EN/HEע/E

Prophecy Without Speech

Sources

Yechezkel 3:16-27יחזקאל ג׳:ט״ז-כ״ז

(16) And it came to pass at the end of seven days, that the word of the Lord came unto me, saying: (17) 'Son of man, I have appointed thee a watchman unto the house of Israel; and when thou shalt hear a word at My mouth, thou shalt give them warning from Me. (18) When I say unto the wicked: Thou shalt surely die; and thou givest him not warning, nor speakest to warn the wicked from his wicked way, to save his life; the same wicked man shall die in his iniquity, but his blood will I require at thy hand. (19) Yet if thou warn the wicked, and he turn not from his wickedness, nor from his wicked way, he shall die in his iniquity; but thou hast delivered thy soul. (20) Again, when a righteous man doth turn from his righteousness, and commit iniquity, I will lay a stumblingblock before him, he shall die; because thou hast not given him warning, he shall die in his sin, and his righteous deeds which he hath done shall not be remembered; but his blood will I require at thy hand. (21) Nevertheless if thou warn the righteous man, that the righteous sin not, and he doth not sin, he shall surely live, because he took warning; and thou hast delivered thy soul.' (22) And the hand of the Lord came there upon me; and He said unto me: 'Arise, go forth into the plain, and I will there speak with thee.' (23) Then I arose, and went forth into the plain;and, behold, the glory of the Lord stood there, as the glory which I saw by the river Chebar; and I fell on my face. (24) Then spirit entered into me, and set me upon my feet; and He spoke with me, and said unto me: 'Go, shut thyself within thy house. (25) But thou, son of man, behold, bands shall be put upon thee, and thou shalt be bound with them, and thou shalt not go out among them; (26) and I will make thy tongue cleave to the roof of thy mouth, that thou shalt be dumb, and shalt not be to them a reprover; for they are a rebellious house. (27) But when I speak with thee, I will open thy mouth, and thou shalt say unto them: Thus saith the Lord God; he that heareth, let him hear, and he that forbeareth, let him forbear; for they are a rebellious house.

(טז) וַיְהִי מִקְצֵה שִׁבְעַת יָמִים וַיְהִי דְבַר י"י אֵלַי לֵאמֹר. (יז) בֶּן אָדָם צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר וְהִזְהַרְתָּ אוֹתָם מִמֶּנִּי. (יח) בְּאׇמְרִי לָרָשָׁע מוֹת תָּמוּת וְלֹא הִזְהַרְתּוֹ וְלֹא דִבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה לְחַיֹּתוֹ הוּא רָשָׁע בַּעֲוֺנוֹ יָמוּת וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ. (יט) וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע וְלֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ וּמִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה הוּא בַּעֲוֺנוֹ יָמוּת וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ. (כ) וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקוֹ וְעָשָׂה עָוֶל וְנָתַתִּי מִכְשׁוֹל לְפָנָיו הוּא יָמוּת כִּי לֹא הִזְהַרְתּוֹ בְּחַטָּאתוֹ יָמוּת וְלֹא תִזָּכַרְןָ צִדְקֹתָו אֲשֶׁר עָשָׂה וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ. (כא) וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתּוֹ צַדִּיק לְבִלְתִּי חֲטֹא צַדִּיק וְהוּא לֹא חָטָא חָיוֹ יִחְיֶה כִּי נִזְהָר וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ. (כב) וַתְּהִי עָלַי שָׁם יַד י"י וַיֹּאמֶר אֵלַי קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה וְשָׁם אֲדַבֵּר אוֹתָךְ. (כג) וָאָקוּם וָאֵצֵא אֶל הַבִּקְעָה וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד י"י עֹמֵד כַּכָּבוֹד אֲשֶׁר רָאִיתִי עַל נְהַר כְּבָר וָאֶפֹּל עַל פָּנָי. (כד) וַתָּבֹא בִי רוּחַ וַתַּעֲמִדֵנִי עַל רַגְלָי וַיְדַבֵּר אֹתִי וַיֹּאמֶר אֵלַי בֹּא הִסָּגֵר בְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ. (כה) וְאַתָּה בֶן אָדָם הִנֵּה נָתְנוּ עָלֶיךָ עֲבוֹתִים וַאֲסָרוּךָ בָּהֶם וְלֹא תֵצֵא בְּתוֹכָם. (כו) וּלְשׁוֹנְךָ אַדְבִּיק אֶל חִכֶּךָ וְנֶאֱלַמְתָּ וְלֹא תִהְיֶה לָהֶם לְאִישׁ מוֹכִיחַ כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה. (כז) וּבְדַבְּרִי אוֹתְךָ אֶפְתַּח אֶת פִּיךָ וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה הַשֹּׁמֵעַ יִשְׁמָע וְהֶחָדֵל יֶחְדָּל כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה.

Yechezkel 11:24-25יחזקאל י״א:כ״ד-כ״ה

(24) And a spirit lifted me up, and brought me in the vision by the spirit of God into Chaldea, to them of the captivity. So the vision that I had seen went up from Me. (25) Then I spoke unto them of the captivity all the things that the Lord had shown me.

(כד) וְרוּחַ נְשָׂאַתְנִי וַתְּבִאֵנִי כַשְׂדִּימָה אֶל הַגּוֹלָה בַּמַּרְאֶה בְּרוּחַ אֱלֹהִים וַיַּעַל מֵעָלַי הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי. (כה) וָאֲדַבֵּר אֶל הַגּוֹלָה אֵת כׇּל דִּבְרֵי י"י אֲשֶׁר הֶרְאָנִי.

Yechezkel 24:20-27יחזקאל כ״ד:כ׳-כ״ז

(20) Then I said unto them: 'The word of the Lord came unto me, saying: (21) Speak unto the house of Israel: Thus saith the Lord God: Behold, Iwill profane My sanctuary, the pride of your power, the desire of your eyes, and the longing of your soul; and your sons and your daughters whom ye have left behind shall fall by the sword. (22) And ye shall do as I have done: ye shall not cover your upper lips, nor eat the bread of men; (23) and your tires shall be upon your heads, and your shoes upon your feet; ye shall not make lamentation nor weep; but ye shall pine away in your iniquities, and moan one toward another. (24) Thus shall Ezekiel be unto you a sign; according to all that he hath done shall ye do; when this cometh, then shall ye know that I am the Lord God. (25) And thou, son of man, shall it not be in the day when I take from them their stronghold, the joy of their glory, the desire of their eyes, and the yearning of their soul, their sons and their daughters, (26) that in that day he that escapeth shall come unto thee, to cause thee to hear it with thine ears? (27) In that day shall thy mouth be opened together with him that is escaped, and thou shalt speak, and be no more dumb; so shalt thou be a sign unto them; and they shall know that I am the Lord.'

(כ) וָאֹמַר אֲלֵיהֶם דְּבַר י"י הָיָה אֵלַי לֵאמֹר. (כא) אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם וּמַחְמַל נַפְשְׁכֶם וּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ. (כב) וַעֲשִׂיתֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי עַל שָׂפָם לֹא תַעְטוּ וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵלוּ. (כג) וּפְאֵרֵכֶם עַל רָאשֵׁיכֶם וְנַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם לֹא תִסְפְּדוּ וְלֹא תִבְכּוּ וּנְמַקֹּתֶם בַּעֲוֺנֹתֵיכֶם וּנְהַמְתֶּם אִישׁ אֶל אָחִיו. (כד) וְהָיָה יְחֶזְקֵאל לָכֶם לְמוֹפֵת כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה תַּעֲשׂוּ בְּבוֹאָהּ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה. (כה) וְאַתָּה בֶן אָדָם הֲלוֹא בְּיוֹם קַחְתִּי מֵהֶם אֶת מָעוּזָּם מְשׂוֹשׂ תִּפְאַרְתָּם אֶת מַחְמַד עֵינֵיהֶם וְאֶת מַשָּׂא נַפְשָׁם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם. (כו) בַּיּוֹם הַהוּא יָבוֹא הַפָּלִיט אֵלֶיךָ לְהַשְׁמָעוּת אׇזְנָיִם. (כז) בַּיּוֹם הַהוּא יִפָּתַח פִּיךָ אֶת הַפָּלִיט וּתְדַבֵּר וְלֹא תֵאָלֵם עוֹד וְהָיִיתָ לָהֶם לְמוֹפֵת וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי י"י.

Yechezkel 33:7-22יחזקאל ל״ג:ז׳-כ״ב

(7) So thou, son of man, I have set thee a watchman unto the house of Israel; therefore, when thou shalt hear the word at My mouth, warn them from Me. (8) When I say unto the wicked: O wicked man, thou shalt surely die, and thou dost not speak to warn the wicked from his way; that wicked man shall die in his iniquity, but his blood will I require at thy hand. (9) Nevertheless, if thou warn the wicked of his way to turn from it, and he turn not from his way; he shall die in his iniquity, but thou hast delivered thy soul. (10) Therefore, O thou son of man, say unto the house of Israel: Thus ye speak, saying: Our transgressions and our sins are upon us, and we pine away in them; how then can we live? (11) Say unto them: As I live, saith the Lord God, I have no pleasure in the death of the wicked, but that the wicked turn from his way and live; turn ye, turn ye from your evil ways; for why will ye die, O house of Israel? (12) And thou, son of man, say unto the children of thy people: The righteousness of the righteous shall not deliver him in the day of his transgression; and as for the wickedness of the wicked, he shall not stumble thereby in the day that he turneth from his wickedness; neither shall he that is righteous be able to live thereby in the day that he sinneth. (13) When I say to the righteous, that he shall surely live; if he trust to his righteousness, and commit iniquity, none of his righteous deeds shall be remembered; but for his iniquity that he hath committed, for it shall he die. (14) Again, when I say unto the wicked: Thou shalt surely die; if he turn from his sin, and do that which is lawful and right; (15) if the wicked restore the pledge, give back that which he had taken by robbery, walk in the statutes of life, committing no iniquity; he shall surely live, he shall not die. (16) None of his sins that he hath committed shall be remembered against him; he hath done that which is lawful and right; he shall surely live. (17) Yet the children of thy people say: The way of the Lord is not equal; but as for them, their way is not equal. (18) When the righteous turneth from his righteousness, and committeth iniquity, he shall even die thereby. (19) And when the wicked turneth from his wickedness, and doeth that which is lawful and right, he shall live thereby. (20) Yet ye say: The way of the Lord is not equal. O house of Israel, I will judge you every one after his ways.' (21) And it came to pass in the twelfth year of our captivity, in the tenth month, in the fifth day of the month, that one that had escaped out of Jerusalem came unto me, saying: 'The city is smitten.' (22) Now the hand of the Lord had been upon me in the evening, before he that was escaped came; and He had opened my mouth against his coming to me in the morning; and my mouth was opened, and I was no more dumb.

(ז) וְאַתָּה בֶן אָדָם צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר וְהִזְהַרְתָּ אֹתָם מִמֶּנִּי. (ח) בְּאׇמְרִי לָרָשָׁע רָשָׁע מוֹת תָּמוּת וְלֹא דִבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ הוּא רָשָׁע בַעֲוֺנוֹ יָמוּת וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ. (ט) וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ לָשׁוּב מִמֶּנָּה וְלֹא שָׁב מִדַּרְכּוֹ הוּא בַּעֲוֺנוֹ יָמוּת וְאַתָּה נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ. (י) וְאַתָּה בֶן אָדָם אֱמֹר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֵּן אֲמַרְתֶּם לֵאמֹר כִּי פְשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ עָלֵינוּ וּבָם אֲנַחְנוּ נְמַקִּים וְאֵיךְ נִחְיֶה. (יא) אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל. (יב) וְאַתָּה בֶן אָדָם אֱמֹר אֶל בְּנֵי עַמְּךָ צִדְקַת הַצַּדִּיק לֹא תַצִּילֶנּוּ בְּיוֹם פִּשְׁעוֹ וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע לֹא יִכָּשֶׁל בָּהּ בְּיוֹם שׁוּבוֹ מֵרִשְׁעוֹ וְצַדִּיק לֹא יוּכַל לִחְיוֹת בָּהּ בְּיוֹם חֲטֹאתוֹ. (יג) בְּאׇמְרִי לַצַּדִּיק חָיֹה יִחְיֶה וְהוּא בָטַח עַל צִדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל כׇּל צִדְקֹתָו לֹא תִזָּכַרְנָה וּבְעַוְלוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה בּוֹ יָמוּת. (יד) וּבְאׇמְרִי לָרָשָׁע מוֹת תָּמוּת וְשָׁב מֵחַטָּאתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. (טו) חֲבֹל יָשִׁיב רָשָׁע גְּזֵלָה יְשַׁלֵּם בְּחֻקּוֹת הַחַיִּים הָלַךְ לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עָוֶל חָיוֹ יִחְיֶה לֹא יָמוּת. (טז) כׇּל חַטֹּאתָו אֲשֶׁר חָטָא לֹא תִזָּכַרְנָה לוֹ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עָשָׂה חָיוֹ יִחְיֶה. (יז) וְאָמְרוּ בְּנֵי עַמְּךָ לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי וְהֵמָּה דַּרְכָּם לֹא יִתָּכֵן. (יח) בְּשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל וּמֵת בָּהֶם. (יט) וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה. (כ) וַאֲמַרְתֶּם לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי אִישׁ כִּדְרָכָיו אֶשְׁפּוֹט אֶתְכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל. (כא) וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּעֲשִׂרִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ לְגָלוּתֵנוּ בָּא אֵלַי הַפָּלִיט מִירוּשָׁלַ‍ִם לֵאמֹר הֻכְּתָה הָעִיר. (כב) וְיַד י"י הָיְתָה אֵלַי בָּעֶרֶב לִפְנֵי בּוֹא הַפָּלִיט וַיִּפְתַּח אֶת פִּי עַד בּוֹא אֵלַי בַּבֹּקֶר וַיִּפָּתַח פִּי וְלֹא נֶאֱלַמְתִּי עוֹד.

Rashi Yechezkel 3:24-27רש״י יחזקאל ג׳:כ״ד-כ״ז

(כד) הסגר בתוך ביתך – להראותם שאינם ראויין לתוכח׳. (כה) הנה נתנו עליך עבותים – הוי אסור בביתך כאילו נאסרת בעבותים וכן ת״י הא גזירת פתגמי עליך כאסור גדילן וגו׳. (כז) ובדברי אותך – כשאחפוץ לדבר אתך אשלחך אליהם.

Rashi Yechezkel 24:27רש״י יחזקאל כ״ד:כ״ז

את הפליט – עם הפליט. ותדבר ולא תאלם – לפי שאמרתי לך ונאלמת ולא תהיה להם וגו׳ מעתה יראו שדבריך אמת ולא תאלם עוד מהתנבאות להם.

R. Yosef Kara Yechezkel 24:27ר׳ יוסף קרא יחזקאל כ״ד:כ״ז

ביום ההוא יפתח פיך – ביום ההוא שיבוא הפליט ויגד לך, ומגיד שמועה רעה, אז תפתח אתה פיך. ותדבר – שמפייסים לך ואומרים אדני הנביא אמור לנו דברי נבואה. ולא תאלם עוד – ולא משתקין אותך עוד כעניין שנאמר אל תטיפו יטיפון אל יטיפו לאלה ואל יסג כלימות, כלומר לפי שאמרתי לך ונאלמת ולא תהיה להם לאיש מוכיח מעתה יראו דברך אמת ולא תאלם עוד מהתנבאות אליהם.

R. Eliezer of Beaugency Yechezkel 3:26-27ר׳ אליעזר מבלגנצי יחזקאל ג׳:כ״ו-כ״ז

(כו) אדביק אל חכך – שנאלמת מלהוכיחם מעצמך אך אם יבואו זקני העם לפניך. כי בית מרי המה – ומעצמך לא תוכיחם. (כז) אבל בדברי אותך {אפתח את פיך ואמרת אליהם} כה אמר אדני אלהים – ובכך תצא ידי נבואתך.

R. Eliezer of Beaugency Yechezkel 24:26-27ר׳ אליעזר מבלגנצי יחזקאל כ״ד:כ״ו-כ״ז

(כו) הפליט – הנפלט מנבוכדנצר. להשמעות אזנים – להשמיע באזני העם שהכתה העיר, כדי שיתבררו ויאמנו דבריך להם. (כז) ביום ההוא יפתח פיך – לפניהם את הפליט – עם דברי הפליט, כלומר על ידו יהיה לך פתחון פה שאני אגיד לך בערב שהכתה העיר ומתי הכתה. ומאז והלאה תדבר אליהם ותוכיחם, ולא תאלם עוד, כאשר נאלמת עד עתה שאמרתי לך למעלה (יחזקאל ג׳:כ״ח) ונאלמת ולא תהיה להם לאיש מוכיח. לפי שעדיין לא ראו שנתקיימו דבריך והיו אומרים לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא (יחזקאל י״ב:כ״ז). אבל עתה שיראו שנתקיימו דבריך יהיה לך פתחון פה בתוכם, והיית להם – עתה למופת – ומשהגיד להם חילול המקדש המעוז לא דבר להם עוד עד סמוך לביאת הפליט, על שרמז דינו ומשפטו להם כי אמת וצדק הוא, ובבא הפליט יאנקו וידומו וינהמו.

R. Eliezer of Beaugency Yechezkel 33:22ר׳ אליעזר מבלגנצי יחזקאל ל״ג:כ״ב

ויד י״י היתה אלי בערב – שהגיד לי שהוכתה העיר ומתי הוכתה, ואמרתי לעם ואחרי כן למחר בא הפליט והגיד כדברי. ויפתח את פי – להרחיב פי עליהם ולהכלימם ולהוכיח על פניהם דרכם הרעה כל הלילה עד בא אלי הפליט בבקר. ויפתח פי – עליהם מאוד. כאשר ראו דברי כנים שבאה עליהם הרעה כדברי.

Radak Yechezkel 3:24-27רד״ק יחזקאל ג׳:כ״ד-כ״ז

(כד) ותבא בי – מתחילה צוהו להיות בתוכה שותק להודיע כי שתיקתו כדבורו כי בית מרי המה ואחר כך צוהו להיות נסגר בתוך ביתו ולא יבא בתוכם כדי שלא יוכיחם עד כלותו לדבר עמו כל הנבואות עד פסוק ורוח נשאתני ותביאני כשדימה. (כה) ואתה, הנה נתנו עליך עבותים ואסרוך בהם – כאילו אסרוהו בעבותים שלא יוכל לצאת מביתו ללכת בתוכם. (כו) ולשונך – כאילו דבוקה לשונך אל חכך ותהיה נאלם כלומר שלא תדבר אליהם ולא תוכיחם. (כז) ובדברי אותך – ככלותי לדבר אתך. אפתח את פיך – כלומר אתן לך רשות לדבר להם. השומע ישמע והחדל יחדל – וכלותו לדבר עמו היה כשאמר ויעל מעלי המראה אשר ראיתי ואדוני אבי ז״ל פירוש זה על מה שאמר בבא אליו הפליט ויד ה׳ היתה אלי בערב לפני בא הפליט ויפתח את פי וגו׳.

Radak Yechezkel 11:24-25רד״ק יחזקאל י״א:כ״ד-כ״ה

(כד) ורוח נשאתני, במראה ברוח אלהים – להודיע כי ההליכה לירושלם והשיבה לבבל לא היה ממש אלא במראה ברוח אלהים נראה לו כן. ויעל מעלי המראה אשר ראיתי – אז עלתה מעלי רוח הנבואה ונתן לי רשות לדבר זהו שאמר למעלה ובדברי אותך אפתח את פיך וגומר. (כה) ואדבר, אשר הראני – בסגול הה״א וליתא כותיה. ומה שאמר את כל דבר ה׳ דבר המגלה ובאו אל הגולה תל אביב ושבתו שם משמים וצאתו אל הבקעה וקחתו לבנה ושכיבתו על צדו ודבר העבותים ודבר חטין ושעורים וחרב חדה ודברי התוכחה ובואו לירושלם ושובו לבבל הכל אמר להם זהו את כל דברי ה׳ אשר הראני.

Radak Yechezkel 20:1רד״ק יחזקאל כ׳:א׳

ויהי בשנה השביעית – לגלות המלך יהויכין ובכל שנה היה אומר לו האל יתעלה נבואה אחת להוכיחם ואף על פי שהיו ביניהם נבואות אחרות בכל שנה היתה הנבואה זאת שאמר עליה בשנת פלונית ובכל אחת מהם היה עם בני הגולה או עם זקניהם תחלה בשנה החמישית לגלות המלך יהויכין וכן ויהי בשנה הששית וזקני יהודה יושבים לפני ועתה בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרוש את ה׳ וישבו לפני.

Radak Yechezkel 24:27רד״ק יחזקאל כ״ד:כ״ז

ביום ההוא יפתח פיך את הפליט – עם הפליט שתאמר לבני הגולה הנה כאשר נבאתי לכם ולא שמעתם ולא הייתם מאמינים לדברי. ויונתן תרגם ביום ההוא יתפתח פומך במיתי משיזבא. ותדבר ולא תאלם עוד – כיון שיגיעו אליהם כל נבואותיך תוכל לדבר להם ולהוכיחם כי לא יהיה להם פתחון פה להשיבך דבר ומה שאמר ולא תאלם עוד לפי שאמר לו בנבואת הבקעה ולשונך אדביק אל חכך ונאלמת ולא תהי׳ להם לאיש מוכיח.

R. Menachem b. Shimon Yechezkel 3:26-27ר' מנחם בן שמעון יחזקאל ג':כ"ו-כ"ז

(כו) ולשונך – ואז אדביק אני לשונך אל חכך, שאמנע אותך בעת ההיא שלא תתנבא להם, בעבור שאינם מאמינים בנביאותך, על כן ונאלמת ולא תהיה להם לאיש מוכיח.  ודע, כי בני הגולה היו חושבים לשוב מהרה לירושלם, ולא יאמינו שיגלו שארית העם אשר בירושלם, כי כן התנבאו להם נביאי שקריהם, כאשר מצאנו כתוב בירמיהו שאמר נביא שקר אחד: "בעוד שנתים ימים אני משיב אל המקום הזה את כל כלי בית י"י", ואחריו כתוב "ואת כל גלות יהודה הבאים בבלה אני משיב אל המקום הזה" (כ"ח:ג'-ד') ובעבור זה לא היו מאמינים. (כז) ובדברי – הטעם: רק בדברי אותך שתתנבא להם, אני אתן לך פתחון פה שתוכל להנבא.  וטעם אפתח את פיך הוא כטעם ולך אתן פתחון פה בתוכם, הכתוב למטה בספר (יחזקאל כ"ט:כ"א).  ויתכן להיות כמשמעו, בעבור שאמר למעלה אדביק, אמר עתה אפתח. ומלת והחדל שם התואר, כמו החפץ שלום עבדו (תהלים ל"ה:כ"ז). והטעם ואמרת אליהם בפעם הראשונה, השומע ישמע.  ודע כי הנביא לא נאלם מדבר אליהם, רק אחרי שהתנבא כל הנבואה הכתובה מזאת הפרשה עד פרשת "בן אדם שים פניך על בני עמון" (יחזקאל כ"ה:ב'), כי אז צוהו השם שיאלם מהוכיח את ישראל, ובין כך יתנבא על אמות העולם, עד יבא אליו הפליט מירושלם, לאמר הכתה העיר.  כי מהיום ההוא והלאה יאמינו בנבואתו ישראל בעבור שיראו נבואתו מתקיימת.  וזה תמצא מפורש למטה בספר באר היטב, אשר שם כתוב "ויהי בשתים עשרה שנה בעשירי בחמשה לחדש לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר.  ויד י"י היתה אלי בערב לפני בא הפליט ויפתח את פי... ולא נאלמתי עוד" (יחזקאל ל"ג:כ"א-כ"ב).  והנה תמצא מפורש היטב בפרשה אחת סמוך לפרשת "בן אדם שים פניך אל בני עמון" (יחזקאל כ"ה:ב'), למעלה ממנה, שהשם הבטיח את הנביא שיפתח את פיהו עם הפליט שיבא אליו מירושלם להגיד הפורענות.  ואלה הם הפסוקים הכתובים שמה בפרשה: "ואתה בן אדם הלא ביום קחתי מהם את מעזם משוש תפארתם וגו' ביום ההוא יבא הפליט וגו'" (יחזקאל כ"ד:כ"ה-כ"ו).  וטרם בא הפליט התנבא בערב פרשת "דבר אל בני ישראל עמך" (יחזקאל ל"ג:ב'), ועל זה אמר בפסוק "ויד י"י היתה אלי בערב לפני בא הפליט", ומהיום ההוא והלאה התנבא על ישראל, וזה טעם ויפתח את פי ולא נאלמתי.  והנה הבאתי לך עדים ברורים על הנביא שנאלם מהתנבות מתחלת הפרשה שהזכרתי עד בא אליו הפליט.

R. Menachem b. Shimon Yechezkel 24:27ר' מנחם בן שמעון יחזקאל כ"ד:כ"ז

ולא תאלם עוד – מהיום ההוא והלאה.  ואלה הפסוקים מפורשים באר היטב בראש הספר, בפרשת "קום צא אל הבקעה" (ג':כ"ב-כ"ז), ראה והסתכל שמה. והיית להם למופת – אז, בבא הרעה, שלא יתאבלו כאשר לא התאבלת. ועתה הואלם הנביא מהוכיח אותם, כאשר כתוב בראש הספר "ונאלמת ולא תהיה להם לאיש" (ג':כ"ו), והחל להתנבא על האומות, עד שבא הפליט ופתח פיהו ושב להנבא על ישראל, וגם זה מפורש בראש הספר כבר.

Rid Yechezkel 3:27רי״ד יחזקאל ג׳:כ״ז

ואמרת אליהם כה אמר י״י – מה שאדבר לך תגיד להם משמי. והחדל – מלשמוע יחדל.

Rid Yechezkel 24:27רי״ד יחזקאל כ״ד:כ״ז

ביום ההוא – בשתתברר בנבואתך. יפתח פיך – עם הפליט ותדבר – להם, הלא התנבאתי לכם כל זאת ולא האמנתם, ועכשיו ראו שנתקיימו דבריי.

Rid Yechezkel 33:22רי״ד יחזקאל ל״ג:כ״ב

ויפתח פי ולא נאלמתי – שכל זמן שנתנבא להם על חרבן הבית לא האמינו לו כי נביאי השקר היו בתוכם היו אומרים להם שיחזרו בקרוב לארץ ישראל, ועכשיו שבא הפליט חזרו כולם להאמין בו.

R. Yosef ibn Kaspi Yechezkel 3:25ר׳ יוסף אבן כספי יחזקאל ג׳:כ"ה

הנה נתנו עליך עבותים – לא זכר הפועלים, והטעם המחשבות העיוניות והמושכלות וזולת זה ענינים וטעמים רבים ימנעהו מלצאת מביתו, וכאלו היה אסור בעבותים. והכונה בכל זה כי הנביאים פעם היו חפצים להמנע מן ההוכחה מצד ראותם כי אין תועלת להם בה, ופעם היו חפצים לדבר להם על כל פנים ולא יוכלו כלכל, וכן אמר ירמיה (כ' ט׳), וגם פעמים היו מצווים מאת השם על המניעה מן הדיבור ומגלוי סודות השם כמ״ש צר תעודה (ישעיהו ח׳:ט״ז), וכן רזי לי רזי לי (ישעיהו כ"ד:ט"ז), ופעם לא, ובאור הכל אוצר י"י יבא.

Abarbanel Yechezkel 3:24-26אברבנאל יחזקאל ג׳:כ״ד-כ״ו

(כד) וספר שבא בו רוח אלקים ובמקום שהיה נופל על פניו העמידהו על רגליו וצוהו בוא הסגר בתוך ביתך וכתב רש״י להראות שאינם ראויים לתוכחה ולי נראה שצוהו כן לפי שהיה צריך להיותו יחידי סגור בביתו לחקות על הלבנה העיר ירושלם והמצור שיזכור אח״ז ולעשות הקיר ברזל ולשכוב על צדו השמאלי בראשונה ואחרי כן בימני ולעשות שאר המעשים שיזכור אחר זה שאין ראוי לעשותם ולא לראותם בנבואתו אלא בהיותו יחידי ומתבודד. (כה) ולכן אמר לו הנה נתנו עליך עבותים ואסרוך כלומר הסגר בתוך ביתך כאילו אתה נאסר בעבותים וכן תרגם יונתן הא גזרית בפתגמי עלך כאסור גדילן דאסרין בהון ולכן לא תצא בתוכם רוצה לומר מבלי רשותי ואם תאמר אתה צוית אלי לנבאת לעם הזה ואתה מצוה עתה עלי ההפך שלא אצא בתוכם ולא אדבר עמהם כן הדבר באמת כי לכל זמן ועת לכל חפץ. (כו) והנה עתה לשונך אדביק אל חכך ונאלמת ולא תהיה להם לאיש מוכיח לפי שהם בית מרי וצריך להראותם משלים קודם התוכחה והייעודים.

Abarbanel Yechezkel 33:22אברבנאל יחזקאל ל״ג:כ״ב

וזכר שיד ה׳ והיא מדרגת נבואתו היתה לנביא בערב לפני בוא הפליט והיא הנבואה שנזכרה למעלה מהצופה ולפי שהרגי׳ הנביא בצרכה וענינה שהיה לנחמו על החרבן לכן אמר ויפתח את פ׳ עד בוא אלי בבקר כי צעק אל ה׳ כל הלילה האמנם אחרי שבא הפליט בבקר פתח הקדוש ברוך הוא את פיו והראהו נבואות אלהיות מקיבוץ הגליות ותחיית המתים ושאר הדברים העתידים שיזכור אחר זה הנה אם כן אמר ב׳ פעמים ויפתח את פי אחת כנגד מה שניבא עד בוא הפליט בבקר ואחת כנגד מה שנבא אחרי בואו מהנבואות שיזכור עד סוף הספר ולכן אמר ולא נאלמתי עוד לפי שעד כה להיותם נבואות רעות וקשות היה הנביא כובש קצת נבואותיו לבלתי הגידם אבל אחרי שידע מחרבן ירושלם פער פיו לבלי חק ודבר כל מה שראה בגאול׳ והותרה בזה השאלה החמישית.