Difference between revisions of "Purpose of the Mishkan/1/he"
Jump to navigation
Jump to search
Rose.Kochin (talk | contribs) m |
|||
| (One intermediate revision by the same user not shown) | |||
| Line 5: | Line 5: | ||
<p style="text-align:center" class="top-buttons"><a class="pdf" href="/Media/2Shemot/25/Purpose of the Mishkan/Hebrew Study Guide.pdf">PDF</a> <a class="word-before" href="/Media/2Shemot/25/Purpose of the Mishkan/Hebrew Study Guide.doc">מדריך ללומד</a> </p> | <p style="text-align:center" class="top-buttons"><a class="pdf" href="/Media/2Shemot/25/Purpose of the Mishkan/Hebrew Study Guide.pdf">PDF</a> <a class="word-before" href="/Media/2Shemot/25/Purpose of the Mishkan/Hebrew Study Guide.doc">מדריך ללומד</a> </p> | ||
<h2 name="בית להקב"ה?">למה ה' רוצה בית?</h2> | <h2 name="בית להקב"ה?">למה ה' רוצה בית?</h2> | ||
| − | <p>חציו האחרון של ספר שמות עוסק כמעט כולו בנושא המשכן, עם שלושה עשר פרקים שלמים המפרטים את תכנון המשכן ולבסוף את בנייתו, כאשר ההפסקה היחידה היא בתיאור | + | <p>חציו האחרון של ספר שמות עוסק כמעט כולו בנושא המשכן, עם שלושה עשר פרקים שלמים המפרטים את תכנון המשכן ולבסוף את בנייתו, כאשר ההפסקה היחידה היא בתיאור חטא העגל והשלכותיו.</p> |
| − | <p>מה | + | <p>מה תכליתו של המבנה המהודר של המשכן? במבט ראשון, נראה שהתשובה ברורה מאליה, שהרי ההוראות לבניית המשכן מדגישות את מטרתו של המשכן כבית שכינה להקב"ה:</p> |
| − | + | <q class="" dir="rtl" lang="he"> | |
| − | <q | + | <p>וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. (כ"ה:ח')</p> |
| − | + | <p>וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם. (כ"ט:מ"ה-מ"ו)</p> | |
| − | + | </q> | |
| − | <p>אך פסוקים אלו רק מחריפים את השאלה: אם אנו מניחים שהקב"ה אינו גוף ושאין לו דמות הגוף,<fn>אך לא כל הפרשנים יוצאים מנקודת הנחה זו | + | <p>אך פסוקים אלו רק מחריפים את השאלה: אם אנו מניחים שהקב"ה אינו גוף ושאין לו דמות הגוף,<fn>אך לא כל הפרשנים יוצאים מנקודת הנחה זו. להרחבה, ראו <a href="2" data-aht="subpage">Approaches</a> ו<a href="Philosophy:Anthropomorphism" data-aht="page">הגשמת הבורא</a>.</fn> מדוע ה' מבקש מבנה גשמי לשכינתו?<fn>השוו לשאלה שמעלה שלמה בעת חנוכת המקדש: "הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי" (<a href="MelakhimI8-27" data-aht="source">מלכים א׳ ח׳:כ״ז</a>) ואת הסתירה המנוסחת ב<multilink><a href="MekhiltaPischa16" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל</a><a href="MekhiltaPischa16" data-aht="source">Bo Masekhta DePischa 16</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink>: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם למה נאמר, והלא כבר נאמר הלא את השמים ואת הארץ אני מלא".</fn>  יתר על כן, מדוע הקב"ה מעוניין בפולחן היומי של המשכן הכולל הקרבת הקורבנות,<fn>השוו לדברי <a href="Yirmeyahu7-22" data-aht="source">ירמיהו ז׳</a><span class="aht-chrome-space"> המציין שהקב"ה אפילו לא ציווה קורבנות אלו</span>: "כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם הוֹצִיאִ[י] אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח". להרחבה, ראו <a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>.</fn> הקטרת הקטורת, הדלקת המנורה, ועוד? תעלומה זו מנוסחת בתמציתיות על ידי <multilink><a href="RasagEmunot3" data-aht="source">ר׳ סעדיה גאון</a><a href="RasagEmunot3" data-aht="source">הנבחר באמונות ובדעות ג׳</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר׳ סעדיה גאון</a></multilink>:</p> |
| − | + | <q class="" dir="rtl" lang="he"> | |
| − | <q | + | <p>אולי יתמה ממעשה המשכן ויאמר: מה לבורא לאהל ולמסך, ולנרות מודלקות, ולקול נשמע לנגון, וללחם אפוי, ולריח טוב, ולמנחת סולת ויין ושמן ופירות, והדומה לזה?... כי כבר דן לו השכל שאיננו צריך אל דבר, אבל צורך הכל אליו.</p> |
| − | + | </q> | |
| − | |||
<h2>מה השתנה פתאום?</h2> | <h2>מה השתנה פתאום?</h2> | ||
| − | <p>הציווי לבניית המשכן מופיע באמצע תיאור מסעותיהם של בני ישראל במדבר. מעט זמן לפני כן, נכח העם להתגלות הא-לוהית בהר סיני, כשמיד לאחריה מפורט הציווי לבנות מזבחות אבן או אדמה אם יש צורך בהקרבת קורבנות (<a href="Shemot20-20" data-aht="source">שמות כ':כ'-כ"ב</a>).<fn>לסקירה אודות היחס בין פסוקים אלו לבין מזבח המשכן, ראו <a href="Altars of Earth, Stone, and Wood" data-aht="page"> | + | <p>הציווי לבניית המשכן מופיע במפתיע באמצע תיאור מסעותיהם של בני ישראל במדבר. מעט זמן לפני כן, נכח העם להתגלות הא-לוהית בהר סיני, כשמיד לאחריה מפורט הציווי לבנות מזבחות אבן או אדמה אם יש צורך בהקרבת קורבנות (<a href="Shemot20-20" data-aht="source">שמות כ':כ'-כ"ב</a>).<fn>לסקירה אודות היחס בין פסוקים אלו לבין מזבח המשכן, ראו <a href="Altars of Earth, Stone, and Wood" data-aht="page">מזבחות אדמה, אבן, ועץ</a>.</fn> בהמשך, העם נודע גם למסע המתוכנן לארץ ישראל ונצטווה להביא את ראשית ביכוריהם לבית ה' (<a href="Shemot23-19" data-aht="source">שמות כ"ג:י"ט-כ"ג</a>). אך בתוך כל זה לא הייתה רמיזה, ולו הקלה ביותר, לכך שיש צורך לבנות משכן ארעי לעבודה במדבר. היה נדמה שעלייתו של משה להר סיני והורדת לוחות הברית לעם הוא הצעד האחרון שנשאר לעשות לפני היציאה למסע המיוחל לארץ המובטחת.<fn>לכאורה נראה שקבלת הלוחות בלבד לא היתה דורשת ממשה לשהות ארבעים ימים בהר סיני.</fn></p> |
| + | <p><span class="aht-chrome-space">אם כך, מדוע ה' לפתע חישב מסלול מחדש והורה להתחיל בפרוייקט בנייה אדיר, שהיה עתיד לדחות את המסע בלפחות<fn>משך הזמן המדוייק שלקח לבנות את המשכן תלוי בהבנת הכרונולוגיה של פרקים כ"ד–ל"ד בספר שמות.</fn> שישה חודשים?</span><fn>יתר על כן, אילו משה היה עולה ויורד מיד מהר סיני (כפי שעשה בעליתו הקודמת בשמות י"ט) ולא שוהה בהר ארבעים יום כדי לקבל את תוכניות הבנייה של המשכן, העם לא היו חוטאים בחטא העגל.</fn> בנוסף, עד לרגע הזה העם תיפקד מצויין כאשר שכנה השכינה בעמוד האש ועמוד הענן או בהתגלות פרטית באוהל משה.<fn>ראו <a href="Shemot33-7" data-aht="source">שמות ל״ג:ז׳-י״א</a>, ואת הואיל משה שמות ט"ז:י', י"ח:ז'.</fn> מה הצריך את השינוי הפתאומי בסטטוס הקיים,<fn>לא ברור אפילו אם בניית המשכן השפיעה על התנהלותו הכללית של העם.</fn> ומדוע לא נודע למשה על השינוי בתוכנית קודם עלייתו להר סיני?<fn>ראו <a href="Shemot24-12" data-aht="source">שמות כ״ד:י״ב</a> שם ה' מצווה את משה לעלות להר סיני כדי לקבל את הלוחות, אבל לא מזכיר את המשכן.</fn></p> | ||
| − | <h2 name=" | + | <h2 name="התגלות וכפרה">שני מוקדים – התגלות וכפרה</h2> |
| − | <p>התורה מכנה את המשכן גם בשם "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" וגם בשם "אֹהֶל מוֹעֵד". ייתכן וניתן להסיק מכאן שמטרתו העיקרית היתה לשמור על "לֻחֹת הָעֵדֻת" ולהסדיר את התקשורת בין הקב"ה לבין משה לדיבור מבין הכרובים המונחים על "אֲרוֹן הָעֵדֻת".‎<fn>ראו <a href="Shemot25-21" data-aht="source">שמות כ"ה:כ"ב</a>.</fn> | + | <p>התורה מכנה את המשכן גם בשם "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" וגם בשם "אֹהֶל מוֹעֵד". ייתכן וניתן להסיק מכאן שמטרתו העיקרית היתה לשמור על "לֻחֹת הָעֵדֻת" ולהסדיר את התקשורת בין הקב"ה לבין משה לדיבור מבין הכרובים המונחים על "אֲרוֹן הָעֵדֻת".‎<fn>ראו <a href="Shemot25-21" data-aht="source">שמות כ"ה:כ"ב</a>.</fn> למרות זאת, העבודה האקטיבית במשכן סובבת סביב כליה האחרים, בפרט סביב המזבחות וקורבנותיהם. אלו, בניגוד לארון, מתפקדים ככלי כפרה.<fn>ראו <a href="Shemot29-36" data-aht="source">שמות כ״ט:ל״ו-ל״ז</a> וכן את <a href="Shemot30-10" data-aht="source">שמות ל׳:י׳</a>. מימד הכפרה של הקורבנות מודגש גם לאורך חציו הראשון של ספר ויקרא. בנוסף לכך, מוטיב הכפרה מופיע בספר <a href="Shemot30-15" data-aht="source">שמות ל׳:ט״ו-ט״ז</a> בהקשר מחצית השקל הנתרם למען בניית המשכן. להרחבה בנושא ראו <a href="Half Shekels – For Census or Tabernacle" data-aht="page">מחצית השקל – למפקד או למשכן</a>.</fn><span class="aht-chrome-space"> מה היחס בין תפקידיהם של כלי המשכן השונים? האם לב המשכן הוא הארון והלוחות השמורים בתוכו או המזבחות המשמשים לכפרה?</span></p> |
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Latest revision as of 23:25, 10 July 2019
מטרת המשכן
הקדמה
למה ה' רוצה בית?
חציו האחרון של ספר שמות עוסק כמעט כולו בנושא המשכן, עם שלושה עשר פרקים שלמים המפרטים את תכנון המשכן ולבסוף את בנייתו, כאשר ההפסקה היחידה היא בתיאור חטא העגל והשלכותיו.
מה תכליתו של המבנה המהודר של המשכן? במבט ראשון, נראה שהתשובה ברורה מאליה, שהרי ההוראות לבניית המשכן מדגישות את מטרתו של המשכן כבית שכינה להקב"ה:
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. (כ"ה:ח')
וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם. (כ"ט:מ"ה-מ"ו)
אך פסוקים אלו רק מחריפים את השאלה: אם אנו מניחים שהקב"ה אינו גוף ושאין לו דמות הגוף,1 מדוע ה' מבקש מבנה גשמי לשכינתו?2 יתר על כן, מדוע הקב"ה מעוניין בפולחן היומי של המשכן הכולל הקרבת הקורבנות,3 הקטרת הקטורת, הדלקת המנורה, ועוד? תעלומה זו מנוסחת בתמציתיות על ידי ר׳ סעדיה גאון:
אולי יתמה ממעשה המשכן ויאמר: מה לבורא לאהל ולמסך, ולנרות מודלקות, ולקול נשמע לנגון, וללחם אפוי, ולריח טוב, ולמנחת סולת ויין ושמן ופירות, והדומה לזה?... כי כבר דן לו השכל שאיננו צריך אל דבר, אבל צורך הכל אליו.
מה השתנה פתאום?
הציווי לבניית המשכן מופיע במפתיע באמצע תיאור מסעותיהם של בני ישראל במדבר. מעט זמן לפני כן, נכח העם להתגלות הא-לוהית בהר סיני, כשמיד לאחריה מפורט הציווי לבנות מזבחות אבן או אדמה אם יש צורך בהקרבת קורבנות (שמות כ':כ'-כ"ב).4 בהמשך, העם נודע גם למסע המתוכנן לארץ ישראל ונצטווה להביא את ראשית ביכוריהם לבית ה' (שמות כ"ג:י"ט-כ"ג). אך בתוך כל זה לא הייתה רמיזה, ולו הקלה ביותר, לכך שיש צורך לבנות משכן ארעי לעבודה במדבר. היה נדמה שעלייתו של משה להר סיני והורדת לוחות הברית לעם הוא הצעד האחרון שנשאר לעשות לפני היציאה למסע המיוחל לארץ המובטחת.5
אם כך, מדוע ה' לפתע חישב מסלול מחדש והורה להתחיל בפרוייקט בנייה אדיר, שהיה עתיד לדחות את המסע בלפחות6 שישה חודשים?7 בנוסף, עד לרגע הזה העם תיפקד מצויין כאשר שכנה השכינה בעמוד האש ועמוד הענן או בהתגלות פרטית באוהל משה.8 מה הצריך את השינוי הפתאומי בסטטוס הקיים,9 ומדוע לא נודע למשה על השינוי בתוכנית קודם עלייתו להר סיני?10
שני מוקדים – התגלות וכפרה
התורה מכנה את המשכן גם בשם "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" וגם בשם "אֹהֶל מוֹעֵד". ייתכן וניתן להסיק מכאן שמטרתו העיקרית היתה לשמור על "לֻחֹת הָעֵדֻת" ולהסדיר את התקשורת בין הקב"ה לבין משה לדיבור מבין הכרובים המונחים על "אֲרוֹן הָעֵדֻת".11 למרות זאת, העבודה האקטיבית במשכן סובבת סביב כליה האחרים, בפרט סביב המזבחות וקורבנותיהם. אלו, בניגוד לארון, מתפקדים ככלי כפרה.12 מה היחס בין תפקידיהם של כלי המשכן השונים? האם לב המשכן הוא הארון והלוחות השמורים בתוכו או המזבחות המשמשים לכפרה?
