Difference between revisions of "Pesach Sheni – The People's Petition/2/he"
m |
|||
(4 intermediate revisions by 2 users not shown) | |||
Line 3: | Line 3: | ||
<page type="Approaches"> | <page type="Approaches"> | ||
<h1>פסח שני – הבקשה</h1> | <h1>פסח שני – הבקשה</h1> | ||
− | |||
<div class="overview"> | <div class="overview"> | ||
<h2>סקירה</h2> | <h2>סקירה</h2> | ||
<p><br/>את תשובותם של הראשונים והאחרונים בהעמסת התוכן של בקשתם, ערכנו בכמה מגמות.  <br/>האם בקשה זו מכילה בתוכה תוכן של "וועדת חריגים" בעקבות הסיטואציה שבגינה נטמאו? אם כן, נבקש לדעת מה היא אותה הסיטואציה שבעקבותיה באו בבקשה כה גדולה ומי היו האנשים האלו? <br/>האם בקשה זו מגלמת בתוכה ניתוח הלכתי/מציאותי אשר מאפשר השתתפות האנשים הטמאים בשלב ההקרבה, בקרבן הפסח? אז נשאל את עצמנו, במה נתקשה משה ומדוע לא ידע זאת ממתן תורה שבסיני?<br/>שמא נשאו ולמדו במידות שהתורה נדרשת בהם, את דיניו המיוחדים של קרבן זה, ובסיטואציה המיוחדת שבה נצטוו במדבר, אשר יאפשרו השתתפותם יחד עם כלל ישראל. או שמבקשים הם אפשרות למועד נוסף, ימי תשלומין, להקרבת הקרבן בימי החג. </p> | <p><br/>את תשובותם של הראשונים והאחרונים בהעמסת התוכן של בקשתם, ערכנו בכמה מגמות.  <br/>האם בקשה זו מכילה בתוכה תוכן של "וועדת חריגים" בעקבות הסיטואציה שבגינה נטמאו? אם כן, נבקש לדעת מה היא אותה הסיטואציה שבעקבותיה באו בבקשה כה גדולה ומי היו האנשים האלו? <br/>האם בקשה זו מגלמת בתוכה ניתוח הלכתי/מציאותי אשר מאפשר השתתפות האנשים הטמאים בשלב ההקרבה, בקרבן הפסח? אז נשאל את עצמנו, במה נתקשה משה ומדוע לא ידע זאת ממתן תורה שבסיני?<br/>שמא נשאו ולמדו במידות שהתורה נדרשת בהם, את דיניו המיוחדים של קרבן זה, ובסיטואציה המיוחדת שבה נצטוו במדבר, אשר יאפשרו השתתפותם יחד עם כלל ישראל. או שמבקשים הם אפשרות למועד נוסף, ימי תשלומין, להקרבת הקרבן בימי החג. </p> | ||
<p>בדרכם, משתמשים הפרשנים בדיוק המילים בפרטי בקשתם שהובאו במקרא, "במועדו" "אשר היו" "בתוך בני ישראל" ומהם שואבים ומסתייעים בפרשנותם. ננסה להאיר את פרשנותה של כל גישה, למילים אלו.</p></div> | <p>בדרכם, משתמשים הפרשנים בדיוק המילים בפרטי בקשתם שהובאו במקרא, "במועדו" "אשר היו" "בתוך בני ישראל" ומהם שואבים ומסתייעים בפרשנותם. ננסה להאיר את פרשנותה של כל גישה, למילים אלו.</p></div> | ||
− | |||
<approaches> | <approaches> | ||
<category>הטענה המוסרית | <category>הטענה המוסרית | ||
<p>האנשים הטמאים מעלים בפני משה את בקשתם, להתחשבות במעשיהם  מכח טענה ערכית- מוסרית. הם שעסקו בצרכי מצוה, ונטמאו בגללה למת, מבקשים שלא להפסיד בגינה ולהקריב את קרבן פסח יחד עם שאר בני ישראל<fn>בלשון הספורנו מודגש מטבע הלשון המושאלת מן המשנה "מצוה גוררת מצוה". נראה שהוא נותן דגש על הנקודה הזאת, שעסק בדברים חיוביים כעסק המצוות לא יכול לגרור עבירות, וממילא מובן הנסיון לראות כיצד יוכלו להשתתף בקרבן זה. מאידך, בעל אור החיים נותן דגש על העיסוק המצוותי במת, אשר כולל בו את ההטמאות, שהיא דבר שלילי כשלעצמה, כשליחות של ה'.  ובקשתם לפי זה, לראות גם הקרבת קרבן הפסח כחלק משליחות זו למרות מצב הטומאה בה נמצאים האנשים.</fn>.</p> | <p>האנשים הטמאים מעלים בפני משה את בקשתם, להתחשבות במעשיהם  מכח טענה ערכית- מוסרית. הם שעסקו בצרכי מצוה, ונטמאו בגללה למת, מבקשים שלא להפסיד בגינה ולהקריב את קרבן פסח יחד עם שאר בני ישראל<fn>בלשון הספורנו מודגש מטבע הלשון המושאלת מן המשנה "מצוה גוררת מצוה". נראה שהוא נותן דגש על הנקודה הזאת, שעסק בדברים חיוביים כעסק המצוות לא יכול לגרור עבירות, וממילא מובן הנסיון לראות כיצד יוכלו להשתתף בקרבן זה. מאידך, בעל אור החיים נותן דגש על העיסוק המצוותי במת, אשר כולל בו את ההטמאות, שהיא דבר שלילי כשלעצמה, כשליחות של ה'.  ובקשתם לפי זה, לראות גם הקרבת קרבן הפסח כחלק משליחות זו למרות מצב הטומאה בה נמצאים האנשים.</fn>.</p> | ||
− | <mekorot><multilink><a href=" | + | <mekorot><multilink><a href="SfornoBemidbar9-7" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>, '<multilink><a href="OrHaChayyimBemidbar9-7" data-aht="source">אור החיים</a><a href="OrHaChayyimBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Chayyim b. Atar (Or HaChayyim)" data-aht="parshan">אודות ר' חיים בן עטר</a></multilink> שיטה א'</mekorot> |
<point><b>בקשו להמנות על קרבן פסח/לאכול/ שניהם</b> – בקשת האנשים הייתה גם להמנות ולהקריב ביום י"ד בניסן וגם לאכול את הפסח בליל ט"ו. בקשתם הייתה להשתתף בהקרבת הקרבן כפי שכל ישראל עושים, ללא הבדל, וזאת משום הנסיבות המיוחדות , קיום מצוה, שהביאו אותם להיות בטומאה.</point> | <point><b>בקשו להמנות על קרבן פסח/לאכול/ שניהם</b> – בקשת האנשים הייתה גם להמנות ולהקריב ביום י"ד בניסן וגם לאכול את הפסח בליל ט"ו. בקשתם הייתה להשתתף בהקרבת הקרבן כפי שכל ישראל עושים, ללא הבדל, וזאת משום הנסיבות המיוחדות , קיום מצוה, שהביאו אותם להיות בטומאה.</point> | ||
<point><b>תקדימים הלכתיים</b> – כפי שטומאה הותרה בציבור<fn>להרחבה, ניתן לעיין ב<a href="אינצקלופדיהתלמודיתכרךיטטמאהבציבור" data-aht="source">אינצקלופדיה תלמודית כרך י"ט "טמאה בציבור</a></fn>, (ומשמע מכך שהקב"ה ברצותו, מחשיב את הטמאים כטהורים ) כך מבקשים הם , שנטמאו ברשות ולדבר מצוה, שיחשיבם הקב"ה כטהורים.</point> | <point><b>תקדימים הלכתיים</b> – כפי שטומאה הותרה בציבור<fn>להרחבה, ניתן לעיין ב<a href="אינצקלופדיהתלמודיתכרךיטטמאהבציבור" data-aht="source">אינצקלופדיה תלמודית כרך י"ט "טמאה בציבור</a></fn>, (ומשמע מכך שהקב"ה ברצותו, מחשיב את הטמאים כטהורים ) כך מבקשים הם , שנטמאו ברשות ולדבר מצוה, שיחשיבם הקב"ה כטהורים.</point> | ||
Line 31: | Line 29: | ||
<p>האנשים הטמאים מבקשים לצמצם את איסור הטומאה. טענתם, שמכיוון שהם ייטהרו לערב הרי שהם יכולים להמנות על הקרבת הקרבן מבעוד יום. ואין טומאתם הזמנית מעכבת מהשתתפותם בקרבן הפסח. דעה זו מתייחסת גם למציאות המיוחדת של קרבן הפסח, שבו השחיטה וההקרבה נעשית ביום י"ד ואכילתו רק בליל ט"ו.</p> | <p>האנשים הטמאים מבקשים לצמצם את איסור הטומאה. טענתם, שמכיוון שהם ייטהרו לערב הרי שהם יכולים להמנות על הקרבת הקרבן מבעוד יום. ואין טומאתם הזמנית מעכבת מהשתתפותם בקרבן הפסח. דעה זו מתייחסת גם למציאות המיוחדת של קרבן הפסח, שבו השחיטה וההקרבה נעשית ביום י"ד ואכילתו רק בליל ט"ו.</p> | ||
<mekorot><multilink><a href="SifreBemidbar9-6-8" data-aht="source">ספרי במדבר</a><a href="SifreBemidbar9-6-8" data-aht="source">ט':ו'-ח'</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBemidbar9-7" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="OrHaChayyimBemidbar9-7" data-aht="source">אור החיים</a><a href="OrHaChayyimBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Chayyim b. Atar (Or HaChayyim)" data-aht="parshan">אודות ר' חיים בן עטר</a></multilink> דעה ג', <multilink><a href="RalbagBemidbar9-6" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagBemidbar9-6" data-aht="source">במדבר ט':ו'</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>   רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק ו' הלכה ב' . השגות הראב"ד שם. ריטב"א סוכה כה.</mekorot> | <mekorot><multilink><a href="SifreBemidbar9-6-8" data-aht="source">ספרי במדבר</a><a href="SifreBemidbar9-6-8" data-aht="source">ט':ו'-ח'</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBemidbar9-7" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="OrHaChayyimBemidbar9-7" data-aht="source">אור החיים</a><a href="OrHaChayyimBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Chayyim b. Atar (Or HaChayyim)" data-aht="parshan">אודות ר' חיים בן עטר</a></multilink> דעה ג', <multilink><a href="RalbagBemidbar9-6" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagBemidbar9-6" data-aht="source">במדבר ט':ו'</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>   רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק ו' הלכה ב' . השגות הראב"ד שם. ריטב"א סוכה כה.</mekorot> | ||
+ | <point><b>תקדימים הלכתיים</b> – <span style="line-height: 1.4; font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit;">לדעה זו ניסו האנשים  לדמות את מצבם טומאתם ההלכתי לטומאות אחרות שבהם יטהרו לסוף אותו היום.</span><br/> | ||
+ | <ul> | ||
+ | <li><span style="font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: 1.4;">כדין חטאת, שהיא קודשי קדשים, שבה זורקים דם על האדם על בעודו טמא ונאכל בערב לטהורים . (רש"י )</span></li> | ||
+ | <li><span style="font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: 1.4;"> כדין טמא שרץ שטבל והיזו עליו, ששוחטים עליו, אף שלא נגמר יום טומאתו , והם חשבו בטעות שאף אם לא טבלו לא יעכב מלשחוט עליהם את קרבן הפסח ולערב יטהרו ויאכלו</span><fn>לשיטתם, אם היו טובלים ביום שביעי שלהם היו יכולים להמנות ולהקריב עליהם, אף שעדיין לא נטהרו. אלא שהגיעו אל משה לשאול בזמן שכבר לא יכלו להספיק לטבול קודם הקרבת קרבן הפסח.</fn><span style="font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: 1.4;"> (ראב"ד) </span></li> | ||
+ | <li><span style="font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: 1.4;">חשבו ש</span><span style="font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: 1.4;">דין טמא מת יהיה כדין הנטמא משרץ שאם טבל והיזו עליו בשביעי שלו יכול לאכול לערב את קרבן הפסח</span><fn>תשובת ה' הייתה ששונה דינו של הנטמא מן השרץ לטמא מת. בנקודה זו שונה שיטתו של הרמב"ם משיטתם של הראב"ד והתוספות בפסחים צ: . לדעת הרמב"ם, גם אם היו טובלים קודם, במשך יום י"ד, לא היה מתאפשר להם להקריב את הקרבן.</fn><span style="font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: 1.4;"> (רמב"ם)</span></li> | ||
+ | </ul></point> | ||
+ | <point><b>זהות האנשים והכרונולגיה של ימי המילואים</b> – דעה זו מתמקדת רק באנשים אשר היו ביום שביעי לטומאתם – משמע שנטמאו בח' ניסן, שמיני לימי המילואים שהחלו לאחר א' ניסן. (אור החיים)<br/>אמנם, לדעת הריטב"א (סוכה כה.) דעתו של רבי יצחק רק מפרשת את דעותיהם של רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא שבשביל להבין את שאלתם חייבים להעמיד שהם נטמאו ביום ח' בניסן ושאלתם הייתה ביום י"ד ניסן, שהיה שביעי לטומאתם.</point> | ||
<point><b>בקשו להמנות על קרבן פסח/לאכול/ שניהם</b> – <span style="line-height: 1.4; font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit;">האנשים הללו מבקשים להיות שותפים בהקרבת הקרבן אלא שיש הבדל פרשני לדעה זו בבקשתם, האם ביקשו רק שיקריבו עליהם את קרבן הפסח או גם לאכול ממנו בערב לכשיטהרו:</span><br/> | <point><b>בקשו להמנות על קרבן פסח/לאכול/ שניהם</b> – <span style="line-height: 1.4; font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit;">האנשים הללו מבקשים להיות שותפים בהקרבת הקרבן אלא שיש הבדל פרשני לדעה זו בבקשתם, האם ביקשו רק שיקריבו עליהם את קרבן הפסח או גם לאכול ממנו בערב לכשיטהרו:</span><br/> | ||
<ul> | <ul> | ||
Line 36: | Line 41: | ||
<li><span style="font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: 1.4;"> בקשו גם להמנות ולהקריב וגם לאכול. ( ר"י בכור שור, אור החיים דעה ג', רלב"ג רמב"ם, ראב"ד ריטב"א סוכה) </span></li> | <li><span style="font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: 1.4;"> בקשו גם להמנות ולהקריב וגם לאכול. ( ר"י בכור שור, אור החיים דעה ג', רלב"ג רמב"ם, ראב"ד ריטב"א סוכה) </span></li> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
<point><b>"אשר היו טמאים"</b> – הרלב"ג רואה במילים אלו סימון לסוג הטומאה של אותם אנשים. "אשר היו" ולא טמאים במוחלט, לאפוקי טמאי זיבה ונידה שאינם נידחים אפילו בציבור.</point> | <point><b>"אשר היו טמאים"</b> – הרלב"ג רואה במילים אלו סימון לסוג הטומאה של אותם אנשים. "אשר היו" ולא טמאים במוחלט, לאפוקי טמאי זיבה ונידה שאינם נידחים אפילו בציבור.</point> | ||
<point><b>"ביום ההוא" "במועדו" "בתוך בני ישראל"</b><ul> | <point><b>"ביום ההוא" "במועדו" "בתוך בני ישראל"</b><ul> | ||
Line 50: | Line 48: | ||
</category> | </category> | ||
<category>חידושי דין | <category>חידושי דין | ||
− | <p>האנשים הטמאים מבקשים לדחות את איסור הטומאה הקיים בכלל מלאכת הקדשים. עיקר טענותיהם מבוססות על חידוש דין בדבר השוני של קרבן הפסח הנעשה במדבר בתחילת השנה השניה לצאתם ממצרים.</p> | + | <p>האנשים הטמאים מבקשים לדחות את איסור הטומאה הקיים בכלל מלאכת הקדשים. עיקר טענותיהם מבוססות על חידוש דין בדבר השוני של קרבן הפסח הנעשה במדבר בתחילת השנה השניה לצאתם ממצרים. דעה זו אינה מבארת את טענתם מכח מעשיהם או בסיטואציה האישית שאליה נקלעו, שעתידים להיטהר בערב. אלא דנה בעיצומו של יום והקרבן עצמו.</p> |
<mekorot>, <multilink><a href="SifreZutaBemidbar9-6-8" data-aht="source">ספרי זוטא</a><a href="SifreZutaBemidbar9-6-8" data-aht="source">במדבר ט':ו'-ח'</a><a href="Sifre Zuta" data-aht="parshan">אודות ספרי זוטא</a></multilink>, <multilink><a href="AbarbanelBemidbar9-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBemidbar9-1" data-aht="source">במדבר ט':א'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, <multilink><a href="MeshekhChokhmahBemidbar9" data-aht="source">משך חכמה</a><a href="MeshekhChokhmahBemidbar9" data-aht="source">במדבר ט'</a><a href="R. Meir Simcha of Dvinsk (Meshekh Chokhmah)" data-aht="parshan">אודות ר' מאיר שמחה מדווינסק</a></multilink>, <multilink><a href="NetzivBemidbar9-3-10" data-aht="source">נצי"ב</a><a href="NetzivBemidbar9-3-10" data-aht="source">במדבר ט':ג',י'</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink>, <multilink><a href="AkeidatYitzchak74" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="AkeidatYitzchak74" data-aht="source">שער ע"ד</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>, <multilink><a href="ChizkuniBemidbar9-7" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink></mekorot> | <mekorot>, <multilink><a href="SifreZutaBemidbar9-6-8" data-aht="source">ספרי זוטא</a><a href="SifreZutaBemidbar9-6-8" data-aht="source">במדבר ט':ו'-ח'</a><a href="Sifre Zuta" data-aht="parshan">אודות ספרי זוטא</a></multilink>, <multilink><a href="AbarbanelBemidbar9-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBemidbar9-1" data-aht="source">במדבר ט':א'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, <multilink><a href="MeshekhChokhmahBemidbar9" data-aht="source">משך חכמה</a><a href="MeshekhChokhmahBemidbar9" data-aht="source">במדבר ט'</a><a href="R. Meir Simcha of Dvinsk (Meshekh Chokhmah)" data-aht="parshan">אודות ר' מאיר שמחה מדווינסק</a></multilink>, <multilink><a href="NetzivBemidbar9-3-10" data-aht="source">נצי"ב</a><a href="NetzivBemidbar9-3-10" data-aht="source">במדבר ט':ג',י'</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink>, <multilink><a href="AkeidatYitzchak74" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="AkeidatYitzchak74" data-aht="source">שער ע"ד</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>, <multilink><a href="ChizkuniBemidbar9-7" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink></mekorot> | ||
− | <point><b> | + | <point><b>סימוכין הלכתיים</b> – <div> דעה זו, בשונה מקודמתה, אינה מציעה "תקדימים" הלכתיים למצבי טומאה ייחודים, הדומים למציאות בקרבן פסח, שהרי ראשונים אלו מבקשים לדחות את איסור הקרבת קדשים בטומאה במצב הנוכחי. </div> |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
<ul> | <ul> | ||
− | <li> בניגוד לשאר טמאים כמצורעין או זבים וזבות, הרי שטמא מת אינו מסולק אלא ממחנה שכינה, ולכן כמו שהם יושבים ביחד עם שאר בני ישראל כך מבקשים הם להקריב יחד עם שאר אחיהם. (אברבנאל )</li> | + | <li> בניגוד לשאר טמאים כמצורעין או זבים וזבות, הרי שטמא מת אינו מסולק אלא ממחנה שכינה, ולכן כמו שהם יושבים ביחד עם שאר בני ישראל כך מבקשים הם להקריב יחד עם שאר אחיהם, ללא הגבלות הלכות הטומאה הרגילים.  (אברבנאל )</li> |
− | <li> כפי, שעל פי הדיבור הקריבו בני ישראל את קרבן פסח אף על פי שאינם | + | <li> כפי, שעל פי הדיבור הקריבו בני ישראל את קרבן פסח אף על פי שאינם נימולים, והיתה זו הוראת שעה. כך גם בקשו הלווים, אף שהם היו מולים<fn>ספרי, במדבר פרשת בהעלותך, פיסקא סז</fn>, להקריב כשהם טמאים. (משך חכמה )</li> |
<li>כפי שאכלנו את הפסח בטומאה בשנה שעברה במצרים (חזקוני)</li> | <li>כפי שאכלנו את הפסח בטומאה בשנה שעברה במצרים (חזקוני)</li> | ||
− | <li>קרבן אשר קבוע לו זמן דוחה את הטומאה (נצי"ב, עקידה,  <a href="אינצקלופדיהתלמודיתכרךיטטמאהבציבור" data-aht="source">אינצקלופדיה תלמודית כרך י"ט "טמאה בציבור"</a>)</li> | + | <li>קרבן אשר קבוע לו זמן דוחה את הטומאה<fn>דעות אלו בשונה מהראשונות כן שאבו את דעתם מתקדים הלכתי. אמנם בשונה מהראשונים בגישה ההלכתית, הם אינם מצמצמים את איסור הטומאה אלא מבקשים לדחותו. </fn> (נצי"ב, עקידה,  <a href="אינצקלופדיהתלמודיתכרךיטטמאהבציבור" data-aht="source">אינצקלופדיה תלמודית כרך י"ט "טמאה בציבור"</a>)</li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
+ | <point><b>בקשו להמנות על קרבן פסח/ לאכול /שניהם</b> – <span style="line-height: 1.4; font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit;">רוב הפרשנים ההולכים בדרך זו בארו את בקשת האנשים לקיום קרבן הפסח כהלכתו, כרגיל,ללא שינוי משאר בני ישראל. </span><span style="line-height: 1.4; font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit;">בקשו גם להמנות ולהקריב בי"ד ניסן וגם לאכול ככולם בליל ט"ו.</span><br/><span style="line-height: 1.4; font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit;"> אמנם, לדעת האברבנאל, גם בדרך זו,  בקשו רק שיקריבו עליהם, ולא שיאכלו קרבנם בליל ט"ו. </span></point> | ||
<point><b>זהות האנשים והכרונולוגיה של ימי המילואים</b><ul> | <point><b>זהות האנשים והכרונולוגיה של ימי המילואים</b><ul> | ||
<li> בני שבט לוי: או נושאי ארונו של יוסף<fn>תנחומא בשלח סימן ב' וכן מהרש"א בחידושי אגדות סוטה י"ג:</fn> או מישאל ואליצפן. (משך חכמה )</li> | <li> בני שבט לוי: או נושאי ארונו של יוסף<fn>תנחומא בשלח סימן ב' וכן מהרש"א בחידושי אגדות סוטה י"ג:</fn> או מישאל ואליצפן. (משך חכמה )</li> |
Latest revision as of 10:51, 28 January 2023
פסח שני – הבקשה
גישות פרשניות
סקירה
את תשובותם של הראשונים והאחרונים בהעמסת התוכן של בקשתם, ערכנו בכמה מגמות.
האם בקשה זו מכילה בתוכה תוכן של "וועדת חריגים" בעקבות הסיטואציה שבגינה נטמאו? אם כן, נבקש לדעת מה היא אותה הסיטואציה שבעקבותיה באו בבקשה כה גדולה ומי היו האנשים האלו?
האם בקשה זו מגלמת בתוכה ניתוח הלכתי/מציאותי אשר מאפשר השתתפות האנשים הטמאים בשלב ההקרבה, בקרבן הפסח? אז נשאל את עצמנו, במה נתקשה משה ומדוע לא ידע זאת ממתן תורה שבסיני?
שמא נשאו ולמדו במידות שהתורה נדרשת בהם, את דיניו המיוחדים של קרבן זה, ובסיטואציה המיוחדת שבה נצטוו במדבר, אשר יאפשרו השתתפותם יחד עם כלל ישראל. או שמבקשים הם אפשרות למועד נוסף, ימי תשלומין, להקרבת הקרבן בימי החג.
בדרכם, משתמשים הפרשנים בדיוק המילים בפרטי בקשתם שהובאו במקרא, "במועדו" "אשר היו" "בתוך בני ישראל" ומהם שואבים ומסתייעים בפרשנותם. ננסה להאיר את פרשנותה של כל גישה, למילים אלו.
הטענה המוסרית
האנשים הטמאים מעלים בפני משה את בקשתם, להתחשבות במעשיהם מכח טענה ערכית- מוסרית. הם שעסקו בצרכי מצוה, ונטמאו בגללה למת, מבקשים שלא להפסיד בגינה ולהקריב את קרבן פסח יחד עם שאר בני ישראל1.
- יש שטענו שהיו אלו נושאי ארונו של יוסף (רבי יוסי הגלילי)
- יש שאמרו שהיו אלו מישאל ואליצפן אשר נטמאו לנדב ואביהו בהקריבם אש זרה (רבי עקיבא)
- יש שאמרו שהיו אלו אנשים שנטמאו למת מצוה 3(רבי יצחק)
חשבון הלכתי
האנשים הטמאים מבקשים לצמצם את איסור הטומאה. טענתם, שמכיוון שהם ייטהרו לערב הרי שהם יכולים להמנות על הקרבת הקרבן מבעוד יום. ואין טומאתם הזמנית מעכבת מהשתתפותם בקרבן הפסח. דעה זו מתייחסת גם למציאות המיוחדת של קרבן הפסח, שבו השחיטה וההקרבה נעשית ביום י"ד ואכילתו רק בליל ט"ו.
- כדין חטאת, שהיא קודשי קדשים, שבה זורקים דם על האדם על בעודו טמא ונאכל בערב לטהורים . (רש"י )
- כדין טמא שרץ שטבל והיזו עליו, ששוחטים עליו, אף שלא נגמר יום טומאתו , והם חשבו בטעות שאף אם לא טבלו לא יעכב מלשחוט עליהם את קרבן הפסח ולערב יטהרו ויאכלו4 (ראב"ד)
- חשבו שדין טמא מת יהיה כדין הנטמא משרץ שאם טבל והיזו עליו בשביעי שלו יכול לאכול לערב את קרבן הפסח5 (רמב"ם)
אמנם, לדעת הריטב"א (סוכה כה.) דעתו של רבי יצחק רק מפרשת את דעותיהם של רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא שבשביל להבין את שאלתם חייבים להעמיד שהם נטמאו ביום ח' בניסן ושאלתם הייתה ביום י"ד ניסן, שהיה שביעי לטומאתם.
- בקשו רק להמנות ולהקריב, הטהורים יאכלו בערב. (רש"י)
- בקשו גם להמנות ולהקריב וגם לאכול. ( ר"י בכור שור, אור החיים דעה ג', רלב"ג רמב"ם, ראב"ד ריטב"א סוכה)
- דווקא "ביום ההוא" , ומשמע שביום למחרת מותרים, שהיה שביעי לטומאה. (ראב"ד)
חידושי דין
האנשים הטמאים מבקשים לדחות את איסור הטומאה הקיים בכלל מלאכת הקדשים. עיקר טענותיהם מבוססות על חידוש דין בדבר השוני של קרבן הפסח הנעשה במדבר בתחילת השנה השניה לצאתם ממצרים. דעה זו אינה מבארת את טענתם מכח מעשיהם או בסיטואציה האישית שאליה נקלעו, שעתידים להיטהר בערב. אלא דנה בעיצומו של יום והקרבן עצמו.
- בניגוד לשאר טמאים כמצורעין או זבים וזבות, הרי שטמא מת אינו מסולק אלא ממחנה שכינה, ולכן כמו שהם יושבים ביחד עם שאר בני ישראל כך מבקשים הם להקריב יחד עם שאר אחיהם, ללא הגבלות הלכות הטומאה הרגילים. (אברבנאל )
- כפי, שעל פי הדיבור הקריבו בני ישראל את קרבן פסח אף על פי שאינם נימולים, והיתה זו הוראת שעה. כך גם בקשו הלווים, אף שהם היו מולים7, להקריב כשהם טמאים. (משך חכמה )
- כפי שאכלנו את הפסח בטומאה בשנה שעברה במצרים (חזקוני)
- קרבן אשר קבוע לו זמן דוחה את הטומאה8 (נצי"ב, עקידה, אינצקלופדיה תלמודית כרך י"ט "טמאה בציבור")
אמנם, לדעת האברבנאל, גם בדרך זו, בקשו רק שיקריבו עליהם, ולא שיאכלו קרבנם בליל ט"ו.
- בני שבט לוי: או נושאי ארונו של יוסף9 או מישאל ואליצפן. (משך חכמה )
- שנטמאו למת מצוה וביום י"ד ניסן היו במהלך ימי טומאתם (אברבנאל)
- כל מי שהיה טמא ביום י"ד (חזקוני, נצי"ב, עקידת יצחק)
- "בתוך בני ישראל" ,כפי שהותר לבני ישראל להקריב בשנה השנית אף על פי שאינם מולים כך גם יש לאפשר לאנשים הטמאים. ( משך חכמה )
ניתן להסביר גם שבדין קרבן פסח ידע משה שטומאה נדחית מפני הציבור, אלא שהיה חסרון ידיעה בדינו של כל יחיד האם בקרבן פסח שנצטוו בו כלל ישראל, כריבוי ולא ששליח הציבור עושה בשם כולם, דינו כציבור או שמא דינו שונה והרי הוא כיחיד וידחה מהקרבתו10
בקשת התשלומים
האנשים הטמאים מבינים שאינם יכולים להקריב את הפסח בזמן שהם טמאים קודם שיטהרו, על אף שכלל אחיהם בני ישראל עוסקים בהקרבתו, לכן מבקשים הם להקריב את קרבן הפסח בשאר ימי חג הפסח, ימי תשלומין.