היחס בין פסח וחג המצות
הקדמה
מדי שנה, החל מן היום החמישה עשר לחודש ניסן, אנו מציינים בשמחה את יציאתנו משעבוד מצרים. אנו מנציחים את קרבן הפסח, אוכלים מצה, נמנעים מחמץ, וחוגגים במשך שבעה ימים (או שמונה ימים מחוץ לישראל). רובנו מכנים חג זה בשם פסח. ואולם, קריאה מדוקדקת בשמות י"ב מעלה שהפסח המקורי לא היה חג בן שבעה ימים, ואף לא החל בט"ו בניסן. הוא היה, למעשה, אירוע בן יום אחד, שונה לחלוטין מן החג בן שבעת הימים המכונה בפסוקים חג המצות.
מהו היחס בין שני המוסדות הללו, פסח וחג המצות, ומתי התמזגו לכדי ישות אחת?1 אילו גורמים היסטוריים היו מעורבים ככל הנראה בתמורה זו?
העדות המקראית
בחינה של כל הפסוקים המקראיים המזכירים את פסח או את חג המצות מלמדת ששני מוסדות נבדלים הם:2
- הציווי המקורי – שמות י"ב:א'-כ', המכיל את הציווי הראשוני לחגוג את החגים, מתייחס במפורש לשתי הנצחות נפרדות, בעלות תאריכים, אופי, דינים וטעמים שונים:
- פסח (י"ב:ב'-י"ג) - אירוע בן יום אחד שבו אנו מקריבים כבש להנצחת הצלתנו ממכת בכורות.
- חג המצות (י"ב:ט"ו-כ') - חג בן שבעה ימים שמהותו היא ההימנעות מחמץ ואכילת המצה כזכר לתהליך גאולתנו ממצרים.
- מסירת הציווי – כאשר משה מוסר את דיני שני החגים לאומה, הוא עושה זאת בנפרד. דיני קרבן הפסח נמסרים מיד בשמות י"ב:כ"א-כ"ח, ללא כל אזכור של החג בן שבעת הימים. דיני חג המצות, לעומת זאת, נמסרים לראשונה רק לאחר יציאת מצרים, בשמות י"ג:ו'-ז'.
- פסח שני – כאשר במדבר ט' מתאר את הקרבת הפסח בשנה השנייה במדבר, ומספק הזדמנות למי שלא היו מסוגלים לקיים את הפסח במועדו לעשות זאת חודש לאחר מכן (פסח שני), אזכור חג המצות ודיניו הנלווים נעדר באופן בולט לעין.
- מקורות נוספים – פסוקים נוספים המדברים על שני החגים מבחינים באופן דומה ביניהם. ראו ויקרא כ"ג:ה'-ו', במדבר כ"ח:ט"ז-י"ז, עזרא ו':י"ט-כ"ב, דברי הימים ב' ל':ט"ו-כ"א, ל"ה:י"ז.3
- קרבן או חג – חג המצות מכונה תמיד "חַג", בעוד שפסח מכונה בדרך כלל רק קרבן.4
התקופה האמצעית של בית שני
מקורות קדומים שלאחר התקופה המקראית מבחינים אף הם בין פסח לחג המצות. ואולם, הם מציגים את שניהם כחגים.5
- יובלים מציג כל אחד משני החגים, ומציין כיצד הם מנציחים אירועים שונים.
- פילון, במנותו עשרה חגים יהודיים של השנה, מונה את פסח כרביעי ואת חג המצות כשישי.6
מהתקופה המאוחרת של בית שני ועד ימינו
בשלב זה, מיטשטשים הגבולות המבחינים בין שני החגים, ושמותיהם הופכים לבני-חילוף.
- יוספוס – בפרפרזה ובפרשנות לטקסטים מקראיים, יוספוס מדבר על חגיגת קרבן הפסח בי"ד בניסן, ועל חג המצות הבא בעקבותיו, הנחגג מן הט"ו בניסן ונמשך שבעה ימים.7 ואולם, בהזדמנויות רבות לאורך כל כתביו, יוספוס מציין שיהודי דורו כינו את חג המצות בשם "פסחא".8
- הספרות התנאית והאמוראית – הן במשנה9 והן בתלמוד הבבלי,10 החג בן שבעת הימים המתחיל בט"ו בניסן מכונה "פסח".11
- חפיפה – מיזוגם של שני החגים אולי נבע מן החפיפה בין חגיגותיהם. פסח ייחודי בכך שהוא מתחיל ביום12 של הארבעה עשר בניסן, ונמשך אל תוך ליל החמישה עשר, שהוא בו-זמנית הרגע שבו מתחיל חג המצות.
- העדפת השם פסח – ייתכן שהשם פסח הפך לשם המועדף של החג הממוזג כבר בתקופת בית המקדש, כאשר קרבן הפסח היה עדיין המוקד העיקרי. מצב זה נמשך עד לימינו, על אף היעדרה של עבודת הקרבנות.