Difference between revisions of "Pesach Sheni – The People's Petition/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
m |
||
| Line 29: | Line 29: | ||
</category> | </category> | ||
<category>חשבון הלכתי | <category>חשבון הלכתי | ||
| − | <p>האנשים הטמאים | + | <p>האנשים הטמאים מבקשים לצמצם את איסור הטומאה. טענתם, שמכיוון שהם ייטהרו לערב הרי שהם יכולים להמנות על הקרבת הקרבן מבעוד יום. ואין טומאתם הזמנית מעכבת מהשתתפותם בקרבן הפסח. דעה זו מתייחסת גם למציאות המיוחדת של קרבן הפסח, שבו השחיטה וההקרבה נעשית ביום י"ד ואכילתו רק בליל ט"ו.</p> |
<mekorot><multilink><a href="SifreBemidbar9-6-8" data-aht="source">ספרי במדבר</a><a href="SifreBemidbar9-6-8" data-aht="source">ט':ו'-ח'</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBemidbar9-7" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="OrHaChayyimBemidbar9-7" data-aht="source">אור החיים</a><a href="OrHaChayyimBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Chayyim b. Atar (Or HaChayyim)" data-aht="parshan">אודות ר' חיים בן עטר</a></multilink> דעה ג', <multilink><a href="RalbagBemidbar9-6" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagBemidbar9-6" data-aht="source">במדבר ט':ו'</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>   רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק ו' הלכה ב' . השגות הראב"ד שם.</mekorot> | <mekorot><multilink><a href="SifreBemidbar9-6-8" data-aht="source">ספרי במדבר</a><a href="SifreBemidbar9-6-8" data-aht="source">ט':ו'-ח'</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBemidbar9-7" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="OrHaChayyimBemidbar9-7" data-aht="source">אור החיים</a><a href="OrHaChayyimBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Chayyim b. Atar (Or HaChayyim)" data-aht="parshan">אודות ר' חיים בן עטר</a></multilink> דעה ג', <multilink><a href="RalbagBemidbar9-6" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagBemidbar9-6" data-aht="source">במדבר ט':ו'</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>   רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק ו' הלכה ב' . השגות הראב"ד שם.</mekorot> | ||
<point><b>בקשו להמנות על קרבן פסח/לאכול/ שניהם</b><ul> | <point><b>בקשו להמנות על קרבן פסח/לאכול/ שניהם</b><ul> | ||
| Line 37: | Line 37: | ||
<point><b>תקדימים הלכתיים</b><ul> | <point><b>תקדימים הלכתיים</b><ul> | ||
<li>כדין חטאת, שהיא קודשי קדשים, שבה זורקים דם על האדם על בעודו טמא ונאכל בערב לטהורים . (רש"י )</li> | <li>כדין חטאת, שהיא קודשי קדשים, שבה זורקים דם על האדם על בעודו טמא ונאכל בערב לטהורים . (רש"י )</li> | ||
| − | <li> כדין טמא שרץ שטבל והיזו עליו, ששוחטים עליו | + | <li> כדין טמא שרץ שטבל והיזו עליו, ששוחטים עליו, אף שלא נגמר יום טומאתו (ראב"ד) </li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
| − | <point><b>זהות האנשים והכרונולגיה של ימי המילואים</b> – היו ביום שביעי לטומאתם – משמע שנטמאו בח' ניסן, שמיני לימי המילואים שהחלו לאחר א' ניסן. (אור החיים)</point> | + | <point><b>זהות האנשים והכרונולגיה של ימי המילואים</b> – דעה זו מתמקדת רק באנשים אשר היו ביום שביעי לטומאתם – משמע שנטמאו בח' ניסן, שמיני לימי המילואים שהחלו לאחר א' ניסן. (אור החיים)</point> |
| − | <point><b>"אשר היו טמאים"</b> – "אשר היו" ולא טמאים במוחלט, לאפוקי טמאי זיבה ונידה שאינם נידחים אפילו בציבור.  | + | <point><b>"אשר היו טמאים"</b> – הרלב"ג רואה במילים אלו סימון לסוג הטומאה של אותם אנשים. "אשר היו" ולא טמאים במוחלט, לאפוקי טמאי זיבה ונידה שאינם נידחים אפילו בציבור. </point> |
<point><b>"ביום ההוא" "במועדו" "בתוך בני ישראל"</b><ul> | <point><b>"ביום ההוא" "במועדו" "בתוך בני ישראל"</b><ul> | ||
<li> דווקא "ביום ההוא" , ומשמע שביום למחרת מותרים, שהיה שביעי לטומאה. (ראב"ד) </li> | <li> דווקא "ביום ההוא" , ומשמע שביום למחרת מותרים, שהיה שביעי לטומאה. (ראב"ד) </li> | ||
Version as of 21:57, 14 July 2016
פסח שני – הבקשה
גישות פרשניות
סקירה
את תשובותם של הראשונים והאחרונים בהעמסת התוכן של בקשתם, ערכנו בכמה מגמות.
האם בקשה זו מכילה בתוכה תוכן של "וועדת חריגים" בעקבות הסיטואציה שבגינה נטמאו?
האם בקשה זו מגלמת בתוכה ניתוח הלכתי/מציאותי אשר מאפשר השתתפות האנשים הטמאים בשלב ההקרבה, בקרבן הפסח?
שמא נשאו ולמדו במידות שהתורה נדרשת בהם, את דיניו המיוחדים של קרבן זה, ובסיטואציה המיוחדת שבה נצטוו במדבר, אשר יאפשרו השתתפותם יחד עם כלל ישראל. או שמבקשים הם אפשרות למועד נוסף, ימי תשלומין, להקרבת הקרבן בימי החג.
בדרכם, משתמשים הפרשנים בדיוק המילים בפרטי בקשתם שהובאו במקרא, "במועדו" "אשר היו" "בתוך בני ישראל" ומהם שואבים ומסתייעים בפרשנותם.
הטענה המוסרית
האנשים הטמאים מעלים בפני משה את בקשתם, להתחשבות במעשיהם מכח טענה ערכית- מוסרית. הם שעסקו בצרכי מצוה, ונטמאו בגללה למת, מבקשים שלא להפסיד בגינה ולהקריב את קרבן פסח יחד עם שאר בני ישראל1.
בקשו להמנות על קרבן פסח/לאכול/ שניהם – בקשת האנשים הייתה גם להמנות ולהקריב ביום י"ד בניסן וגם לאכול את הפסח בליל ט"ו.
תקדימים הלכתיים – כפי שטומאה הותרה בציבור2, (ומשמע מכך שהקב"ה ברצותו, מחשיב את הטמאים כטהורים ) כך מבקשים הם , שנטמאו ברשות ולדבר מצוה, שיחשיבם הקב"ה כטהורים.
זהות האנשים והכרונולוגיה של ימי המילואים – מחלוקת בין התנאים (תלמוד בבלי סוכה כה.-כה: ) מי היו ה"אנשים הטמאים"
- יש שטענו שהיו אלו נושאי ארונו של יוסף (רבי יוסי הגלילי)
- יש שאמרו שהיו אלו מישאל ואליצפן אשר נטמאו לנדב ואביהו בהקריבם אש זרה (רבי עקיבא)
- יש שאמרו שהיו אלו אנשים שנטמאו למת מצוה 3(רבי יצחק)
"אשר היו טמאים" – "אשר היו" - הפסוק נכתב בלשון סביל, ומשמע מכך, שלא מרצונם נטמאו אלא לצורך מצוה.
"ביום ההוא" – "במעדו" – האנשים הטמאים מבקשים להקריב "במועדו" יחד עם כל ישראל.
השוואה לטענת בנות צלפחד ועוד מקרים של וועדת חריגים – בעוד שבפסח שני הבקשה אינה בקשה נובעת מהגיון וסברא, אלא נובעת מהחפץ שלא להפסיד את הקרבת הקרבן בעקבות עשיית מצוה. בבנות צלפחד הבקשה היא לקבל חלק בנחלה על פי הגיון וסברא.
מדוע לא העביר ה' את הדין למשה לפני האירוע? כפי שנתבאר בגישה זו, אין כאן הוראה הלכתית כסדרו של עולם, אשר ניתנו כולם בסיני למשה. אלא בקשה חריגה, הוראת שעה,
חשבון הלכתי
האנשים הטמאים מבקשים לצמצם את איסור הטומאה. טענתם, שמכיוון שהם ייטהרו לערב הרי שהם יכולים להמנות על הקרבת הקרבן מבעוד יום. ואין טומאתם הזמנית מעכבת מהשתתפותם בקרבן הפסח. דעה זו מתייחסת גם למציאות המיוחדת של קרבן הפסח, שבו השחיטה וההקרבה נעשית ביום י"ד ואכילתו רק בליל ט"ו.
מקורות:ספרי במדבר, רש"י, אור החיים דעה ג', רלב"ג רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק ו' הלכה ב' . השגות הראב"ד שם.
בקשו להמנות על קרבן פסח/לאכול/ שניהם
- בקשו רק להמנות ולהקריב, הטהורים יאכלו בערב. (רש"י)
- בקשו גם להמנות ולהקריב וגם לאכול. ( ר"י בכור שור, אור החיים דעה ג', רלב"ג )
תקדימים הלכתיים
- כדין חטאת, שהיא קודשי קדשים, שבה זורקים דם על האדם על בעודו טמא ונאכל בערב לטהורים . (רש"י )
- כדין טמא שרץ שטבל והיזו עליו, ששוחטים עליו, אף שלא נגמר יום טומאתו (ראב"ד)
זהות האנשים והכרונולגיה של ימי המילואים – דעה זו מתמקדת רק באנשים אשר היו ביום שביעי לטומאתם – משמע שנטמאו בח' ניסן, שמיני לימי המילואים שהחלו לאחר א' ניסן. (אור החיים)
"אשר היו טמאים" – הרלב"ג רואה במילים אלו סימון לסוג הטומאה של אותם אנשים. "אשר היו" ולא טמאים במוחלט, לאפוקי טמאי זיבה ונידה שאינם נידחים אפילו בציבור.
"ביום ההוא" "במועדו" "בתוך בני ישראל"
- דווקא "ביום ההוא" , ומשמע שביום למחרת מותרים, שהיה שביעי לטומאה. (ראב"ד)
מדוע לא העביר ה' את הדין למשה לפני האירוע? כל המצוות ניתנו למשה בסיני, השאלות שעלו לאחר מכן, הם לא מחסרון ידיעת ההלכה אלא מחסרון ניתוח והערכת המציאות4. ניתן להסביר גם כאן, שהיה כאן חסרון בהגדרת המציאות של קרבן פסח שנשחט בי"ד ונאכל בליל ט"ו. האם עיקרו בשחיטה וזריקת הדם או שמא באכילתו.
חידושי דין
האנשים הטמאים מבקשים לדחות את איסור הטומאה הקיים בכלל מלאכת הקדשים. עיקר טענותיהם מבוססות על חידוש דין בדבר השוני של קרבן הפסח הנעשה במדבר בתחילת השנה השניה לצאתם ממצרים.
בקשו להמנות על קרבן פסח/ לאכול /שניהם
- בקשו גם להמנות ולהקריב וגם לאכול. בי"ד ניסן, ככולם.
- לדעת האברבנאל בקשו רק שיקריבו עליהם.
תקדימים הלכתיים –
- בניגוד לשאר טמאים כמצורעין או זבים וזבות, הרי שטמא מת אינו מסולק אלא ממחנה שכינה, ולכן כמו שהם יושבים ביחד עם שאר בני ישראל כך מבקשים הם להקריב יחד עם שאר אחיהם. (אברבנאל )
- כפי, שעל פי הדיבור הקריבו בני ישראל את קרבן פסח אף על פי שאינם מולים, והיתה זו הוראת שעה. כך גם בקשו הלווים, אף שהם היו מולים5, להקריב כשהם טמאים. (משך חכמה )
- כפי שאכלנו את הפסח בטומאה בשנה שעברה במצרים (חזקוני)
- קרבן אשר קבוע לו זמן דוחה את הטומאה (נצי"ב, עקידה, אינצקלופדיה תלמודית כרך י"ט "טמאה בציבור")
זהות האנשים והכרונולוגיה של ימי המילואים
- בני שבט לוי: או נושאי ארונו של יוסף6 או מישאל ואליצפן. (משך חכמה )
- שנטמאו למת מצוה וביום י"ד ניסן היו במהלך ימי טומאתם (אברבנאל)
- כל מי שהיה טמא ביום י"ד (חזקוני, נצי"ב, עקידת יצחק)
"ביום ההוא" – "במעדו" "בתוך בני ישראל" –
ישיבתם בתוך בני ישראל היא העילה לבקשה להקריב את קרבן הפסח יחד עם שאר בני ישראל. (האברבנאל )
- "בתוך בני ישראל" ,כפי שהותר לבני ישראל להקריב בשנה השנית אף על פי שאינם מולים כך גם יש לאפשר לאנשים הטמאים. ( משך חכמה )
"אשר היו" – "אשר היו" – שהיו ידועים כטמאים (משך חכמה )
מדוע לא העביר ה' את הדין למשה לפני האירוע – קודם חטא העגל לא היה דין כרת ביחיד ולכן יכלו לעשות היחידים את הפסח בטומאה אך לאחר חטא העגל נתחדש דין כרת ביחידים ולכן לא יכלו לעשות את הפסח, ובקשתם שיותר להם כהוראת שעה. (משך חכמה )
ניתן להסביר גם שבדין קרבן פסח ידע משה שטומאה נדחית מפני הציבור, אלא שהיה חסרון ידיעה בדינו של כל יחיד האם בקרבן פסח שנצטוו בו כלל ישראל, כריבוי ולא ששליח הציבור עושה בשם כולם, דינו כציבור או שמא דינו שונה והרי הוא כיחיד וידחה מהקרבתו7
ניתן להסביר גם שבדין קרבן פסח ידע משה שטומאה נדחית מפני הציבור, אלא שהיה חסרון ידיעה בדינו של כל יחיד האם בקרבן פסח שנצטוו בו כלל ישראל, כריבוי ולא ששליח הציבור עושה בשם כולם, דינו כציבור או שמא דינו שונה והרי הוא כיחיד וידחה מהקרבתו7
בקשת התשלומים
האנשים הטמאים מבינים שאינם יכולים להקריב את הפסח בזמן שהם טמאים קודם שיטהרו, על אף שכלל אחיהם בני ישראל עוסקים בהקרבתו, לכן מבקשים הם להקריב את קרבן הפסח בשאר ימי חג הפסח, ימי תשלומין.
תקדימים הלכתיים – כדין קרבן חגיגה, אשר ניתן להקריבו במשך כל שבעת ימי החג.
זהות האנשים – דעה זו מכילה את כלל האפשרויות האנשים הטמאים. הן מישאל ואליצפן, הן נושאי ארונו של יוסף והן הנטמאים למת מצוה
"ביום ההוא" "במועדו" – במועדו - במשך ימי המועד, חג הפסח. ביום ההוא - דווקא באותו יום אינם יכולים אך בשאר ימי החג יכולים
