Difference between revisions of "Purpose of Akeidat Yitzchak/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
||
Line 29: | Line 29: | ||
<mekorot><multilink><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source"><multilink data-aht="<a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">בראשית כ״ב:א׳</a><a href="RashbamBereshit22-12" data-aht="source">בראשית כ״ב:י״ב</a><a href="RashbamShemot16-4" data-aht="source">שמות ט״ז:ד׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a>"></multilink></a><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">Bereshit 22:1</a><a href="RashbamBereshit22-12" data-aht="source">Bereshit 22:12</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Meir</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source"><multilink data-aht="<a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">בראשית כ״ב:א׳</a><a href="RashbamBereshit22-12" data-aht="source">בראשית כ״ב:י״ב</a><a href="RashbamShemot16-4" data-aht="source">שמות ט״ז:ד׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a>"></multilink></a><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBereshit22-1" data-aht="source">Bereshit 22:1</a><a href="RashbamBereshit22-12" data-aht="source">Bereshit 22:12</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Meir</a></multilink></mekorot> | ||
<point><b>"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"</b> – על פי רשב"ם, המילים הללו נועדו לחבר בין הפרשה שלנו לפרשה הקודמת לה, ומהוות אחת משתי דרכים בהן התורה מחברת בין פרשיות.<fn>לטענתו, כל הביטוי "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" מופיע בכל פעם שישנו קשר בין הפרשיות. לדוגמא, פתיחה דומה בבראשית ט"ו קושרת את הרגעת אברהם "אַל תִּירָא אַבְרָם", למלחמה נגד ארבעת המלכים שתוארה בפרק הקודם.</fn> אם כן, הפתיחה רומזת כי הברית אותה כרת אברהם עם אבימלך הינה הגורם לציווי להקריב את יצחק. ה' כעס על אברהם על כך שהגיע להסכם שלום עם הפלישתים כיוון שאדמת הפלישתים מהווה חלק מהבטחתו לאברהם, ולכן האיסור "לֹא תְחַיֶּה כׇּל נְשָׁמָה" חל גם עליהם.</point> | <point><b>"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"</b> – על פי רשב"ם, המילים הללו נועדו לחבר בין הפרשה שלנו לפרשה הקודמת לה, ומהוות אחת משתי דרכים בהן התורה מחברת בין פרשיות.<fn>לטענתו, כל הביטוי "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" מופיע בכל פעם שישנו קשר בין הפרשיות. לדוגמא, פתיחה דומה בבראשית ט"ו קושרת את הרגעת אברהם "אַל תִּירָא אַבְרָם", למלחמה נגד ארבעת המלכים שתוארה בפרק הקודם.</fn> אם כן, הפתיחה רומזת כי הברית אותה כרת אברהם עם אבימלך הינה הגורם לציווי להקריב את יצחק. ה' כעס על אברהם על כך שהגיע להסכם שלום עם הפלישתים כיוון שאדמת הפלישתים מהווה חלק מהבטחתו לאברהם, ולכן האיסור "לֹא תְחַיֶּה כׇּל נְשָׁמָה" חל גם עליהם.</point> | ||
− | <point><b>משמעות המילה "נִסָּה"</b> – | + | <point><b>משמעות המילה "נִסָּה"</b> – על פי רשב"ם, למילה "נסה" בהקשר זה משמעות הדומה ל"לצער" או "להרגיז" ולא "לבחון".<fn>כהוכחה לכך, רשב"ם נותן דוגמאות נוספות למקומות בתנ"ך בהם השורש נסה קשור בעייפות ובסכסוכים. ב<a href="Iyyov4-2" data-aht="source">איוב ד׳:ב׳</a> כתוב: "הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה", וב<a href="Shemot17-7" data-aht="source">שמות י״ז:ז׳</a>: "עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת י"י"</fn> מאחר וההסכמים אליהם הגיע אברהם עם הפלשיתים מנוגדות לרצון ה', ה' העניש את אברהם בכך שציווה אותו להקריב את בנו. רשב"ם מציג את הניסיון כעונש "מידה כנגד מידה", בכך שה' כמו אומר: "אתה הבעת גאווה בבן שלך, בכך שכרתת ברית בינו לבין צאצאי אבימלך, ועכשיו תקריב אותו ותראה מה יהיה על הברית שלך!"<fn>ב<a href="http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/netzabim/BenArzi.pdf">מבט חדש על העקידה</a>, חגי בן ארצי מרחיב בדבר גישת הרשב"ם, ומציע כי בכך שכרת את הברית ואת השבועה עם אבימלך, אברהם ביטל את הבטחות ה"אדמה" וה"זרע" שהבטיח לו ה'. לכן, ה' דרש שזרע זה, כלומר, יצחק, יוחזר אליו. ראו גם ר' יעקב מדן "כי קרוב אליך" (תל אביב, תשע"ד): 139-140, אשר מספק הסבר דומה.</fn></point> |
<point><b>Akeidah is not the pinnacle of Avraham's career</b> – While Ralbag above challenges our assumptions regarding Hashem's knowledge, Rashbam slaughters a different sacred cow.  He challenges the regnant assumption<fn>Cf. R. Saadia below who notes that the <i>Akeidah</i> came after Avraham had successfully passed all previous tests with flying colors.</fn> that the <i>Akeidah</i> was the capstone of Avraham's career, viewing it instead as merely a self-inflicted injury caused by flawed conduct.<fn>For other instances where commentators differ in their assessment of the conduct of the Patriarchs, see <a href="Endangering Sarai in Egypt" data-aht="page">Endangering Sarai in Egypt</a>, <a href="Sarah's Treatment of Hagar" data-aht="page">Sarah's Treatment of Hagar</a>, <a href="Yaakov's Taking of the Blessing" data-aht="page">Yaakov's Taking of the Blessing</a>, <a href="Rachel's Stealing of the Terafim" data-aht="page">Rachel's Stealing of the Terafim</a>, and <a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">Avot and Mitzvot</a>.</fn></point> | <point><b>Akeidah is not the pinnacle of Avraham's career</b> – While Ralbag above challenges our assumptions regarding Hashem's knowledge, Rashbam slaughters a different sacred cow.  He challenges the regnant assumption<fn>Cf. R. Saadia below who notes that the <i>Akeidah</i> came after Avraham had successfully passed all previous tests with flying colors.</fn> that the <i>Akeidah</i> was the capstone of Avraham's career, viewing it instead as merely a self-inflicted injury caused by flawed conduct.<fn>For other instances where commentators differ in their assessment of the conduct of the Patriarchs, see <a href="Endangering Sarai in Egypt" data-aht="page">Endangering Sarai in Egypt</a>, <a href="Sarah's Treatment of Hagar" data-aht="page">Sarah's Treatment of Hagar</a>, <a href="Yaakov's Taking of the Blessing" data-aht="page">Yaakov's Taking of the Blessing</a>, <a href="Rachel's Stealing of the Terafim" data-aht="page">Rachel's Stealing of the Terafim</a>, and <a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">Avot and Mitzvot</a>.</fn></point> | ||
<point><b>Hashem's knowledge</b> – Rashbam's understanding that the story is not a test at all eliminates the question of why Hashem, in His omniscience, would need to test someone in order to know how they will act.</point> | <point><b>Hashem's knowledge</b> – Rashbam's understanding that the story is not a test at all eliminates the question of why Hashem, in His omniscience, would need to test someone in order to know how they will act.</point> |
Version as of 04:02, 24 June 2019
Fatal 38: Unescaped '<' not allowed in attributes values
15: <mekorot><multilink><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source"><multilink data-aht="<a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source">בראשית ביאור המילות כ״ב:א׳-י״א</a><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah22-1-57-810-13" data-aht="source">בראשית ביאור הפרשה כ״ב: א׳-ה׳, ז׳-ח׳, י׳-י״ג</a><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah32-8" data-aht="source">בראשית ביאור הפרשה ל״ב:ח׳</a><a href="RalbagBereshitToalot22" data-aht="source">בראשית תועלות כ״ב</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a>"></multilink></a><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot22-1" data-aht="source">Bereshit Beur HaMilot 22:1</a><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah22-1-57-810-13" data-aht="source">Bereshit Beur HaParashah 22:1-5, 7-8, 10-13</a><a href="RalbagBereshitToalot22" data-aht="source">Bereshit Toalot 22</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">About R. Levi b. Gershom</a></multilink></mekorot>