Difference between revisions of "Purpose of Orlah/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
(Copy from /en)
 
 
(5 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 2: Line 2:
  
 
<page type="Introduction">
 
<page type="Introduction">
−
<h1></h1>
+
<h1>מטרת איסור ערלה</h1>
−
<h2>Why Wait?</h2>
+
<h2>למה לחכות?</h2>
−
<p><a href="Vayikra19-23-25" data-aht="source">Vayikra 19</a> mandates two commandments related to fruit trees, the laws of <i>orlah</i> (ערלה) and <i>neta revai</i> (נטע רבעי):</p>
+
<p><a href="Vayikra19-23-25" data-aht="source">ויקרא י"ט</a>&#160;מצווה על שני חיובים שקשורים לעצי פרי, דיני ערלה ונטע רבעי:</p>
−
<multilang style="overflow: auto;">
+
<q class="" dir="rtl" lang="he">
−
<q xml:lang="he" dir="rtl">(כג) וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כׇּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. (כד) וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כׇּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַי"י. (כה) וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי י"י אֱלֹהֵיכֶם.</q>
+
<p>(כג) וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כׇּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. (כד) וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כׇּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַי"י. (כה) וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי י"י אֱלֹהֵיכֶם.</p>
−
<q xml:lang="en">(23) “‘When you come into the land, and have planted all kinds of trees for food, then you shall count their fruit as forbidden. Three years shall they be forbidden to you. It shall not be eaten. (24) But in the fourth year all its fruit shall be holy, for giving praise to Hashem. (25) In the fifth year you shall eat its fruit, that it may yield its increase to you. I am Hashem your God.</q>
+
</q>
−
</multilang>These verses prohibit eating from the fruit born by a tree in its first three years (<i>orlah</i>) and obligate one to sanctify the fruit of the fourth year's crop to Hashem (<i>neta revai</i>).<fn>According to <a href="MishnaMaaserSheni5-1-4" data-aht="source">Mishna Maaser Sheni 5:1-4</a> one must bring the fruit to Jerusalem and eat of it there.&#160; If one lives at a distance from Jerusalem one is allowed to redeem the fruits for money, and use that money to buy food in Jerusalem. The law, thus, is similar to Maaser Sheni (the second tithe) which is also eaten by its owners in Jerusalem.&#160; None of this is explicit in the text, however, leading&#160;<multilink><a href="IbnEzraVayikra19-23-25" data-aht="source">Ibn Ezra</a><a href="IbnEzraVayikra19-23-25" data-aht="source">Vayikra 19:23-25</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">About R. Avraham ibn Ezra</a></multilink> to suggest, instead, that the fruit is to be dedicated to the priests. Interestingly, this is also how the commandment was understood by the Dead Sea Sect (see MMT B 62-63 and The Temple Scroll 60:3-4) and by certain Karaites. See: י. ארדר, "מצוות ערלה ונטע רבעי בהלכה הקראית הקדומה", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום י"ח (2008): 184-151.</fn>&#160; The concept of consecrating the first of one's produce, animals, and the like is fairly intuitive and not unique to here, but how is one to understand the mitzvah of <i>orlah</i>? Why is the fruit forbidden in its first three years? Is the reasoning for the laws of <i>orlah</i> connected to that of <i>neta revai </i>or are they totally distinct?
+
<p>פסוקים אלו אוסרים על אכילת פירות העצים בשלוש השנים הראשונות (ערלה) ומצווים על הבאת יבול השנה הרביעית לה'&#160;(נטע רבעי).<fn>לפי <a href="MishnaMaaserSheni5-1-4" data-aht="source">משנה מעשר שני ה':א'-ד'</a> צריך להביא את פירות נטע רבעי לירושלים ולאכול מהם שם. אם אדם גר במרחק מירושלים מותר לפדות את הפירות תמורת כסף, ולהשתמש בכסף הזה כדי לקנות אוכל בירושלים. החוק, אם כן, דומה למעשר שני שגם נאכל על ידי בעליו בירושלים. אולם כל זה לא מפורש בתורה, וזה מביא את <multilink><a href="IbnEzraVayikra19-23-25" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraVayikra19-23-25" data-aht="source">ויקרא י"ט:כ"ג-כ"ה</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> להציע,&#160;במקום זאת, שהפירות ניתנים לכהנים. מעניין לציין, שכך הבינו את המצווה גם כת ים המלח (ראו מקצת מעשי התורה ב':ס"ב-ס"ג ומגילת המקדש ס':ג'-ד') וקראים מסוימים. ראו י' ארדר, "מצוות ערלה ונטע רבעי בהלכה הקראית הקדומה", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום י"ח (תשס"ח): 184-151.</fn>&#160;החובה להקריב לה' את התוצרת הראשונה מוכרת לנו ואינה ייחודית לפסוקים אלה, אבל איך צריך להבין את מצות ערלה? מדוע הפירות אסורים בשלוש השנים הראשונות? האם ההיגיון מאחורי דיני ערלה קשור לדיני נטע רבעי או שאין קשר בין השניים?</p>
  
−
<h2>Additional Questions</h2>
+
<h2>שאלות נספות</h2>
−
<p>This short passage raises several additional questions:</p>
+
<p>קטע קצר זה מעלה שאלות נוספות:</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><b>"וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ... יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים"</b> – Why are the forbidden fruits referred to as <i>orlah</i> specifically? Elsewhere, the noun refers to a foreskin or to something which is uncircumcised.<fn>See, for example, <a href="Bereshit17-24" data-aht="source">Bereshit 17:24</a>, <a href="Bereshit34-14" data-aht="source">Bereshit 34:14</a>, <a href="Shemot4-25" data-aht="source">Shemot 4:25</a>, and <a href="Vayikra12-3" data-aht="source">Vayikra 12:3</a>.</fn> Is there any significance to this association?</li>
+
<li><b>"וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ... יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים"</b> – מדוע הפירות האסורים נקראים דווקא "ערלה"? במקומות אחרים, משמעות המלה היא החלק מאבר המין של הזכר שנכרת בברית מילה.<fn>ראו לדוגמאות, <a href="Bereshit17-24" data-aht="source">בראשית י"ז:כ"ד</a>, <a href="Bereshit34-14" data-aht="source">בראשית ל"ד:י"ד</a>, <a href="Shemot4-25" data-aht="source">שמות ד':כ"ה</a>, ו<a href="Vayikra12-3" data-aht="source">ויקרא י"ב:ג'</a>.</fn> מה משמעות האסוציאציה הזו לפירות שלושת השנים הראשונות?</li>
−
<li><b>Larger context: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ"</b> – Chapter 19 opens with a directive that the nation "be holy" suggesting that the laws which follow somehow promote sanctification. How is this true of the laws of<i> orlah</i>? In what way do they help one become "holy"?<i><br/></i></li>
+
<li><b>ההקשר הרחב: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ"</b> – ויקרא י"ט פותח בציווי להיות קדושים, דבר שרומז שהדינים הללו איכשהו מקדמים קדושה. האם זה נכון גם לגבי ערלה? איך מצוות ערלה עוזרת לאדם להיות קדוש?<i><br/></i></li>
−
<li><b>Immediate context</b> – The commandment of <i>orlah</i> follows a prohibition against having relations with a pledged maidservant (שפחה חרופה) and precedes the laws of divination and "eating on blood".&#160; How does it relate to its context?&#160; Is there any significance to its juxtaposition to these laws specifically?</li>
+
<li><b>ההקשר המיידי</b>&#160;– איסור ערלה מופיע לאחר איסור ביאה על שפחה חרופה וקודם איסורי "אכילה על הדם" וניחוש. מה הקשר בין האיסור&#160;להקשר שלו? האם יש משמעות לסמיכותו לחוקים אלו דווקא?</li>
−
<li><b>"לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ"</b> – The Torah does not normally promise blessings with regards to the fulfillment of individual commandments.<fn>There are many places where the Torah speaks of blessings coming for observance of mitzvot in general, but it is much rarer to find a stated reward for fulfilling a specific individual law. Two well known exceptions are the laws of honoring parents and sending away a mother bird before taking her eggs, where the Torah explicitly promises long life to those who heed those commandments.</fn> Yet, here, Hashem promises the people that observance of the law will result in an increased yield.&#160; Why is this commandment unique in this regard?</li>
+
<li><b>"לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ"</b> – התורה אינה מבטיחה בדרך כלל ברכות תמורת קיום מצוות ספציפיות.<fn>ישנם מקומות רבים בהם התורה מדברת על ברכות המגיעות בגין קיום מצוות באופן כללי, אך נדיר יותר למצוא שכר על קיום מצווה ספציפית. שני חריגים מפורסמים הם מצוות כיבוד הורים ושילוח הקן, בהם התורה מבטיחה במפורש אריכות ימים למי שמקיים אותם.</fn>&#160;אבל כאן, ה' מבטיח שקיום מצוות ערלה ונטע רבעי יזכה את העם בתוספת תבואה. מדוע מצוות אלה מיוחדות בעניין זה?</li>
 
</ul>
 
</ul>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 10:31, 10 September 2019

מטרת איסור ערלה

הקדמה

למה לחכות?

ויקרא י"ט מצווה על שני חיובים שקשורים לעצי פרי, דיני ערלה ונטע רבעי:

(כג) וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כׇּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. (כד) וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כׇּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַי"י. (כה) וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי י"י אֱלֹהֵיכֶם.

פסוקים אלו אוסרים על אכילת פירות העצים בשלוש השנים הראשונות (ערלה) ומצווים על הבאת יבול השנה הרביעית לה' (נטע רבעי).1 החובה להקריב לה' את התוצרת הראשונה מוכרת לנו ואינה ייחודית לפסוקים אלה, אבל איך צריך להבין את מצות ערלה? מדוע הפירות אסורים בשלוש השנים הראשונות? האם ההיגיון מאחורי דיני ערלה קשור לדיני נטע רבעי או שאין קשר בין השניים?

שאלות נספות

קטע קצר זה מעלה שאלות נוספות:

  • "וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ... יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים" – מדוע הפירות האסורים נקראים דווקא "ערלה"? במקומות אחרים, משמעות המלה היא החלק מאבר המין של הזכר שנכרת בברית מילה.2 מה משמעות האסוציאציה הזו לפירות שלושת השנים הראשונות?
  • ההקשר הרחב: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" – ויקרא י"ט פותח בציווי להיות קדושים, דבר שרומז שהדינים הללו איכשהו מקדמים קדושה. האם זה נכון גם לגבי ערלה? איך מצוות ערלה עוזרת לאדם להיות קדוש?
  • ההקשר המיידי – איסור ערלה מופיע לאחר איסור ביאה על שפחה חרופה וקודם איסורי "אכילה על הדם" וניחוש. מה הקשר בין האיסור להקשר שלו? האם יש משמעות לסמיכותו לחוקים אלו דווקא?
  • "לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ" – התורה אינה מבטיחה בדרך כלל ברכות תמורת קיום מצוות ספציפיות.3 אבל כאן, ה' מבטיח שקיום מצוות ערלה ונטע רבעי יזכה את העם בתוספת תבואה. מדוע מצוות אלה מיוחדות בעניין זה?
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Purpose_of_Orlah/1/he&oldid=61110&useskin=vector"