Difference between revisions of "Purpose of Akeidat Yitzchak/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
||
| Line 28: | Line 28: | ||
<p>החוויה נועדה להעניש את אברהם על הברית שכרת עם הפלישתים.</p> | <p>החוויה נועדה להעניש את אברהם על הברית שכרת עם הפלישתים.</p> | ||
<mekorot><multilink><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source"><multilink data-aht="<a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">בראשית כ״ב:א׳</a><a href="RashbamBereshit22-12" data-aht="source">בראשית כ״ב:י״ב</a><a href="RashbamShemot16-4" data-aht="source">שמות ט״ז:ד׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a>"></multilink></a><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">Bereshit 22:1</a><a href="RashbamBereshit22-12" data-aht="source">Bereshit 22:12</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Meir</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source"><multilink data-aht="<a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">בראשית כ״ב:א׳</a><a href="RashbamBereshit22-12" data-aht="source">בראשית כ״ב:י״ב</a><a href="RashbamShemot16-4" data-aht="source">שמות ט״ז:ד׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a>"></multilink></a><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">Bereshit 22:1</a><a href="RashbamBereshit22-12" data-aht="source">Bereshit 22:12</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Meir</a></multilink></mekorot> | ||
| − | <point><b>"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"</b> – על פי רשב"ם, המילים הללו נועדו לחבר בין הפרשה שלנו לפרשה הקודמת לה, ומהוות אחת משתי דרכים בהן התורה מחברת בין פרשיות.<fn>לטענתו, כל הביטוי "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" מופיע בכל פעם שישנו קשר בין הפרשיות. לדוגמא, פתיחה דומה בבראשית ט"ו קושרת את הרגעת אברהם "אַל תִּירָא אַבְרָם", למלחמה נגד ארבעת המלכים שתוארה בפרק הקודם.</fn> אם כן, הפתיחה רומזת כי הברית אותה כרת אברהם עם אבימלך הינה הגורם לציווי להקריב את יצחק. ה' כעס על אברהם על כך שהגיע להסכם שלום עם הפלישתים כיוון שאדמת הפלישתים מהווה חלק מהבטחתו לאברהם, ולכן האיסור "לֹא תְחַיֶּה כׇּל נְשָׁמָה" חל גם עליהם.</point> | + | <point><b>"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"</b> – על פי רשב"ם, המילים הללו נועדו לחבר בין הפרשה שלנו לפרשה הקודמת לה, ומהוות אחת משתי דרכים בהן התורה מחברת בין פרשיות.<fn>לטענתו, כל הביטוי "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" מופיע בכל פעם שישנו קשר בין הפרשיות. לדוגמא, פתיחה דומה בבראשית ט"ו קושרת את הרגעת אברהם "אַל תִּירָא אַבְרָם", למלחמה נגד ארבעת המלכים שתוארה בפרק הקודם.</fn> אם כן, הפתיחה רומזת כי הברית אותה כרת אברהם עם אבימלך הינה הגורם לציווי להקריב את יצחק.<fn>ראו י. בן-נון, "עקידת יצחק: עונש או ניסיון" ב"פרקי האבות : עיונים בפרשיות האבות בספר בראשית", (ירושלים, תשס"ג): 100-119, אשר מצביע על קשרים נוספים רבים בין סיפורי אבימלך לבין העקידה:<br/> |
| + | <ul> | ||
| + | <li> בבראשית כ' כתוב "<b>וַיַּשְׁכֵּם </b>אֲבִימֶלֶךְ <b>בַּבֹּקֶר</b>", ובבראשית כ"ב:ג' "<b>וַיַּשְׁכֵּם</b> אַבְרָהָם <b>בַּבֹּקֶר</b>."</li> | ||
| + | <li>  אבימלך שואל את אברהם "מָה רָאִיתָ כִּי <b>עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה</b>", ומאוחר יותר מלאך אומר לאברהם, "יַעַן אֲשֶׁר <b>עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה</b>".</li> | ||
| + | <li>  ה' אומר לאבימלך "<b>גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי</b> כִּי בְתׇם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת<b> וָאֶחְשֹׂךְ</b> גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לי." ה' משתמש בניסוח דומה כאשר הוא מדבר אל אברהם "כִּי <b>עַתָּה יָדַעְתִּי </b>כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא <b>חָשַׂכְתָּ </b>אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי".</li> | ||
| + | <li>כאשר הוא נמצא בשטח הפלישטים, אברהם מרגיש מחסור ב"<b>יִרְאַת אֱלֹהִים</b>" ולאחר העקידה ה' אומר לו "כִּי <b>יְרֵא אֱלֹהִים</b> אַתָּה".</li> | ||
| + | </ul></fn> ה' כעס על אברהם על כך שהגיע להסכם שלום עם הפלישתים כיוון שאדמת הפלישתים מהווה חלק מהבטחתו לאברהם, ולכן האיסור "לֹא תְחַיֶּה כׇּל נְשָׁמָה" חל גם עליהם.</point> | ||
<point><b>משמעות המילה "נִסָּה"</b> – על פי רשב"ם, למילה "נסה" בהקשר זה משמעות הדומה ל"לצער" או "להרגיז" ולא "לבחון".<fn>כהוכחה לכך, רשב"ם נותן דוגמאות נוספות למקומות בתנ"ך בהם השורש נסה קשור בעייפות ובסכסוכים. ב<a href="Iyyov4-2" data-aht="source">איוב ד׳:ב׳</a> כתוב: "הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה", וב<a href="Shemot17-7" data-aht="source">שמות י״ז:ז׳</a>: "עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת י"י"</fn> מאחר וההסכמים אליהם הגיע אברהם עם הפלשיתים מנוגדות לרצון ה', ה' העניש את אברהם בכך שציווה אותו להקריב את בנו. רשב"ם מציג את הניסיון כעונש "מידה כנגד מידה", בכך שה' כמו אומר: "אתה הבעת גאווה בבן שלך, בכך שכרתת ברית בינו לבין צאצאי אבימלך, ועכשיו תקריב אותו ותראה מה יהיה על הברית שלך!"<fn>ב<a href="http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/netzabim/BenArzi.pdf">מבט חדש על העקידה</a>, חגי בן ארצי מרחיב בדבר גישת הרשב"ם, ומציע כי בכך שכרת את הברית ואת השבועה עם אבימלך, אברהם ביטל את הבטחות ה"אדמה" וה"זרע" שהבטיח לו ה'. לכן, ה' דרש שזרע זה, כלומר, יצחק, יוחזר אליו. ראו גם ר' יעקב מדן "כי קרוב אליך" (תל אביב, תשע"ד): 139-140, אשר מספק הסבר דומה.</fn></point> | <point><b>משמעות המילה "נִסָּה"</b> – על פי רשב"ם, למילה "נסה" בהקשר זה משמעות הדומה ל"לצער" או "להרגיז" ולא "לבחון".<fn>כהוכחה לכך, רשב"ם נותן דוגמאות נוספות למקומות בתנ"ך בהם השורש נסה קשור בעייפות ובסכסוכים. ב<a href="Iyyov4-2" data-aht="source">איוב ד׳:ב׳</a> כתוב: "הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה", וב<a href="Shemot17-7" data-aht="source">שמות י״ז:ז׳</a>: "עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת י"י"</fn> מאחר וההסכמים אליהם הגיע אברהם עם הפלשיתים מנוגדות לרצון ה', ה' העניש את אברהם בכך שציווה אותו להקריב את בנו. רשב"ם מציג את הניסיון כעונש "מידה כנגד מידה", בכך שה' כמו אומר: "אתה הבעת גאווה בבן שלך, בכך שכרתת ברית בינו לבין צאצאי אבימלך, ועכשיו תקריב אותו ותראה מה יהיה על הברית שלך!"<fn>ב<a href="http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/netzabim/BenArzi.pdf">מבט חדש על העקידה</a>, חגי בן ארצי מרחיב בדבר גישת הרשב"ם, ומציע כי בכך שכרת את הברית ואת השבועה עם אבימלך, אברהם ביטל את הבטחות ה"אדמה" וה"זרע" שהבטיח לו ה'. לכן, ה' דרש שזרע זה, כלומר, יצחק, יוחזר אליו. ראו גם ר' יעקב מדן "כי קרוב אליך" (תל אביב, תשע"ד): 139-140, אשר מספק הסבר דומה.</fn></point> | ||
<point><b>העקידה אינה פסגת הקריירה של אברהם</b> – בעוד רלב"ג מאתגר את התפיסה המסורתית של ה' כיודע כל, רשב"ם שוחט פרה קדושה אחרת. הוא מאתגר את ההנחה הרווחת<fn>ראו רס"ג בהמשך אשר מציין כי העקידה הגיעה לאחר שעבר את כל הניסיונות הקודמים בהצטיינות.</fn> כי העקדה היתה גולת הכותרת של הקריירה של אברהם, ומציע כי למעשה היתה זו רק פציעה עצמית לה גרם בכך שהתנהל באופן שגוי.<fn>לאירועים נוספים בהם הפרשנים חלוקים באשר להערכתם את התנהלות האבות, ראו <a href="Endangering Sarai in Egypt" data-aht="page">סיכון שרי במצרים</a>, <a href="Sarah's Treatment of Hagar" data-aht="page">התייחסותה של שרה להגר</a>, <a href="Yaakov's Taking of the Blessing" data-aht="page">לקיחת הבכורה על ידי יעקב</a>, <a href="Rachel's Stealing of the Terafim" data-aht="page">גניבת התרפים על ידי רחל</a>, ו<a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">אבות ומצוות</a></fn></point> | <point><b>העקידה אינה פסגת הקריירה של אברהם</b> – בעוד רלב"ג מאתגר את התפיסה המסורתית של ה' כיודע כל, רשב"ם שוחט פרה קדושה אחרת. הוא מאתגר את ההנחה הרווחת<fn>ראו רס"ג בהמשך אשר מציין כי העקידה הגיעה לאחר שעבר את כל הניסיונות הקודמים בהצטיינות.</fn> כי העקדה היתה גולת הכותרת של הקריירה של אברהם, ומציע כי למעשה היתה זו רק פציעה עצמית לה גרם בכך שהתנהל באופן שגוי.<fn>לאירועים נוספים בהם הפרשנים חלוקים באשר להערכתם את התנהלות האבות, ראו <a href="Endangering Sarai in Egypt" data-aht="page">סיכון שרי במצרים</a>, <a href="Sarah's Treatment of Hagar" data-aht="page">התייחסותה של שרה להגר</a>, <a href="Yaakov's Taking of the Blessing" data-aht="page">לקיחת הבכורה על ידי יעקב</a>, <a href="Rachel's Stealing of the Terafim" data-aht="page">גניבת התרפים על ידי רחל</a>, ו<a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">אבות ומצוות</a></fn></point> | ||
Version as of 05:32, 24 June 2019
Fatal 38: Unescaped '<' not allowed in attributes values
15: <mekorot><multilink><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source"><multilink data-aht="<a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source">בראשית ביאור המילות כ״ב:א׳-י״א</a><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah22-1-57-810-13" data-aht="source">בראשית ביאור הפרשה כ״ב: א׳-ה׳, ז׳-ח׳, י׳-י״ג</a><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah32-8" data-aht="source">בראשית ביאור הפרשה ל״ב:ח׳</a><a href="RalbagBereshitToalot22" data-aht="source">בראשית תועלות כ״ב</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a>"></multilink></a><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source">Bereshit Beur HaMilot 22:1</a><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah22-1-57-810-13" data-aht="source">Bereshit Beur HaParashah 22:1-5, 7-8, 10-13</a><a href="RalbagBereshitToalot22" data-aht="source">Bereshit Toalot 22</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">About R. Levi b. Gershom</a></multilink></mekorot>