Difference between revisions of "Purpose of Akeidat Yitzchak/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 15: Line 15:
 
<mekorot><multilink><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source"><multilink data-aht="<a href=&quot;RalbagBereshitBeurHaMilot22-1&quot; data-aht=&quot;source&quot;>בראשית ביאור המילות כ״ב:א׳-י״א</a><a href=&quot;RalbagBereshitBeurHaParashah22-1-57-810-13&quot; data-aht=&quot;source&quot;>בראשית ביאור הפרשה כ״ב: א׳-ה׳, ז׳-ח׳, י׳-י״ג</a><a href=&quot;RalbagBereshitBeurHaParashah32-8&quot; data-aht=&quot;source&quot;>בראשית ביאור הפרשה ל״ב:ח׳</a><a href=&quot;RalbagBereshitToalot22&quot; data-aht=&quot;source&quot;>בראשית תועלות כ״ב</a><a href=&quot;R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)&quot; data-aht=&quot;parshan&quot;>אודות ר' לוי בן גרשום</a>"></multilink></a><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source">Bereshit Beur HaMilot 22:1</a><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah22-1-57-810-13" data-aht="source">Bereshit Beur HaParashah 22:1-5, 7-8, 10-13</a><a href="RalbagBereshitToalot22" data-aht="source">Bereshit Toalot 22</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">About R. Levi b. Gershom</a></multilink></mekorot>
 
<mekorot><multilink><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source"><multilink data-aht="<a href=&quot;RalbagBereshitBeurHaMilot22-1&quot; data-aht=&quot;source&quot;>בראשית ביאור המילות כ״ב:א׳-י״א</a><a href=&quot;RalbagBereshitBeurHaParashah22-1-57-810-13&quot; data-aht=&quot;source&quot;>בראשית ביאור הפרשה כ״ב: א׳-ה׳, ז׳-ח׳, י׳-י״ג</a><a href=&quot;RalbagBereshitBeurHaParashah32-8&quot; data-aht=&quot;source&quot;>בראשית ביאור הפרשה ל״ב:ח׳</a><a href=&quot;RalbagBereshitToalot22&quot; data-aht=&quot;source&quot;>בראשית תועלות כ״ב</a><a href=&quot;R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)&quot; data-aht=&quot;parshan&quot;>אודות ר' לוי בן גרשום</a>"></multilink></a><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source">Bereshit Beur HaMilot 22:1</a><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah22-1-57-810-13" data-aht="source">Bereshit Beur HaParashah 22:1-5, 7-8, 10-13</a><a href="RalbagBereshitToalot22" data-aht="source">Bereshit Toalot 22</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">About R. Levi b. Gershom</a></multilink></mekorot>
 
<point><b>הידע הא-לוהי</b> – רלב"ג דוחה את ההנחה המסורתית כי&#160;ה' ידע מראש את דרך הפעולה של אברהם. על פי רלב"ג, בעוד שה' יודע את כל הבחירות האפשריות לאדם וכן מהי דרך הפעולה שסביר שינקוט בה, אין לו שום ידיעה מראש באשר לאיזו דרך האדם יבחר בסופו של דבר, מאחר וידיעה כזו מתנגשת עם כל הרעיון של בחירה חופשית.<fn>על פי רלב"ג, העובדה שלה' אין ידיעה מראש בדבר הבחירות האנושית הינה הכרחית על מנת שלאדם יהיה בחירה חופשית. רלב"ג גם גורס כי המגבלה הא-לוהית הזו אינה פגם, מאחר ומה שאינו אפשרי אינו יכול להיחשב כחיסרון. להרחבה בעניין הבנת הרלב"ג את הידיעה הא-לוהית, ראו <a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">רלב״ג</a>&#160;ו<a href="Philosophy:Free Will" data-aht="page">בחירה חופשית</a>.</fn>&#160; מתוך הבנה כזו יש להניח כי ה' באמת לא ידע האם אברהם יסכים להקריב את יצחק.<fn>ראו לעומת זאת&#160;<multilink><a href="RYosefibnKaspiTiratKesef1-30" data-aht="source">אבן כספי</a><a href="RYosefibnKaspiTiratKesef1-30" data-aht="source">טירת כסף א׳:ל׳</a><a href="RYosefibnKaspiGaviaKesefp30-31" data-aht="source">גביע כסף, עמ׳ 30-31</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר׳ יוסף אבן כספי</a></multilink> אשר מציע כי התורה משתמשת במונח "נסה" מאחר ו"דברה תורה בלשון בני אדם", אבל באמת ישנו הבדל בין הניסיון הא-לוהי לניסיון האנושי מאחר וה', בניגוד לבני אדם, יודע מראש מה אדם חושב ומה הוא מוכן לעשות. אף על פי כן, אבן כספי, בדומה לרלב"ג, בו בזמן רומז כי ישנה אפשרות שידיעתו של ה' אינה שלמה לגמרי. הוא טוען שלה' ישנו ידיעה שכלית בנוגע לעומק יראת ה' של אברהם, אך אין לו ידיעת ניסיון. הוא כותב "אע"פ שה' ידע ידיעת שכל טרם זה המעשה שאברהם היה ירא ה' הנה עתה רצה לדעת זה ידיעת ניסיון".</fn></point>
 
<point><b>הידע הא-לוהי</b> – רלב"ג דוחה את ההנחה המסורתית כי&#160;ה' ידע מראש את דרך הפעולה של אברהם. על פי רלב"ג, בעוד שה' יודע את כל הבחירות האפשריות לאדם וכן מהי דרך הפעולה שסביר שינקוט בה, אין לו שום ידיעה מראש באשר לאיזו דרך האדם יבחר בסופו של דבר, מאחר וידיעה כזו מתנגשת עם כל הרעיון של בחירה חופשית.<fn>על פי רלב"ג, העובדה שלה' אין ידיעה מראש בדבר הבחירות האנושית הינה הכרחית על מנת שלאדם יהיה בחירה חופשית. רלב"ג גם גורס כי המגבלה הא-לוהית הזו אינה פגם, מאחר ומה שאינו אפשרי אינו יכול להיחשב כחיסרון. להרחבה בעניין הבנת הרלב"ג את הידיעה הא-לוהית, ראו <a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">רלב״ג</a>&#160;ו<a href="Philosophy:Free Will" data-aht="page">בחירה חופשית</a>.</fn>&#160; מתוך הבנה כזו יש להניח כי ה' באמת לא ידע האם אברהם יסכים להקריב את יצחק.<fn>ראו לעומת זאת&#160;<multilink><a href="RYosefibnKaspiTiratKesef1-30" data-aht="source">אבן כספי</a><a href="RYosefibnKaspiTiratKesef1-30" data-aht="source">טירת כסף א׳:ל׳</a><a href="RYosefibnKaspiGaviaKesefp30-31" data-aht="source">גביע כסף, עמ׳ 30-31</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר׳ יוסף אבן כספי</a></multilink> אשר מציע כי התורה משתמשת במונח "נסה" מאחר ו"דברה תורה בלשון בני אדם", אבל באמת ישנו הבדל בין הניסיון הא-לוהי לניסיון האנושי מאחר וה', בניגוד לבני אדם, יודע מראש מה אדם חושב ומה הוא מוכן לעשות. אף על פי כן, אבן כספי, בדומה לרלב"ג, בו בזמן רומז כי ישנה אפשרות שידיעתו של ה' אינה שלמה לגמרי. הוא טוען שלה' ישנו ידיעה שכלית בנוגע לעומק יראת ה' של אברהם, אך אין לו ידיעת ניסיון. הוא כותב "אע"פ שה' ידע ידיעת שכל טרם זה המעשה שאברהם היה ירא ה' הנה עתה רצה לדעת זה ידיעת ניסיון".</fn></point>
−
<point><b>משמעות המילה&#160;"נִסָּה"</b> – Ralbag understands the word to refer to a literal "test".&#160; Hashem was examining Avraham in order to gauge his level of reverence and obedience.<fn>Ralbag is not consistent in explaining the root "נסה" in this manner.&#160; In <a href="Shemot20-16" data-aht="source">Shemot 20:16</a> and in one explanation of <a href="Shemot15-25" data-aht="source">Shemot 15:25</a>, he instead says that it means "lifted up or exalted", as if the word were written "נשא".</fn></point>
+
<point><b>משמעות המילה&#160;"נִסָּה"</b> – &#160;רלב"ג מבין מילה זו כמייחסת ל"ניסיון" במובן המילולי של המילה. ה' מנסה את אברהם על מנת להעריך את רמת היראה שלו ואת צייתנותו.<fn>רלב"ג אינו עקבי בהסברו את את השורש "נסה" באופן זה. ב<a href="Shemot20-16" data-aht="source">שמות כ׳:ט״ז</a> ובאחד ההסברים ל<a href="Shemot15-25" data-aht="source">שמות ט״ו:כ״ה</a>, הוא טוען כי הכוונה היא העלה או רומם, כמו היה כתוב שם "נשא".</fn></point>
−
<point><b>"עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה"</b> – Ralbag is able to explain also this verse according to its simple sense; only "now" ("עַתָּה"), after the trial, did Hashem know with certainty how God-fearing Avraham really was.<fn>One might question how it is possible that Hashem gained new understanding; does that not mean that Hashem changed?&#160; Ralbag, though, does not find this problematic. From his perspective, since Hashem had always known that Avraham's choice was a possibility, this had always been a part of His knowledge.</fn></point>
+
<point><b>"עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה"</b> – רלב"ג מסוגל להסביר גם את הפסוק הזה על דרך הפשט; רק&#160; "עתה" לאחר הניסיון, ה' ידע בבטחה כמה ירא א-לוהים אברהם באמת היה.<fn>ניתן להקשות ולשאול- כיצד אפשרי שא-לוהים מבין משהו שלא הבין קודם? האין זה אומר שא-לוהים השתנה? רלב"ג אינו רואה בעייתיות בשאלה זו. לתפיסתו, מאחר וה' תמיד ידע שבחירה זו של אברהם הינה בגדר אפשרות, ידיעה זו תמיד הייתה קיימת בו.</fn></point>
−
<point><b>Retracted promises and recycled rewards?</b> According to Ralbag, all Divine promises are implicitly dependent on the continued righteous behavior of the recipient.<fn>Ralbag here references his fuller discussion of this subject in his <multilink><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah32-8" data-aht="source">commentary on Bereshit 32:8</a><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah32-8" data-aht="source">Bereshit Beur HaParashah 32:8</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">About R. Levi b. Gershom</a></multilink>.</fn>&#160; Thus, Avraham and his descendants needed to continue to fulfill Hashem's expectations in order to merit His continued blessings.&#160; In light of this, Ralbag explains that the promise of "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" was not a lifetime guarantee, and would not have necessarily been a contradiction to the command to sacrifice Yitzchak.&#160; Similarly, the blessings following the <i>Akeidah</i> did not necessarily chart any new ground, but were merely a reaffirmation of Avraham and Yitzchak's continued merits.</point>
+
<point><b>נסיגה מהבטחות ומחזור שכר?</b> על פי רלב"ג, כל ההבטחות הא-לוהיות תלויות בהתנהגותם הטובה של המקבלים.<fn>רלב"ג כאן מאזכר את דיונו המעמיק יותר בנושא ב<a href="RalbagBereshitBeurHaParashah32-8" data-aht="source">פרשנותו לבראשית ל"ב:ח'</a>.</fn> כך, אברהם וצאצאיו צריכים להמשיך לעשות כטוב בעיני ה' על מנת שהבטחותיו יתקיימו. לאור הבנה זו, רלב"ג מסביר כי ההבטחה&#160;"כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" אינה ערבות נצחית, ולא בהכרח מנוגדת לציווי להקריב את יצחק. בדומה לכך, הברכה שלאחר העקידה לא בהכרח מחדשת משהו על ההבטחות הקודמות, אלא רק&#160;מחזקת את היות אברהם ויצחק ראויים לקבלת ההבטחות.&#160;</point>
 
<point><b>Ambiguity of "וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה"</b> – Ralbag asserts that Hashem intentionally worded His directive ambiguously<fn>Cf. <multilink><a href="BereshitRabbah56-7" data-aht="source">Bereshit Rabbah</a><a href="BereshitRabbah56-7" data-aht="source">56:7</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">About Bereshit Rabbah</a></multilink>, <multilink><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit22-1-2" data-aht="source">R. Saadia Gaon</a><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit22-1-2" data-aht="source">Commentary Bereshit 22:1-2</a><a href="RSaadiaGaonHaEmunotVeHaDeiot5-2-3" data-aht="source">HaEmunot VeHaDeiot 5:2-3</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">About R. Saadia Gaon</a></multilink>, <multilink><a href="RYonahibnJanachSeferHaRikmahGate6" data-aht="source">Ibn Janach</a><a href="RYonahibnJanachSeferHaRikmahGate6" data-aht="source">Sefer HaRikmah Gate 6</a><a href="R. Yonah ibn Janach" data-aht="parshan">About R. Yonah ibn Janach</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit22-1-26812" data-aht="source">Rashi</a><a href="RashiBereshit22-1-26812" data-aht="source">Bereshit 22:1-2, 6, 8, 12</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink>, Rashbam according to the <multilink><a href="TurLongCommentaryBereshit22-1" data-aht="source">Tur</a><a href="TurLongCommentaryBereshit22-1" data-aht="source">Long Commentary Bereshit 22:1</a><a href="R. Yaakov b. Asher (Tur)" data-aht="parshan">About R. Yaakov b. Asher</a></multilink>, <multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit22-1-212" data-aht="source">R"Y Bekhor Shor</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit22-1-212" data-aht="source">Bereshit 22:1-2, 12</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink>, Abarbanel, and <multilink><a href="MalbimBereshit22-1-2" data-aht="source">Malbim</a><a href="MalbimBereshit22-1-2" data-aht="source">Bereshit 22:1-2</a><a href="R. Meir Leibush Weiser (Malbim)" data-aht="parshan">About R. Meir Leibush Weiser</a></multilink> who all suggest that Hashem's words were ambiguous (though they differ regarding the details). While Ralbag explicitly states that Hashem intended for Avraham to misconstrue his words, according to Ibn Janach and Malbim, it is unclear if that was God's intent, or if Avraham simply erred. If so, the problem of how Hashem could command murder is easily solved (He had not), but Avraham's actions in the story no longer make sense.&#160; If Avraham misunderstood Hashem's request, how did he pass the test, and why did Hashem not correct his misconception?</fn> so that it could be understood as either to sacrifice Yitzchak as an Olah offering, or, alternatively, to bring Yitzchak along in order to sacrifice an Olah.<fn>The למ"ד of "לְעֹלָה" can be understood to mean either "as" or "for the purpose of".</fn> Since the second, less obvious, understanding is one which a person would consider only if they found the first and simpler reading to be objectionable, Hashem was testing to see if Avraham was so willing to abide by Hashem's word that he would not even contemplate following the alternative understanding.<fn>In other words, Hashem tested Avraham to see if he was willing to abide by the more obviously intended command, despite having an alternative, but more dubious, understanding to fall back upon as an excuse.</fn></point>
 
<point><b>Ambiguity of "וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה"</b> – Ralbag asserts that Hashem intentionally worded His directive ambiguously<fn>Cf. <multilink><a href="BereshitRabbah56-7" data-aht="source">Bereshit Rabbah</a><a href="BereshitRabbah56-7" data-aht="source">56:7</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">About Bereshit Rabbah</a></multilink>, <multilink><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit22-1-2" data-aht="source">R. Saadia Gaon</a><a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit22-1-2" data-aht="source">Commentary Bereshit 22:1-2</a><a href="RSaadiaGaonHaEmunotVeHaDeiot5-2-3" data-aht="source">HaEmunot VeHaDeiot 5:2-3</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">About R. Saadia Gaon</a></multilink>, <multilink><a href="RYonahibnJanachSeferHaRikmahGate6" data-aht="source">Ibn Janach</a><a href="RYonahibnJanachSeferHaRikmahGate6" data-aht="source">Sefer HaRikmah Gate 6</a><a href="R. Yonah ibn Janach" data-aht="parshan">About R. Yonah ibn Janach</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit22-1-26812" data-aht="source">Rashi</a><a href="RashiBereshit22-1-26812" data-aht="source">Bereshit 22:1-2, 6, 8, 12</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink>, Rashbam according to the <multilink><a href="TurLongCommentaryBereshit22-1" data-aht="source">Tur</a><a href="TurLongCommentaryBereshit22-1" data-aht="source">Long Commentary Bereshit 22:1</a><a href="R. Yaakov b. Asher (Tur)" data-aht="parshan">About R. Yaakov b. Asher</a></multilink>, <multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit22-1-212" data-aht="source">R"Y Bekhor Shor</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit22-1-212" data-aht="source">Bereshit 22:1-2, 12</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink>, Abarbanel, and <multilink><a href="MalbimBereshit22-1-2" data-aht="source">Malbim</a><a href="MalbimBereshit22-1-2" data-aht="source">Bereshit 22:1-2</a><a href="R. Meir Leibush Weiser (Malbim)" data-aht="parshan">About R. Meir Leibush Weiser</a></multilink> who all suggest that Hashem's words were ambiguous (though they differ regarding the details). While Ralbag explicitly states that Hashem intended for Avraham to misconstrue his words, according to Ibn Janach and Malbim, it is unclear if that was God's intent, or if Avraham simply erred. If so, the problem of how Hashem could command murder is easily solved (He had not), but Avraham's actions in the story no longer make sense.&#160; If Avraham misunderstood Hashem's request, how did he pass the test, and why did Hashem not correct his misconception?</fn> so that it could be understood as either to sacrifice Yitzchak as an Olah offering, or, alternatively, to bring Yitzchak along in order to sacrifice an Olah.<fn>The למ"ד of "לְעֹלָה" can be understood to mean either "as" or "for the purpose of".</fn> Since the second, less obvious, understanding is one which a person would consider only if they found the first and simpler reading to be objectionable, Hashem was testing to see if Avraham was so willing to abide by Hashem's word that he would not even contemplate following the alternative understanding.<fn>In other words, Hashem tested Avraham to see if he was willing to abide by the more obviously intended command, despite having an alternative, but more dubious, understanding to fall back upon as an excuse.</fn></point>
 
<point><b>Avraham's emotions</b> – Ralbag presents an Avraham whose love for Hashem and desire to obey Him was so strong that all else paled in comparison, enabling him to be at ease even with sacrificing a beloved son.<fn>He points out that one who is able to cleave to Hashem in the manner of Avraham will never miss other worldly benefits, because the good achieved through clinging to Hashem and following in His path far surpasses all else.&#160; This idea has been used to understand the theological problem posed by the suffering of the righteous.&#160; The truly righteous never suffer, since the benefits gained by their love of Hashem are so great that all else is as if nothing. See <a href="Philosophy:Theodicy – צדיק ורע לו" data-aht="page">Theodicy – צדיק ורע לו</a> for more.</fn>&#160; Avraham's eagerness to comply with Hashem's words is demonstrated by his rising early to do God's bidding and his refraining from questioning the Divine command.<fn>Ralbag points out that Avraham did not even question Hashem's previous promises that Yitzchak would carry on Avraham's line.&#160; See above that Ralbag suggests that Avraham recognized that Hashem's promises are always contingent on continued merit, and therefore it is always possible that they might no longer be deserved.</fn> Ralbag further claims that the fact that Avraham achieved prophecy while awake proves that, even in the moment of the actual slaughter, he was neither anxious nor sad about the act.<fn>Otherwise, he would not have been in a state fit for prophecy. Ralbag (following <multilink><a href="BavliShabbat30b" data-aht="source">Bavli Shabbat 30b</a><a href="BavliShabbat30b" data-aht="source">Shabbat 30b</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>) points to Elisha's request, "וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד י"י" (Melakhim II 3:15) as proof that distress prevents one from receiving prophecy.</fn></point>
 
<point><b>Avraham's emotions</b> – Ralbag presents an Avraham whose love for Hashem and desire to obey Him was so strong that all else paled in comparison, enabling him to be at ease even with sacrificing a beloved son.<fn>He points out that one who is able to cleave to Hashem in the manner of Avraham will never miss other worldly benefits, because the good achieved through clinging to Hashem and following in His path far surpasses all else.&#160; This idea has been used to understand the theological problem posed by the suffering of the righteous.&#160; The truly righteous never suffer, since the benefits gained by their love of Hashem are so great that all else is as if nothing. See <a href="Philosophy:Theodicy – צדיק ורע לו" data-aht="page">Theodicy – צדיק ורע לו</a> for more.</fn>&#160; Avraham's eagerness to comply with Hashem's words is demonstrated by his rising early to do God's bidding and his refraining from questioning the Divine command.<fn>Ralbag points out that Avraham did not even question Hashem's previous promises that Yitzchak would carry on Avraham's line.&#160; See above that Ralbag suggests that Avraham recognized that Hashem's promises are always contingent on continued merit, and therefore it is always possible that they might no longer be deserved.</fn> Ralbag further claims that the fact that Avraham achieved prophecy while awake proves that, even in the moment of the actual slaughter, he was neither anxious nor sad about the act.<fn>Otherwise, he would not have been in a state fit for prophecy. Ralbag (following <multilink><a href="BavliShabbat30b" data-aht="source">Bavli Shabbat 30b</a><a href="BavliShabbat30b" data-aht="source">Shabbat 30b</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>) points to Elisha's request, "וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד י"י" (Melakhim II 3:15) as proof that distress prevents one from receiving prophecy.</fn></point>

Version as of 00:15, 24 June 2019

Fatal 38: Unescaped '<' not allowed in attributes values
15: <mekorot><multilink><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source"><multilink data-aht="<a href=&quot;RalbagBereshitBeurHaMilot22-1&quot; data-aht=&quot;source&quot;>בראשית ביאור המילות כ״ב:א׳-י״א</a><a href=&quot;RalbagBereshitBeurHaParashah22-1-57-810-13&quot; data-aht=&quot;source&quot;>בראשית ביאור הפרשה כ״ב: א׳-ה׳, ז׳-ח׳, י׳-י״ג</a><a href=&quot;RalbagBereshitBeurHaParashah32-8&quot; data-aht=&quot;source&quot;>בראשית ביאור הפרשה ל״ב:ח׳</a><a href=&quot;RalbagBereshitToalot22&quot; data-aht=&quot;source&quot;>בראשית תועלות כ״ב</a><a href=&quot;R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)&quot; data-aht=&quot;parshan&quot;>אודות ר' לוי בן גרשום</a>"></multilink></a><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source">Bereshit Beur HaMilot 22:1</a><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah22-1-57-810-13" data-aht="source">Bereshit Beur HaParashah 22:1-5, 7-8, 10-13</a><a href="RalbagBereshitToalot22" data-aht="source">Bereshit Toalot 22</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">About R. Levi b. Gershom</a></multilink></mekorot>
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Purpose_of_Akeidat_Yitzchak/2/he&oldid=54276&useskin=vector"