EN/HEע/E

Plague of צפרדע in Art

Sources

Shemot 7:26-8:10שמות ז׳:כ״ו- ח׳:י׳

(כו) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי. (כז) וְאִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים. (כח) וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ. (כט) וּבְכָה וּבְעַמְּךָ וּבְכָל עֲבָדֶיךָ יַעֲלוּ הַצְפַרְדְּעִים. (א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת יָדְךָ בְּמַטֶּךָ עַל הַנְּהָרֹת עַל הַיְאֹרִים וְעַל הָאֲגַמִּים וְהַעַל אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. (ב) וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ עַל מֵימֵי מִצְרָיִם וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם. (ג) וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם וַיַּעֲלוּ אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. (ד) וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ אֶל ה' וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי וַאֲשַׁלְּחָה אֶת הָעָם וְיִזְבְּחוּ לַה'. (ה) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הִתְפָּאֵר עָלַי לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ לְהַכְרִית הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה. (ו) וַיֹּאמֶר לְמָחָר וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כּה' אֱלֹהֵינו. (ז) וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ וּמֵעֲבָדֶיךָ וּמֵעַמֶּךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה. (ח) וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מֵעִם פַּרְעֹה וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר שָׂם לְפַרְעֹה. (ט) וַיַּעַשׂ יה' כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים מִן הַבָּתִּים מִן הַחֲצֵרֹת וּמִן הַשָּׂדֹת. (י) וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ.

Tanchuma Vaera 14מדרש תנחומא פרשת וארא סימן יד

כתוב אחד אומר ושרץ היאור צפרדעים וכתוב אחד אומר ותעל הצפרדע, ר' עקיבא אומר צפרדע אחת היתה והיו המצרים מכין אותה ומתזת צפרדעים הרבה.

Shemot Rabbah 10:4שמות רבה י׳:ד׳

ויאמר ה' אל משה אמור אל אהרן נטה את ידך, א"ר תנחום א"ל הקדוש ברוך הוא למשה המים ששמרוך בשעה שהושלכת ליאור לא ילקו על ידיך, ויט אהרן את ידו, למה הביא עליהם צפרדעים מפני שהיו משעבדין בישראל ואומרים להן הביאו לנו שקצים ורמשים לפיכך הביא עליהן צפרדעים, ובשעה שהיו מוזגין את הכוס היה מתמלא מן הצפרדעים, ותעל הצפרדע ותכס את וגו', תני ר"ע אומר צפרדע אחת היתה והיא השריצה ומלאה את ארץ מצרים, א"ל רבי אלעזר בן עזריה עקיבא מה לך אצל הגדה כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות, צפרדע אחת היתה ושרקה להן ובאו, ויעשו כן החרטומים בלטיהם, שהיו סבורין שהן מעשה שדים.

R. Saadia Tehillim 78:45רס״ג תהלים ע״ח:מ״ה

ופירשתי "וצפרדע" "תמאסיחא" לפי שאין הצפרדע הורגת וזה הורג.

Seikhel Tov Shemot 7:15שכל טוב שמות ז׳:ט״ו

ונתן משה את המטה הזה לאהרן אחיו לעשות מקצת האותות, אבל משה לא הביא המכה הזאת על מצרים בנטיית המטה, אלא בנטיית היד. דאי לא תימא הכי כדדרשינן הכא, הא כתיב ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך והלכת (שמות יז ה), וכתיב אמור אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים (שמות ז יט), אי הכי קשה קראי אהדדי, אלא משה נוטה ביד, ואהרן מכה במטה.

Seikhel Tov Shemot 7:19שכל טוב שמות ז׳:י״ט

ויאמר ה' אל משה אמור אל אהרן קח מטך. שנתתי לך ואתה משה בעצמך נטה את ידך על מימי מצרים. ביד ולא במטה.

Rashbam Shemot 8:18רשב״ם שמות ח׳:י״ח

והפליתי BUT ON THAT DAY I WILL SET APART [THE REGION OF GOSHEN]: Since, once the plague is unleashed, ferocious animals can easily go to all parts of the kingdom, it was particularly necessary in this plague, more than in other plagues, to describe the separation and distinction [between the Israelites and the Egyptians]. So also in the plague of the pestilence of the animals.

והפליתי ביום ההוא – לפי שהחיות רעות קלים הם ללכת בכל המלכיות כשהמכה משולחת, הוצרך לומר לשון הבדלה והפרשה יותר משאר מכות. וכן בדבר של בהמות (שמות ט':ד').

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 7:24אבן עזרא שמות פירוש שני ז׳:כ״ד

ויחפרו – רבים אמרו, כי המים היו ביד המצרי אדומים, ונתלבנו ביד ישראל. אם כן למה לא נכתב זה הפלא בתורה. ולפי דעתי, כי מכת הדם והצפרדעים והכנים היתה כוללת המצרים והעברים, כי אחרי הכתוב נרדף. ואלה שלש מעט הזיקו, רק מכת הערוב שהיה קשה, הפריש השם בין המצריים ובין העברים. וככה מכת הדבר והברד בעבור מקניהם. ולא בשחין, ולא בארבה, כי הם יוצאים ממצרים, וכאשר חפרו המצרים כן חפרו העברים.

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 7:27אבן עזרא שמות פירוש שני ז׳:כ״ז

והמפרשים נחלקו במלת צפרדעים – ורבים אמרו שהוא מין דג ימצא במצרים יקרא בלשון ערבי אלתמסח, והוא יוצא מן הנהר וחוטף בני אדם. ואחרים אמרו, כי הם הנמצאים ברובי הנהרות שמשמיעים קול, והוא הנכון בעיני.

Ramban Shemot 8:18רמב״ן שמות ח׳:י״ח

(יח-יט) והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן – בעבור היות המכות הראשונות עומדות איננו פלא שיהיו בארץ מצרים ולא בארץ גשן, אבל זו מכה משולחת, וכאשר יעלו החיות ממעונות אריות מהררי נמרים וישחיתו כל ארץ מצרים ראוי היה בטבעם שיבואו גם בארץ גשן, אשר היא מכלל ארץ מצרים בתוכה, לכך הוצרך לומר והפליתי את ארץ גשן, שתנצל כולה בעבור שעמי עומד עליה, כי רובה של ישראל היא ואומר ושמתי פדות בין עמי ובין עמך, שאפילו בארץ מצרים אם ימצאו החיות איש יהודי לא יזיקוהו ויאכלו המצריים, כדכתיב (תהלים ע"ח:מ"ה) ישלח בהם ערוב ויאכלם, וזהו לשון פדות, כטעם נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתך.

Ramban Shemot 10:14רמב״ן שמות י׳:י״ד

וכתב רבינו חננאל בפירוש התורה שלו מעת עתרת משה רבינו ועד עכשיו אין ארבה מפסיד בכל מצרים, ואם יפול בארץ ישראל ויבא ויכנס בגבול מצרים אינו אוכל מכל יבול הארץ כלום עד עכשיו, ואומרים כי זה כבר ידוע הוא לכל, בא וראה, כי בצפרדע אמר (לעיל ח ה) רק ביאור תשארנה, ולפיכך נשאר אלתמצח עד עכשיו, אבל בארבה כתיב לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים, ועל זה נאמר (תהלים קה ב) שיחו בכל נפלאותיו. עד כאן לשון הרב.

R. Bachya Shemot 10:19ר׳ בחיי שמות י׳:י״ט

לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים. תפלתו של משה במכת הארבה היא שעמדה עד היום שאין ארבה מפסיד בכל גבול מצרים, ואם יפול בארץ ישראל ויבא ויכנס בגבול מצרים אינו אוכל מכל גבול מצרים כלום, וזה דבר ידוע. והנה דברי משה בתפלתו נאמנים לשעה ולדורות, וכן בדבורו שאמר: (לעיל ח, כה) "רק ביאור תשארנה" נשאר שם עד היום שרץ המים הנקרא אלתמס"ה (קראקאדיל) ושם מתגדל, ואומרים כי לפעמים יוצא מן המים שבנהר נילוס ששם גדולו, ויוצא אל שפת הנהר ובולע מה שמוצא שנים או ג' בני אדם ביחד ואין שולטים בגופו חנית וחצים אלא אם יכוונו לתקוע בבטנו, ואמרו הרופאים כי יש לו ארס, והנוגע בגופו מזיק לאדם אפילו אחר מיתה, והוא מי צפרדע, והנה מכח דברי משה נשאר השרץ הזה שם, ומכח תפלתו לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים, וכן פי' רבינו חננאל ז"ל. ועל זה נאמר: (תהלים קה, ב) "שיחו בכל נפלאותיו".

Shadal Shemot 7:25שד״ל שמות ז׳:כ״ה

ודעת ראב"ע כי גם בני ישראל הוכו במכה זו וכן במכת הצפרדע והכנים ושלא הפליא ה' בין מצרים ובין ישראל רק במה שבא מפורש בתורה, ור' יעקב בעל הטורים כתב על זה, והפלגתו על דברי חכמים ורדפו אחרי הפשט הביאו לזה הדעת, כי חלילה לאל להכות את ישראל, כי אין מעצור לה' להושיע את אשר ירצה, ולהכות לאשר ירצה, עכ"ל. ונ"ל כי ארץ גשן כדעת האחרונים לא היתה מארץ מצרים אלא על גבולה, והיתה סמוכה לארץ ערב, ולפיכך לא היתה שותה ממימי הנילוס, ובכן לא הוכתה לא במכת הדם ולא במכת הצפרדעים, והכתוב לא הוצרך להזכיר ענין זה, כי היה ידוע לישראל שהיו יודעים תכונת ארץ מושבם; אמנם אם היו קצת מבני ישראל חוץ לארץ גשן, לא נכחיש כי הוכו גם הם במכות אלה, וגם הם הוצרכו לשתות ממימי הבורות אשר חפרו.