פינחס – מעשהו ושכרו

הקדמה

בעל פעור וזמרי

בתחילת במדבר כ"ה בני ישראל זונים עם נשים מואביות ובעקבות זה עובדים את האליל בעל פעור. דבר זה מעורר זעם א-לוהי. ה' דורש ממשה לצוות על שופטי ישראל להרוג את כל עובדי בעל פעור, והקורא ממתין בחשש לראות מה יתרחש:

(א) וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב. (ב) וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן. (ג) וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל. (ד) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח אֶת כׇּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף ה' מִיִּשְׂרָאֵל. (ה) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר.

אבל לפתע, התורה מעבירה הילוך. היא לא מספרת לנו אם השופטים ביצעו את המשימה שלהם, אלא היא מדלגת לסיפור על איש (בהמשך נגלה שמדובר בזמרי) שהביא אישה מדיינית בפני משה ובני ישראל. השניים נדקרו למוות על ידי פינחס, וזעם ה' שכך בעקבות זה:

(ו) וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. (ז) וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקׇם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ. (ח) וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

מה הקשר בין חטא זמרי עם האישה המדיינית לבין חטא בני ישראל עם הנשים המואביות ועבודת בעל פעור? האם מעשה זמרי היה בעל אופי שונה לחלוטין, או שהוא מהווה סוג של זנות פולחנית?¹ מדוע פינחס התערב? האם הוא היה אחד השופטים המקוריים שעליהם הטיל משה את האחריות להרוג את החוטאים, או שהוא פעל מיוזמתו? ואיך בדיוק המעשה של פינחס שיכך את כעסו של ה' ועצר את המגיפה שהחלה בעקבות חטא פעור?

ברית עם פינחס

מעשה פינחס לא רק הציל את העם מאסון נוסף, הוא גם זיכה את פינחס במעמד מיוחד מול ה':

(י) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (יא) פִּינְחָס‏ בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי. (יב) לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם‏. (יג) וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

פסוקים אלה מעלים שאלות נוספות:

• מה הפך את המעשה האלים של פינחס למיוחד וראוי לשבח, עד כדי כך שפינחס זכה בברית שלום ובכהונת עולם?
• אם פינחס בסך הכל פעל לפי חוקי התורה, מדוע הוא זכה בשכר כה חריג? ואם לא, באיזו זכות הוא לקח את החוק לידיו, ואיך ייתכן שהוא קיבל שכר על שפיכת דמים?
• מה ההבטחות הא-לוהיות הללו הוסיפו לפינחס שלא היה לו כבר לפני כן בזכות היותו צאצא של אהרן?

¹ אופיו המדויק של פולחן בעל פעור אינו ברור לחלוטין, אך לפחות במקרה זה נראה שהוא קשור לזנות עם בנות מואב.