מטרת מעמד הקהל
הקדמה
לשמוע, ללמוד, ליראה, ולשמור
המצווה הלפני אחרון של התורה, טקס הקהל (דברים ל״א:י׳-י״ג), מחייבת את האומה להתכנס אחת לשבע שנים, בחג הסוכות, להשתתף במעמד קריאה ציבורית בתורה:
(יב) הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת י"י אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. (יג) וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת י"י אֱלֹהֵיכֶם כׇּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.
מה מטרת האסיפה הזו? בעוד שפסוק י"ב מזכיר ארבעה יעדים: יִשְׁמְעוּ, יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ, וְשָׁמְרוּ, פסוק י"ג מזכיר רק שלושה פעלים, ומשמיט את הפועל האחרון ("וְשָׁמְרוּ") הקשור לקיום המצוות. האם זה רק קיצור או שיש משמעות כלשהי להבדל? כך או כך, מה הקשר בין הפעולות השונות? האם הם אמצעים למטרה או יעדים בפני עצמם? יתרה מזאת, איך די בכינוס של פעם בשבע שנים בכדי ללמד קיום נכון של המצוות, או אפילו להחדיר יראת שמים אצל המאזינים?
למה הטף באים?
מצוות הקהל ייחודית באופיה הכוללני; אנשים, נשים, טף, ואף גרים, כולם מחוייבים להתאסף. דגש מיוחד הושם על הילדים. פסוק י"ב מחייב את השתתפות "הַטַּף", וגם פסוק י"ג מזכיר "וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ". אולם, לא ברור אם המונחים "טַּף" ו"בְנֵיהֶם" הם שמות נרדפים, או לאילו קבוצות גיל הם מתייחסים. האם "טף" הם תינוקות או ילדים גדולים יותר? אם הראשונים, איזו תועלת אפשרית על ידי השתתפותם? מהם הדברים שהילדים "לֹא יָדְעוּ"? האם הכוונה היא פשוט שעדיין לא למדו תורה, או שזה מתייחס לכך שהם לא היו עדים לנסים ונפלאות של ה'?1 כך או כך, מדוע הפסוק מבליט אותם ומדגיש את מה שהם עשויים להרוויח ממעמד הקהל?2
שאלות נוספות
- טקס אחת לשבע שנים – מדוע הטקס מתרחש רק אחת לשבע שנים, ולא בכל שנה, או בכל אחת משלוש הרגלים שבהן עולים לירושלים? האם לא היה מועיל לקרוא בתורה באופן קבוע יותר?
- "בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת" – האם יש משמעות לעובדה שהטקס מתקיים בסמיכות לשנת השמיטה? מדוע נבחר חג הסוכות באופן ספציפי? האם זמנים אלו נבחרו בגלל נוחיותם3 או בגלל סיבה יותר עקרונית?
- מה קוראים?– התורה מצווה לקרוא את "הַתּוֹרָה הַזֹּאת". האם הביטוי מתייחס לכל חמשה חומשי תורה או לחלק מסוים בלבד? אם האחרון, איזה חלק אמור להיקרא ולמה?
- מי קורא?– התורה אינה קובעת במפורש מי חייב לקרוא עבור האומה, ומנחה בפשטות "תִּקְרָא". האם חובה על מישהו מיוחד לבצע את הקריאה?