Difference between revisions of "Philosophy:Theodicy – צדיק ורע לו/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(9 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 3: Line 3:
 
<page type="Introduction">
 
<page type="Introduction">
 
<h1>צדיק ורע לו</h1>
 
<h1>צדיק ורע לו</h1>
−
<h2>An Age Old Question</h2>
+
<h2>שאלה עתיקת יומין<br/></h2>
−
<p>The question of why the wicked prosper while the righteous suffer has existed from time immemorial.&#160; From Moshe's question, "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה",&#8206;<fn>See <a href="Shemot5-22-23" data-aht="source">Shemot 5:22-23</a>.&#160; The Egyptian bondage (the subject of Moshe's question) is one of the only places in Torah in which a catastrophe befalls the nation as a whole without explicit mention of sin beforehand.<br/><multilink><a href="BavliBerakhot7a" data-aht="source">Talmud Bavli</a><a href="BavliBerakhot7a" data-aht="source">Berakhot 7a</a><a href="BavliTaanit11a" data-aht="source">Taanit 11a</a><a href="BavliMoedKatan28a" data-aht="source">Moed Katan 28a</a><a href="BavliKiddushin39b" data-aht="source">Kiddushin 39b</a><a href="BavliKiddushin40b" data-aht="source">Kiddushin 40b</a><a href="BavliKiddushin40b_2" data-aht="source">Kiddushin 40b</a><a href="BavliMenachot29b" data-aht="source">Menachot 29b</a><a href="BavliChulin142a" data-aht="source">Chulin 142a</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> suggests that Moshe's words to Hashem in <a href="Shemot33-13" data-aht="source">Shemot 33:13</a>, "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ", also relate to our issue and constitute a request to understand why sometimes the righteous suffer and wicked prosper.</fn> to Yirmeyahu's complaint, "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה ",&#8206;<fn>See <a href="Yirmeyahu12-1" data-aht="source">Yirmeyahu 12:1-2</a>.</fn> and Kohelet's observation, "יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ",&#8206;<fn>See <a href="Kohelet7-15" data-aht="source">Kohelet 7:15</a>.</fn>&#8206; the issue comes up time and again in Tanakh.<fn>See also <a href="Chavakkuk1-13" data-aht="source">Chavakkuk 1</a>, <a href="Malakhi3-14-15" data-aht="source">Malakhi 3</a>, <a href="Tehillim73-1-14" data-aht="source">Tehillim 73</a>, <a href="Kohelet8-14" data-aht="source">Kohelet 8</a>, and <a href="Kohelet9-2" data-aht="source">Kohelet 9</a>, each of which questions the seemingly unjust due given to people. Some focus more on the question of "צדיק ורע לו" and others on "רשע וטוב לו".</fn>&#160; It is Sefer Iyyov, though, which addresses the problem most directly.&#160; The entire book is devoted to understanding why the upright and God-fearing Iyyov deserved to lose his health, wealth, and loved ones. Various suggestions are made by his friends, but each is rejected.&#160; The book's conclusion is obscure, leaving the reader unsure as to how the problem is resolved.</p>
+
<p>השאלה מדוע הרשעים מצליחים בזמן שהצדיקים סובלים, קיימת מאז ומעולם. משאלתו של משה, "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה",&#8206;<fn>ראו <a href="Shemot5-22-23" data-aht="source">שמות ה':כ"ב-כ"ג</a>.&#160; שעבוד מצרים (נושא שאלתו של משה) הוא אחד מן המקרים היחידים בתורה שבהם אסון פוגע באומה כולה ללא אזכור מפורש של חטא שקדם וגרם לו.<br/><multilink><a href="BavliBerakhot7a" data-aht="source">תלמוד בבלי</a><a href="BavliBerakhot7a" data-aht="source">ברכות ז'.</a><a href="BavliTaanit11a" data-aht="source">תענית י"א.</a><a href="BavliMoedKatan28a" data-aht="source">מועד קטן כ"ח.</a><a href="BavliKiddushin39b" data-aht="source">קידושין ל"ט:</a><a href="BavliKiddushin40b" data-aht="source">קידושין מ':</a><a href="BavliKiddushin40b_2" data-aht="source">קידושין מ':</a><a href="BavliMenachot29b" data-aht="source">מנחות כ"ט:</a><a href="BavliChulin142a" data-aht="source">חולין קמ"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> מציע שדברי משה אל ה' ב<a href="Shemot33-13" data-aht="source">שמות ל"ג:י"ג</a>, "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ", גם מתייחסים לנושא שלנו ומהווים בקשה להבין מדוע לפעמים צדיקים סובלים ורשעים משגשגים.</fn> לתלונת ירמיהו, "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה",&#8206;<fn>ראו <a href="Yirmeyahu12-1" data-aht="source">ירמיהו י"ב:א'-ב'</a>.</fn> ואמירתו של קהלת, "יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ",&#8206;<fn>ראו <a href="Kohelet7-15" data-aht="source">קהלת ז':ט"ו</a>.</fn>&#8206; השאלה חוזרת שוב ושוב בתנ"ך.<fn>ראו גם <a href="Chavakkuk1-13" data-aht="source">חבקוק א'</a>, <a href="Malakhi3-14-15" data-aht="source">מלאכי ג'</a>, <a href="Tehillim73-1-14" data-aht="source">תהלים ע"ג</a>, <a href="Kohelet8-14" data-aht="source">קהלת ח'</a>, ו<a href="Kohelet9-2" data-aht="source">קהלת ט'</a>. כל אחד מהם מטיל ספק בתגמול הבלתי-הולם שאנשים לכאורה מקבלים. חלקם מתמקדים יותר בשאלת "צדיק ורע לו" ואחרים ב"רשע וטוב לו".</fn> ספר איוב מתייחס לבעיה בצורה הכי ישירה. הספר כולו עוסק בבירור מדוע איוב הישר וירא שמיים איבד את בריאותו, רכושו, ומשפחתו. חבריו מציעים מספר הסברים, אך כל ההסברים נדחים. הסיפור מסתיים באי-בהירות, ולקורא לא ברור מה הייתה התשובה לשאלה.</p>
  
−
<h2>Hashem's Promises of Retribution</h2>
+
<h2>ה' מבטיח שכר ועונש<br/></h2>
−
<p>The Torah abounds in promises of retribution for both the wicked and righteous. Both Sefer&#160;<a href="Vayikra26-3-16" data-aht="source">Vayikra</a> and&#160;<a href="Devarim28-1-7" data-aht="source">Devarim</a> end with blessings for observance and curses for disobedience. Other individual verses promise long life, rain and abundant crops.<fn>See, for example, <a href="Devarim11-13-17" data-aht="source">Devarim 11:13-17</a> and <a href="Devarim22-6-7" data-aht="source">Devarim 22:6-7</a>.</fn>&#160; Hashem further promises not to delay the punishment of the wicked.<fn>See <a href="Devarim7-10" data-aht="source">Devarim 7:10</a>.</fn>&#160; Are these rewards and punishments aimed at the individual or the collective?<fn>On one hand, many of the blessings / curses are general in nature, such as promising rain / drought, victory / defeat from enemies, agricultural failure / success, plagues or exile. All of these by their nature affect the collective.&#160; Nonetheless, certain verses, such as <a href="Devarim29-17-20" data-aht="source">Devarim 29:17-20</a>, explicitly refer to the individual, promising that s/he specifically will receive the retribution outlined in the previous chapters.</fn>&#160; Do they refer to blessings of this world or the next?<fn>Most of the blessings are physical in nature and appear to speak of events of this world (such as war, exile, and the like). In addition, Hashem's promise not to delay punishment would seem to imply that retribution is to occur before death. Nonetheless, the more generally phrased punishments ("וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם") or rewards ("לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים") could easily refer to either world.</fn>&#160; If the latter, does that mean that it is possible that an individual might not reap what is due to him in this world? If the former, why does it seems that Hashem promises but does not fulfill?&#160; In Avraham's words: "Does the Judge of the whole world not do justice"?</p>
+
<p>התורה מלאה בהבטחות תגמול לרשעים ולצדיקים. ספרי <a href="Vayikra26-3-16" data-aht="source">ויקרא</a> ו<a href="Devarim28-1-7" data-aht="source">דברים</a> מסתיימים בהבטחות של ברכות תמורת קיום מצוות וקללות תמורת אי-ציות. פסוקים אחרים מבטיחים אריכות ימים, גשם, ותבואה.<fn>ראו, לדוגמה, <a href="Devarim11-13-17" data-aht="source">דברים י"א:י"ג-י"ז</a> ו<a href="Devarim22-6-7" data-aht="source">דברים כ"ב:ו'-ז'</a>.</fn>&#160;ה' גם מבטיח לא לעכב את ענישת הרשעים.<fn>ראו <a href="Devarim7-10" data-aht="source">דברים ז':י'</a>.</fn>&#160;האם מדובר בשכר ועונש&#160;ליחיד או לכלל האוכלוסייה?<fn>מצד אחד, רבות מהברכות והקללות הן כלליות באופיין, כגון הבטחת גשמים או בצורת, ניצחון או תבוסה מאויבים, כישלון או הצלחה חקלאיים, מגפות או גלות. כל אלה מטבעם משפיעים על הקולקטיב. עם זאת, פסוקים מסוימים, כמו <a href="Devarim29-17-20" data-aht="source">דברים כ"ט:י"ז-כ'</a>, מתייחסים במפורש לפרט, ומבטיחים כי הוא/היא באופן ספציפי יקבלו את הגמול המתואר בפרקים הקודמים.</fn> האם מדובר בשכר בעולם הזה או בעולם הבא?<fn>מרבית הברכות הן פיזיות באופיין ונראות כאילו הן מדברות על אירועים בעולם הזה (כמו מלחמה, גלות, וכדומה). בנוסף, הבטחתו של ה' שלא לעכב עונש עשויה לרמוז כי תגמול מתרחש לפני המוות. עם זאת, העונשים המנוסחים באופן יותר כללי&#160;("וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם") או גמול טוב ("לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים") יכולים בקלות להתייחס לשני העולמות.</fn>&#160;אם מדובר בשכר בעולם הבא, האם אפשר להבין מזה שאנשים לא בהכרח מקבלים את מה שמגיע להם בעולם הזה? לעומת זאת, אם מדובר בשכר בעולם הזה,&#160;מדוע נראה שה' מבטיח אך אינו מקיים? או במלים של אברהם: "הֲשֹׁפֵט כׇּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט"?</p>
  
−
<h2>Philosophical Issues</h2>
+
<h2>נושאים פילוסופיים</h2>
−
<p>The question of Hashem's justice is intricately related to several other philosophical issues:</p>
+
<p>שאלת הצדק הא-לוהי קשורה למספר סוגיות פילוסופיות נוספות:</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><b>Divine providence</b> – To what extent is the world run by natural order, and to what extent via Divine providence?&#160; Is there individual providence, only general providence, or neither in this world?&#160; If the former, how does it work?&#160; Does everyone merit providence to the same degree?&#160; How often will Hashem actively intervene and perform miracles to either protect or punish?</li>
+
<li><b>השגחה</b> – באיזו מידה&#160;העולם מנוהל על ידי סדר טבעי, ובאיזו מידה על ידי השגחה א-לוהית? האם קיימת בעולם הזה השגחה פרטית או השגחה כללית, או שבכלל אין שום השגחה? אם קיימת השגחה פרטית, איך היא עובדת? האם כולם זכאים לאותה רמת השגחה? באיזו תדירות ה' מתערב באופן פעיל ומחולל ניסים כדי להגן או להעניש?</li>
−
<li><b>Retribution and the World to Come</b> –&#160;What is the nature and purpose of the next world? Is it just for the soul, or for the body as well?&#160; Do individuals get their just desserts in this world or only in the next?&#160; Is there a difference between national and individual recompense?</li>
+
<li><b>שכר ועונש ועולם הבא</b> –&#160;מה טיבו ומטרתו של העולם הבא? האם הוא נועד רק לנפש, או גם לגוף? האם בני אדם מקבלים שכר ועונש על מעשיהם בעולם הזה או רק בעולם הבא? האם יש הבדל בין שכר ועונש לאומיים ופרטיים?</li>
−
<li><b>Collective and vicarious punishment</b> – Are there cases where people are punished for the sins of others? Hashem says of Himself that he is "פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל בָּנִים", suggesting that this mode of punishment must be just.&#160; Yet, such vicarious punishment would seem to be the ultimate example of "צדיק ורע לו ורשע וטוב לו".&#160; Is punishment within the family unique?&#160; Why, though, should anyone suffer for crimes they did not commit?<fn>Regarding these two issues specifically, see <a href="Philosophy:Collective Punishment" data-aht="page">Collective Punishment</a> and <a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">Are Children Punished for Parents' Sins</a>.</fn></li>
+
<li><b>ענישה קולקטיבית ו"פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת"</b> – האם ישנם מקרים בהם אנשים נענשים על חטאיהם של אחרים? ה' אומר על עצמו שהוא "פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל בָּנִים", דבר שרומז שעונש עקיף כזה יכול להיות מוצדק. עם זאת,&#160;נראה שעונש כזה מהווה דוגמה&#160;מובהקת ל"צדיק ורע לו ורשע וטוב לו". האם יש הצדקה מיוחדת לענישה&#160;בתוך התא המשפחתי? מדוע אנשים נענשים על פשעים שלא הם ביצעו?<fn>לדיון נרחב בשני נושאים אלו, ראו <a href="Philosophy:Collective Punishment" data-aht="page">ענישה קולקטיבית</a> ו<a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?</a>.</fn>&#160;</li>
−
<li><b>Afflictions of Love </b>– Chazal refer to some of the suffering of the righteous as "afflictions of love".&#160; What does this term mean?&#160; How does it solve the problem of innocent suffering?&#160; How does it relate to the "testing" of the righteous?</li>
+
<li><b>ייסורין של אהבה </b>– במקרים מסוימים, חז"ל מתייחסים לסבל של צדיקים כ"ייסורין של אהבה". מה המשמעות של מונח זה? איך הוא פותר את בעיית "צדיק ורע לו"? איך הוא קשור ל"ניסיון" של הצדיקים?</li>
−
<li><b>Repentance</b> – How does repentance affect retribution?&#160; Does it erase the need for punishment, or simply atone for sin?</li>
+
<li><b>תשובה</b> – כיצד תשובה משפיעה על ענישה? האם היא מבטלת את הצורך בעונש, או שהיא רק מכפרת על החטא?</li>
−
<li><b>"עם ורע לו"?</b> – Most people speak of unjust suffering on the individual level. Can the same be said of the nation as a whole?&#160; Is there such a thing as "עם ורע לו"?&#160; A Biblical case might be the Egyptian bondage and exile, in which the entire nation suffered despite their apparent innocence.<fn>See also <a href="Manifold Punishment" data-aht="page">Manifold Punishment</a> and the discussion there of several verses which suggest that at times the nation is punished more than warranted by their sins.</fn></li>
+
<li><b>"עם צדיק ורע לו"?</b> – אנשים לרוב מדברים על סבל של צדיקים ברמה האינדיבידואלית. האם ניתן לומר את אותו הדבר על עם שלם? האם יש דבר כזה "עם צדיק ורע לו"? דוגמה לזה שמופיעה במקרא היא השעבוד והגלות במצרים, בהם כל העם סבל, למרות שלכאורה לא חטאו.<fn>ראו גם <a href="Manifold Punishment" data-aht="page">"שבע על חטאתיכם"</a> והדיון שם על מספר פסוקים המרמזים כי לעיתים העם נענש יותר ממה שחטאיו מצדיקים.</fn></li>
 
</ul>
 
</ul>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 10:23, 17 September 2019

צדיק ורע לו

הקדמה

שאלה עתיקת יומין

השאלה מדוע הרשעים מצליחים בזמן שהצדיקים סובלים, קיימת מאז ומעולם. משאלתו של משה, "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה",‎1 לתלונת ירמיהו, "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה",‎2 ואמירתו של קהלת, "יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ",‎3‎ השאלה חוזרת שוב ושוב בתנ"ך.4 ספר איוב מתייחס לבעיה בצורה הכי ישירה. הספר כולו עוסק בבירור מדוע איוב הישר וירא שמיים איבד את בריאותו, רכושו, ומשפחתו. חבריו מציעים מספר הסברים, אך כל ההסברים נדחים. הסיפור מסתיים באי-בהירות, ולקורא לא ברור מה הייתה התשובה לשאלה.

ה' מבטיח שכר ועונש

התורה מלאה בהבטחות תגמול לרשעים ולצדיקים. ספרי ויקרא ודברים מסתיימים בהבטחות של ברכות תמורת קיום מצוות וקללות תמורת אי-ציות. פסוקים אחרים מבטיחים אריכות ימים, גשם, ותבואה.5 ה' גם מבטיח לא לעכב את ענישת הרשעים.6 האם מדובר בשכר ועונש ליחיד או לכלל האוכלוסייה?7 האם מדובר בשכר בעולם הזה או בעולם הבא?8 אם מדובר בשכר בעולם הבא, האם אפשר להבין מזה שאנשים לא בהכרח מקבלים את מה שמגיע להם בעולם הזה? לעומת זאת, אם מדובר בשכר בעולם הזה, מדוע נראה שה' מבטיח אך אינו מקיים? או במלים של אברהם: "הֲשֹׁפֵט כׇּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט"?

נושאים פילוסופיים

שאלת הצדק הא-לוהי קשורה למספר סוגיות פילוסופיות נוספות:

  • השגחה – באיזו מידה העולם מנוהל על ידי סדר טבעי, ובאיזו מידה על ידי השגחה א-לוהית? האם קיימת בעולם הזה השגחה פרטית או השגחה כללית, או שבכלל אין שום השגחה? אם קיימת השגחה פרטית, איך היא עובדת? האם כולם זכאים לאותה רמת השגחה? באיזו תדירות ה' מתערב באופן פעיל ומחולל ניסים כדי להגן או להעניש?
  • שכר ועונש ועולם הבא – מה טיבו ומטרתו של העולם הבא? האם הוא נועד רק לנפש, או גם לגוף? האם בני אדם מקבלים שכר ועונש על מעשיהם בעולם הזה או רק בעולם הבא? האם יש הבדל בין שכר ועונש לאומיים ופרטיים?
  • ענישה קולקטיבית ו"פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת" – האם ישנם מקרים בהם אנשים נענשים על חטאיהם של אחרים? ה' אומר על עצמו שהוא "פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל בָּנִים", דבר שרומז שעונש עקיף כזה יכול להיות מוצדק. עם זאת, נראה שעונש כזה מהווה דוגמה מובהקת ל"צדיק ורע לו ורשע וטוב לו". האם יש הצדקה מיוחדת לענישה בתוך התא המשפחתי? מדוע אנשים נענשים על פשעים שלא הם ביצעו?9 
  • ייסורין של אהבה – במקרים מסוימים, חז"ל מתייחסים לסבל של צדיקים כ"ייסורין של אהבה". מה המשמעות של מונח זה? איך הוא פותר את בעיית "צדיק ורע לו"? איך הוא קשור ל"ניסיון" של הצדיקים?
  • תשובה – כיצד תשובה משפיעה על ענישה? האם היא מבטלת את הצורך בעונש, או שהיא רק מכפרת על החטא?
  • "עם צדיק ורע לו"? – אנשים לרוב מדברים על סבל של צדיקים ברמה האינדיבידואלית. האם ניתן לומר את אותו הדבר על עם שלם? האם יש דבר כזה "עם צדיק ורע לו"? דוגמה לזה שמופיעה במקרא היא השעבוד והגלות במצרים, בהם כל העם סבל, למרות שלכאורה לא חטאו.10
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Philosophy:Theodicy_–_צדיק_ורע_לו/1/he&oldid=61270&useskin=vector"