Difference between revisions of "Purpose of Akeidat Yitzchak/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 20: Line 20:
 
<point><b>העמימות בביטוי "וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה"</b> – &#160;רלב"ג טוען כי ה' ניסח את ציוויו לאברהם באופן עמום בכוונה תחילה,<fn>לעומתו, ראו <a href="BereshitRabbah56-7" data-aht="source">בראשית רבה</a>, <a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit22-1-2" data-aht="source">רס"ג</a>, <a href="RYonahibnJanachSeferHaRikmahGate6" data-aht="source">אבן ג'נאח</a>, <a href="RashiBereshit22-1-26812" data-aht="source">רש״י</a>, רשב"ם על פי <a href="TurLongCommentaryBereshit22-1" data-aht="source">הטור</a>, <a href="RYosefBekhorShorBereshit22-1-212" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a>, אברבנאל, ו<a href="MalbimBereshit22-1-2" data-aht="source">מלבי״ם</a> אשר טוענים כי הניסוח לציווי עמום (אולם הם נבדלים בפרטים). בעוד רלב"ג אומר במפורש כי ה' התכוון שאברהם יפרש את דבריו שלא כהלכה, על פי אבן ג'נאח ומלבי"ם, לא ברור האם זו הייתה כוונת ה', או שאברהם פשוט טעה. אם כן, הבעיה המוסריות של כיצד ה' יכול לצוות על רצח נפתרת בקלות (ה' לא ציווה לרצוח), אך מעשיו של אברהם בסיפור נדמים לחסרי היגיון. אם אברהם הבין שלא כהלכה את הציווי, איך הוא עבר את המבחן, ומדוע ה' לא תיקן אותו?</fn>&#160;כך שניתן יהיה להסיק מדבריו שעל אברהם להקריב את יצחק, או לחלופין, שעליו להביא עמו את יצחק להקרבת העולה.<fn>האות למ"ד במילה&#160;"לְעֹלָה" יכולה להיות מובנת או כ"כמו" או כ"למטרת".</fn> מאחר והקריאה השנייה הרבה פחות מובנת מתוך פשט הדברים, יש להניח כי אברהם יבין את הציווי כך רק במידה ויש לו התנגדות לקריאה הראשונה. מכאן ניתן להבין כי הניסוח עצמו הווה ניסיון לאברהם, ושה' בדק כאן אם אברהם ישקול לעקוב אחר הבנה של דבר ה'.<fn>במילים אחרות, ה' ניסה את אברהם על מנת לראות האם הוא יקיים את הצו בהבנה&#160;הפשוטה שלו, למרות שיכל להשתמש&#160;ההבנה חלופית, אך מפוקפקת יותר, לכוונת ה', על מנת לתרץ את מעשיו.</fn></point>
 
<point><b>העמימות בביטוי "וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה"</b> – &#160;רלב"ג טוען כי ה' ניסח את ציוויו לאברהם באופן עמום בכוונה תחילה,<fn>לעומתו, ראו <a href="BereshitRabbah56-7" data-aht="source">בראשית רבה</a>, <a href="RSaadiaGaonCommentaryBereshit22-1-2" data-aht="source">רס"ג</a>, <a href="RYonahibnJanachSeferHaRikmahGate6" data-aht="source">אבן ג'נאח</a>, <a href="RashiBereshit22-1-26812" data-aht="source">רש״י</a>, רשב"ם על פי <a href="TurLongCommentaryBereshit22-1" data-aht="source">הטור</a>, <a href="RYosefBekhorShorBereshit22-1-212" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a>, אברבנאל, ו<a href="MalbimBereshit22-1-2" data-aht="source">מלבי״ם</a> אשר טוענים כי הניסוח לציווי עמום (אולם הם נבדלים בפרטים). בעוד רלב"ג אומר במפורש כי ה' התכוון שאברהם יפרש את דבריו שלא כהלכה, על פי אבן ג'נאח ומלבי"ם, לא ברור האם זו הייתה כוונת ה', או שאברהם פשוט טעה. אם כן, הבעיה המוסריות של כיצד ה' יכול לצוות על רצח נפתרת בקלות (ה' לא ציווה לרצוח), אך מעשיו של אברהם בסיפור נדמים לחסרי היגיון. אם אברהם הבין שלא כהלכה את הציווי, איך הוא עבר את המבחן, ומדוע ה' לא תיקן אותו?</fn>&#160;כך שניתן יהיה להסיק מדבריו שעל אברהם להקריב את יצחק, או לחלופין, שעליו להביא עמו את יצחק להקרבת העולה.<fn>האות למ"ד במילה&#160;"לְעֹלָה" יכולה להיות מובנת או כ"כמו" או כ"למטרת".</fn> מאחר והקריאה השנייה הרבה פחות מובנת מתוך פשט הדברים, יש להניח כי אברהם יבין את הציווי כך רק במידה ויש לו התנגדות לקריאה הראשונה. מכאן ניתן להבין כי הניסוח עצמו הווה ניסיון לאברהם, ושה' בדק כאן אם אברהם ישקול לעקוב אחר הבנה של דבר ה'.<fn>במילים אחרות, ה' ניסה את אברהם על מנת לראות האם הוא יקיים את הצו בהבנה&#160;הפשוטה שלו, למרות שיכל להשתמש&#160;ההבנה חלופית, אך מפוקפקת יותר, לכוונת ה', על מנת לתרץ את מעשיו.</fn></point>
 
<point><b>תחושותיו של אברהם</b> – רלב"ג מציג דמות של אברהם אשר אהבתו הגדולה לה' ורצונו העז לציית לו, כה חזקים שכל דבר אחר&#160;מתגמד בהשוואה, כך שיכל להיות נינוח אפילו בעת הקרבת בנו האהוב.<fn>הוא מציין כי אדם המסוגל לדבוק בה' כפי שאברהם דבק בו, לעולם לא יחסר הטבות ארציות נוספות, זאת משום שהדבקות בא-ל וההליכה בדרכו, נעלות בהרבה על כל דבר אחר. נעשה שימוש רב ברעיון זה על מנת לפתור את הבעיה התיאולוגית של "צדיק ורע לו". אדם שבאמת צדיק לעולם לא סובל, מאחר וההטבות של אהבת ה' נעלות כל כך, שכל דבר אחר מתגמד לעומתן. להרחבה ראו <a href="Philosophy:Theodicy – צדיק ורע לו" data-aht="page">צדיק ורע לו&#160;–&#160;תאודיציה</a>.</fn> הלהט בו אברהם ציית לדבר ה' מתבטא בעובדה שקם מוקדם בבוקר על מנת לעשות את דבר ה', ובכך שנמנע מכל הטלת ספק בציווי הא-לוהי.<fn>רלב"ג מציין כי אברהם אפילו לא שאל את א-לוהים בדבר הבטחתו הקודמת כי יצחק ימשיך את שושלתו של אברהם. ראו לעיל את הצעתו של רלב"ג כי אברהם הבין שהבטחותיו של ה' תמיד מותנות בהתנהגות ראויה מתמשכת, ושלכן תמיד אפשרי כי הוא יפסיק להיות ראוי להם.</fn> רלב"ג מוסיף וטוען כי העובדה שאברהם קיבל נבואה בעת היותו ער, מוכיחה כי, אפילו בשעת העקידה עצמה, הוא לא היה חרד ולא היה עצוב.&#160;&#160;<fn>אחרת, הוא לא היה במצב נפשי כשיר לקבלת נבואה. רלב"ג (בעקבות <a href="BavliShabbat30b" data-aht="source">בבלי שבת ל' ב'</a>) מאזכר את בקשתו של אלישע ("וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד י"י" מלכים ב' ג':ט"ו) כהוכחה לכך שחרדה מונעת קבלת נבואה.</fn></point>
 
<point><b>תחושותיו של אברהם</b> – רלב"ג מציג דמות של אברהם אשר אהבתו הגדולה לה' ורצונו העז לציית לו, כה חזקים שכל דבר אחר&#160;מתגמד בהשוואה, כך שיכל להיות נינוח אפילו בעת הקרבת בנו האהוב.<fn>הוא מציין כי אדם המסוגל לדבוק בה' כפי שאברהם דבק בו, לעולם לא יחסר הטבות ארציות נוספות, זאת משום שהדבקות בא-ל וההליכה בדרכו, נעלות בהרבה על כל דבר אחר. נעשה שימוש רב ברעיון זה על מנת לפתור את הבעיה התיאולוגית של "צדיק ורע לו". אדם שבאמת צדיק לעולם לא סובל, מאחר וההטבות של אהבת ה' נעלות כל כך, שכל דבר אחר מתגמד לעומתן. להרחבה ראו <a href="Philosophy:Theodicy – צדיק ורע לו" data-aht="page">צדיק ורע לו&#160;–&#160;תאודיציה</a>.</fn> הלהט בו אברהם ציית לדבר ה' מתבטא בעובדה שקם מוקדם בבוקר על מנת לעשות את דבר ה', ובכך שנמנע מכל הטלת ספק בציווי הא-לוהי.<fn>רלב"ג מציין כי אברהם אפילו לא שאל את א-לוהים בדבר הבטחתו הקודמת כי יצחק ימשיך את שושלתו של אברהם. ראו לעיל את הצעתו של רלב"ג כי אברהם הבין שהבטחותיו של ה' תמיד מותנות בהתנהגות ראויה מתמשכת, ושלכן תמיד אפשרי כי הוא יפסיק להיות ראוי להם.</fn> רלב"ג מוסיף וטוען כי העובדה שאברהם קיבל נבואה בעת היותו ער, מוכיחה כי, אפילו בשעת העקידה עצמה, הוא לא היה חרד ולא היה עצוב.&#160;&#160;<fn>אחרת, הוא לא היה במצב נפשי כשיר לקבלת נבואה. רלב"ג (בעקבות <a href="BavliShabbat30b" data-aht="source">בבלי שבת ל' ב'</a>) מאזכר את בקשתו של אלישע ("וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד י"י" מלכים ב' ג':ט"ו) כהוכחה לכך שחרדה מונעת קבלת נבואה.</fn></point>
−
<point><b>"אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי"</b> – Ralbag maintains that these words of Avraham constitute a prayer<fn>Thus, Avraham was not lying to Yitzchak or misleading him.</fn> that Hashem's command to him would ultimately turn out to mean<fn>Ralbag claims that the word "יִרְאֶה" is related to understanding (rather than showing), as in the verse "וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חׇכְמָה וָדָעַת" (Kohelet 1:16).</fn> that a sheep (and not Yitzchak) would become the burnt offering.&#160; Ralbag, thus suggests that Avraham recognized that there was a second way to comprehend Hashem's words, but that, nonetheless, he was unwilling to act upon it without a direct clarification by Hashem.</point>
+
<point><b>"אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי"</b> – רלב"ג טוען&#160;אברהם במילים אלו למעשה מתפלל<fn>כלומר, אברהם לא שיקר ליצחק ולא הטעה אותו.</fn>&#160;שיתברר בסופו של דבר שה' התכוון ששה (ולא יצחק) יוקרב לעולה.<fn>רלב"ג טוען כי המילה "יִרְאֶה" קשורה ללהבין (ולא להראות), כמו בפסוק "וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חׇכְמָה וָדָעַת" (קהלת א':ט"ז)</fn> בכך, רלב"ג מציע כי אברהם זיהה שהיתה דרך חלופית להבין את הציווי, אך למרות זאת, לא היה מוכן לפעול על פיו ללא הבהרה ישירה מה'.&#160;</point>
−
<point><b>How can Hashem command murder?</b> According to Ralbag, Hashem had never intended for Avraham to actually sacrifice Yitzchak,<fn>Cf. <a href="BavliTaanit4a" data-aht="source">Bavli Taanit 4a</a> which also suggests that Hashem never meant for Yitzchak to be sacrificed: "אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי... ולא עלתה על לבי זה יצחק בן אברהם."</fn> which is why He worded the command in a way which allowed for the second (and ultimately correct) possibility that Yitzchak was brought to the mountain only to witness an Olah offering.&#160; As such, Hashem had never commanded an immoral act.&#160; Ralbag's reconstruction is nonetheless difficult, since if Hashem had intended that Avraham understand that he was to sacrifice his child (as Ralbag maintains), then the morality of the command and Avraham's ready agreement is still in question.</point>
+
<point><b>כיצד ה' יכול לצוות על רצח?</b> על פי רלב"ג, ה' מעולם לא התכוון שאברהם באמת יקריב את יצחק,<fn>ראו גם&#160;<a href="BavliTaanit4a" data-aht="source">בבלי תענית ד' א'</a>, שם מוצע כי ה' מעולם לא התכוון שיצחק יוקרב:&#160;"אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי... ולא עלתה על לבי זה יצחק בן אברהם."</fn> ולכן ניסח את הציווי כך שתתאפשר הבנה חלופית (ולבסוף נכונה) של הצו, על פיה יצחק הובא להר רק על מנת לחזות בהקרבת העולה. אף על פי כן, הפרשנות אותה מציע רלב"ג הינה בעייתית, כיוון שאם אנו פועלים תחת ההנחה כי ה' התכוון שאברהם יסיק מדבריו שעליו להקריב את בנו (כפי שמציע רלב"ג), אזי שאלת מוסריותו של הציווי נותרת על כנה.</point>
 
</category>
 
</category>
 
<category>For Avraham
 
<category>For Avraham

Version as of 04:24, 24 June 2019

Fatal 38: Unescaped '<' not allowed in attributes values
15: <mekorot><multilink><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source"><multilink data-aht="<a href=&quot;RalbagBereshitBeurHaMilot22-1&quot; data-aht=&quot;source&quot;>בראשית ביאור המילות כ״ב:א׳-י״א</a><a href=&quot;RalbagBereshitBeurHaParashah22-1-57-810-13&quot; data-aht=&quot;source&quot;>בראשית ביאור הפרשה כ״ב: א׳-ה׳, ז׳-ח׳, י׳-י״ג</a><a href=&quot;RalbagBereshitBeurHaParashah32-8&quot; data-aht=&quot;source&quot;>בראשית ביאור הפרשה ל״ב:ח׳</a><a href=&quot;RalbagBereshitToalot22&quot; data-aht=&quot;source&quot;>בראשית תועלות כ״ב</a><a href=&quot;R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)&quot; data-aht=&quot;parshan&quot;>אודות ר' לוי בן גרשום</a>"></multilink></a><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source">Bereshit Beur HaMilot 22:1</a><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah22-1-57-810-13" data-aht="source">Bereshit Beur HaParashah 22:1-5, 7-8, 10-13</a><a href="RalbagBereshitToalot22" data-aht="source">Bereshit Toalot 22</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">About R. Levi b. Gershom</a></multilink></mekorot>
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Purpose_of_Akeidat_Yitzchak/2/he&oldid=54279&useskin=vector"