Difference between revisions of "Purpose of Orlah/1/he"
Jump to navigation
Jump to search
| Line 4: | Line 4: | ||
<h1>מטרת איסור ערלה</h1> | <h1>מטרת איסור ערלה</h1> | ||
<h2>למה לחכות?</h2> | <h2>למה לחכות?</h2> | ||
| − | <p><a href="Vayikra19-23-25" data-aht="source">ויקרא י"ט</a>  | + | <p><a href="Vayikra19-23-25" data-aht="source">ויקרא י"ט</a> מצווה על שני חיובים שקשורים לעצי פרי, דיני ערלה ונטע רבעי:</p> |
| − | <q class="" | + | <q class="" dir="rtl" lang="he"> |
<p>(כג) וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כׇּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. (כד) וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כׇּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַי"י. (כה) וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי י"י אֱלֹהֵיכֶם.</p> | <p>(כג) וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כׇּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. (כד) וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כׇּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַי"י. (כה) וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי י"י אֱלֹהֵיכֶם.</p> | ||
</q> | </q> | ||
| − | <p>פסוקים אלו אוסרים על אכילת פירות העצים בשלוש השנים הראשונות (ערלה) ומצווים על | + | <p>פסוקים אלו אוסרים על אכילת פירות העצים בשלוש השנים הראשונות (ערלה) ומצווים על הבאת יבול השנה הרביעית לה' (נטע רבעי).<fn>לפי <a href="MishnaMaaserSheni5-1-4" data-aht="source">משנה מעשר שני ה':א'-ד'</a> צריך להביא את פירות נטע רבעי לירושלים ולאכול מהם שם. אם אדם גר במרחק מירושלים מותר לפדות את הפירות תמורת כסף, ולהשתמש בכסף הזה כדי לקנות אוכל בירושלים. החוק, אם כן, דומה למעשר שני שגם נאכל על ידי בעליו בירושלים. אולם כל זה לא מפורש בתורה, וזה מביא את <multilink><a href="IbnEzraVayikra19-23-25" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraVayikra19-23-25" data-aht="source">ויקרא י"ט:כ"ג-כ"ה</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> להציע, במקום זאת, שהפירות ניתנים לכהנים. מעניין לציין, שכך הבינו את המצווה גם כת ים המלח (ראו מקצת מעשי התורה ב':ס"ב-ס"ג ומגילת המקדש ס':ג'-ד') וקראים מסוימים. ראו י' ארדר, "מצוות ערלה ונטע רבעי בהלכה הקראית הקדומה", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום י"ח (תשס"ח): 184-151.</fn> החובה להקריב לה' את התוצרת הראשונה מוכרת לנו ואינה ייחודית לפסוקים אלה, אבל איך צריך להבין את מצות ערלה? מדוע הפירות אסורים בשלוש השנים הראשונות? האם ההיגיון מאחורי דיני ערלה קשור לדיני נטע רבעי או שאין קשר בין השניים?</p> |
<h2>שאלות נספות</h2> | <h2>שאלות נספות</h2> | ||
<p>קטע קצר זה מעלה שאלות נוספות:</p> | <p>קטע קצר זה מעלה שאלות נוספות:</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>"וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ... יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים"</b> – מדוע הפירות האסורים נקראים דווקא ערלה? במקומות אחרים, המלה | + | <li><b>"וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ... יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים"</b> – מדוע הפירות האסורים נקראים דווקא "ערלה"? במקומות אחרים, משמעות המלה היא החלק מאבר המין של הזכר שנכרת בברית מילה.<fn>ראו לדוגמאות, <a href="Bereshit17-24" data-aht="source">בראשית י"ז:כ"ד</a>, <a href="Bereshit34-14" data-aht="source">בראשית ל"ד:י"ד</a>, <a href="Shemot4-25" data-aht="source">שמות ד':כ"ה</a>, ו<a href="Vayikra12-3" data-aht="source">ויקרא י"ב:ג'</a>.</fn> מה משמעות האסוציאציה הזו לפירות שלושת השנים הראשונות?</li> |
| − | <li><b>ההקשר הרחב: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ"</b> – ויקרא י"ט פותח בציווי להיות קדושים, דבר שרומז | + | <li><b>ההקשר הרחב: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ"</b> – ויקרא י"ט פותח בציווי להיות קדושים, דבר שרומז שהדינים הללו איכשהו מקדמים קדושה. האם זה נכון גם לגבי ערלה? איך מצוות ערלה עוזרת לאדם להיות קדוש?<i><br/></i></li> |
| − | <li><b>ההקשר המיידי</b> – איסור ערלה מופיע לאחר איסור ביאה על שפחה חרופה וקודם איסורי "אכילה על הדם" וניחוש. מה הקשר בין האיסור להקשר שלו? האם יש משמעות לסמיכותו לחוקים | + | <li><b>ההקשר המיידי</b> – איסור ערלה מופיע לאחר איסור ביאה על שפחה חרופה וקודם איסורי "אכילה על הדם" וניחוש. מה הקשר בין האיסור להקשר שלו? האם יש משמעות לסמיכותו לחוקים אלו דווקא?</li> |
<li><b>"לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ"</b> – התורה אינה מבטיחה בדרך כלל ברכות תמורת קיום מצוות ספציפיות.<fn>ישנם מקומות רבים בהם התורה מדברת על ברכות המגיעות בגין קיום מצוות באופן כללי, אך נדיר יותר למצוא שכר על קיום מצווה ספציפית. שני חריגים מפורסמים הם מצוות כיבוד הורים ושילוח הקן, בהם התורה מבטיחה במפורש אריכות ימים למי שמקיים אותם.</fn> אבל כאן, ה' מבטיח שקיום מצוות ערלה ונטע רבעי יזכה את העם בתוספת תבואה. מדוע מצוות אלה מיוחדות בעניין זה?</li> | <li><b>"לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ"</b> – התורה אינה מבטיחה בדרך כלל ברכות תמורת קיום מצוות ספציפיות.<fn>ישנם מקומות רבים בהם התורה מדברת על ברכות המגיעות בגין קיום מצוות באופן כללי, אך נדיר יותר למצוא שכר על קיום מצווה ספציפית. שני חריגים מפורסמים הם מצוות כיבוד הורים ושילוח הקן, בהם התורה מבטיחה במפורש אריכות ימים למי שמקיים אותם.</fn> אבל כאן, ה' מבטיח שקיום מצוות ערלה ונטע רבעי יזכה את העם בתוספת תבואה. מדוע מצוות אלה מיוחדות בעניין זה?</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
Latest revision as of 09:31, 10 September 2019
מטרת איסור ערלה
הקדמה
למה לחכות?
ויקרא י"ט מצווה על שני חיובים שקשורים לעצי פרי, דיני ערלה ונטע רבעי:
(כג) וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כׇּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. (כד) וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כׇּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַי"י. (כה) וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי י"י אֱלֹהֵיכֶם.
פסוקים אלו אוסרים על אכילת פירות העצים בשלוש השנים הראשונות (ערלה) ומצווים על הבאת יבול השנה הרביעית לה' (נטע רבעי).1 החובה להקריב לה' את התוצרת הראשונה מוכרת לנו ואינה ייחודית לפסוקים אלה, אבל איך צריך להבין את מצות ערלה? מדוע הפירות אסורים בשלוש השנים הראשונות? האם ההיגיון מאחורי דיני ערלה קשור לדיני נטע רבעי או שאין קשר בין השניים?
שאלות נספות
קטע קצר זה מעלה שאלות נוספות:
- "וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ... יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים" – מדוע הפירות האסורים נקראים דווקא "ערלה"? במקומות אחרים, משמעות המלה היא החלק מאבר המין של הזכר שנכרת בברית מילה.2 מה משמעות האסוציאציה הזו לפירות שלושת השנים הראשונות?
- ההקשר הרחב: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" – ויקרא י"ט פותח בציווי להיות קדושים, דבר שרומז שהדינים הללו איכשהו מקדמים קדושה. האם זה נכון גם לגבי ערלה? איך מצוות ערלה עוזרת לאדם להיות קדוש?
- ההקשר המיידי – איסור ערלה מופיע לאחר איסור ביאה על שפחה חרופה וקודם איסורי "אכילה על הדם" וניחוש. מה הקשר בין האיסור להקשר שלו? האם יש משמעות לסמיכותו לחוקים אלו דווקא?
- "לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ" – התורה אינה מבטיחה בדרך כלל ברכות תמורת קיום מצוות ספציפיות.3 אבל כאן, ה' מבטיח שקיום מצוות ערלה ונטע רבעי יזכה את העם בתוספת תבואה. מדוע מצוות אלה מיוחדות בעניין זה?
