Difference between revisions of "Purpose of Akeidat Yitzchak/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
||
| Line 31: | Line 31: | ||
<point><b>משמעות המילה "נִסָּה"</b> – על פי רשב"ם, למילה "נסה" בהקשר זה משמעות הדומה ל"לצער" או "להרגיז" ולא "לבחון".<fn>כהוכחה לכך, רשב"ם נותן דוגמאות נוספות למקומות בתנ"ך בהם השורש נסה קשור בעייפות ובסכסוכים. ב<a href="Iyyov4-2" data-aht="source">איוב ד׳:ב׳</a> כתוב: "הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה", וב<a href="Shemot17-7" data-aht="source">שמות י״ז:ז׳</a>: "עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת י"י"</fn> מאחר וההסכמים אליהם הגיע אברהם עם הפלשיתים מנוגדות לרצון ה', ה' העניש את אברהם בכך שציווה אותו להקריב את בנו. רשב"ם מציג את הניסיון כעונש "מידה כנגד מידה", בכך שה' כמו אומר: "אתה הבעת גאווה בבן שלך, בכך שכרתת ברית בינו לבין צאצאי אבימלך, ועכשיו תקריב אותו ותראה מה יהיה על הברית שלך!"<fn>ב<a href="http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/netzabim/BenArzi.pdf">מבט חדש על העקידה</a>, חגי בן ארצי מרחיב בדבר גישת הרשב"ם, ומציע כי בכך שכרת את הברית ואת השבועה עם אבימלך, אברהם ביטל את הבטחות ה"אדמה" וה"זרע" שהבטיח לו ה'. לכן, ה' דרש שזרע זה, כלומר, יצחק, יוחזר אליו. ראו גם ר' יעקב מדן "כי קרוב אליך" (תל אביב, תשע"ד): 139-140, אשר מספק הסבר דומה.</fn></point> | <point><b>משמעות המילה "נִסָּה"</b> – על פי רשב"ם, למילה "נסה" בהקשר זה משמעות הדומה ל"לצער" או "להרגיז" ולא "לבחון".<fn>כהוכחה לכך, רשב"ם נותן דוגמאות נוספות למקומות בתנ"ך בהם השורש נסה קשור בעייפות ובסכסוכים. ב<a href="Iyyov4-2" data-aht="source">איוב ד׳:ב׳</a> כתוב: "הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה", וב<a href="Shemot17-7" data-aht="source">שמות י״ז:ז׳</a>: "עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת י"י"</fn> מאחר וההסכמים אליהם הגיע אברהם עם הפלשיתים מנוגדות לרצון ה', ה' העניש את אברהם בכך שציווה אותו להקריב את בנו. רשב"ם מציג את הניסיון כעונש "מידה כנגד מידה", בכך שה' כמו אומר: "אתה הבעת גאווה בבן שלך, בכך שכרתת ברית בינו לבין צאצאי אבימלך, ועכשיו תקריב אותו ותראה מה יהיה על הברית שלך!"<fn>ב<a href="http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/netzabim/BenArzi.pdf">מבט חדש על העקידה</a>, חגי בן ארצי מרחיב בדבר גישת הרשב"ם, ומציע כי בכך שכרת את הברית ואת השבועה עם אבימלך, אברהם ביטל את הבטחות ה"אדמה" וה"זרע" שהבטיח לו ה'. לכן, ה' דרש שזרע זה, כלומר, יצחק, יוחזר אליו. ראו גם ר' יעקב מדן "כי קרוב אליך" (תל אביב, תשע"ד): 139-140, אשר מספק הסבר דומה.</fn></point> | ||
<point><b>העקידה אינה פסגת הקריירה של אברהם</b> – בעוד רלב"ג מאתגר את התפיסה המסורתית של ה' כיודע כל, רשב"ם שוחט פרה קדושה אחרת. הוא מאתגר את ההנחה הרווחת<fn>ראו רס"ג בהמשך אשר מציין כי העקידה הגיעה לאחר שעבר את כל הניסיונות הקודמים בהצטיינות.</fn> כי העקדה היתה גולת הכותרת של הקריירה של אברהם, ומציע כי למעשה היתה זו רק פציעה עצמית לה גרם בכך שהתנהל באופן שגוי.<fn>לאירועים נוספים בהם הפרשנים חלוקים באשר להערכתם את התנהלות האבות, ראו <a href="Endangering Sarai in Egypt" data-aht="page">סיכון שרי במצרים</a>, <a href="Sarah's Treatment of Hagar" data-aht="page">התייחסותה של שרה להגר</a>, <a href="Yaakov's Taking of the Blessing" data-aht="page">לקיחת הבכורה על ידי יעקב</a>, <a href="Rachel's Stealing of the Terafim" data-aht="page">גניבת התרפים על ידי רחל</a>, ו<a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">אבות ומצוות</a></fn></point> | <point><b>העקידה אינה פסגת הקריירה של אברהם</b> – בעוד רלב"ג מאתגר את התפיסה המסורתית של ה' כיודע כל, רשב"ם שוחט פרה קדושה אחרת. הוא מאתגר את ההנחה הרווחת<fn>ראו רס"ג בהמשך אשר מציין כי העקידה הגיעה לאחר שעבר את כל הניסיונות הקודמים בהצטיינות.</fn> כי העקדה היתה גולת הכותרת של הקריירה של אברהם, ומציע כי למעשה היתה זו רק פציעה עצמית לה גרם בכך שהתנהל באופן שגוי.<fn>לאירועים נוספים בהם הפרשנים חלוקים באשר להערכתם את התנהלות האבות, ראו <a href="Endangering Sarai in Egypt" data-aht="page">סיכון שרי במצרים</a>, <a href="Sarah's Treatment of Hagar" data-aht="page">התייחסותה של שרה להגר</a>, <a href="Yaakov's Taking of the Blessing" data-aht="page">לקיחת הבכורה על ידי יעקב</a>, <a href="Rachel's Stealing of the Terafim" data-aht="page">גניבת התרפים על ידי רחל</a>, ו<a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">אבות ומצוות</a></fn></point> | ||
| − | <point><b>האם ה' ידע?</b> | + | <point><b>האם ה' ידע?</b> על פי רשב"ם, הסיפור אינו ניסיון כלל, ולכן כל השאלות כגון, מדוע ה' צריך לנסות מישהו על מנת לדעת כיצד ינהג, נעשות ללא רלוונטיות.</point> |
<point><b>Avraham rewarded</b> – The fact that Avraham is rewarded and deemed to be "God-fearing" at the end of the experience is hard to reconcile with the view that the whole ordeal was a punishment. However, it is possible to suggest<fn>Rashbam, however, does not say this.</fn> that the <i>Akeidah</i> served not only as a punishment for Avraham, but also as an opportunity for him to correct his mistakes.<fn>R"Y Medan (see above note) suggests that Hashem's forgiveness of Avraham on Mt. Moriah points to the future role of the altar to be built there – atonement for sin and Hashem's granting of mercy rather than justice.</fn>  If the pact with Avimelekh demonstrated a lack of obedience to Hashem's will, Avraham's utter submission during the <i>Akeidah</i> proved that he was once again God-fearing and, thus, deserving of reward.<fn>H. Ben-Artzi (see note above) explains that with Avraham's obeisance to Hashem's directive, Hashem was able to renew the covenants that had been nullified.  He thus blessed him once again with seed and conquest.  Ben-Artzi suggests that it is Yitzchak who serves to totally correct his father's deeds when he insists on living and working specifically on Philistine land, despite their attempts to chase him away.</fn></point> | <point><b>Avraham rewarded</b> – The fact that Avraham is rewarded and deemed to be "God-fearing" at the end of the experience is hard to reconcile with the view that the whole ordeal was a punishment. However, it is possible to suggest<fn>Rashbam, however, does not say this.</fn> that the <i>Akeidah</i> served not only as a punishment for Avraham, but also as an opportunity for him to correct his mistakes.<fn>R"Y Medan (see above note) suggests that Hashem's forgiveness of Avraham on Mt. Moriah points to the future role of the altar to be built there – atonement for sin and Hashem's granting of mercy rather than justice.</fn>  If the pact with Avimelekh demonstrated a lack of obedience to Hashem's will, Avraham's utter submission during the <i>Akeidah</i> proved that he was once again God-fearing and, thus, deserving of reward.<fn>H. Ben-Artzi (see note above) explains that with Avraham's obeisance to Hashem's directive, Hashem was able to renew the covenants that had been nullified.  He thus blessed him once again with seed and conquest.  Ben-Artzi suggests that it is Yitzchak who serves to totally correct his father's deeds when he insists on living and working specifically on Philistine land, despite their attempts to chase him away.</fn></point> | ||
<point><b>"כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה"</b> – According to this approach,<fn>Rashbam himself does not say this but rather understands the verse to mean that, after the event, Avraham's fear of God became public knowledge, apparent to the entire world.  It was not Hashem who gained new knowledge, but rather the public.</fn> Hashem might be speaking of His own knowledge. Earlier, in his interactions with the Philistines, Avraham had not acted in a God-fearing manner, but now, Avraham's obedience is recognized by Hashem.<fn>This approach would understand the words of the verse as if they were reversed, reading it as "כִּי <b>יָדַעְתִּי כִּי עַתָּה</b> יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה".</fn> This avoids the philosophical conundrum of Hashem's omniscience, since according to this reading, Hashem did not lack knowledge which was then supplied, but rather Avraham lacked fear of God which he then acquired.</point> | <point><b>"כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה"</b> – According to this approach,<fn>Rashbam himself does not say this but rather understands the verse to mean that, after the event, Avraham's fear of God became public knowledge, apparent to the entire world.  It was not Hashem who gained new knowledge, but rather the public.</fn> Hashem might be speaking of His own knowledge. Earlier, in his interactions with the Philistines, Avraham had not acted in a God-fearing manner, but now, Avraham's obedience is recognized by Hashem.<fn>This approach would understand the words of the verse as if they were reversed, reading it as "כִּי <b>יָדַעְתִּי כִּי עַתָּה</b> יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה".</fn> This avoids the philosophical conundrum of Hashem's omniscience, since according to this reading, Hashem did not lack knowledge which was then supplied, but rather Avraham lacked fear of God which he then acquired.</point> | ||
Version as of 04:16, 24 June 2019
Fatal 38: Unescaped '<' not allowed in attributes values
15: <mekorot><multilink><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source"><multilink data-aht="<a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source">בראשית ביאור המילות כ״ב:א׳-י״א</a><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah22-1-57-810-13" data-aht="source">בראשית ביאור הפרשה כ״ב: א׳-ה׳, ז׳-ח׳, י׳-י״ג</a><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah32-8" data-aht="source">בראשית ביאור הפרשה ל״ב:ח׳</a><a href="RalbagBereshitToalot22" data-aht="source">בראשית תועלות כ״ב</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a>"></multilink></a><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source">Bereshit Beur HaMilot 22:1</a><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah22-1-57-810-13" data-aht="source">Bereshit Beur HaParashah 22:1-5, 7-8, 10-13</a><a href="RalbagBereshitToalot22" data-aht="source">Bereshit Toalot 22</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">About R. Levi b. Gershom</a></multilink></mekorot>