Difference between revisions of "Pesach Sheni – The People's Petition/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 22: Line 22:
 
הטענה ההלכתית
 
הטענה ההלכתית
 
<p>פרשנות זו מבארת את טענתם של ה"אנשים הטמאים" בטיעונים הלכתיים אשר מצדיקים את השתתפותם בקרבן פסח במועדו</p>
 
<p>פרשנות זו מבארת את טענתם של ה"אנשים הטמאים" בטיעונים הלכתיים אשר מצדיקים את השתתפותם בקרבן פסח במועדו</p>
<mekorot>רלב"ג, ר"י בכור שור, <multilink><a href="RashiBemidbar9-7" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="OrHaChayyimBemidbar9-7" data-aht="source">אור החיים</a><a href="OrHaChayyimBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Chayyim b. Atar (Or HaChayyim)" data-aht="parshan">אודות ר' חיים בן עטר</a></multilink>, <multilink><a href="NetzivBemidbar9-3-10" data-aht="source">נצי"ב</a><a href="NetzivBemidbar9-3-10" data-aht="source">במדבר ט':ג',י'</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink></mekorot>
+
<mekorot>&#160;<multilink><a href="RYosefBekhorShorBemidbar9" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBemidbar9" data-aht="source">במדבר ט'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBemidbar9-7" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="OrHaChayyimBemidbar9-7" data-aht="source">אור החיים</a><a href="OrHaChayyimBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Chayyim b. Atar (Or HaChayyim)" data-aht="parshan">אודות ר' חיים בן עטר</a></multilink>, <multilink><a href="NetzivBemidbar9-3-10" data-aht="source">נצי"ב</a><a href="NetzivBemidbar9-3-10" data-aht="source">במדבר ט':ג',י'</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink>&#160;<multilink><a href="RalbagBemidbar9-6" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagBemidbar9-6" data-aht="source">במדבר ט':ו'</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>, רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק ו' הלכה ב' . השגות הראב"ד שם.&#160;</mekorot>
<point><b>בקשו להמנות על קרבן פסח/לאכול/ שניהם</b> – רש"י - בקשו רק להמנות ולהקריב, הטהורים יאכלו בערב.<br/>רלב"ג, ר"י בכור שור, נצי"ב - בקשו גם להמנות ולהקריב וגם לאכול</point>
+
<point><b>בקשו להמנות על קרבן פסח/לאכול/ שניהם</b><ul>
 +
<li>&#160;בקשו רק להמנות ולהקריב, הטהורים יאכלו בערב. (רש"י)&#160;</li>
 +
<li>&#160;בקשו גם להמנות ולהקריב וגם לאכול. (רלב"ג, ר"י בכור שור, נצי"ב)&#160;</li>
 +
</ul></point>
 
<point><b>תקדימים הלכתיים</b><ul>
 
<point><b>תקדימים הלכתיים</b><ul>
<li>רש"י - כדין חטאת, שהיא קודשי קדשים, שבה זורקים דם על האדם על בעודו טמא ונאכל בערב לטהורים .&#160;</li>
+
<li>כדין חטאת, שהיא קודשי קדשים, שבה זורקים דם על האדם על בעודו טמא ונאכל בערב לטהורים . (רש"י )</li>
<li>ראב"ד - כדין טמא שרץ שטבל והיזו עליו, ששוחטים עליו .&#160;</li>
+
<li>&#160;כדין טמא שרץ שטבל והיזו עליו, ששוחטים עליו . (ראב"ד)&#160;</li>
<li>נצי"ב- קרבן שקבוע לו זמן דוחה את הטומאה</li>
+
<li>קרבן שקבוע לו זמן דוחה את הטומאה. (נצי"ב)</li>
<li>רלב"ג - טומאת מת הקלה, שאינם נידחים אלא ממחנה שכינה, דחויה בציבור וגם ביחיד</li>
+
<li>&#160;טומאת מת הקלה, שאינם נידחים אלא ממחנה שכינה, דחויה בציבור וגם ביחיד. (רלב"ג)&#160;</li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
 
<point><b>מניין שאסור להקריב הפסח בטומאה?</b> "והבשר אשר ייגע בכל טמא לא יאכל.. ונפש כי תגע בכל טמא.. ואכל.. ונכרתה הנפש ההיא מעמיה" (ויקרא ז' י"ט - כ"א) "טומאת הגוף בכרת טומאת בשר בלאו" (פסחים כ"ד:) . "לערלים ולטמאים – פסול" (משנה פסחים ס"א)<br/>רמב"ם ספר המצוות (לא תעשה קכ"ט) למד את האזהרה מן הפסוק "בכל קודש לא תגע"&#160; (פרק י"ב פסוק ד' ) שהובא בטומאת היולדת</point>
 
<point><b>מניין שאסור להקריב הפסח בטומאה?</b> "והבשר אשר ייגע בכל טמא לא יאכל.. ונפש כי תגע בכל טמא.. ואכל.. ונכרתה הנפש ההיא מעמיה" (ויקרא ז' י"ט - כ"א) "טומאת הגוף בכרת טומאת בשר בלאו" (פסחים כ"ד:) . "לערלים ולטמאים – פסול" (משנה פסחים ס"א)<br/>רמב"ם ספר המצוות (לא תעשה קכ"ט) למד את האזהרה מן הפסוק "בכל קודש לא תגע"&#160; (פרק י"ב פסוק ד' ) שהובא בטומאת היולדת</point>
<point><b>זהות האנשים והכרונולגיה של ימי המילואים</b> – אור החיים - היו ביום שביעי לטומאתם – משמע שנטמאו בח' ניסן, שמיני לימי המילואים שהחלו לאחר א' ניסן</point>
+
<point><b>זהות האנשים והכרונולגיה של ימי המילואים</b> – &#160;היו ביום שביעי לטומאתם – משמע שנטמאו בח' ניסן, שמיני לימי המילואים שהחלו לאחר א' ניסן. (אור החיים)&#160;</point>
<point><b>"אשר היו טמאים"</b> – רלב"ג – "אשר היו" ולא טמאים במוחלט, לאפוקי טמאי זיבה ונידה שאינם נידחים אפילו בציבור</point>
+
<point><b>"אשר היו טמאים"</b> – "אשר היו" ולא טמאים במוחלט, לאפוקי טמאי זיבה ונידה שאינם נידחים אפילו בציבור.&#160;רלב"ג&#160;</point>
<point><b>"ביום ההוא" "במועדו" "בתוך בני ישראל"</b> – ראב"ד - דווקא "ביום ההוא" , ומשמע שביום למחרת מותרים, שהיה שביעי לטומאה<br/>יונתן בן עוזיאל - כפל המילה "במועדו" מלמד שמדבר בזמן ההקרבה במשך היום וכוונתו לשעת בין הערביים<br/>נצי"ב – "במועדו" דבר שיש לו זמן קבוע</point>
+
<point><b>"ביום ההוא" "במועדו" "בתוך בני ישראל"</b><ul>
<point><b>למה ה' לא העביר את הדין למשה לפני האירוע?</b> אור החיים - כל המצוות ניתנו למשה בסיני, השאלות שעלו הם לא מחסרון ידיעת ההלכה אלא מחסרון ניתוח והערכת המציאות<fn>אור החיים במדבר כ"ז פס' ה'</fn>. ניתן להסביר גם שבדין קרבן פסח ידע משה שטומאה נדחית מפני הציבור, אלא שהיה חסרון ידיעה בדינו של כל יחיד האם בקרבן פסח שנצטוו בו כלל ישראל, דינו כציבור או שמא דינו שונה והרי הוא כיחיד וידחה מהקרבתו<fn>על פי דברי הרש"ר הירש בבאורו לפרשה</fn></point>
+
<li>&#160;דווקא "ביום ההוא" , ומשמע שביום למחרת מותרים, שהיה שביעי לטומאה. (ראב"ד)&#160;</li>
 +
<li>&#160;כפל המילה "במועדו" מלמד שמדבר בזמן ההקרבה במשך היום וכוונתו לשעת בין הערביים. (יונתן בן עוזיאל)&#160;</li>
 +
<li>&#160;"במועדו" דבר שיש לו זמן קבוע. (נצי"ב )</li>
 +
</ul></point>
 +
<point><b>למה ה' לא העביר את הדין למשה לפני האירוע?</b> כל המצוות ניתנו למשה בסיני, השאלות שעלו לאחר מכן, הם לא מחסרון ידיעת ההלכה אלא מחסרון ניתוח והערכת המציאות<fn>אור החיים במדבר כ"ז פס' ה'</fn>. ניתן להסביר גם שבדין קרבן פסח ידע משה שטומאה נדחית מפני הציבור, אלא שהיה חסרון ידיעה בדינו של כל יחיד האם בקרבן פסח שנצטוו בו כלל ישראל, דינו כציבור או שמא דינו שונה והרי הוא כיחיד וידחה מהקרבתו<fn>על פי דברי הרש"ר הירש בבאורו לפרשה</fn></point>
 
</category>
 
</category>
 
<category>הטענה הלמדנית
 
<category>הטענה הלמדנית
 
<p>פרשנות זו מבארת את טענתם של "האנשים הטמאים" בכך שחידשו דין בתורה מכח דרשת התורה ודימוי מילתא למילתא.</p>
 
<p>פרשנות זו מבארת את טענתם של "האנשים הטמאים" בכך שחידשו דין בתורה מכח דרשת התורה ודימוי מילתא למילתא.</p>
<mekorot><multilink><a href="OrHaChayyimBemidbar9-7" data-aht="source">אור החיים</a><a href="OrHaChayyimBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Chayyim b. Atar (Or HaChayyim)" data-aht="parshan">אודות ר' חיים בן עטר</a></multilink> דעה ב, <multilink><a href="AbarbanelBemidbar9-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBemidbar9-1" data-aht="source">במדבר ט':א'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink><span class="aht-chrome-space"> משך חכמה&#160;</span></mekorot>
+
<mekorot><multilink><a href="OrHaChayyimBemidbar9-7" data-aht="source">אור החיים</a><a href="OrHaChayyimBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Chayyim b. Atar (Or HaChayyim)" data-aht="parshan">אודות ר' חיים בן עטר</a></multilink> דעה ב, <multilink><a href="AbarbanelBemidbar9-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBemidbar9-1" data-aht="source">במדבר ט':א'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink><span class="aht-chrome-space"> משך חכמה </span></mekorot>
 
<point><b>בקשו להמנות על קרבן פסח/ לאכול /שניהם</b> – בקשו גם להמנות ולהקריב וגם לאכול.<br/>
 
<point><b>בקשו להמנות על קרבן פסח/ לאכול /שניהם</b> – בקשו גם להמנות ולהקריב וגם לאכול.<br/>
 
<ul>
 
<ul>
<li><b style="font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; line-height: inherit;">אור החיים</b> - בימי התשלומים.</li>
+
<li>בימי התשלומים. (אור החיים )</li>
<li><b style="font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; line-height: inherit;">אברבנאל , משך חכמה</b>- בי"ד ניסן, ככולם.</li>
+
<li>&#160;בי"ד ניסן, ככולם. (אברבנאל , משך חכמה)</li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
 
<point><b>תקדימים הלכתיים</b><ul>
 
<point><b>תקדימים הלכתיים</b><ul>
<li><b style="font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; line-height: inherit;">אור החיים</b>- ביקשו להקריב בשאר ימי הפסח כדין תשלומין שיש לקרבן חגיגה.&#160;</li>
+
<li>&#160;ביקשו להקריב בשאר ימי הפסח כדין תשלומין שיש לקרבן חגיגה. (אור החיים)</li>
<li><b style="font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; line-height: inherit;">האברבנאל</b> - בניגוד לשאר טמאים כמצורעין או זבים וזבות, הרי שטמא מת אינו מסולק אלא ממחנה שכינה, ולכן כמו שהם יושבים ביחד עם שאר בני ישראל כך מבקשים הם להקריב יחד עם שאר אחיהם.</li>
+
<li>&#160;בניגוד לשאר טמאים כמצורעין או זבים וזבות, הרי שטמא מת אינו מסולק אלא ממחנה שכינה, ולכן כמו שהם יושבים ביחד עם שאר בני ישראל כך מבקשים הם להקריב יחד עם שאר אחיהם. (האברבנאל )</li>
<li><b style="font-family: inherit; font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; line-height: inherit;">משך חכמה</b> -&#160;כפי, שעל פי הדיבור הקריבו בני ישראל את קרבן פסח אף על פי שאינם מולים, והיתה זו הוראת שעה. כך גם בקשו הלווים, אף שהם היו מולים<fn>ספרי, במדבר פרשת בהעלותך, פיסקא סז</fn>, להקריב כשהם טמאים.</li>
+
<li>&#160;כפי, שעל פי הדיבור הקריבו בני ישראל את קרבן פסח אף על פי שאינם מולים, והיתה זו הוראת שעה. כך גם בקשו הלווים, אף שהם היו מולים<fn>ספרי, במדבר פרשת בהעלותך, פיסקא סז</fn>, להקריב כשהם טמאים. (משך חכמה )</li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
<point><b>זהות האנשים והכרונולוגיה של ימי המילואים</b> – כרבי יצחק שהיה יום שביעי שלהם לטומאה, שלמחרת יטהרו, ויספיקו להקריב במשך ימי החג<br/><b>משך חכמה</b> -&#160;בני שבט לוי: או נושאי ארונו של יוסף<fn>תנחומא בשלח סימן ב' וכן מהרש"א בחידושי אגדות סוטה י"ג:</fn> או מישאל ואליצפן<br/><br/></point>
+
<point><b>זהות האנשים והכרונולוגיה של ימי המילואים</b> – כרבי יצחק שהיה יום שביעי שלהם לטומאה, שלמחרת יטהרו, ויספיקו להקריב במשך ימי החג<br/>&#160;בני שבט לוי: או נושאי ארונו של יוסף<fn>תנחומא בשלח סימן ב' וכן מהרש"א בחידושי אגדות סוטה י"ג:</fn> או מישאל ואליצפן. (משך חכמה )<br/><br/></point>
<point><b>"ביום ההוא" – "במעדו" "בתוך בני ישראל"</b> – <b>אור החיים</b> - שלא יכלו להקריב "ביום ההוא" ומשום כך ביקשו להקריב "במועדו" בשאר ימי המועד. <br/> <b>האברבנאל</b> - ישיבתם בתוך בני ישראל היא העילה לבקשה להקריב את קרבן הפסח יחד עם שאר בני ישראל.<br/>&#160;<b>משך חכמה</b> - &#160; "בתוך בני ישראל" ,כפי שהותר לבני ישראל להקריב בשנה השנית אף על פי שאינם מולים כך גם יש לאפשר לאנשים הטמאים</point>
+
<point><b>"ביום ההוא" – "במעדו" "בתוך בני ישראל"</b> – &#160;שלא יכלו להקריב "ביום ההוא" ומשום כך ביקשו להקריב "במועדו" בשאר ימי המועד. (אור החיים )<br/>&#160;ישיבתם בתוך בני ישראל היא העילה לבקשה להקריב את קרבן הפסח יחד עם שאר בני ישראל. (האברבנאל )<br/>&#160;"בתוך בני ישראל" ,כפי שהותר לבני ישראל להקריב בשנה השנית אף על פי שאינם מולים כך גם יש לאפשר לאנשים הטמאים. (&#160;משך חכמה )</point>
<point><b>"אשר היו"</b> – <b>משך חכמה</b>-&#160; "אשר היו" – שהיו ידועים כטמאים</point>
+
<point><b>"אשר היו"</b> – "אשר היו" – שהיו ידועים כטמאים (משך חכמה )</point>
<point><b>למה ה' לא העביר את הדין למשה לפני האירוע</b> – <b>משך חכמה</b> - קודם חטא העגל לא היה דין כרת ביחיד ולכן יכלו לעשות היחידים את הפסח בטומאה אך לאחר חטא העגל נתחדש דין כרת ביחידים ולכן לא יכלו לעשות את הפסח, ובקשתם שיותר להם כהוראת שעה</point>
+
<point><b>למה ה' לא העביר את הדין למשה לפני האירוע</b> – קודם חטא העגל לא היה דין כרת ביחיד ולכן יכלו לעשות היחידים את הפסח בטומאה אך לאחר חטא העגל נתחדש דין כרת ביחידים ולכן לא יכלו לעשות את הפסח, ובקשתם שיותר להם כהוראת שעה. (משך חכמה )</point>
 
</category>
 
</category>
 
</approaches>
 
</approaches>
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Version as of 06:46, 6 July 2016

פסח שני – הבקשה

גישות פרשניות

הטענה המוסרית

פרשנות זו מבארת את טענתם של ה"אנשים הטמאים" כבקשה להתחשבות במעשיהם ללא טיעונים הלכתיים אלא מכח בקשה ערכית- מוסרית.

בקשו להמנות על קרבן פסח/לאכול/ שניהם – האנשים הטמאים בקשו גם להמנות ולהקריב וגם לאכול את הפסח
תקדימים הלכתיים – כפי שטומאה הותרה בציבור, (ומשמע מכך שהקב"ה ברצותו, מחשיב את הטמאים כטהורים ) כך מבקשים הם , שנטמאו ברשות ולדבר מצוה, שיחשיבם הקב"ה כטהורים
השוואה לטענת בנות צלפחד ועוד מקרים של וועדת חריגים – בעוד שבפסח שני הבקשה היא שלא להפסיד את הקרבת הקרבן בעקבות עשיית מצוה, בבנות צלפחד הבקשה היא לקבל חלק בנחלה על פי הגיון וסברא
מניין שאסור להקריב הפסח בטומאה? "לערלים ולטמאים – פסול" (משנה. פסחים דף סא)
זהות האנשים והכרונולוגיה של ימי המילואים – בין למ"ד נושאי ארונו של יוסף בין למאן דאמר שנטמאו למת מצוה
"אשר היו טמאים" – "אשר היו" – שלא מרצונם נטמאו אלא לצורך מצוה
"ביום ההוא" – "במעדו" – להקריב "במועדו" יחד עם כל ישראל
למה ה' לא העביר את הדין למשה לפני האירוע? אין כאן  הוראה הלכתית כסדרו של עולם, אשר ניתנו כולם בסיני למשה. אלא בקשה חריגה, הוראת שעה.

הטענה ההלכתית

פרשנות זו מבארת את טענתם של ה"אנשים הטמאים" בטיעונים הלכתיים אשר מצדיקים את השתתפותם בקרבן פסח במועדו

בקשו להמנות על קרבן פסח/לאכול/ שניהם
  •  בקשו רק להמנות ולהקריב, הטהורים יאכלו בערב. (רש"י) 
  •  בקשו גם להמנות ולהקריב וגם לאכול. (רלב"ג, ר"י בכור שור, נצי"ב) 
תקדימים הלכתיים
  • כדין חטאת, שהיא קודשי קדשים, שבה זורקים דם על האדם על בעודו טמא ונאכל בערב לטהורים . (רש"י )
  •  כדין טמא שרץ שטבל והיזו עליו, ששוחטים עליו . (ראב"ד) 
  • קרבן שקבוע לו זמן דוחה את הטומאה. (נצי"ב)
  •  טומאת מת הקלה, שאינם נידחים אלא ממחנה שכינה, דחויה בציבור וגם ביחיד. (רלב"ג) 
מניין שאסור להקריב הפסח בטומאה? "והבשר אשר ייגע בכל טמא לא יאכל.. ונפש כי תגע בכל טמא.. ואכל.. ונכרתה הנפש ההיא מעמיה" (ויקרא ז' י"ט - כ"א) "טומאת הגוף בכרת טומאת בשר בלאו" (פסחים כ"ד:) . "לערלים ולטמאים – פסול" (משנה פסחים ס"א)
רמב"ם ספר המצוות (לא תעשה קכ"ט) למד את האזהרה מן הפסוק "בכל קודש לא תגע"  (פרק י"ב פסוק ד' ) שהובא בטומאת היולדת
זהות האנשים והכרונולגיה של ימי המילואים –  היו ביום שביעי לטומאתם – משמע שנטמאו בח' ניסן, שמיני לימי המילואים שהחלו לאחר א' ניסן. (אור החיים) 
"אשר היו טמאים" – "אשר היו" ולא טמאים במוחלט, לאפוקי טמאי זיבה ונידה שאינם נידחים אפילו בציבור. רלב"ג 
"ביום ההוא" "במועדו" "בתוך בני ישראל"
  •  דווקא "ביום ההוא" , ומשמע שביום למחרת מותרים, שהיה שביעי לטומאה. (ראב"ד) 
  •  כפל המילה "במועדו" מלמד שמדבר בזמן ההקרבה במשך היום וכוונתו לשעת בין הערביים. (יונתן בן עוזיאל) 
  •  "במועדו" דבר שיש לו זמן קבוע. (נצי"ב )
למה ה' לא העביר את הדין למשה לפני האירוע? כל המצוות ניתנו למשה בסיני, השאלות שעלו לאחר מכן, הם לא מחסרון ידיעת ההלכה אלא מחסרון ניתוח והערכת המציאות1. ניתן להסביר גם שבדין קרבן פסח ידע משה שטומאה נדחית מפני הציבור, אלא שהיה חסרון ידיעה בדינו של כל יחיד האם בקרבן פסח שנצטוו בו כלל ישראל, דינו כציבור או שמא דינו שונה והרי הוא כיחיד וידחה מהקרבתו2

הטענה הלמדנית

פרשנות זו מבארת את טענתם של "האנשים הטמאים" בכך שחידשו דין בתורה מכח דרשת התורה ודימוי מילתא למילתא.

בקשו להמנות על קרבן פסח/ לאכול /שניהם – בקשו גם להמנות ולהקריב וגם לאכול.
  • בימי התשלומים. (אור החיים )
  •  בי"ד ניסן, ככולם. (אברבנאל , משך חכמה)
תקדימים הלכתיים
  •  ביקשו להקריב בשאר ימי הפסח כדין תשלומין שיש לקרבן חגיגה. (אור החיים)
  •  בניגוד לשאר טמאים כמצורעין או זבים וזבות, הרי שטמא מת אינו מסולק אלא ממחנה שכינה, ולכן כמו שהם יושבים ביחד עם שאר בני ישראל כך מבקשים הם להקריב יחד עם שאר אחיהם. (האברבנאל )
  •  כפי, שעל פי הדיבור הקריבו בני ישראל את קרבן פסח אף על פי שאינם מולים, והיתה זו הוראת שעה. כך גם בקשו הלווים, אף שהם היו מולים3, להקריב כשהם טמאים. (משך חכמה )
זהות האנשים והכרונולוגיה של ימי המילואים – כרבי יצחק שהיה יום שביעי שלהם לטומאה, שלמחרת יטהרו, ויספיקו להקריב במשך ימי החג
 בני שבט לוי: או נושאי ארונו של יוסף4 או מישאל ואליצפן. (משך חכמה )

"ביום ההוא" – "במעדו" "בתוך בני ישראל" –  שלא יכלו להקריב "ביום ההוא" ומשום כך ביקשו להקריב "במועדו" בשאר ימי המועד. (אור החיים )
 ישיבתם בתוך בני ישראל היא העילה לבקשה להקריב את קרבן הפסח יחד עם שאר בני ישראל. (האברבנאל )
 "בתוך בני ישראל" ,כפי שהותר לבני ישראל להקריב בשנה השנית אף על פי שאינם מולים כך גם יש לאפשר לאנשים הטמאים. ( משך חכמה )
"אשר היו" – "אשר היו" – שהיו ידועים כטמאים (משך חכמה )
למה ה' לא העביר את הדין למשה לפני האירוע – קודם חטא העגל לא היה דין כרת ביחיד ולכן יכלו לעשות היחידים את הפסח בטומאה אך לאחר חטא העגל נתחדש דין כרת ביחידים ולכן לא יכלו לעשות את הפסח, ובקשתם שיותר להם כהוראת שעה. (משך חכמה )