Difference between revisions of "Plot Reversals in Esther/0"
Jump to navigation
Jump to search
| Line 2: | Line 2: | ||
<page type="Summary"> | <page type="Summary"> | ||
| − | <h1>Plot Reversals</h1> | + | <h1>Plot Reversals - "ונהפוך הוא"</h1> |
| − | <h2 name="">" | + | <h2 name="">"וְנַהֲפוֹךְ הוּא"</h2> |
<p>It is well known that the Book of Esther is a story of reversals. Haman's plot not only fails, but the evil he planned for others falls on himself.  The Jews who were slated for death are saved, their sorrow turning into joy.  The scroll itself highlights this fact, pointing out "בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם <b><span style="color: #000000;"><span style="color: #333333;">וְנַהֲפוֹךְ הוּא </span></span></b>אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם".  Though the thirteenth of Adar was the day on which their enemies were meant to rule over them, in the end it was reversed, and the Jews ruled over their enemies.</p> | <p>It is well known that the Book of Esther is a story of reversals. Haman's plot not only fails, but the evil he planned for others falls on himself.  The Jews who were slated for death are saved, their sorrow turning into joy.  The scroll itself highlights this fact, pointing out "בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם <b><span style="color: #000000;"><span style="color: #333333;">וְנַהֲפוֹךְ הוּא </span></span></b>אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם".  Though the thirteenth of Adar was the day on which their enemies were meant to rule over them, in the end it was reversed, and the Jews ruled over their enemies.</p> | ||
| Line 164: | Line 164: | ||
<h2 name="">Analysis</h2> | <h2 name="">Analysis</h2> | ||
| − | <p>The above parallels contain an extremely high degree of linguistic similarity strongly suggesting that they are intentional rather than coincidental.  They are structured inversely | + | <p>The above parallels contain an extremely high degree of linguistic similarity strongly suggesting that they are intentional rather than coincidental.  They are structured inversely and form a chiasm with the scene of Haman leading Mordechai at the central point.  Such a structure is perfectly suited to highlight the reversals in the plot.  The middle scene serves as the turning point of the Megillah, marking the beginning of the downfall of Haman and the change in fortune for the Jews.  Is there some deeper message, though, to these reversals and the literary artistry that clearly tries to focus the reader's attention to them?  </p> |
| − | + | <p>It seems that this is a case of manner matches meaning.  Though one might suggest that all the happenings in the megillah are coincidental, the product of chance and a fickle king, in reality they were all guided by an intentional hand, that of the King of Kings, Hashem. </p> | |
<h2 name=""></h2> | <h2 name=""></h2> | ||
Version as of 07:21, 19 February 2015
Plot Reversals - "ונהפוך הוא"
"וְנַהֲפוֹךְ הוּא"
It is well known that the Book of Esther is a story of reversals. Haman's plot not only fails, but the evil he planned for others falls on himself. The Jews who were slated for death are saved, their sorrow turning into joy. The scroll itself highlights this fact, pointing out "בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם". Though the thirteenth of Adar was the day on which their enemies were meant to rule over them, in the end it was reversed, and the Jews ruled over their enemies.
Contrasting Parallels
The many plot reversals are highlighted in the Megillah through literary parallels. Almost every aspect of Haman's plan that is mentioned in the first half of the scroll finds its contrast in the second half, expressed with very similar language. The table below lists these:
EN/HEע/E
| החצי הראשון של המגילה | החצי השני של המגילה | |
|---|---|---|
| ושתי לא באה בצווי ואסתר באה בלי צווי | (א:יב) וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ | (ד:טז) וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת |
| כעס המלך | (א:יב) וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ. | (ז:ז) וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתוֹ מִמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן. |
| הכעס עובר | (ב:א) כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אַחֲשְׁוֵרוֹשׁ זָכַר אֶת וַשְׁתִּי... וְאֵת אֲשֶׁר נִגְזַר עָלֶיהָ. | (ז:י) וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה. |
| בקשה | (ג:ט-י) וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ... אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם. | (ח:ה) וַתֹּאמֶר אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב... יִכָּתֵב לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים ... אֲשֶׁר כָּתַב לְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים . |
| נתינת הטבעת | (ג:י) וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן. | (ח:ב) וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי. |
| רשות לכתוב "כטוב בעיניכם" | (ג:יא) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ. | (ח:ח) וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ. |
| כתיבה וחתימה בטבעת המלך | (ג:יב) וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ ... וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה הָמָן אֶל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶל הַפַּחוֹת אֲשֶׁר עַל מְדִינָה וּמְדִינָה וְאֶל שָׂרֵי עַם וָעָם מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ נִכְתָּב וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ. | (ח:ט-י) וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ ... וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת ... מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ... וַיִּכְתֹּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ וַיַּחְתֹּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ. |
| האיגרת – גזירה להישמד נהפך לגזירה להשמיד | (ג:יג) וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז. | (ח:י-יא) וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים... אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים... לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם טַף וְנָשִׁים וּשְׁלָלָם לָבוֹז. |
| הכרזה להכין לי"ג אדר – נקמה במקום מות | (ג:יד) פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה. | (ח:יג) פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים וְלִהְיוֹת הַיְּהוּדִים עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם. |
| הרצים יוצאים | (ג:טו) הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. | (ח:יד) הָרָצִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים יָצְאוּ מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. |
| תגובה לאיגרת – מיגון לשמחה | (ג:טו) וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה (ד:א) וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר. (ד:ג) וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד. | (ח:טו) וּמָרְדֳּכַי יָצָא... בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת... וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה. (ח:יז) וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל עִיר וָעִיר מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב. |
| סיפור לאחר | (ד:ז) וַיַּגֶּד לוֹ מָרְדֳּכַי אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ אֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ בַּיְּהוּדִים לְאַבְּדָם. | (ו:יג) וַיְסַפֵּר הָמָן לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וּלְכָל אֹהֲבָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ...אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי ... לֹא תוּכַל לוֹ כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו. |
| תלייה על העץ – המן במקום מרדכי | (ה:יד) וַתֹּאמֶר לוֹ זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וְכָל אֹהֲבָיו יַעֲשׂוּ עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וּבַבֹּקֶר אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְיִתְלוּ אֶת מָרְדֳּכַי עָלָיו. | (ז:ט) וַיֹּאמֶר חַרְבוֹנָה... גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ עֹמֵד בְּבֵית הָמָן גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ עָלָיו. |
| "האיש אשר המלך חפץ ביקרו" הוא מרדכי ולא המן | (ו:ז-ט) וַיֹּאמֶר הָמָן אֶל הַמֶּלֶךְ אִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ... וְהִלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ. | (ו:י-יא) וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס וַיַּלְבֵּשׁ אֶת מָרְדֳּכָי וַיַּרְכִּיבֵהוּ בִּרְחוֹב הָעִיר וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ. |
| Original Plan | Reversal | |
Analysis
The above parallels contain an extremely high degree of linguistic similarity strongly suggesting that they are intentional rather than coincidental. They are structured inversely and form a chiasm with the scene of Haman leading Mordechai at the central point. Such a structure is perfectly suited to highlight the reversals in the plot. The middle scene serves as the turning point of the Megillah, marking the beginning of the downfall of Haman and the change in fortune for the Jews. Is there some deeper message, though, to these reversals and the literary artistry that clearly tries to focus the reader's attention to them?
It seems that this is a case of manner matches meaning. Though one might suggest that all the happenings in the megillah are coincidental, the product of chance and a fickle king, in reality they were all guided by an intentional hand, that of the King of Kings, Hashem.
