<p>פרק י"ב בספר שמות presents the first commandment observed by the nation of Israel, the taking, slaughtering, smearing of the blood, roasting, and eating of the Pesach. What was the purpose of this ceremony?</p>
+
<p><a href="Shemot12-1" data-aht="source">פרק י"ב</a> בספר שמות מציג את המצווה הראשונה שנעשתה על ידי בני ישראל: לקיחה, שחיטה, מריחת הדם, צלייה ואכילה של קרבן הפסח. מה הייתה המטרה של טקס זה?</p>
−
<p>At first glance, the answer seems obvious: Hashem directed the Israelites to apply the blood of the Pesach to their doorposts so that they would be spared during the Plague of the Firstborn. This appears to be stated explicitly in Hashem's summation:</p>
+
<p>במבט ראשון, התשובה נראית ברורה: ה' הורה לבני ישראל למרוח את דם הפסח על משקופי בתיהם על מנת שלא ייפגעו בזמן מכת בכורות. נראה שסיבה זו נאמרה במפורש על ידי ה', בסכמו את הציווי:</p>
<p>Additionally, when the Torah describes how Moshe relayed to the nation Hashem's instructions regarding the Pesach, the only details it sees fit to mention are the guidelines relating to the application of the blood and its accompanying protection:<fn>While it is clear that Moshe must have also conveyed Hashem's specifications regarding the type of animal to be slaughtered and how it should be roasted and eaten, the text focuses only on the details of the blood rite (even adding some which were not mentioned in the record of Hashem's instructions to Moshe).</fn></p>
+
<p>בנוסף, כשהמקרא מתאר איך משה העביר לעם את הוראותיו של ה' לגבי הפסח, הפרטים היחידים אותם הוא רואה לנכון לציין הם אלו שמתייחסים למריחת הדם וההגנה הבאה בעקבותיה:<fn>על אף שברור שמשה העביר את ההנחיות גם בנוגע לסוג הקרבן ודרך צלייתו ואכילתו, הטקסט מתמקד רק בפרטים הנוגעים למריחת הדם (ואפילו מוסיף כמה פרטים שלא היו מצויינים בהוראות שנתן ה' למשה).</fn></p>
<p>Finally, the name Pesach itself seems to draw a direct connection between the sacrifice and God's protecting of the blood-marked homes.<fn>However, see the differing possibilities in <a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a> regarding the meaning of the word.</fn> All of these factors seem to clearly indicate that the ceremony was apotropaic<fn>The word apotropaic comes from the Greek word ἀποτρόπαιος (apotropaios) which means to turn away or ward off (evil).</fn> in nature.</p>
+
<p>לבסוף, השם פסח עצמו רומז לקשר בין הקרבן לבין ה' שפסח על הבתים המסומנים בדם.<fn>עם זאת, ראו את האפשרויות השונות להבנת משמעות מילה זו ב<a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a>.</fn> נראה שכל הסיבות שלעיל מעידות לנו בבירור שטקס זה היה במהותו אפוטרופאי.<fn>המילה אפוטרופאי מגיעה מהמילה היוונית ἀποτρόπαιος (אפוטרופאיוס) אשר משמעותה למנוע או להדוף (את הרשע).</fn></p>
−
<h2>Did Hashem Need a Sign?</h2>
+
<h2>האם ה' צריך אות?</h2>
−
<p>The above approach, though, leads one to wonder: Why was such a sign necessary to save the nation? Could Hashem not have protected the Israelites even without this blood? R. Yishmael in the <multilink><a href="MekhiltaPischa7" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaPischa7" data-aht="source">בא פסחא ז׳</a><a href="MekhiltaPischa11" data-aht="source">בא פסחא י״א</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink> poses this very problem:<fn>See also <multilink><a href="MekhiltaAmalek1" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל עמלק א'</a><a href="MekhiltaAmalek1" data-aht="source">בשלח עמלק א׳</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink> which makes a similar point, linking our case to two others (mentioned in משנה ר"ה ג':ח') of Moshe raising his arms in the battle against Amalek and the copper snake ("נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת") which Moshe made in במדבר כ"א.</fn></p>
+
<p>עם זאת, הגישה שלעיל מעוררת את התהייה: מדוע היה צורך בסימן בשביל לפסוח על בתי בני ישראל? האם ה' לא היה יכול להגן על עם ישראל מבלי הדם הזה? ב<multilink><a href="MekhiltaPischa7" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaPischa7" data-aht="source">בא פסחא ז׳</a><a href="MekhiltaPischa11" data-aht="source">בא פסחא י״א</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink>, ר' ישמעאל מציב בדיוק את הבעיה הזאת:<fn>ראו גם <multilink><a href="MekhiltaAmalek1" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל עמלק א'</a><a href="MekhiltaAmalek1" data-aht="source">בשלח עמלק א׳</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink> שם מוצגת נקודה דומה. המכילתא מקשרת בין המקרה שלנו לבין שני מקרים אחרים דומים (המוזכרים במשנה ר"ה ג':ח'): האחד שבו משה מרים את ידיו בקרב נגד עמלק, והשני הוא נחש הנחושת שמשה יצר בבמדבר כ"א.</fn></p>
<q class="" dir="rtl" lang="he">
<q class="" dir="rtl" lang="he">
<p>והלא הכל גלוי וידוע לפניו, שנאמר: ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרי (דניאל ב':כ"ב), ואומר גם חשך לא יחשיך ממך (תהלים קל"ט:י"ב), ומה ת"ל וראה את הדם?!</p>
<p>והלא הכל גלוי וידוע לפניו, שנאמר: ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרי (דניאל ב':כ"ב), ואומר גם חשך לא יחשיך ממך (תהלים קל"ט:י"ב), ומה ת"ל וראה את הדם?!</p>
</q>
</q>
−
<p>Moreover, as Hashem distinguished between Israelites and Egyptians in many of the prior plagues without any need for an identifying sign,<fn>See <multilink><a href="IbnDaud" data-aht="source">ר' אברהם אבן דאוד</a><a href="IbnDaud" data-aht="source">ספר האמונה הרמה מאמר ג׳ (עמ׳ 103-102)</a></multilink> who notes this point. For elaboration on for which plagues this occurred, see <a href="Whom and Where Did the Plagues Strike" data-aht="page">מי ואיפה סבלו ממכות מצרים?</a>.</fn> why should the Plague of the Firstborn have been any different?<fn>See <multilink><a href="AbarbanelShemot12Q" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot12Q" data-aht="source">שמות י״ב שאלות ד׳-ה׳</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> who asks this question and also notes that it would have been unjust for righteous Israelites to be punished along with the wicked Egyptians.</fn> Additionally, if the Pesach was meant merely to save the firstborn sons, why was every person commanded to partake and not just the firstborns (or perhaps also their families)?<fn>See במדבר ג':מ"ג that there were only 22,273 firstborns in the second year in the wilderness (while there were approximately 600,000 males over the age of twenty who left Egypt). Even assuming a very high fertility rate, this would indicate that many households did not have a firstborn. ראו גישת ספורנו which may be attempting to solve this difficulty by positing that there was a second part of the final plague which affected the entire population.</fn> And, finally, who or what is ("הַמַּשְׁחִית") המופיע בפסוקים י"ג ו-כ"ג, ומה היחס בינו ובין הקב"ה?</p>
+
<p>יותר מכך, הרי ה' הבדיל בין בני ישראל למצרים בהרבה מן המכות הקודמות מבלי להזדקק לאף סימן מזהה,<fn>ראו את <multilink><a href="IbnDaud" data-aht="source">ר' אברהם אבן דאוד</a><a href="IbnDaud" data-aht="source">ספר האמונה הרמה מאמר ג׳ (עמ׳ 103-102)</a></multilink> אשר מעלה שאלה זו. לפירוט בנוגע לשאלה באילו מהמכות אכן הייתה הבחנה, ראו <a href="Whom and Where Did the Plagues Strike" data-aht="page">מי ואיפה סבלו ממכות מצרים?</a>.</fn> אז מדוע פתאום במכת בכורות יהיה צורך באות מיוחדת?<fn>ראו <multilink><a href="AbarbanelShemot12Q" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot12Q" data-aht="source">שמות י״ב שאלות ד׳-ה׳</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> אשר שואל שאלה זו ואף מעיר שהיה זה אי צדק אילו בני ישראל החפים מפשע היו נענשים ביחד עם המצרים הרשעים.</fn> בנוסף, אם מטרת הפסח הייתה אך ורק להציל את הבכורות, מדוע המצווה חלה על כל אדם מישראל ולא רק על הבכורות (או אולי גם על משפחותיהם)?<fn>ראו בבמדבר ג':מ"ג שהיו 22,273 בכורות בלבד בשנה השנית למסע במדבר (מתוך כ600,000 זכרים מעל גיל 20 שיצאו ממצרים). אפילו אם מניחים שהמספר הממוצע של הילדים במשפחה היה גבוה מאוד, עדיין נראה מכאן שהיו הרבה משקי בית ללא בן בכור. [ראו גישת <multilink><a href="SfornoShemot12-12" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoShemot12-12" data-aht="source">שמות י״ב:י״ב-י״ג</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> אשר מנסה לתרץ את הקושי בכך שלאחר מכת בכורות הייתה עוד מכה שפגעה ברשעים בכל האוכלוסייה המצרית, ולא רק בבכורים.]</fn> ושאלה אחרונה, מה או מי הוא "המשחית" המופיע בפסוקים י"ג וכ"ז, ומה היחס בינו לבין הקב"ה?</p>
−
<p>These puzzling theological issues constitute the primary factors which motivate many exegetes to reexamine the assumptions regarding the purpose and nature of the Pesach. However, the following additional considerations also play a role.</p>
+
<p>עניינים תיאולוגים מורכבים אלה מהווים את השיקולים העיקריים שמביאים פרשנים רבים לבחון מחדש את ההנחה לגבי תכליתו ומהותו של הפסח. עם זאת, השיקולים שיוצגו בהמשך ממלאים אף הם תפקיד בדיון. </p>
−
<h2>Accompanying Actions</h2>
+
<h2>פעולות נלוות</h2>
−
<p>The blood smearing, though highlighted, is but one of an entire series of actions which together constituted the Paschal ceremony. The Torah gives detailed directions for these other steps of the process – the taking, slaughtering, roasting, and eating of the Pesach lamb – leading to the inference that these stages also constituted a central part of the ritual. As such, it behooves us to consider the objectives of each of their features and how they illuminate the purpose of the process as a whole.</p>
+
<p>בטקס הפסח ישנה עוד סדרה שלמה של פעולות מלבד מריחת הדם, על אף שזו אכן הבולטת מבין כולן. התורה נותנת הוראות מפורטות לשאר הצעדים בתהליך – הלקיחה, השחיטה, הצלייה, והאכילה של שה הפסח. מכאן ניתן להסיק שגם שלבים אלו מהווים חלק מרכזי בריטואל. לכן, חובה עלינו לבחון את המטרה של כל חלק בנפרד ולראות כיצד הוא מאיר לנו את התכלית של כל התהליך במלואו.</p>
<ul>
<ul>
−
<li>Why was the lamb taken four days before it was to be slaughtered?</li>
+
<li>מדוע השה נלקח ארבעה ימים לפני שהוא היה אמור להישחט?</li>
−
<li>Why did the Pesach have to be eaten roasted, whole, and accompanied by matzah and bitter herbs?</li>
+
<li>מדוע על הפסח להיאכל כליל, להיצלות, ולבוא ביחד עם מצה ומרור?</li>
−
<li>Why was a year old lamb (or kid) chosen as the animal to be slaughtered?</li>
+
<li>למה החיה שנבחרה לקורבן היא דווקא שה (או גדי) בן שנה?</li>
−
<li>Was there any significance to eating the meat while belted, with shoes on and staff in hand, or was this simply meant to ensure that all would be ready to depart Egypt at first opportunity?</li>
+
<li>האם יש איזושהי משמעות באכילת הבשר כשהיו לבושים בחגורות ונעליים ועם הציוד כבר בידיים (<a href="Shemot12-1" data-aht="source">י"ב:י"א</a>), או שהכוונה היא רק לוודא שהכל יהיה מוכן ליציאה ממצרים בהזדמנות הראשונה?</li>
</ul>
</ul>
−
<h2>Pesach Mizrayim and Pesach Dorot</h2>
+
<h2>פסח מצרים ופסח דורות</h2>
−
<p>In attempting to understand the nature ומטרת "פסח מצרים", טבעי לעיין ב"פסח דורות", the annual Pesach sacrifice of all generations. What is the relationship between the two? Do they shed light on each other?</p>
+
<p>על מנת להבין את מטרת "פסח מצרים", טבעי לעיין ב"פסח דורות", הציווי על ההקרבה השנתית של קורבן הפסח בכל דור ודור. מהם היחסים בין השניים? האם הם מבהירים האחד את השני?</p>
<ul>
<ul>
−
<li>The annual Pesach is clearly a sacrifice, but was this true also of the original Pesach (and, if so, what was the character of this sacrifice)? While the ceremony in Egypt contained the sacrificial features of unblemished animals, sprinkling of blood, and prohibitions of leavened bread and leftovers, the central elements of an altar and priest were conspicuously absent.</li>
+
<li>פסח דורות הוא בבירור טקס הקרבת קורבן, אך האם זה נכון אף לגבי פסח מצרים (ואם כן, מהם המאפיינים של קורבן זה)? הפולחן במצרים הכיל אמנם מאפיינים של קורבן, בלקיחת השה התמים, זריקת הדם, ואיסורי חמץ ונותר (<a href="Shemot12-1" data-aht="source">י"ב:י'</a>), אך עם זאת, אלמנטיים מרכזיים כמו מזבח וכהן נעדרים באופן בולט.</li>
−
<li>Other laws of the Pesach, most notably the blood-smearing, are not part of the annual rite. If this was the main focus of the original ceremony how can we explain its absence in the commemoration? Could this be a sign that, perhaps, the original Pesach itself also had some other purpose unrelated to the blood?</li>
+
<li>חוקים אחרים בנוגע לפסח מצרים, ובמיוחד מריחת הדם על המשקוף, אינם חלק מהפולחן השנתי. אם המריחה הייתה החלק המרכזי של הטקס המקורי, איך ניתן להסביר את היעדרותה מההנצחה של האירוע בפסח דורות? האם זה יכול להיות רמז לכך שאולי לפסח המקורי היו עוד מטרות מלבד הדם והשמירה על בני ישראל?</li>
פרק י"ב בספר שמות מציג את המצווה הראשונה שנעשתה על ידי בני ישראל: לקיחה, שחיטה, מריחת הדם, צלייה ואכילה של קרבן הפסח. מה הייתה המטרה של טקס זה?
במבט ראשון, התשובה נראית ברורה: ה' הורה לבני ישראל למרוח את דם הפסח על משקופי בתיהם על מנת שלא ייפגעו בזמן מכת בכורות. נראה שסיבה זו נאמרה במפורש על ידי ה', בסכמו את הציווי:
בנוסף, כשהמקרא מתאר איך משה העביר לעם את הוראותיו של ה' לגבי הפסח, הפרטים היחידים אותם הוא רואה לנכון לציין הם אלו שמתייחסים למריחת הדם וההגנה הבאה בעקבותיה:1
והלא הכל גלוי וידוע לפניו, שנאמר: ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרי (דניאל ב':כ"ב), ואומר גם חשך לא יחשיך ממך (תהלים קל"ט:י"ב), ומה ת"ל וראה את הדם?!
יותר מכך, הרי ה' הבדיל בין בני ישראל למצרים בהרבה מן המכות הקודמות מבלי להזדקק לאף סימן מזהה,5 אז מדוע פתאום במכת בכורות יהיה צורך באות מיוחדת?6 בנוסף, אם מטרת הפסח הייתה אך ורק להציל את הבכורות, מדוע המצווה חלה על כל אדם מישראל ולא רק על הבכורות (או אולי גם על משפחותיהם)?7 ושאלה אחרונה, מה או מי הוא "המשחית" המופיע בפסוקים י"ג וכ"ז, ומה היחס בינו לבין הקב"ה?
עניינים תיאולוגים מורכבים אלה מהווים את השיקולים העיקריים שמביאים פרשנים רבים לבחון מחדש את ההנחה לגבי תכליתו ומהותו של הפסח. עם זאת, השיקולים שיוצגו בהמשך ממלאים אף הם תפקיד בדיון.
פעולות נלוות
בטקס הפסח ישנה עוד סדרה שלמה של פעולות מלבד מריחת הדם, על אף שזו אכן הבולטת מבין כולן. התורה נותנת הוראות מפורטות לשאר הצעדים בתהליך – הלקיחה, השחיטה, הצלייה, והאכילה של שה הפסח. מכאן ניתן להסיק שגם שלבים אלו מהווים חלק מרכזי בריטואל. לכן, חובה עלינו לבחון את המטרה של כל חלק בנפרד ולראות כיצד הוא מאיר לנו את התכלית של כל התהליך במלואו.
מדוע השה נלקח ארבעה ימים לפני שהוא היה אמור להישחט?
מדוע על הפסח להיאכל כליל, להיצלות, ולבוא ביחד עם מצה ומרור?
למה החיה שנבחרה לקורבן היא דווקא שה (או גדי) בן שנה?
האם יש איזושהי משמעות באכילת הבשר כשהיו לבושים בחגורות ונעליים ועם הציוד כבר בידיים (י"ב:י"א), או שהכוונה היא רק לוודא שהכל יהיה מוכן ליציאה ממצרים בהזדמנות הראשונה?
פסח מצרים ופסח דורות
על מנת להבין את מטרת "פסח מצרים", טבעי לעיין ב"פסח דורות", הציווי על ההקרבה השנתית של קורבן הפסח בכל דור ודור. מהם היחסים בין השניים? האם הם מבהירים האחד את השני?
פסח דורות הוא בבירור טקס הקרבת קורבן, אך האם זה נכון אף לגבי פסח מצרים (ואם כן, מהם המאפיינים של קורבן זה)? הפולחן במצרים הכיל אמנם מאפיינים של קורבן, בלקיחת השה התמים, זריקת הדם, ואיסורי חמץ ונותר (י"ב:י'), אך עם זאת, אלמנטיים מרכזיים כמו מזבח וכהן נעדרים באופן בולט.
חוקים אחרים בנוגע לפסח מצרים, ובמיוחד מריחת הדם על המשקוף, אינם חלק מהפולחן השנתי. אם המריחה הייתה החלק המרכזי של הטקס המקורי, איך ניתן להסביר את היעדרותה מההנצחה של האירוע בפסח דורות? האם זה יכול להיות רמז לכך שאולי לפסח המקורי היו עוד מטרות מלבד הדם והשמירה על בני ישראל?
