Difference between revisions of "Philosophy:Theodicy – צדיק ורע לו/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
 
(6 intermediate revisions by one other user not shown)
Line 3: Line 3:
 
<page type="Introduction">
 
<page type="Introduction">
 
<h1>צדיק ורע לו</h1>
 
<h1>צדיק ורע לו</h1>
−
<h2>An Age Old Question<br/>שאלה עתיקה<br/></h2>
+
<h2>שאלה עתיקת יומין<br/></h2>
−
<p>השאלה מדוע הרשעים מצליחים בזמן שהצדיקים סובלים, קיימת מאז ומעולם. משאלתו של משה, "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה",&#8206;<fn>ראו <a href="Shemot5-22-23" data-aht="source">שמות ה':כ"ב-כ"ג</a>.&#160; שעבוד מצרים (נושא שאלתו של משה) הוא אחד מן המקרים היחידים בתורה שבהם אסון פוגע באומה כולה ללא אזכור מפורש של חטא שקדם וגרם לו.<br/><multilink><a href="BavliBerakhot7a" data-aht="source">תלמוד בבלי</a><a href="BavliBerakhot7a" data-aht="source">ברכות ז'.</a><a href="BavliTaanit11a" data-aht="source">תענית י"א.</a><a href="BavliMoedKatan28a" data-aht="source">מועד קטן כ"ח.</a><a href="BavliKiddushin39b" data-aht="source">קידושין ל"ט:</a><a href="BavliKiddushin40b" data-aht="source">קידושין מ':</a><a href="BavliKiddushin40b_2" data-aht="source">קידושין מ':</a><a href="BavliMenachot29b" data-aht="source">מנחות כ"ט:</a><a href="BavliChulin142a" data-aht="source">חולין קמ"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> מציע שדברי משה אל ה' ב<a href="Shemot33-13" data-aht="source">שמות ל"ג:י"ג</a>, "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ", גם מתייחסים לנושא שלנו ומהווים בקשה להבין מדוע לפעמים צדיקים סובלים ורשעים משגשגים.</fn> לתלונת ירמיהו, "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה",&#8206;<fn>ראו <a href="Yirmeyahu12-1" data-aht="source">ירמיהו י"ב:א'-ב'</a>.</fn> ואמירתו של קהלת, "יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ",&#8206;<fn>ראו <a href="Kohelet7-15" data-aht="source">קהלת ז':ט"ו</a>.</fn>&#8206; השאלה חוזרת שוב ושוב בתנ"ך.<fn>ראו גם <a href="Chavakkuk1-13" data-aht="source">חבקוק א'</a>, <a href="Malakhi3-14-15" data-aht="source">מלאכי ג'</a>, <a href="Tehillim73-1-14" data-aht="source">תהלים ע"ג</a>, <a href="Kohelet8-14" data-aht="source">קהלת ח'</a>, ו<a href="Kohelet9-2" data-aht="source">קהלת ט'</a>. כל אחד מהם מטיל ספק בתגמול הבלתי-הולם שאנשים לכאורה מקבלים. חלקם מתמקדים יותר בשאלת "צדיק ורע לו" ואחרים ב"רשע וטוב לו".</fn>&#160;ספר איוב מתייחס לבעיה בצורה הכי ישירה. הספר כולו לבירור למה איוב הישר וירא השמיים איבד את בריאותו, את עושרו ואת משפחתו. חבריו מציעים מספר הסברים, אך כל ההסברים נדחים. הסיפור מסתיים באי-בהירות, ולקורא לא ברור מה הייתה התשובה לשאלה.</p>
+
<p>השאלה מדוע הרשעים מצליחים בזמן שהצדיקים סובלים, קיימת מאז ומעולם. משאלתו של משה, "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה",&#8206;<fn>ראו <a href="Shemot5-22-23" data-aht="source">שמות ה':כ"ב-כ"ג</a>.&#160; שעבוד מצרים (נושא שאלתו של משה) הוא אחד מן המקרים היחידים בתורה שבהם אסון פוגע באומה כולה ללא אזכור מפורש של חטא שקדם וגרם לו.<br/><multilink><a href="BavliBerakhot7a" data-aht="source">תלמוד בבלי</a><a href="BavliBerakhot7a" data-aht="source">ברכות ז'.</a><a href="BavliTaanit11a" data-aht="source">תענית י"א.</a><a href="BavliMoedKatan28a" data-aht="source">מועד קטן כ"ח.</a><a href="BavliKiddushin39b" data-aht="source">קידושין ל"ט:</a><a href="BavliKiddushin40b" data-aht="source">קידושין מ':</a><a href="BavliKiddushin40b_2" data-aht="source">קידושין מ':</a><a href="BavliMenachot29b" data-aht="source">מנחות כ"ט:</a><a href="BavliChulin142a" data-aht="source">חולין קמ"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> מציע שדברי משה אל ה' ב<a href="Shemot33-13" data-aht="source">שמות ל"ג:י"ג</a>, "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ", גם מתייחסים לנושא שלנו ומהווים בקשה להבין מדוע לפעמים צדיקים סובלים ורשעים משגשגים.</fn> לתלונת ירמיהו, "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה",&#8206;<fn>ראו <a href="Yirmeyahu12-1" data-aht="source">ירמיהו י"ב:א'-ב'</a>.</fn> ואמירתו של קהלת, "יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ",&#8206;<fn>ראו <a href="Kohelet7-15" data-aht="source">קהלת ז':ט"ו</a>.</fn>&#8206; השאלה חוזרת שוב ושוב בתנ"ך.<fn>ראו גם <a href="Chavakkuk1-13" data-aht="source">חבקוק א'</a>, <a href="Malakhi3-14-15" data-aht="source">מלאכי ג'</a>, <a href="Tehillim73-1-14" data-aht="source">תהלים ע"ג</a>, <a href="Kohelet8-14" data-aht="source">קהלת ח'</a>, ו<a href="Kohelet9-2" data-aht="source">קהלת ט'</a>. כל אחד מהם מטיל ספק בתגמול הבלתי-הולם שאנשים לכאורה מקבלים. חלקם מתמקדים יותר בשאלת "צדיק ורע לו" ואחרים ב"רשע וטוב לו".</fn> ספר איוב מתייחס לבעיה בצורה הכי ישירה. הספר כולו עוסק בבירור מדוע איוב הישר וירא שמיים איבד את בריאותו, רכושו, ומשפחתו. חבריו מציעים מספר הסברים, אך כל ההסברים נדחים. הסיפור מסתיים באי-בהירות, ולקורא לא ברור מה הייתה התשובה לשאלה.</p>
  
−
<h2>Hashem's Promises of Retribution<br/>ה' מבטיח תגמול<br/></h2>
+
<h2>ה' מבטיח שכר ועונש<br/></h2>
−
<p>התורה מלאה בהבטחות תגמול לרשעים ולצדיקים. ספרי <a href="Vayikra26-3-16" data-aht="source">ויקרא</a> ו<a href="Devarim28-1-7" data-aht="source">דברים</a> מסתיימים בהבטחות ברכה תמורת קיום מצוות וקללה תמורת אי-ציות. פסוקים אחרים מבטיחים אריכות ימים, גשם, ותבואה.<fn>ראו, לדוגמה, <a href="Devarim11-13-17" data-aht="source">דברים י"א:י"ג-י"ז</a> ו<a href="Devarim22-6-7" data-aht="source">דברים כ"ב:ו'-ז'</a>.</fn>&#160;ה' גם מבטיח לא לעכב את ענישת הרשעים.<fn>ראו <a href="Devarim7-10" data-aht="source">דברים ז':י'</a>.</fn>&#160;האם מבדובר בשכר ועונש&#160;ליחיד או לכלל האוכלוסייה?<fn>מצד אחד, רבות מהברכות והקללות הן כלליות באופיין, כגון הבטחת גשמים או בצורת, ניצחון או תבוסה מאויבים, כישלון או הצלחה חקלאיים, מגפות או גלות. כל אלה מטבעם משפיעים על הקולקטיב. עם זאת, פסוקים מסוימים, כמו <a href="Devarim29-17-20" data-aht="source">דברים כ"ט:י"ז-כ'</a>, מתייחסים במפורש לפרט, ומבטיחים כי הוא/היא באופן ספציפי יקבלו את הגמול המתואר בפרקים הקודמים.</fn> האם מדובר בשכר בעולם הזה או בעולם הבא?<fn>מרבית הברכות הן פיזיות באופיין ונראות כאילו הן מדברות על אירועים בעולם הזה (כמו מלחמה, גלות, וכדומה). בנוסף, הבטחתו של ה' שלא לעכב עונש עשויה לרמוז כי תגמול מתרחש לפני המוות. עם זאת, העונשים המנוסחים באופן יותר כללי&#160;("וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם") או גמול טוב ("לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים") יכולים בקלות להתייחס לשני העולמות.</fn>&#160;אם מדובר בשכר בעולם הבא, האם אפשר להבין מזה שאנשים לא בהכרח מקבלים את מה שמגיע להם בעולם הזה? לעומת זאת, אם מדובר בשכר בעולם הזה,&#160;מדוע נראה שה' מבטיח אך אינו מקיים? או במלים של אברהם: "הֲשֹׁפֵט כׇּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט"?</p>
+
<p>התורה מלאה בהבטחות תגמול לרשעים ולצדיקים. ספרי <a href="Vayikra26-3-16" data-aht="source">ויקרא</a> ו<a href="Devarim28-1-7" data-aht="source">דברים</a> מסתיימים בהבטחות של ברכות תמורת קיום מצוות וקללות תמורת אי-ציות. פסוקים אחרים מבטיחים אריכות ימים, גשם, ותבואה.<fn>ראו, לדוגמה, <a href="Devarim11-13-17" data-aht="source">דברים י"א:י"ג-י"ז</a> ו<a href="Devarim22-6-7" data-aht="source">דברים כ"ב:ו'-ז'</a>.</fn>&#160;ה' גם מבטיח לא לעכב את ענישת הרשעים.<fn>ראו <a href="Devarim7-10" data-aht="source">דברים ז':י'</a>.</fn>&#160;האם מדובר בשכר ועונש&#160;ליחיד או לכלל האוכלוסייה?<fn>מצד אחד, רבות מהברכות והקללות הן כלליות באופיין, כגון הבטחת גשמים או בצורת, ניצחון או תבוסה מאויבים, כישלון או הצלחה חקלאיים, מגפות או גלות. כל אלה מטבעם משפיעים על הקולקטיב. עם זאת, פסוקים מסוימים, כמו <a href="Devarim29-17-20" data-aht="source">דברים כ"ט:י"ז-כ'</a>, מתייחסים במפורש לפרט, ומבטיחים כי הוא/היא באופן ספציפי יקבלו את הגמול המתואר בפרקים הקודמים.</fn> האם מדובר בשכר בעולם הזה או בעולם הבא?<fn>מרבית הברכות הן פיזיות באופיין ונראות כאילו הן מדברות על אירועים בעולם הזה (כמו מלחמה, גלות, וכדומה). בנוסף, הבטחתו של ה' שלא לעכב עונש עשויה לרמוז כי תגמול מתרחש לפני המוות. עם זאת, העונשים המנוסחים באופן יותר כללי&#160;("וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם") או גמול טוב ("לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים") יכולים בקלות להתייחס לשני העולמות.</fn>&#160;אם מדובר בשכר בעולם הבא, האם אפשר להבין מזה שאנשים לא בהכרח מקבלים את מה שמגיע להם בעולם הזה? לעומת זאת, אם מדובר בשכר בעולם הזה,&#160;מדוע נראה שה' מבטיח אך אינו מקיים? או במלים של אברהם: "הֲשֹׁפֵט כׇּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט"?</p>
−
<p>The Torah abounds in promises of retribution for both the wicked and righteous. Both Seferend with blessings for observance and curses for disobedience. Other individual verses promise long life, rain and abundant crops&#160;Hashem further promises not to delay the punishment of the wicked&#160;Are these rewards and punishments aimed at the individual or the collective&#160; Do they refer to blessings of this world or the next&#160; If the latter, does that mean that it is possible that an individual might not reap what is due to him in this world? If the former, why does it seems that Hashem promises but does not fulfill?&#160; או במלים של אברהם: "הֲשֹׁפֵט כׇּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט"?</p>
 
  
 
<h2>נושאים פילוסופיים</h2>
 
<h2>נושאים פילוסופיים</h2>
−
<p>שאלת צדקתו של השם קשורה באופן מורכב לכמה סוגיות פילוסופיות אחרות:<br/><br/>השגחה - עד כמה העולם מנוהל על ידי סדר טבעי, ובאיזו מידה באמצעות ההשגחה האלוקית? האם יש השגחה פרטנית, רק השגחה כללית, או אף אחד לא בעולם הזה? אם הראשון, איך זה עובד? האם כולם ראויים השגחה באותה מידה? באיזו תדירות האשם יתערב באופן פעיל ויבצע ניסים כדי להגן או להעניש?</p>
+
<p>שאלת הצדק הא-לוהי קשורה למספר סוגיות פילוסופיות נוספות:</p>
−
<p>The question of Hashem's justice is intricately related to several other philosophical issues:</p>
 
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><b>השגחה</b> – To what extent is the world run by natural order, and to what extent via Divine providence?&#160; Is there individual providence, only general providence, or neither in this world?&#160; If the former, how does it work?&#160; Does everyone merit providence to the same degree?&#160; How often will Hashem actively intervene and perform miracles to either protect or punish?</li>
+
<li><b>השגחה</b> – באיזו מידה&#160;העולם מנוהל על ידי סדר טבעי, ובאיזו מידה על ידי השגחה א-לוהית? האם קיימת בעולם הזה השגחה פרטית או השגחה כללית, או שבכלל אין שום השגחה? אם קיימת השגחה פרטית, איך היא עובדת? האם כולם זכאים לאותה רמת השגחה? באיזו תדירות ה' מתערב באופן פעיל ומחולל ניסים כדי להגן או להעניש?</li>
−
<li>שכר ועונש ועולם הבא - מה טיבו ומטרתו של העולם הבא? האם זה רק בשביל הנפש, או גם לגוף? האם אנשים מקבלים את הקינוחים הצודקים שלהם בעולם הזה או רק בעולם הבא? האם יש הבדל בין תגמול לאומי לפרט?<br/>ענישה קולקטיבית ו"פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת "- האם ישנם מקרים בהם אנשים נענשים על חטאיהם של אחרים? ה 'אומר על עצמו שהוא "פֹקֵד עֲוֺן אָבוֹת עָל בָּנִים", ומציע כי דרך הענישה הזו חייבת להיות צודקת. עם זאת, עונש שילוח כזה נראה הדוגמא האולטימטיבית ל"צדיק ורע לו ורשע וטוב לו ". האם הענישה במשפחה היא ייחודית? אבל מדוע צריך מישהו לסבול מפשעים שלא ביצעו? 9<br/>ייסורין של אהבה - חז"ל מתייחסים לחלק מסבלם של הצדיקים בשם "ייסורין של אהבה". מה המשמעות של מונח זה? איך זה פותר את בעיית הסבל התמים? איך זה קשור ל"ניסיון "של הצדיקים?</li>
+
<li><b>שכר ועונש ועולם הבא</b> –&#160;מה טיבו ומטרתו של העולם הבא? האם הוא נועד רק לנפש, או גם לגוף? האם בני אדם מקבלים שכר ועונש על מעשיהם בעולם הזה או רק בעולם הבא? האם יש הבדל בין שכר ועונש לאומיים ופרטיים?</li>
−
<li><b>שכר ועונש ועולם הבא</b> –&#160;What is the nature and purpose of the next world? Is it just for the soul, or for the body as well?&#160; Do individuals get their just desserts in this world or only in the next?&#160; Is there a difference between national and individual recompense?</li>
+
<li><b>ענישה קולקטיבית ו"פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת"</b> – האם ישנם מקרים בהם אנשים נענשים על חטאיהם של אחרים? ה' אומר על עצמו שהוא "פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל בָּנִים", דבר שרומז שעונש עקיף כזה יכול להיות מוצדק. עם זאת,&#160;נראה שעונש כזה מהווה דוגמה&#160;מובהקת ל"צדיק ורע לו ורשע וטוב לו". האם יש הצדקה מיוחדת לענישה&#160;בתוך התא המשפחתי? מדוע אנשים נענשים על פשעים שלא הם ביצעו?<fn>לדיון נרחב בשני נושאים אלו, ראו <a href="Philosophy:Collective Punishment" data-aht="page">ענישה קולקטיבית</a> ו<a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?</a>.</fn>&#160;</li>
−
<li><b>ענישה קולקטיבית ו"פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת"</b> – Are there cases where people are punished for the sins of others? Hashem says of Himself that he is "פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל בָּנִים", suggesting that this mode of punishment must be just.&#160; Yet, such vicarious punishment would seem to be the ultimate example of "צדיק ורע לו ורשע וטוב לו".&#160; Is punishment within the family unique?&#160; Why, though, should anyone suffer for crimes they did not commit?<fn>לדיון נרחב בשני נושאים אלו, ראו <a href="Philosophy:Collective Punishment" data-aht="page">ענישה קולקטיבית</a> ו<a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?</a>.</fn></li>
+
<li><b>ייסורין של אהבה </b>– במקרים מסוימים, חז"ל מתייחסים לסבל של צדיקים כ"ייסורין של אהבה". מה המשמעות של מונח זה? איך הוא פותר את בעיית "צדיק ורע לו"? איך הוא קשור ל"ניסיון" של הצדיקים?</li>
−
<li><b>ייסורין של אהבה </b>– Chazal refer to some of the suffering of the righteous as "ייסורין של אהבה".&#160; What does this term mean?&#160; How does it solve the problem of innocent suffering?&#160; How does it relate to the "ניסיון" של הצדיקים?</li>
+
<li><b>תשובה</b> – כיצד תשובה משפיעה על ענישה? האם היא מבטלת את הצורך בעונש, או שהיא רק מכפרת על החטא?</li>
−
<li>תשובה - כיצד תשובה משפיעה על תגמול? האם זה מוחק את הצורך בעונש, או פשוט מכפר על חטא?<br/>"עם צדיק ורע לו"? - רוב האנשים מדברים על סבל לא צודק ברמה האישית. האם ניתן לומר את אותו הדבר על האומה כולה? האם יש דבר כזה "עם צדיק ורע לו"? מקרה מקראי עשוי להיות השעבוד והגלות המצריים, בהם סבלה האומה כולה למרות תמימותם לכאורה .10</li>
+
<li><b>"עם צדיק ורע לו"?</b> – אנשים לרוב מדברים על סבל של צדיקים ברמה האינדיבידואלית. האם ניתן לומר את אותו הדבר על עם שלם? האם יש דבר כזה "עם צדיק ורע לו"? דוגמה לזה שמופיעה במקרא היא השעבוד והגלות במצרים, בהם כל העם סבל, למרות שלכאורה לא חטאו.<fn>ראו גם <a href="Manifold Punishment" data-aht="page">"שבע על חטאתיכם"</a> והדיון שם על מספר פסוקים המרמזים כי לעיתים העם נענש יותר ממה שחטאיו מצדיקים.</fn></li>
−
<li><b>תשובה</b> – How does repentance affect retribution?&#160; Does it erase the need for punishment, or simply atone for sin?</li>
 
−
<li><b>"עם צדיק ורע לו"?</b> – Most people speak of unjust suffering on the individual level. Can the same be said of the nation as a whole?&#160; Is there such a thing as "עם צדיק ורע לו"?&#160; A Biblical case might be the Egyptian bondage and exile, in which the entire nation suffered despite their apparent innocence.<fn>ראו גם <a href="Manifold Punishment" data-aht="page">"שבע על חטאתיכם"</a> והדיון שם על מספר פסוקים המרמזים כי לעיתים העם נענש יותר ממה שחטאיו מצדיקים.</fn></li>
 
 
</ul>
 
</ul>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 10:23, 17 September 2019

צדיק ורע לו

הקדמה

שאלה עתיקת יומין

השאלה מדוע הרשעים מצליחים בזמן שהצדיקים סובלים, קיימת מאז ומעולם. משאלתו של משה, "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה",‎1 לתלונת ירמיהו, "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה",‎2 ואמירתו של קהלת, "יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ",‎3‎ השאלה חוזרת שוב ושוב בתנ"ך.4 ספר איוב מתייחס לבעיה בצורה הכי ישירה. הספר כולו עוסק בבירור מדוע איוב הישר וירא שמיים איבד את בריאותו, רכושו, ומשפחתו. חבריו מציעים מספר הסברים, אך כל ההסברים נדחים. הסיפור מסתיים באי-בהירות, ולקורא לא ברור מה הייתה התשובה לשאלה.

ה' מבטיח שכר ועונש

התורה מלאה בהבטחות תגמול לרשעים ולצדיקים. ספרי ויקרא ודברים מסתיימים בהבטחות של ברכות תמורת קיום מצוות וקללות תמורת אי-ציות. פסוקים אחרים מבטיחים אריכות ימים, גשם, ותבואה.5 ה' גם מבטיח לא לעכב את ענישת הרשעים.6 האם מדובר בשכר ועונש ליחיד או לכלל האוכלוסייה?7 האם מדובר בשכר בעולם הזה או בעולם הבא?8 אם מדובר בשכר בעולם הבא, האם אפשר להבין מזה שאנשים לא בהכרח מקבלים את מה שמגיע להם בעולם הזה? לעומת זאת, אם מדובר בשכר בעולם הזה, מדוע נראה שה' מבטיח אך אינו מקיים? או במלים של אברהם: "הֲשֹׁפֵט כׇּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט"?

נושאים פילוסופיים

שאלת הצדק הא-לוהי קשורה למספר סוגיות פילוסופיות נוספות:

  • השגחה – באיזו מידה העולם מנוהל על ידי סדר טבעי, ובאיזו מידה על ידי השגחה א-לוהית? האם קיימת בעולם הזה השגחה פרטית או השגחה כללית, או שבכלל אין שום השגחה? אם קיימת השגחה פרטית, איך היא עובדת? האם כולם זכאים לאותה רמת השגחה? באיזו תדירות ה' מתערב באופן פעיל ומחולל ניסים כדי להגן או להעניש?
  • שכר ועונש ועולם הבא – מה טיבו ומטרתו של העולם הבא? האם הוא נועד רק לנפש, או גם לגוף? האם בני אדם מקבלים שכר ועונש על מעשיהם בעולם הזה או רק בעולם הבא? האם יש הבדל בין שכר ועונש לאומיים ופרטיים?
  • ענישה קולקטיבית ו"פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת" – האם ישנם מקרים בהם אנשים נענשים על חטאיהם של אחרים? ה' אומר על עצמו שהוא "פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל בָּנִים", דבר שרומז שעונש עקיף כזה יכול להיות מוצדק. עם זאת, נראה שעונש כזה מהווה דוגמה מובהקת ל"צדיק ורע לו ורשע וטוב לו". האם יש הצדקה מיוחדת לענישה בתוך התא המשפחתי? מדוע אנשים נענשים על פשעים שלא הם ביצעו?9 
  • ייסורין של אהבה – במקרים מסוימים, חז"ל מתייחסים לסבל של צדיקים כ"ייסורין של אהבה". מה המשמעות של מונח זה? איך הוא פותר את בעיית "צדיק ורע לו"? איך הוא קשור ל"ניסיון" של הצדיקים?
  • תשובה – כיצד תשובה משפיעה על ענישה? האם היא מבטלת את הצורך בעונש, או שהיא רק מכפרת על החטא?
  • "עם צדיק ורע לו"? – אנשים לרוב מדברים על סבל של צדיקים ברמה האינדיבידואלית. האם ניתן לומר את אותו הדבר על עם שלם? האם יש דבר כזה "עם צדיק ורע לו"? דוגמה לזה שמופיעה במקרא היא השעבוד והגלות במצרים, בהם כל העם סבל, למרות שלכאורה לא חטאו.10
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Philosophy:Theodicy_–_צדיק_ורע_לו/1/he&oldid=61270&useskin=vector"