Pesach Sheni – The People's Petition/2/he

פסח שני – הבקשה

גישות פרשניות

סקירה

את תשובותם של הראשונים והאחרונים בהעמסת התוכן של בקשתם, ערכנו בכמה מגמות.  
האם בקשה זו מכילה בתוכה תוכן של "וועדת חריגים" בעקבות הסיטואציה שבגינה נטמאו?
האם בקשה זו מגלמת בתוכה ניתוח הלכתי/מציאותי אשר מאפשר השתתפות האנשים הטמאים בשלב ההקרבה, בקרבן הפסח?
שמא נשאו ולמדו במידות שהתורה נדרשת בהם, את דיניו המיוחדים של קרבן זה, בסיטואציה המיוחדת שבה נצטוו במדבר, אשר יאפשרו השתתפותם יחד עם כלל ישראל. או שמבקשים הם אפשרות למועד נוסף להקרבת הקרבן בימי החג. 

בדרכם, משתמשים הפרשנים בדיוק המילים בפרטי בקשתם שהובאו במקרא, "במועדו" "אשר היו" "בתוך בני ישראל" ומהם שואבים ומסתייעים בפרשנותם.

הטענה המוסרית

האנשים הטמאים מעלים בקשתם, להתחשבות במעשיהם  מכח בקשה ערכית- מוסרית. הם שעסקו בצרכי מצוה, ונטמאו בגללה למת, מבקשים שלא להפסיד בגינה ולהקריב את קרבן פסח יחד עם שאר בני ישראל¹.

מקורות:ספורנובמדבר ט':ז'אודות ר' עובדיה ספורנו, 'אור החייםבמדבר ט':ז'אודות ר' חיים בן עטר שיטה א'

בקשו להמנות על קרבן פסח/לאכול/ שניהם – בקשת האנשים הייתה גם להמנות ולהקריב ביום י"ד בניסן וגם לאכול את הפסח בליל ט"ו.

תקדימים הלכתיים – כפי שטומאה הותרה בציבור², (ומשמע מכך שהקב"ה ברצותו, מחשיב את הטמאים כטהורים ) כך מבקשים הם , שנטמאו ברשות ולדבר מצוה, שיחשיבם הקב"ה כטהורים.

זהות האנשים והכרונולוגיה של ימי המילואים – מחלוקת בין התנאים (תלמוד בבלי סוכהסוכה כ"ה.סוכה כ"ה:אודות בבלי סוכה כה.-כה: )  מי היו ה"אנשים הטמאים" 

• יש שטענו שהיו אלו נושאי ארונו של יוסף (רבי יוסי הגלילי) 
• יש שאמרו שהיו אלו מישאל ואליצפן אשר נטמאו לנדב ואביהו בהקריבם אש זרה (רבי עקיבא) 
• יש שאמרו שהיו אלו אנשים שנטמאו למת מצוה ³(רבי יצחק)     

דעה זו מכילה בתוכה את כלל הדעות התנאים, ואינה מתמקדת דווקא בטמאים שעתידים להיטהר בליל ט"ו,  ובלבד שעסקו בצרכי מצוה.

"אשר היו טמאים" – "אשר היו" -  הפסוק נכתב בלשון סביל, ומשמע מכך, שלא מרצונם נטמאו אלא לצורך מצוה.

"ביום ההוא" – "במעדו" – האנשים הטמאים מבקשים להקריב "במועדו" יחד עם כל ישראל.

השוואה לטענת בנות צלפחד ועוד מקרים של וועדת חריגים – בעוד שבפסח שני הבקשה  אינה בקשה נובעת מהגיון וסברא, אלא  נובעת מהחפץ שלא להפסיד את הקרבת הקרבן בעקבות עשיית מצוה. בבנות צלפחד הבקשה היא לקבל חלק בנחלה על פי הגיון וסברא.

מדוע  לא העביר ה' את הדין למשה לפני האירוע? כפי שנתבאר בגישה זו, אין כאן  הוראה הלכתית כסדרו של עולם, אשר ניתנו כולם בסיני למשה. אלא בקשה חריגה, הוראת שעה,

חשבון הלכתי

האנשים הטמאים טוענים שמכיוון שהם ייטהרו לערב הרי שהם יכולים להמנות על הקרבת הקרבן מבעוד יום. ואין טומאתם הזמנית מעכבת מהשתתפותם בקרבן הפסח.

מקורות:ספרי במדברט':ו'-ח'אודות ספרי במדבר, רש"יבמדבר ט':ז'אודות ר' שלמה יצחקי, אור החייםבמדבר ט':ז'אודות ר' חיים בן עטר דעה ג', רלב"גבמדבר ט':ו'אודות ר' לוי בן גרשום   רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק ו' הלכה ב' . השגות הראב"ד שם.

בקשו להמנות על קרבן פסח/לאכול/ שניהם

•  בקשו רק להמנות ולהקריב, הטהורים יאכלו בערב. (רש"י) 
•  בקשו גם להמנות ולהקריב וגם לאכול. ( ר"י בכור שור, אור החיים דעה ג', רלב"ג ) 

תקדימים הלכתיים

• כדין חטאת, שהיא קודשי קדשים, שבה זורקים דם על האדם על בעודו טמא ונאכל בערב לטהורים . (רש"י )
•  כדין טמא שרץ שטבל והיזו עליו, ששוחטים עליו . (ראב"ד) 

זהות האנשים והכרונולגיה של ימי המילואים – היו ביום שביעי לטומאתם – משמע שנטמאו בח' ניסן, שמיני לימי המילואים שהחלו לאחר א' ניסן. (אור החיים)

"אשר היו טמאים" – "אשר היו" ולא טמאים במוחלט, לאפוקי טמאי זיבה ונידה שאינם נידחים אפילו בציבור. רלב"ג

"ביום ההוא" "במועדו" "בתוך בני ישראל"

•  דווקא "ביום ההוא" , ומשמע שביום למחרת מותרים, שהיה שביעי לטומאה. (ראב"ד) 

מדוע לא העביר  ה' את הדין למשה לפני האירוע? כל המצוות ניתנו למשה בסיני, השאלות שעלו לאחר מכן, הם לא מחסרון ידיעת ההלכה אלא מחסרון ניתוח והערכת המציאות⁴. ניתן להסביר גם כאן, שהיה כאן חסרון בהגדרת המציאות של קרבן פסח שנשחט בי"ד ונאכל בליל ט"ו. האם עיקרו בשחיטה וזריקת הדם או שמא באכילתו.

חידושי דין

האנשים הטמאים מבקשים לדחות את איסור הטומאה הקיים בכלל מלאכת הקדשים. עיקר טענותיהם מבוססות על חידוש דין בדבר השוני של קרבן הפסח הנעשה במדבר בתחילת השנה השניה לצאתם ממצרים.

מקורות:, ספרי זוטאבמדבר ט':ו'-ח'אודות ספרי זוטא, אברבנאלבמדבר ט':א'אודות ר' יצחק אברבנאל, משך חכמהבמדבר ט'אודות ר' מאיר שמחה מדווינסק, נצי"בבמדבר ט':ג',י'אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין, עקדת יצחקשער ע"דאודות ר' יצחק עראמה, חזקוניבמדבר ט':ז'אודות ר' חזקיה בן מנוח

בקשו להמנות על קרבן פסח/ לאכול /שניהם

• בקשו גם להמנות ולהקריב וגם לאכול. בי"ד ניסן, ככולם.
• לדעת האברבנאל בקשו רק שיקריבו עליהם. 

תקדימים הלכתיים –

 

•  בניגוד לשאר טמאים כמצורעין או זבים וזבות, הרי שטמא מת אינו מסולק אלא ממחנה שכינה, ולכן כמו שהם יושבים ביחד עם שאר בני ישראל כך מבקשים הם להקריב יחד עם שאר אחיהם. (אברבנאל )
•  כפי, שעל פי הדיבור הקריבו בני ישראל את קרבן פסח אף על פי שאינם מולים, והיתה זו הוראת שעה. כך גם בקשו הלווים, אף שהם היו מולים⁵, להקריב כשהם טמאים. (משך חכמה )
• כפי שאכלנו את הפסח בטומאה בשנה שעברה במצרים (חזקוני)
• קרבן אשר קבוע לו זמן דוחה את הטומאה (נצי"ב, עקידה,  אינצקלופדיה תלמודית כרך י"ט "טמאה בציבור")

זהות האנשים והכרונולוגיה של ימי המילואים

•  בני שבט לוי: או נושאי ארונו של יוסף⁶ או מישאל ואליצפן. (משך חכמה )
• שנטמאו למת מצוה וביום י"ד ניסן היו במהלך ימי טומאתם (אברבנאל)
• כל מי שהיה טמא ביום י"ד (חזקוני, נצי"ב, עקידת יצחק)

"ביום ההוא" – "במעדו" "בתוך בני ישראל" –

 ישיבתם בתוך בני ישראל היא העילה לבקשה להקריב את קרבן הפסח יחד עם שאר בני ישראל. (האברבנאל )

•  "בתוך בני ישראל" ,כפי שהותר לבני ישראל להקריב בשנה השנית אף על פי שאינם מולים כך גם יש לאפשר לאנשים הטמאים. ( משך חכמה )

"אשר היו" – "אשר היו" – שהיו ידועים כטמאים (משך חכמה )

מדוע לא העביר ה' את הדין למשה לפני האירוע – קודם חטא העגל לא היה דין כרת ביחיד ולכן יכלו לעשות היחידים את הפסח בטומאה אך לאחר חטא העגל נתחדש דין כרת ביחידים ולכן לא יכלו לעשות את הפסח, ובקשתם שיותר להם כהוראת שעה. (משך חכמה )
ניתן להסביר גם שבדין קרבן פסח ידע משה שטומאה נדחית מפני הציבור, אלא שהיה חסרון ידיעה בדינו של כל יחיד האם בקרבן פסח שנצטוו בו כלל ישראל, כריבוי ולא ששליח הציבור עושה בשם כולם, דינו כציבור או שמא דינו שונה והרי הוא כיחיד וידחה מהקרבתו⁷

בקשת התשלומים

האנשים הטמאים מבקשים להקריב את קרבן הפסח בשאר ימי חג הפסח, ימי תשלומין.

מקורות:אור החייםבמדבר ט':ז'אודות ר' חיים בן עטר דעה ב'

תקדימים הלכתיים – כדין קרבן חגיגה, אשר ניתן להקריבו במשך כל שבעת ימי החג.

זהות האנשים – דעה זו מכילה את כלל האפשרויות האנשים הטמאים. הן מישאל ואליצפן, הן נושאי ארונו של יוסף והן הנטמאים למת מצוה

"ביום ההוא"  "במועדו" – במועדו - במשך ימי המועד, חג הפסח.  ביום ההוא - דווקא באותו יום אינם יכולים אך בשאר ימי החג יכולים

¹ בלשון הספורנו מודגש מטבע הלשון המושאלת מן המשנה "מצוה גוררת מצוה". נראה שהוא נותן דגש על הנקודה הזאת, שעסק בדברים חיוביים כעסק המצוות לא יכול לגרור עבירות. מאידך, בעל אור החיים נותן דגש על העיסוק המצוותי במת, אשר כולל בו את ההטמאות, שהיא דבר שלילי כשלעצמה, כשליחות של ה', ושמא גם הקרבת קרבן הפסח תהיה נכללת בשליחות זו למרות מצב הטומאה בה נמצאים האנשים.

² אינצקלופדיה תלמודית כרך י"ט "טמאה בציבור

³ רבי יצחק הקשה על הדעות הראשונות, מדוע לא הספיקו להיטהר, שהרי אם היו מישאל ואליצפן שנטמאו לנדב ואביהו, הרי היו יכולים להיטהר, ואם נושאי ארונו של יוסף היו, והרי בזמן מלאכת המשכן לא נערכו מסעות  ולא היו צריכים להיטמא לו?

⁴ אור החיים במדבר כ"ז פס' ה'

⁵ ספרי, במדבר פרשת בהעלותך, פיסקא סז

⁶ תנחומא בשלח סימן ב' וכן מהרש"א בחידושי אגדות סוטה י"ג:

⁷ על פי דברי הרש"ר הירש בבאורו לפרשה