Difference between revisions of "Purpose of the Shulchan and Lechem HaPanim/1/he"
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
||
| Line 31: | Line 31: | ||
<li><b>"לֶחֶם פָּנִים"</b> – בויקרא כ"ד הלחם נקרא "חַלּוֹת", בעוד בשמות כ"ה הוא מופיע בשם "לֶחֶם פָּנִים".  מהי משמעותם של הביטויים השונים, ומה ניתן ללמוד מהם לגבי טבעו של הלחם?</li> | <li><b>"לֶחֶם פָּנִים"</b> – בויקרא כ"ד הלחם נקרא "חַלּוֹת", בעוד בשמות כ"ה הוא מופיע בשם "לֶחֶם פָּנִים".  מהי משמעותם של הביטויים השונים, ומה ניתן ללמוד מהם לגבי טבעו של הלחם?</li> | ||
<li><b>"שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן</b>" – האם ישנה חשיבות לעובדה שיש שנים עשר כיכרות לחם, או לחלוקתם לשתי קבוצות?</li> | <li><b>"שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן</b>" – האם ישנה חשיבות לעובדה שיש שנים עשר כיכרות לחם, או לחלוקתם לשתי קבוצות?</li> | ||
| − | <li><b>"בְּרִית עוֹלָם"</b> – | + | <li><b>"בְּרִית עוֹלָם"</b> – אף טקס אחר המתרחש במשכן אינו מכונה "בְּרִית עוֹלָם". מהו משמעותו של הביטוי ומדוע משתמשים בו רק לתיאור לחם הפנים?‎<fn>The term "בְּרִית עוֹלָם" does appear in both בבמדבר י"ח:י"ט ובבמדבר כ"ה:י"ג connection with Hashem's covenant with the priests. Otherwise, even the word "בְּרִית" alone (without "עוֹלָם") is used to describe the service of the Mishkan only בויקרא ב':י"ג regarding the salting of the sacrifices.</fn>  </li> |
| − | <li><b>"וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה"</b> – | + | <li><b>"וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה"</b> – הלְבֹנָה אמורה לשמש כאנדרטה. אך את מה היא אמורה להנציח?</li> |
| − | <li><b>"בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ"</b> – | + | <li><b>"בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ"</b> – מדוע הכיכרות נערכות דווקא בשבת?</li> |
| − | <li><b>"וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו"</b> – | + | <li><b>"וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו"</b> – מדוע הכהנים אוכלים את הלחם, במקום שהוא יוקרב לה'? יתר על כן, מה משמעות ההסבר "כִּי קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הוּא"?</li> |
</ul> | </ul> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Version as of 02:22, 24 July 2019
מטרת השולחן ולחם הפנים
הקדמה
"תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן"
פרשת תרומה מתארת את הציווי לבנות את המשכן וכליו. הציווי הראשון הוא לעשות ארון הברית, כפורת, וכרובים, ומיד לאחר מכן מופיע הציווי על עשיית השולחן ולחם הפנים:
(כג) וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אׇרְכּוֹ וְאַמָּה רׇחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ. (כד) וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב. (כה) וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב וְעָשִׂיתָ זֵר זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב...
(כט) וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן זָהָב טָהוֹר תַּעֲשֶׂה אֹתָם. (ל) וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד.
אף שפסוקים אלו מתארים בפירוט רב את השולחן, הם מספקים מעט מאוד מידע לגבי הצורך בו, ולגבי הלחם המונח עליו. בהנחה וה' אינו צריך לאכול, מדוע ישנו צורך לשים שולחן עם לחם במשכנו? רמב"ם במורה נבוכים מעלה קושייה זו, ומותיר אותה כתעלומה בלתי פתורה:
הצורך במזבח הקטורת ובמזבח העולה וכלי הקיבול שלהם ברור. אבל איני יודע טעם לשולחן והיות הלחם עליו תמיד. עד היום לא מצאתי למה לייחס אותו.
השולחן
בניסיון להבין את מטרת השולחן, יש לבחון מקרוב יותר הן את מיקומו במשכן, והן את פרטי הרכבתו:
- קשר לכלים אחרים – הציוויים הקשורים בשולחן ממוקמים בין הציוויים הנוגעים לארון, לאלו המתייחסים למנורה, מה שרומז כי אלו מתפקדים כשלישייה. מצד שני, ממיקום השולחן בהיכל משתמע כי הוא קשור דווקא למנורה ולמזבח הקטורת.
- כלים משניים – ה' ציווה שיהיו לשולחן "קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו". מהם הכלים הללו ומה מטרתם? האם הם מהווים חלק ממבנה השולחן, או נספחים אליו ומשמשים לעריכתו או לאפיית הלחם? בכל אופן, מה ניתן ללמוד מהם לגבי תפקידו של השולחן?
- חומרים וקישוטים – השולחן נבנה מעצי שטים מצופים זהב ומוקפים "זֵר זָהָב" ו"מִסְגֶּרֶת".1 האם הציפוי והמסגרת תורמים לביצוע תפקידו של השולחן, או שנועדו רק לקשט אותו?2
לחם הפנים
החוקים הנוגעים ללחם הפנים מפורטים בויקרא כ״ד:ה׳-ט׳:
(ה) וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת. (ו) וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי י"י. (ז) וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לַי"י. (ח) בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי י"י תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. (ט) וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הוּא לוֹ מֵאִשֵּׁי י"י חׇק עוֹלָם.
פסוקים אלו מעלים מספר שאלות, אשר תשובותיהן עלולות לספק הסברים לכלי זה ולמטרתו הכוללת:
- "לֶחֶם פָּנִים" – בויקרא כ"ד הלחם נקרא "חַלּוֹת", בעוד בשמות כ"ה הוא מופיע בשם "לֶחֶם פָּנִים". מהי משמעותם של הביטויים השונים, ומה ניתן ללמוד מהם לגבי טבעו של הלחם?
- "שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן" – האם ישנה חשיבות לעובדה שיש שנים עשר כיכרות לחם, או לחלוקתם לשתי קבוצות?
- "בְּרִית עוֹלָם" – אף טקס אחר המתרחש במשכן אינו מכונה "בְּרִית עוֹלָם". מהו משמעותו של הביטוי ומדוע משתמשים בו רק לתיאור לחם הפנים?3
- "וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה" – הלְבֹנָה אמורה לשמש כאנדרטה. אך את מה היא אמורה להנציח?
- "בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ" – מדוע הכיכרות נערכות דווקא בשבת?
- "וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו" – מדוע הכהנים אוכלים את הלחם, במקום שהוא יוקרב לה'? יתר על כן, מה משמעות ההסבר "כִּי קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הוּא"?
