Difference between revisions of "Philosophy:Theodicy – צדיק ורע לו/1/he"
Jump to navigation
Jump to search
שאלה עתיקת יומין
ה' מבטיח שכר ועונש
m |
|||
| Line 6: | Line 6: | ||
<p>השאלה מדוע הרשעים מצליחים בזמן שהצדיקים סובלים, קיימת מאז ומעולם. משאלתו של משה, "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה",‎<fn>ראו <a href="Shemot5-22-23" data-aht="source">שמות ה':כ"ב-כ"ג</a>.  שעבוד מצרים (נושא שאלתו של משה) הוא אחד מן המקרים היחידים בתורה שבהם אסון פוגע באומה כולה ללא אזכור מפורש של חטא שקדם וגרם לו.<br/><multilink><a href="BavliBerakhot7a" data-aht="source">תלמוד בבלי</a><a href="BavliBerakhot7a" data-aht="source">ברכות ז'.</a><a href="BavliTaanit11a" data-aht="source">תענית י"א.</a><a href="BavliMoedKatan28a" data-aht="source">מועד קטן כ"ח.</a><a href="BavliKiddushin39b" data-aht="source">קידושין ל"ט:</a><a href="BavliKiddushin40b" data-aht="source">קידושין מ':</a><a href="BavliKiddushin40b_2" data-aht="source">קידושין מ':</a><a href="BavliMenachot29b" data-aht="source">מנחות כ"ט:</a><a href="BavliChulin142a" data-aht="source">חולין קמ"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> מציע שדברי משה אל ה' ב<a href="Shemot33-13" data-aht="source">שמות ל"ג:י"ג</a>, "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ", גם מתייחסים לנושא שלנו ומהווים בקשה להבין מדוע לפעמים צדיקים סובלים ורשעים משגשגים.</fn> לתלונת ירמיהו, "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה",‎<fn>ראו <a href="Yirmeyahu12-1" data-aht="source">ירמיהו י"ב:א'-ב'</a>.</fn> ואמירתו של קהלת, "יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ",‎<fn>ראו <a href="Kohelet7-15" data-aht="source">קהלת ז':ט"ו</a>.</fn>‎ השאלה חוזרת שוב ושוב בתנ"ך.<fn>ראו גם <a href="Chavakkuk1-13" data-aht="source">חבקוק א'</a>, <a href="Malakhi3-14-15" data-aht="source">מלאכי ג'</a>, <a href="Tehillim73-1-14" data-aht="source">תהלים ע"ג</a>, <a href="Kohelet8-14" data-aht="source">קהלת ח'</a>, ו<a href="Kohelet9-2" data-aht="source">קהלת ט'</a>. כל אחד מהם מטיל ספק בתגמול הבלתי-הולם שאנשים לכאורה מקבלים. חלקם מתמקדים יותר בשאלת "צדיק ורע לו" ואחרים ב"רשע וטוב לו".</fn> ספר איוב מתייחס לבעיה בצורה הכי ישירה. הספר כולו עוסק בבירור מדוע איוב הישר וירא השמיים איבד את בריאותו, את רכושו ואת משפחתו. חבריו מציעים מספר הסברים, אך כל ההסברים נדחים. הסיפור מסתיים באי-בהירות, ולקורא לא ברור מה הייתה התשובה לשאלה.</p> | <p>השאלה מדוע הרשעים מצליחים בזמן שהצדיקים סובלים, קיימת מאז ומעולם. משאלתו של משה, "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה",‎<fn>ראו <a href="Shemot5-22-23" data-aht="source">שמות ה':כ"ב-כ"ג</a>.  שעבוד מצרים (נושא שאלתו של משה) הוא אחד מן המקרים היחידים בתורה שבהם אסון פוגע באומה כולה ללא אזכור מפורש של חטא שקדם וגרם לו.<br/><multilink><a href="BavliBerakhot7a" data-aht="source">תלמוד בבלי</a><a href="BavliBerakhot7a" data-aht="source">ברכות ז'.</a><a href="BavliTaanit11a" data-aht="source">תענית י"א.</a><a href="BavliMoedKatan28a" data-aht="source">מועד קטן כ"ח.</a><a href="BavliKiddushin39b" data-aht="source">קידושין ל"ט:</a><a href="BavliKiddushin40b" data-aht="source">קידושין מ':</a><a href="BavliKiddushin40b_2" data-aht="source">קידושין מ':</a><a href="BavliMenachot29b" data-aht="source">מנחות כ"ט:</a><a href="BavliChulin142a" data-aht="source">חולין קמ"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> מציע שדברי משה אל ה' ב<a href="Shemot33-13" data-aht="source">שמות ל"ג:י"ג</a>, "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ", גם מתייחסים לנושא שלנו ומהווים בקשה להבין מדוע לפעמים צדיקים סובלים ורשעים משגשגים.</fn> לתלונת ירמיהו, "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה",‎<fn>ראו <a href="Yirmeyahu12-1" data-aht="source">ירמיהו י"ב:א'-ב'</a>.</fn> ואמירתו של קהלת, "יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ",‎<fn>ראו <a href="Kohelet7-15" data-aht="source">קהלת ז':ט"ו</a>.</fn>‎ השאלה חוזרת שוב ושוב בתנ"ך.<fn>ראו גם <a href="Chavakkuk1-13" data-aht="source">חבקוק א'</a>, <a href="Malakhi3-14-15" data-aht="source">מלאכי ג'</a>, <a href="Tehillim73-1-14" data-aht="source">תהלים ע"ג</a>, <a href="Kohelet8-14" data-aht="source">קהלת ח'</a>, ו<a href="Kohelet9-2" data-aht="source">קהלת ט'</a>. כל אחד מהם מטיל ספק בתגמול הבלתי-הולם שאנשים לכאורה מקבלים. חלקם מתמקדים יותר בשאלת "צדיק ורע לו" ואחרים ב"רשע וטוב לו".</fn> ספר איוב מתייחס לבעיה בצורה הכי ישירה. הספר כולו עוסק בבירור מדוע איוב הישר וירא השמיים איבד את בריאותו, את רכושו ואת משפחתו. חבריו מציעים מספר הסברים, אך כל ההסברים נדחים. הסיפור מסתיים באי-בהירות, ולקורא לא ברור מה הייתה התשובה לשאלה.</p> | ||
| − | <h2 | + | <h2>ה' מבטיח שכר ועונש<br/></h2> |
<p>התורה מלאה בהבטחות תגמול לרשעים ולצדיקים. ספרי <a href="Vayikra26-3-16" data-aht="source">ויקרא</a> ו<a href="Devarim28-1-7" data-aht="source">דברים</a> מסתיימים בהבטחות ברכה תמורת קיום מצוות וקללה תמורת אי-ציות. פסוקים אחרים מבטיחים אריכות ימים, גשם, ותבואה.<fn>ראו, לדוגמה, <a href="Devarim11-13-17" data-aht="source">דברים י"א:י"ג-י"ז</a> ו<a href="Devarim22-6-7" data-aht="source">דברים כ"ב:ו'-ז'</a>.</fn> ה' גם מבטיח לא לעכב את ענישת הרשעים.<fn>ראו <a href="Devarim7-10" data-aht="source">דברים ז':י'</a>.</fn> האם מדובר בשכר ועונש ליחיד או לכלל האוכלוסייה?<fn>מצד אחד, רבות מהברכות והקללות הן כלליות באופיין, כגון הבטחת גשמים או בצורת, ניצחון או תבוסה מאויבים, כישלון או הצלחה חקלאיים, מגפות או גלות. כל אלה מטבעם משפיעים על הקולקטיב. עם זאת, פסוקים מסוימים, כמו <a href="Devarim29-17-20" data-aht="source">דברים כ"ט:י"ז-כ'</a>, מתייחסים במפורש לפרט, ומבטיחים כי הוא/היא באופן ספציפי יקבלו את הגמול המתואר בפרקים הקודמים.</fn> האם מדובר בשכר בעולם הזה או בעולם הבא?<fn>מרבית הברכות הן פיזיות באופיין ונראות כאילו הן מדברות על אירועים בעולם הזה (כמו מלחמה, גלות, וכדומה). בנוסף, הבטחתו של ה' שלא לעכב עונש עשויה לרמוז כי תגמול מתרחש לפני המוות. עם זאת, העונשים המנוסחים באופן יותר כללי ("וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם") או גמול טוב ("לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים") יכולים בקלות להתייחס לשני העולמות.</fn> אם מדובר בשכר בעולם הבא, האם אפשר להבין מזה שאנשים לא בהכרח מקבלים את מה שמגיע להם בעולם הזה? לעומת זאת, אם מדובר בשכר בעולם הזה, מדוע נראה שה' מבטיח אך אינו מקיים? או במלים של אברהם: "הֲשֹׁפֵט כׇּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט"?</p> | <p>התורה מלאה בהבטחות תגמול לרשעים ולצדיקים. ספרי <a href="Vayikra26-3-16" data-aht="source">ויקרא</a> ו<a href="Devarim28-1-7" data-aht="source">דברים</a> מסתיימים בהבטחות ברכה תמורת קיום מצוות וקללה תמורת אי-ציות. פסוקים אחרים מבטיחים אריכות ימים, גשם, ותבואה.<fn>ראו, לדוגמה, <a href="Devarim11-13-17" data-aht="source">דברים י"א:י"ג-י"ז</a> ו<a href="Devarim22-6-7" data-aht="source">דברים כ"ב:ו'-ז'</a>.</fn> ה' גם מבטיח לא לעכב את ענישת הרשעים.<fn>ראו <a href="Devarim7-10" data-aht="source">דברים ז':י'</a>.</fn> האם מדובר בשכר ועונש ליחיד או לכלל האוכלוסייה?<fn>מצד אחד, רבות מהברכות והקללות הן כלליות באופיין, כגון הבטחת גשמים או בצורת, ניצחון או תבוסה מאויבים, כישלון או הצלחה חקלאיים, מגפות או גלות. כל אלה מטבעם משפיעים על הקולקטיב. עם זאת, פסוקים מסוימים, כמו <a href="Devarim29-17-20" data-aht="source">דברים כ"ט:י"ז-כ'</a>, מתייחסים במפורש לפרט, ומבטיחים כי הוא/היא באופן ספציפי יקבלו את הגמול המתואר בפרקים הקודמים.</fn> האם מדובר בשכר בעולם הזה או בעולם הבא?<fn>מרבית הברכות הן פיזיות באופיין ונראות כאילו הן מדברות על אירועים בעולם הזה (כמו מלחמה, גלות, וכדומה). בנוסף, הבטחתו של ה' שלא לעכב עונש עשויה לרמוז כי תגמול מתרחש לפני המוות. עם זאת, העונשים המנוסחים באופן יותר כללי ("וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם") או גמול טוב ("לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים") יכולים בקלות להתייחס לשני העולמות.</fn> אם מדובר בשכר בעולם הבא, האם אפשר להבין מזה שאנשים לא בהכרח מקבלים את מה שמגיע להם בעולם הזה? לעומת זאת, אם מדובר בשכר בעולם הזה, מדוע נראה שה' מבטיח אך אינו מקיים? או במלים של אברהם: "הֲשֹׁפֵט כׇּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט"?</p> | ||
| Line 14: | Line 14: | ||
<li><b>השגחה</b> – באיזו מידה העולם מנוהל על ידי סדר טבעי, ובאיזו מידה על ידי השגחה א-לוהית? האם קיימת בעולם הזה השגחה פרטית או השגחה כללית, או שבכלל אין שום השגחה? אם קיימת השגחה פרטית, איך היא עובדת? האם כולם זכאים לאותה רמת השגחה? באיזו תדירות ה' מתערב באופן פעיל ומחולל ניסים כדי להגן או להעניש?</li> | <li><b>השגחה</b> – באיזו מידה העולם מנוהל על ידי סדר טבעי, ובאיזו מידה על ידי השגחה א-לוהית? האם קיימת בעולם הזה השגחה פרטית או השגחה כללית, או שבכלל אין שום השגחה? אם קיימת השגחה פרטית, איך היא עובדת? האם כולם זכאים לאותה רמת השגחה? באיזו תדירות ה' מתערב באופן פעיל ומחולל ניסים כדי להגן או להעניש?</li> | ||
<li><b>שכר ועונש ועולם הבא</b> – מה טיבו ומטרתו של העולם הבא? האם הוא נועד רק לנפש, או גם לגוף? האם בני אדם מקבלים שכר ועונש על מעשיהם בעולם הזה או רק בעולם הבא? האם יש הבדל בין שכר ועונש לאומיים ופרטיים?</li> | <li><b>שכר ועונש ועולם הבא</b> – מה טיבו ומטרתו של העולם הבא? האם הוא נועד רק לנפש, או גם לגוף? האם בני אדם מקבלים שכר ועונש על מעשיהם בעולם הזה או רק בעולם הבא? האם יש הבדל בין שכר ועונש לאומיים ופרטיים?</li> | ||
| − | <li><b>ענישה קולקטיבית ו"פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת"</b> – האם ישנם מקרים בהם אנשים נענשים על חטאיהם של אחרים? ה' אומר על עצמו שהוא "פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל בָּנִים | + | <li><b>ענישה קולקטיבית ו"פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת"</b> – האם ישנם מקרים בהם אנשים נענשים על חטאיהם של אחרים? ה' אומר על עצמו שהוא "פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל בָּנִים", דבר שרומז שעונש עקיף כזה יכול להיות מוצדק. עם זאת, נראה שעונש כזה מהווה דוגמה מובהקת ל"צדיק ורע לו ורשע וטוב לו". האם יש הצדקה מיוחדת לענישה בתוך התא המשפחתי? מדוע אנשים נענשים על פשעים שלא הם ביצעו?<fn>לדיון נרחב בשני נושאים אלו, ראו <a href="Philosophy:Collective Punishment" data-aht="page">ענישה קולקטיבית</a> ו<a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?</a>.</fn> </li> |
| − | <li><b>ייסורין של אהבה </b>– במקרים מסוימים, חז"ל מתייחסים לסבל של צדיקים כ"ייסורין של אהבה". מה המשמעות של מונח זה? איך | + | <li><b>ייסורין של אהבה </b>– במקרים מסוימים, חז"ל מתייחסים לסבל של צדיקים כ"ייסורין של אהבה". מה המשמעות של מונח זה? איך הוא פותר את בעיית "צדיק ורע לו"? איך הוא קשור ל"ניסיון" של הצדיקים?</li> |
| − | <li><b>תשובה</b> – כיצד תשובה משפיעה על ענישה? האם היא מבטלת את הצורך בעונש, או שהיא | + | <li><b>תשובה</b> – כיצד תשובה משפיעה על ענישה? האם היא מבטלת את הצורך בעונש, או שהיא רק מכפרת על החטא?</li> |
| − | <li><b>"עם צדיק ורע לו"?</b> – אנשים לרוב מדברים על סבל של צדיקים ברמה האינדיבידואלית. האם ניתן לומר את אותו הדבר על עם שלם? האם יש דבר כזה "עם צדיק ורע לו"? דוגמה לזה שמופיעה במקרא היא השעבוד והגלות במצרים, בהם כל העם סבל, למרות | + | <li><b>"עם צדיק ורע לו"?</b> – אנשים לרוב מדברים על סבל של צדיקים ברמה האינדיבידואלית. האם ניתן לומר את אותו הדבר על עם שלם? האם יש דבר כזה "עם צדיק ורע לו"? דוגמה לזה שמופיעה במקרא היא השעבוד והגלות במצרים, בהם כל העם סבל, למרות שלכאורה לא חטאו.<fn>ראו גם <a href="Manifold Punishment" data-aht="page">"שבע על חטאתיכם"</a> והדיון שם על מספר פסוקים המרמזים כי לעיתים העם נענש יותר ממה שחטאיו מצדיקים.</fn></li> |
</ul> | </ul> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Version as of 11:02, 15 September 2019
צדיק ורע לו
הקדמה
שאלה עתיקת יומין
השאלה מדוע הרשעים מצליחים בזמן שהצדיקים סובלים, קיימת מאז ומעולם. משאלתו של משה, "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה",1 לתלונת ירמיהו, "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה",2 ואמירתו של קהלת, "יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ",3 השאלה חוזרת שוב ושוב בתנ"ך.4 ספר איוב מתייחס לבעיה בצורה הכי ישירה. הספר כולו עוסק בבירור מדוע איוב הישר וירא השמיים איבד את בריאותו, את רכושו ואת משפחתו. חבריו מציעים מספר הסברים, אך כל ההסברים נדחים. הסיפור מסתיים באי-בהירות, ולקורא לא ברור מה הייתה התשובה לשאלה.
ה' מבטיח שכר ועונש
התורה מלאה בהבטחות תגמול לרשעים ולצדיקים. ספרי ויקרא ודברים מסתיימים בהבטחות ברכה תמורת קיום מצוות וקללה תמורת אי-ציות. פסוקים אחרים מבטיחים אריכות ימים, גשם, ותבואה.5 ה' גם מבטיח לא לעכב את ענישת הרשעים.6 האם מדובר בשכר ועונש ליחיד או לכלל האוכלוסייה?7 האם מדובר בשכר בעולם הזה או בעולם הבא?8 אם מדובר בשכר בעולם הבא, האם אפשר להבין מזה שאנשים לא בהכרח מקבלים את מה שמגיע להם בעולם הזה? לעומת זאת, אם מדובר בשכר בעולם הזה, מדוע נראה שה' מבטיח אך אינו מקיים? או במלים של אברהם: "הֲשֹׁפֵט כׇּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט"?
נושאים פילוסופיים
שאלת הצדק הא-לוהי קשורה למספר סוגיות פילוסופיות נוספות:
- השגחה – באיזו מידה העולם מנוהל על ידי סדר טבעי, ובאיזו מידה על ידי השגחה א-לוהית? האם קיימת בעולם הזה השגחה פרטית או השגחה כללית, או שבכלל אין שום השגחה? אם קיימת השגחה פרטית, איך היא עובדת? האם כולם זכאים לאותה רמת השגחה? באיזו תדירות ה' מתערב באופן פעיל ומחולל ניסים כדי להגן או להעניש?
- שכר ועונש ועולם הבא – מה טיבו ומטרתו של העולם הבא? האם הוא נועד רק לנפש, או גם לגוף? האם בני אדם מקבלים שכר ועונש על מעשיהם בעולם הזה או רק בעולם הבא? האם יש הבדל בין שכר ועונש לאומיים ופרטיים?
- ענישה קולקטיבית ו"פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת" – האם ישנם מקרים בהם אנשים נענשים על חטאיהם של אחרים? ה' אומר על עצמו שהוא "פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל בָּנִים", דבר שרומז שעונש עקיף כזה יכול להיות מוצדק. עם זאת, נראה שעונש כזה מהווה דוגמה מובהקת ל"צדיק ורע לו ורשע וטוב לו". האם יש הצדקה מיוחדת לענישה בתוך התא המשפחתי? מדוע אנשים נענשים על פשעים שלא הם ביצעו?9
- ייסורין של אהבה – במקרים מסוימים, חז"ל מתייחסים לסבל של צדיקים כ"ייסורין של אהבה". מה המשמעות של מונח זה? איך הוא פותר את בעיית "צדיק ורע לו"? איך הוא קשור ל"ניסיון" של הצדיקים?
- תשובה – כיצד תשובה משפיעה על ענישה? האם היא מבטלת את הצורך בעונש, או שהיא רק מכפרת על החטא?
- "עם צדיק ורע לו"? – אנשים לרוב מדברים על סבל של צדיקים ברמה האינדיבידואלית. האם ניתן לומר את אותו הדבר על עם שלם? האם יש דבר כזה "עם צדיק ורע לו"? דוגמה לזה שמופיעה במקרא היא השעבוד והגלות במצרים, בהם כל העם סבל, למרות שלכאורה לא חטאו.10
