<p>פרק י"ב בספר שמות מציג את המצווה הראשונה ששמרו בני ישראל: לקיחה, שחיטה, מריחה, צלייה ואכילת של קרבן הפסח. מהי המטרה של טקס זה?</p>
+
<p><a href="Shemot12-1" data-aht="source">פרק י"ב</a> בספר שמות מציג את המצווה הראשונה שנעשתה על ידי בני ישראל: לקיחה, שחיטה, מריחת הדם, צלייה ואכילה של קרבן הפסח. מה הייתה המטרה של טקס זה?</p>
−
<p>במבט ראשון, התשובה נראית ברורה: ה' הורה לבני ישראל למרוח את דם הפסח על משקופי בתיהם על מנת שלא ייפגעו בזמן מכת בכורות. נראה שסיבה זו נאמרת על ידי ה' בבירור:</p>
+
<p>במבט ראשון, התשובה נראית ברורה: ה' הורה לבני ישראל למרוח את דם הפסח על משקופי בתיהם על מנת שלא ייפגעו בזמן מכת בכורות. נראה שסיבה זו נאמרה במפורש על ידי ה', בסכמו את הציווי:</p>
<p>בנוסף, כשהמקרא מתאר איך משה העביר לעם את הוראותיו של ה' לגבי הפסח, הפרטים היחידים אותם הוא רואה לנכון לציין הם אלו שמתייחסים למריחת הדם וההגנה הבאה בעקבותיה:<fn>על אף שברור שמשה העביר את ההנחיות גם בנוגע לסוג הקרבן ואיך על העם לצלות ולאכול אותו, הטקסט מתרכז רק בפרטים הנוגעים למריחת הדם (ואפילו מוסיף כמה פרטים שלא היו מצויינים בהוראות שנתן ה' למשה.</fn></p>
+
<p>בנוסף, כשהמקרא מתאר איך משה העביר לעם את הוראותיו של ה' לגבי הפסח, הפרטים היחידים אותם הוא רואה לנכון לציין הם אלו שמתייחסים למריחת הדם וההגנה הבאה בעקבותיה:<fn>על אף שברור שמשה העביר את ההנחיות גם בנוגע לסוג הקרבן ודרך צלייתו ואכילתו, הטקסט מתמקד רק בפרטים הנוגעים למריחת הדם (ואפילו מוסיף כמה פרטים שלא היו מצויינים בהוראות שנתן ה' למשה).</fn></p>
<p>עם זאת, הגישה שלעיל מעוררת את התהייה: מדוע היה צורך בסימן בשביל לפסוח בתי העם? האם ה' לא היה יכול להגן על עם ישראל מבלי הטקס הפולחני הזה? ב<multilink><a href="MekhiltaPischa7" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaPischa7" data-aht="source">בא פסחא ז׳</a><a href="MekhiltaPischa11" data-aht="source">בא פסחא י״א</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink>, ר' ישמעאל מציב בדיוק את הבעיה הזאת:<fn>ראו גם <multilink><a href="MekhiltaAmalek1" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל עמלק א'</a><a href="MekhiltaAmalek1" data-aht="source">בשלח עמלק א׳</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink> שם מוצגת נקודה דומה. המכילתא מקשרת בין המקרה שלנו לבין שני מקרים אחרים דומים (המוזכרים במשנה ר"ה ג':ח'): האחד שבו משה מרים את ידיו בקרב נגד עמלק, והאחר הוא נחש הנחושת שמשה יצר בבמדבר כ"א.</fn></p>
+
<p>עם זאת, הגישה שלעיל מעוררת את התהייה: מדוע היה צורך בסימן בשביל לפסוח על בתי בני ישראל? האם ה' לא היה יכול להגן על עם ישראל מבלי הדם הזה? ב<multilink><a href="MekhiltaPischa7" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaPischa7" data-aht="source">בא פסחא ז׳</a><a href="MekhiltaPischa11" data-aht="source">בא פסחא י״א</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink>, ר' ישמעאל מציב בדיוק את הבעיה הזאת:<fn>ראו גם <multilink><a href="MekhiltaAmalek1" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל עמלק א'</a><a href="MekhiltaAmalek1" data-aht="source">בשלח עמלק א׳</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink> שם מוצגת נקודה דומה. המכילתא מקשרת בין המקרה שלנו לבין שני מקרים אחרים דומים (המוזכרים במשנה ר"ה ג':ח'): האחד שבו משה מרים את ידיו בקרב נגד עמלק, והשני הוא נחש הנחושת שמשה יצר בבמדבר כ"א.</fn></p>
−
<q class="" lang="he" dir="rtl">
+
<q class="" dir="rtl" lang="he">
<p>והלא הכל גלוי וידוע לפניו, שנאמר: ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרי (דניאל ב':כ"ב), ואומר גם חשך לא יחשיך ממך (תהלים קל"ט:י"ב), ומה ת"ל וראה את הדם?!</p>
<p>והלא הכל גלוי וידוע לפניו, שנאמר: ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרי (דניאל ב':כ"ב), ואומר גם חשך לא יחשיך ממך (תהלים קל"ט:י"ב), ומה ת"ל וראה את הדם?!</p>
</q>
</q>
−
<p>יותר מכך, הרי ה' הבדיל בין בני ישראל למצרים ברבות מהמכות הקודמות מבלי להזדקק לאף סימן מזהה,<fn>ראו את <multilink><a href="IbnDaud" data-aht="source">ר' אברהם אבן דאוד</a><a href="IbnDaud" data-aht="source">ספר האמונה הרמה מאמר ג׳ (עמ׳ 103-102)</a></multilink> אשר מעלה שאלה זו. לפירוט על אילו מהמכות אכן הייתה הבחנה, ראו <a href="Whom and Where Did the Plagues Strike" data-aht="page">מי ואיפה סבלו ממכות מצרים?</a>.</fn> אז מדוע שבמכת בכורות לפתע יהיה צורך?<fn>ראו <multilink><a href="AbarbanelShemot12Q" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot12Q" data-aht="source">שמות י״ב שאלות ד׳-ה׳</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> אשר שואל שאלה זו ואף מעיר שהיה זה אי צדק אילו בני ישראל הצדיקים היו נענשים ביחד עם המצרים הרשעים.</fn> בנוסף, אם מטרת הפסח הייתה אך ורק להציל את הבכורות, מדוע המצווה חלה על כל אדם מישראל ולא רק על הבכורות (או אולי גם על משפחותיהם)?<fn>ראו בבמדבר ג':מ"ג שהיו 22,723 בכורות בלבד בשנה השנית למסע במדבר (מתוך כ600,000 זכרים מעל גיל 20 שיצאו ממצרים). אפילו אם מניחים ממוצע ילדים גבוה מאוד, עדיין זה מוכיח כי היו הרבה משקי בית ללא בן בכור. ראו גישת **<multilink><a href="SefornoShemot12-12" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoShemot12-12" data-aht="source">שמות י״ב:י״ב-י״ג</a><a href="SefornoShemot12-22" data-aht="source">שמות י״ב:כ״ב-כ״ז</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>** אשר מנסה לתרץ את הקושי בכך שהיה חלק שני למכת בכורות שפגעה גם בבני ישראל.</fn>ושאלה אחרונה, מה או מי הוא "המשחית" המופיע בפסוקים י"ג וכ"ז, ומה היחס בינו לבין הקב"ה?</p>
+
<p>יותר מכך, הרי ה' הבדיל בין בני ישראל למצרים בהרבה מן המכות הקודמות מבלי להזדקק לאף סימן מזהה,<fn>ראו את <multilink><a href="IbnDaud" data-aht="source">ר' אברהם אבן דאוד</a><a href="IbnDaud" data-aht="source">ספר האמונה הרמה מאמר ג׳ (עמ׳ 103-102)</a></multilink> אשר מעלה שאלה זו. לפירוט בנוגע לשאלה באילו מהמכות אכן הייתה הבחנה, ראו <a href="Whom and Where Did the Plagues Strike" data-aht="page">מי ואיפה סבלו ממכות מצרים?</a>.</fn> אז מדוע פתאום במכת בכורות יהיה צורך באות מיוחדת?<fn>ראו <multilink><a href="AbarbanelShemot12Q" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot12Q" data-aht="source">שמות י״ב שאלות ד׳-ה׳</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> אשר שואל שאלה זו ואף מעיר שהיה זה אי צדק אילו בני ישראל החפים מפשע היו נענשים ביחד עם המצרים הרשעים.</fn> בנוסף, אם מטרת הפסח הייתה אך ורק להציל את הבכורות, מדוע המצווה חלה על כל אדם מישראל ולא רק על הבכורות (או אולי גם על משפחותיהם)?<fn>ראו בבמדבר ג':מ"ג שהיו 22,273 בכורות בלבד בשנה השנית למסע במדבר (מתוך כ600,000 זכרים מעל גיל 20 שיצאו ממצרים). אפילו אם מניחים שהמספר הממוצע של הילדים במשפחה היה גבוה מאוד, עדיין נראה מכאן שהיו הרבה משקי בית ללא בן בכור. [ראו גישת <multilink><a href="SfornoShemot12-12" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoShemot12-12" data-aht="source">שמות י״ב:י״ב-י״ג</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> אשר מנסה לתרץ את הקושי בכך שלאחר מכת בכורות הייתה עוד מכה שפגעה ברשעים בכל האוכלוסייה המצרית, ולא רק בבכורים.]</fn> ושאלה אחרונה, מה או מי הוא "המשחית" המופיע בפסוקים י"ג וכ"ז, ומה היחס בינו לבין הקב"ה?</p>
−
<p>עניינים תיאולוגים מורכבים אלה הם בעצם השיקולים העיקריים שמביאים פרשנים רבים לבחון מחדש את ההנחה לגבי תכליתו ומהותו של הפסח. עם זאת, השיקולים שיוצגו בהמשך ממלאים אף הם תפקיד בדיון. </p>
+
<p>עניינים תיאולוגים מורכבים אלה מהווים את השיקולים העיקריים שמביאים פרשנים רבים לבחון מחדש את ההנחה לגבי תכליתו ומהותו של הפסח. עם זאת, השיקולים שיוצגו בהמשך ממלאים אף הם תפקיד בדיון. </p>
<h2>פעולות נלוות</h2>
<h2>פעולות נלוות</h2>
−
<p>בטקס הפסח ישנה עוד סדרה שלמה של פעולות מלבד מריחת הדם, על אף שזו אכן הבולטת מבין כולן. התורה נותנת הוראות מפורטות לשאר הצעדים בתהליך – הלקיחה, השחיטה, הצלייה, והאכילה של שה הפסח. מכאן ניתן להסיק שגם שלבים אלו מהווים חלק מרכזי בריטואל. לכן, חובה עלינו לבחון את המטרה של כל חלק בנפרד ולראות כיצד הם מאירים לנו את התכלית של כל התהליך במלואו.</p>
+
<p>בטקס הפסח ישנה עוד סדרה שלמה של פעולות מלבד מריחת הדם, על אף שזו אכן הבולטת מבין כולן. התורה נותנת הוראות מפורטות לשאר הצעדים בתהליך – הלקיחה, השחיטה, הצלייה, והאכילה של שה הפסח. מכאן ניתן להסיק שגם שלבים אלו מהווים חלק מרכזי בריטואל. לכן, חובה עלינו לבחון את המטרה של כל חלק בנפרד ולראות כיצד הוא מאיר לנו את התכלית של כל התהליך במלואו.</p>
<ul>
<ul>
−
<li>מדוע השה נלקח ארבעה ימים לפני שהוא אמור להישחט?</li>
+
<li>מדוע השה נלקח ארבעה ימים לפני שהוא היה אמור להישחט?</li>
<li>מדוע על הפסח להיאכל כליל, להיצלות, ולבוא ביחד עם מצה ומרור?</li>
<li>מדוע על הפסח להיאכל כליל, להיצלות, ולבוא ביחד עם מצה ומרור?</li>
<li>למה החיה שנבחרה לקורבן היא דווקא שה (או גדי) בן שנה?</li>
<li>למה החיה שנבחרה לקורבן היא דווקא שה (או גדי) בן שנה?</li>
−
<li>האם יש איזשהי משמעות באכילת הבשר לבושים בחגורות ונעליים, ועם הציוד כבר בידיים, כמו שכתוב בפסוק י"א, או שהכוונה היא רק לוודא שהכל צריך להיות מוכן ליציאה ממצרים בהזדמנות הראשונה?</li>
+
<li>האם יש איזושהי משמעות באכילת הבשר כשהיו לבושים בחגורות ונעליים ועם הציוד כבר בידיים (<a href="Shemot12-1" data-aht="source">י"ב:י"א</a>), או שהכוונה היא רק לוודא שהכל יהיה מוכן ליציאה ממצרים בהזדמנות הראשונה?</li>
</ul>
</ul>
Line 39:
Line 42:
<p>על מנת להבין את מטרת "פסח מצרים", טבעי לעיין ב"פסח דורות", הציווי על ההקרבה השנתית של קורבן הפסח בכל דור ודור. מהם היחסים בין השניים? האם הם מבהירים האחד את השני?</p>
<p>על מנת להבין את מטרת "פסח מצרים", טבעי לעיין ב"פסח דורות", הציווי על ההקרבה השנתית של קורבן הפסח בכל דור ודור. מהם היחסים בין השניים? האם הם מבהירים האחד את השני?</p>
<ul>
<ul>
−
<li>פסח דורות הוא בבירור טקס הקרבת קורבן, אך האם גם פסח מצרים? (ואם כן, מהם המאפיינים של קורבן זה?) הפולחן במצרים הכיל אמנם מאפיינים של קורבן, בלקיחת השה התמים, הקזת הדם, והאיסור על הותרת לחם ושאריות, אך עם זאת, אלמנטיים מרכזיים כמו מזבח וכהן נעדרים באופן בולט.</li>
+
<li>פסח דורות הוא בבירור טקס הקרבת קורבן, אך האם זה נכון אף לגבי פסח מצרים (ואם כן, מהם המאפיינים של קורבן זה)? הפולחן במצרים הכיל אמנם מאפיינים של קורבן, בלקיחת השה התמים, זריקת הדם, ואיסורי חמץ ונותר (<a href="Shemot12-1" data-aht="source">י"ב:י'</a>), אך עם זאת, אלמנטיים מרכזיים כמו מזבח וכהן נעדרים באופן בולט.</li>
−
<li>חוקים אחרים בנוגע לפסח מצרים, ובראשם מריחת הדם על המשקוף, אינם חלק מהפולחן השנתי. אם המריחה הייתה החלק המרכזי של הטקס המקורי, איך ניתן להסביר את היעדרותה מההנצחה של האירוע בפסח דורות? האם זה יכול להיות רמז לכך שאולי לפסח המקורי היו עוד מטרות מלבד הדם והשמירה על בני ישראל?</li>
+
<li>חוקים אחרים בנוגע לפסח מצרים, ובמיוחד מריחת הדם על המשקוף, אינם חלק מהפולחן השנתי. אם המריחה הייתה החלק המרכזי של הטקס המקורי, איך ניתן להסביר את היעדרותה מההנצחה של האירוע בפסח דורות? האם זה יכול להיות רמז לכך שאולי לפסח המקורי היו עוד מטרות מלבד הדם והשמירה על בני ישראל?</li>
פרק י"ב בספר שמות מציג את המצווה הראשונה שנעשתה על ידי בני ישראל: לקיחה, שחיטה, מריחת הדם, צלייה ואכילה של קרבן הפסח. מה הייתה המטרה של טקס זה?
במבט ראשון, התשובה נראית ברורה: ה' הורה לבני ישראל למרוח את דם הפסח על משקופי בתיהם על מנת שלא ייפגעו בזמן מכת בכורות. נראה שסיבה זו נאמרה במפורש על ידי ה', בסכמו את הציווי:
בנוסף, כשהמקרא מתאר איך משה העביר לעם את הוראותיו של ה' לגבי הפסח, הפרטים היחידים אותם הוא רואה לנכון לציין הם אלו שמתייחסים למריחת הדם וההגנה הבאה בעקבותיה:1
והלא הכל גלוי וידוע לפניו, שנאמר: ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרי (דניאל ב':כ"ב), ואומר גם חשך לא יחשיך ממך (תהלים קל"ט:י"ב), ומה ת"ל וראה את הדם?!
יותר מכך, הרי ה' הבדיל בין בני ישראל למצרים בהרבה מן המכות הקודמות מבלי להזדקק לאף סימן מזהה,5 אז מדוע פתאום במכת בכורות יהיה צורך באות מיוחדת?6 בנוסף, אם מטרת הפסח הייתה אך ורק להציל את הבכורות, מדוע המצווה חלה על כל אדם מישראל ולא רק על הבכורות (או אולי גם על משפחותיהם)?7 ושאלה אחרונה, מה או מי הוא "המשחית" המופיע בפסוקים י"ג וכ"ז, ומה היחס בינו לבין הקב"ה?
עניינים תיאולוגים מורכבים אלה מהווים את השיקולים העיקריים שמביאים פרשנים רבים לבחון מחדש את ההנחה לגבי תכליתו ומהותו של הפסח. עם זאת, השיקולים שיוצגו בהמשך ממלאים אף הם תפקיד בדיון.
פעולות נלוות
בטקס הפסח ישנה עוד סדרה שלמה של פעולות מלבד מריחת הדם, על אף שזו אכן הבולטת מבין כולן. התורה נותנת הוראות מפורטות לשאר הצעדים בתהליך – הלקיחה, השחיטה, הצלייה, והאכילה של שה הפסח. מכאן ניתן להסיק שגם שלבים אלו מהווים חלק מרכזי בריטואל. לכן, חובה עלינו לבחון את המטרה של כל חלק בנפרד ולראות כיצד הוא מאיר לנו את התכלית של כל התהליך במלואו.
מדוע השה נלקח ארבעה ימים לפני שהוא היה אמור להישחט?
מדוע על הפסח להיאכל כליל, להיצלות, ולבוא ביחד עם מצה ומרור?
למה החיה שנבחרה לקורבן היא דווקא שה (או גדי) בן שנה?
האם יש איזושהי משמעות באכילת הבשר כשהיו לבושים בחגורות ונעליים ועם הציוד כבר בידיים (י"ב:י"א), או שהכוונה היא רק לוודא שהכל יהיה מוכן ליציאה ממצרים בהזדמנות הראשונה?
פסח מצרים ופסח דורות
על מנת להבין את מטרת "פסח מצרים", טבעי לעיין ב"פסח דורות", הציווי על ההקרבה השנתית של קורבן הפסח בכל דור ודור. מהם היחסים בין השניים? האם הם מבהירים האחד את השני?
פסח דורות הוא בבירור טקס הקרבת קורבן, אך האם זה נכון אף לגבי פסח מצרים (ואם כן, מהם המאפיינים של קורבן זה)? הפולחן במצרים הכיל אמנם מאפיינים של קורבן, בלקיחת השה התמים, זריקת הדם, ואיסורי חמץ ונותר (י"ב:י'), אך עם זאת, אלמנטיים מרכזיים כמו מזבח וכהן נעדרים באופן בולט.
חוקים אחרים בנוגע לפסח מצרים, ובמיוחד מריחת הדם על המשקוף, אינם חלק מהפולחן השנתי. אם המריחה הייתה החלק המרכזי של הטקס המקורי, איך ניתן להסביר את היעדרותה מההנצחה של האירוע בפסח דורות? האם זה יכול להיות רמז לכך שאולי לפסח המקורי היו עוד מטרות מלבד הדם והשמירה על בני ישראל?
