Difference between revisions of "Purpose of Orlah/1/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
|||
| Line 4: | Line 4: | ||
<h1>מטרת איסור ערלה</h1> | <h1>מטרת איסור ערלה</h1> | ||
<h2>למה לחכות?</h2> | <h2>למה לחכות?</h2> | ||
| − | <p><a href="Vayikra19-23-25" data-aht="source">ויקרא י"ט</a> | + | <p><a href="Vayikra19-23-25" data-aht="source">ויקרא י"ט</a> מכיל שני ציוויים שקשורים לעצי פרי: דיני ערלה ונטע רבעי:</p> |
| − | <q class="" | + | <q class="" lang="he" dir="rtl"> |
<p>(כג) וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כׇּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. (כד) וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כׇּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַי"י. (כה) וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי י"י אֱלֹהֵיכֶם.</p> | <p>(כג) וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כׇּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. (כד) וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כׇּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַי"י. (כה) וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי י"י אֱלֹהֵיכֶם.</p> | ||
</q> | </q> | ||
| − | + | <p>פסוקים אלו אוסרים על אכילת הפירות העצים בשלוש השנים הראשונות (ערלה) ומצווים על הקרבת יבול השנה הרביעית לה' (נטע רבעי).<fn>לפי <a href="MishnaMaaserSheni5-1-4" data-aht="source">משנה מעשר שני ה':א'-ד'</a> צריך להביא את פירות נטע רבעי לירושלים ולאכול מהם שם. אם אדם גר במרחק מירושלים מותר לפדות את הפירות תמורת כסף, ולהשתמש בכסף הזה כדי לקנות אוכל בירושלים. החוק, אם כן, דומה למעשר שני שגם נאכל על ידי בעליו בירושלים. אולם כל זה לא מפורש בתורה, וזה מביא את <multilink><a href="IbnEzraVayikra19-23-25" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraVayikra19-23-25" data-aht="source">ויקרא י"ט:כ"ג-כ"ה</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> להציע, במקום זאת, שהפירות ניתנים לכהנים. מעניין לציין, שכך הבינו את המצווה גם כת ים המלח (ראו מקצת מעשי התורה ב':ס"ב-ס"ג ומגילת המקדש ס':ג'-ד') וקראים מסוימים. ראו י' ארדר, "מצוות ערלה ונטע רבעי בהלכה הקראית הקדומה", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום י"ח (תשס"ח): 184-151.</fn> החובה להקריב את התוצרת הראשונה מוכרת לנו ואינה ייחודית לפסוקים אלה, אבל איך צריך להבין את מצות ערלה? מדוע הפירות אסורים בשלוש השנים הראשונות? האם ההיגיון מאחורי דיני ערלה קשור לדיני נטע רבעי או שאין קשר בין השניים?</p> | |
<h2>שאלות נספות</h2> | <h2>שאלות נספות</h2> | ||
| − | <p> | + | <p><br/><br/>"וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ ... יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים" - <br/>ההקשר הרחב: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" - ויקרא י"ט פותח בציווי להיות קדושים, <br/>ההקשר מיידי - איסור ערלה מופיע לאחר איסור ביאה על שפחה חרופה וקודם איסורי "אכילה על הדם" וניחוש. י?<br/>"לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ" - </p> |
| + | <p>קטע קצר זה מעלה שאלות נוספות:</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>"וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ... יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים"</b> – | + | <li><b>"וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ... יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים"</b> – מדוע הפירות האסורים נקראים דווקא ערלה? במקומות אחרים, המלה משמשת במשמעותה המודרנית.<fn>ראו לדוגמאות, <a href="Bereshit17-24" data-aht="source">בראשית י"ז:כ"ד</a>, <a href="Bereshit34-14" data-aht="source">בראשית ל"ד:י"ד</a>, <a href="Shemot4-25" data-aht="source">שמות ד':כ"ה</a>, ו<a href="Vayikra12-3" data-aht="source">ויקרא י"ב:ג'</a>.</fn> מה משמעות האסוציאציה הזו?</li> |
| − | <li><b>ההקשר הרחב: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ"</b> – ויקרא י"ט פותח בציווי להיות קדושים, | + | <li><b>ההקשר הרחב: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ"</b> – ויקרא י"ט פותח בציווי להיות קדושים, דבר שרומז שהדינים הללו איכשהו מקדמים קדושה. האם זה נכון גם לגבי ערלה? איך מצוות ערלה עוזרת לאדם להיות קדוש?<i><br/></i></li> |
| − | <li><b>ההקשר | + | <li><b>ההקשר המיידי</b> – איסור ערלה מופיע לאחר איסור ביאה על שפחה חרופה וקודם איסורי "אכילה על הדם" וניחוש. מה הקשר בין האיסור להקשר שלו? האם יש משמעות לסמיכותו לחוקים אלה דווקא?</li> |
| − | <li><b>"לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ"</b> – | + | <li><b>"לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ"</b> – התורה אינה מבטיחה בדרך כלל ברכות בכל הנוגע לקיום מצוות אינדיבידואליות.<fn>ישנם מקומות רבים בהם התורה מדברת על ברכות המגיעות בגין קיום מצוות באופן כללי, אך נדיר יותר למצוא שכר על קיום מצווה ספציפית. שני חריגים מפורסמים הם מצוות כיבוד הורים ושילוח הקן, בהם התורה מבטיחה במפורש אריכות ימים למי שמקיים אותם.</fn> .3 עם זאת, כאן, השם מבטיח לעם כי קיום החוק יביא לתשואה מוגברת. מדוע מצווה זו מיוחדת בעניין זה? The Torah does not normally promise blessings with regards to the fulfillment of individual commandments Yet, here, Hashem promises the people that observance of the law will result in an increased yield.  Why is this commandment unique in this regard?</li> |
</ul> | </ul> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Version as of 10:39, 2 September 2019
מטרת איסור ערלה
הקדמה
למה לחכות?
ויקרא י"ט מכיל שני ציוויים שקשורים לעצי פרי: דיני ערלה ונטע רבעי:
(כג) וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כׇּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. (כד) וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כׇּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַי"י. (כה) וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי י"י אֱלֹהֵיכֶם.
פסוקים אלו אוסרים על אכילת הפירות העצים בשלוש השנים הראשונות (ערלה) ומצווים על הקרבת יבול השנה הרביעית לה' (נטע רבעי).1 החובה להקריב את התוצרת הראשונה מוכרת לנו ואינה ייחודית לפסוקים אלה, אבל איך צריך להבין את מצות ערלה? מדוע הפירות אסורים בשלוש השנים הראשונות? האם ההיגיון מאחורי דיני ערלה קשור לדיני נטע רבעי או שאין קשר בין השניים?
שאלות נספות
"וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ ... יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים" -
ההקשר הרחב: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" - ויקרא י"ט פותח בציווי להיות קדושים,
ההקשר מיידי - איסור ערלה מופיע לאחר איסור ביאה על שפחה חרופה וקודם איסורי "אכילה על הדם" וניחוש. י?
"לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ" -
קטע קצר זה מעלה שאלות נוספות:
- "וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ... יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים" – מדוע הפירות האסורים נקראים דווקא ערלה? במקומות אחרים, המלה משמשת במשמעותה המודרנית.2 מה משמעות האסוציאציה הזו?
- ההקשר הרחב: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" – ויקרא י"ט פותח בציווי להיות קדושים, דבר שרומז שהדינים הללו איכשהו מקדמים קדושה. האם זה נכון גם לגבי ערלה? איך מצוות ערלה עוזרת לאדם להיות קדוש?
- ההקשר המיידי – איסור ערלה מופיע לאחר איסור ביאה על שפחה חרופה וקודם איסורי "אכילה על הדם" וניחוש. מה הקשר בין האיסור להקשר שלו? האם יש משמעות לסמיכותו לחוקים אלה דווקא?
- "לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ" – התורה אינה מבטיחה בדרך כלל ברכות בכל הנוגע לקיום מצוות אינדיבידואליות.3 .3 עם זאת, כאן, השם מבטיח לעם כי קיום החוק יביא לתשואה מוגברת. מדוע מצווה זו מיוחדת בעניין זה? The Torah does not normally promise blessings with regards to the fulfillment of individual commandments Yet, here, Hashem promises the people that observance of the law will result in an increased yield. Why is this commandment unique in this regard?
