Difference between revisions of "Purpose of Orlah/1/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
m |
||
| Line 11: | Line 11: | ||
<h2>שאלות נספות</h2> | <h2>שאלות נספות</h2> | ||
| − | |||
<p>קטע קצר זה מעלה שאלות נוספות:</p> | <p>קטע קצר זה מעלה שאלות נוספות:</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| Line 17: | Line 16: | ||
<li><b>ההקשר הרחב: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ"</b> – ויקרא י"ט פותח בציווי להיות קדושים, דבר שרומז שהדינים הללו איכשהו מקדמים קדושה. האם זה נכון גם לגבי ערלה? איך מצוות ערלה עוזרת לאדם להיות קדוש?<i><br/></i></li> | <li><b>ההקשר הרחב: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ"</b> – ויקרא י"ט פותח בציווי להיות קדושים, דבר שרומז שהדינים הללו איכשהו מקדמים קדושה. האם זה נכון גם לגבי ערלה? איך מצוות ערלה עוזרת לאדם להיות קדוש?<i><br/></i></li> | ||
<li><b>ההקשר המיידי</b> – איסור ערלה מופיע לאחר איסור ביאה על שפחה חרופה וקודם איסורי "אכילה על הדם" וניחוש. מה הקשר בין האיסור להקשר שלו? האם יש משמעות לסמיכותו לחוקים אלה דווקא?</li> | <li><b>ההקשר המיידי</b> – איסור ערלה מופיע לאחר איסור ביאה על שפחה חרופה וקודם איסורי "אכילה על הדם" וניחוש. מה הקשר בין האיסור להקשר שלו? האם יש משמעות לסמיכותו לחוקים אלה דווקא?</li> | ||
| − | <li><b>"לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ"</b> – התורה אינה מבטיחה בדרך כלל ברכות | + | <li><b>"לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ"</b> – התורה אינה מבטיחה בדרך כלל ברכות תמורת קיום מצוות ספציפיות.<fn>ישנם מקומות רבים בהם התורה מדברת על ברכות המגיעות בגין קיום מצוות באופן כללי, אך נדיר יותר למצוא שכר על קיום מצווה ספציפית. שני חריגים מפורסמים הם מצוות כיבוד הורים ושילוח הקן, בהם התורה מבטיחה במפורש אריכות ימים למי שמקיים אותם.</fn> אבל כאן, ה' מבטיח שקיום מצוות ערלה ונטע רבעי יביא יזכה את העם בתוספת תבואה. מדוע מצוות אלה מיוחדות בעניין זה?</li> |
</ul> | </ul> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Version as of 11:42, 2 September 2019
מטרת איסור ערלה
הקדמה
למה לחכות?
ויקרא י"ט מכיל שני ציוויים שקשורים לעצי פרי: דיני ערלה ונטע רבעי:
(כג) וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כׇּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. (כד) וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כׇּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַי"י. (כה) וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי י"י אֱלֹהֵיכֶם.
פסוקים אלו אוסרים על אכילת הפירות העצים בשלוש השנים הראשונות (ערלה) ומצווים על הקרבת יבול השנה הרביעית לה' (נטע רבעי).1 החובה להקריב את התוצרת הראשונה מוכרת לנו ואינה ייחודית לפסוקים אלה, אבל איך צריך להבין את מצות ערלה? מדוע הפירות אסורים בשלוש השנים הראשונות? האם ההיגיון מאחורי דיני ערלה קשור לדיני נטע רבעי או שאין קשר בין השניים?
שאלות נספות
קטע קצר זה מעלה שאלות נוספות:
- "וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ... יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים" – מדוע הפירות האסורים נקראים דווקא ערלה? במקומות אחרים, המלה משמשת במשמעותה המודרנית.2 מה משמעות האסוציאציה הזו?
- ההקשר הרחב: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" – ויקרא י"ט פותח בציווי להיות קדושים, דבר שרומז שהדינים הללו איכשהו מקדמים קדושה. האם זה נכון גם לגבי ערלה? איך מצוות ערלה עוזרת לאדם להיות קדוש?
- ההקשר המיידי – איסור ערלה מופיע לאחר איסור ביאה על שפחה חרופה וקודם איסורי "אכילה על הדם" וניחוש. מה הקשר בין האיסור להקשר שלו? האם יש משמעות לסמיכותו לחוקים אלה דווקא?
- "לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ" – התורה אינה מבטיחה בדרך כלל ברכות תמורת קיום מצוות ספציפיות.3 אבל כאן, ה' מבטיח שקיום מצוות ערלה ונטע רבעי יביא יזכה את העם בתוספת תבואה. מדוע מצוות אלה מיוחדות בעניין זה?
