלל עבודה זו, הרי שהם נזעקים וקרבים אל משה וטוענים את טענת "למה נגרע" מהשתתפות בעבודה זו.<br/>הקרבת קרבן פסח במדבר התקיימה רק בשנה השניה ובשנת הארבעים עם כניסתם של בני ישראל לארצם. <br/>יש אשר ראו בכך את גנותם של ישראל, שלא הקריבו את קרבן הפסח בעקבות שלא יכלו למול (רש"י במדבר ט' א). ויש שלא ראו זאת בעין שלילית אלא שנצטוו בקרבן זה  בארץ ישראל דווקא<fn> הרמב"ן הסביר שגנותם הייתה בכח שלאחר חטא המרגלים נתנדו, ובעקבות כך לא נשבה להם רוח צפונית המרפאה את החולים, ולכן לא מלו.</fn>. (רמב"ן במדבר שם).  <br/> מכל מקום, ההוראה המפורשת של ה' להקרבת קרבן פסח בשנה השניה  לא השאירה את האנשים הטמאים בשלוותם, ובעקבותיה הינם ניצבים בפני דילמא ובקשה. <br/>בקשתם של האנשים הטמאים להשתתף בהקרבת קרבן פסח מעוררת תהיות. השאלה העיקרית שבה עסקו הפרשנים הינה עצם הבקשה להשתתף במעשה הקרבן על אף היותם טמאים.   הקרבת קדשים בטומאה נאסרה בתורה במפורש<fn>ויקרא ז' יט -כא</fn>. אף עונשה החמור (כרת) מעיד על חומרתה, והאיך מבקשים האנשים האלו את בקשתם? עדי כדי כך שאחד הראשונים התבטא בחריפות באומרו " ומה מבקשים? ליתן להם תורה חדשה? " (אור החיים במדבר ט' ו')<br/> <br/><br/></p> |
<p> </p> | <p> </p> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Version as of 05:39, 12 July 2016
פסח שני – הבקשה
הקדמה
(ו) וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. (ז) וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קׇרְבַּן י"י בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (ח) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה י"י לָכֶם.
(6) But there were certain men, who were unclean by the dead body of a man, so that they could not keep the passover on that day; and they came before Moses and before Aaron on that day. (7) And those men said unto him: 'We are unclean by the dead body of a man; wherefore are we to be kept back, so as not to bring the offering of the Lord in its appointed season among the children of Israel?' (8) And Moses said unto them: 'Stay ye, that I may hear what the Lord will command concerning you.'
מרכזיותו של קרבן הפסח בעבודת ה' אינו ניתן לערעור.
כאשר שומעים אותם ה"אנשים הטמאים" שהטמא אינו בכלל עבודה זו, הרי שהם נזעקים וקרבים אל משה וטוענים את טענת "למה נגרע" מהשתתפות בעבודה זו.
הקרבת קרבן פסח במדבר התקיימה רק בשנה השניה ובשנת הארבעים עם כניסתם של בני ישראל לארצם.
יש אשר ראו בכך את גנותם של ישראל, שלא הקריבו את קרבן הפסח בעקבות שלא יכלו למול (רש"י במדבר ט' א). ויש שלא ראו זאת בעין שלילית אלא שנצטוו בקרבן זה בארץ ישראל דווקא1. (רמב"ן במדבר שם).
מכל מקום, ההוראה המפורשת של ה' להקרבת קרבן פסח בשנה השניה לא השאירה את האנשים הטמאים בשלוותם, ובעקבותיה הינם ניצבים בפני דילמא ובקשה.
בקשתם של האנשים הטמאים להשתתף בהקרבת קרבן פסח מעוררת תהיות. השאלה העיקרית שבה עסקו הפרשנים הינה עצם הבקשה להשתתף במעשה הקרבן על אף היותם טמאים. הקרבת קדשים בטומאה נאסרה בתורה במפורש2. אף עונשה החמור (כרת) מעיד על חומרתה, והאיך מבקשים האנשים האלו את בקשתם? עדי כדי כך שאחד הראשונים התבטא בחריפות באומרו " ומה מבקשים? ליתן להם תורה חדשה? " (אור החיים במדבר ט' ו')
