Purpose of the Mishkan/1/he

מטרת המשכן

הקדמה

PDF מדריך ללומד 

למה ה' רוצה בית?

חציו האחרון של ספר שמות עוסק כמעט כולו בנושא המשכן, עם שלושה עשר פרקים שלמים המפרטים את תכנון המשכן ולבסוף את בנייתו, כאשר ההפסקה היחידה היא בתיאור חטא העגל והשלכותיו.

מה תכליתו של המבנה המהודר של המשכן? במבט ראשון, נראה שהתשובה ברורה מאליה, שהרי ההוראות לבניית המשכן מדגישות את מטרתו של המשכן כבית שכינה להקב"ה:

EN/HEע/E

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. (כ"ה:ח')

וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם. (כ"ט:מ"ה-מ"ו)

And they should make me a Sanctuary and I will dwell among them. (25:8)

And I will dwell among the children of Israel and I will be their God. And they will know that I am Hashem their God, who has taken them out from the land of Egypt to dwell among them, I am Hashem their God. (29:45-46)

אך פסוקים אלו רק מחריפים את השאלה: אם אנו מניחים שהקב"ה אינו גוף ושאין לו דמות הגוף,¹ מדוע ה' מבקש מבנה גשמי לשכינתו?²  יתר על כן, מדוע הקב"ה מעוניין בפולחן היומי של המשכן הכולל הקרבת הקורבנות,³ הקטרת הקטורת, הדלקת המנורה, ועוד? תעלומה זו מנוסחת בתמציתיות על ידי ר׳ סעדיה גאוןהנבחר באמונות ובדעות ג׳אודות ר׳ סעדיה גאון:

EN/HEע/E

אולי יתמה ממעשה המשכן ויאמר: מה לבורא לאהל ולמסך, ולנרות מודלקות, ולקול נשמע לנגון, וללחם אפוי, ולריח טוב, ולמנחת סולת ויין ושמן ופירות, והדומה לזה?... כי כבר דן לו השכל שאיננו צריך אל דבר, אבל צורך הכל אליו.

And perhaps one will ask from the building of the Tabernacle, and one will say: why does the Creator need a tent and a screen, and lit candles, and a melodious voice, and baked bread, and a good smell, and a fine flour offering, and oil and fruit, and similar things?... Because the mind already ruled that he does not need a thing, but everything needs him.

מה השתנה פתאום?

הציווי לבניית המשכן מופיע במפתיע באמצע תיאור מסעותיהם של בני ישראל במדבר. מעט זמן לפני כן, נכח העם להתגלות הא-לוהית בהר סיני, כשמיד לאחריה מפורט הציווי לבנות מזבחות אבן או אדמה אם יש צורך בהקרבת קורבנות (שמות כ':כ'-כ"ב).⁴ בהמשך, העם נודע גם למסע המתוכנן לארץ ישראל ונצטווה להביא את ראשית ביכוריהם לבית ה' (שמות כ"ג:י"ט-כ"ג). אך בתוך כל זה לא הייתה רמיזה, ולו הקלה ביותר, לכך שיש צורך לבנות משכן ארעי לעבודה במדבר. היה נדמה שעלייתו של משה להר סיני והורדת לוחות הברית לעם הוא הצעד האחרון שנשאר לעשות לפני היציאה למסע המיוחל לארץ המובטחת.⁵

אם כך, מדוע ה' לפתע חישב מסלול מחדש והורה להתחיל בפרוייקט בנייה אדיר, שהיה עתיד לדחות את המסע בלפחות⁶ שישה חודשים?⁷ בנוסף, עד לרגע הזה העם תיפקד מצויין כאשר שכנה השכינה בעמוד האש ועמוד הענן או בהתגלות פרטית באוהל משה.⁸ מה הצריך את השינוי הפתאומי בסטטוס הקיים,⁹ ומדוע לא נודע למשה על השינוי בתוכנית קודם עלייתו להר סיני?¹⁰

שני מוקדים – התגלות וכפרה

התורה מכנה את המשכן גם בשם "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" וגם בשם "אֹהֶל מוֹעֵד". ייתכן וניתן להסיק מכאן שמטרתו העיקרית היתה לשמור על "לֻחֹת הָעֵדֻת" ולהסדיר את התקשורת בין הקב"ה לבין משה לדיבור מבין הכרובים המונחים על "אֲרוֹן הָעֵדֻת".‎¹¹ למרות זאת, העבודה האקטיבית במשכן סובבת סביב כליה האחרים, בפרט סביב המזבחות וקורבנותיהם. אלו, בניגוד לארון, מתפקדים ככלי כפרה.¹² מה היחס בין תפקידיהם של כלי המשכן השונים? האם לב המשכן הוא הארון והלוחות השמורים בתוכו או המזבחות המשמשים לכפרה?

¹ אך לא כל הפרשנים יוצאים מנקודת הנחה זו. להרחבה, ראו Approaches והגשמת הבורא.

² השוו לשאלה שמעלה שלמה בעת חנוכת המקדש: "הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי" (מלכים א׳ ח׳:כ״ז) ואת הסתירה המנוסחת במכילתא דרבי ישמעאלBo Masekhta DePischa 16אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם למה נאמר, והלא כבר נאמר הלא את השמים ואת הארץ אני מלא".

³ השוו לדברי ירמיהו ז׳ המציין שהקב"ה אפילו לא ציווה קורבנות אלו: "כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם הוֹצִיאִ[י] אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח". להרחבה, ראו מטרת הקרבנות.

⁴ לסקירה אודות היחס בין פסוקים אלו לבין מזבח המשכן, ראו מזבחות אדמה, אבן, ועץ.

⁵ לכאורה נראה שקבלת הלוחות בלבד לא היתה דורשת ממשה לשהות ארבעים ימים בהר סיני.

⁶ משך הזמן המדוייק שלקח לבנות את המשכן תלוי בהבנת הכרונולוגיה של פרקים כ"ד–ל"ד בספר שמות.

⁷ יתר על כן, אילו משה היה עולה ויורד מיד מהר סיני (כפי שעשה בעליתו הקודמת בשמות י"ט) ולא שוהה בהר ארבעים יום כדי לקבל את תוכניות הבנייה של המשכן, העם לא היו חוטאים בחטא העגל.

⁸ ראו שמות ל״ג:ז׳-י״א, ואת הואיל משה שמות ט"ז:י', י"ח:ז'.

⁹ לא ברור אפילו אם בניית המשכן השפיעה על התנהלותו הכללית של העם.

¹⁰ ראו שמות כ״ד:י״ב שם ה' מצווה את משה לעלות להר סיני כדי לקבל את הלוחות, אבל לא מזכיר את המשכן.

¹¹ ראו שמות כ"ה:כ"ב.

¹² ראו שמות כ״ט:ל״ו-ל״ז וכן את שמות ל׳:י׳. מימד הכפרה של הקורבנות מודגש גם לאורך חציו הראשון של ספר ויקרא. בנוסף לכך, מוטיב הכפרה מופיע בספר שמות ל׳:ט״ו-ט״ז בהקשר מחצית השקל הנתרם למען בניית המשכן. להרחבה בנושא ראו מחצית השקל – למפקד או למשכן.