Difference between revisions of "Purpose of the Shulchan and Lechem HaPanim/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(10 intermediate revisions by one other user not shown)
Line 4: Line 4:
 
<h1>מטרת השולחן ולחם הפנים</h1>
 
<h1>מטרת השולחן ולחם הפנים</h1>
 
<h2>"תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן"</h2>
 
<h2>"תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן"</h2>
−
<p>פרשת תרומה מתארת את הציווי לבנות את המשכן וכליו.&#160; הציווי הראשון הוא לעשות ארון הברית, כפורת, וכרובים, ומיד לאחר מכן מופיע הציווי על עשיית השולחן ולחם הפנים:</p>
+
<p>פרשת תרומה מתארת את הציווי לבנות את המשכן ואת כליו. הציווי הראשון הוא לבנות את&#160;ארון הברית, הכפורת, והכרובים, ומיד לאחר מכן מופיע הציווי על השולחן ולחם הפנים:</p>
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<p>(כג) וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אׇרְכּוֹ וְאַמָּה רׇחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ. (כד) וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב. (כה) וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב וְעָשִׂיתָ זֵר זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב...</p>
 
<p>(כג) וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אׇרְכּוֹ וְאַמָּה רׇחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ. (כד) וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב. (כה) וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב וְעָשִׂיתָ זֵר זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב...</p>
 
<p>(כט) וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן זָהָב טָהוֹר תַּעֲשֶׂה אֹתָם. (ל) וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד.</p>
 
<p>(כט) וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן זָהָב טָהוֹר תַּעֲשֶׂה אֹתָם. (ל) וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד.</p>
 
</q>
 
</q>
−
<p>Though these verses describe the appearance of the Shulchan in great detail, they provide scant information about why there was a need for either it or the bread which was placed on it.&#160; As Hashem has no need for food, why put a table and bread in His sanctuary?&#160; This difficulty was noted by&#160;<multilink><a href="RambamMorehNevukhim3-45" data-aht="source">רמב"ם במורה נבוכים</a><a href="RambamMorehNevukhim3-45" data-aht="source">מורה נבוכים ג׳:מ״ה</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>, and he leaves it as an unexplained mystery:</p>
+
<p>אף שהפסוקים&#160;מתארים בפירוט רב את השולחן, הם מספקים מעט מאוד מידע לגבי הצורך בו, ולגבי הלחם המונח עליו.&#160;בהנחה וה' אינו צריך לאכול, מדוע ישנו צורך בשולחן עם לחם במשכנו?&#160;<multilink><a href="RambamMorehNevukhim3-45" data-aht="source">רמב"ם במורה נבוכים</a><a href="RambamMorehNevukhim3-45" data-aht="source">מורה נבוכים ג׳:מ״ה</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>&#160;מעלה קושייה זו, ומותיר אותה כתעלומה בלתי פתורה:&#160;</p>
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<p>הצורך במזבח הקטורת ובמזבח העולה וכלי הקיבול שלהם ברור. אבל איני יודע טעם לשולחן והיות הלחם עליו תמיד. עד היום לא מצאתי למה לייחס אותו.&#160;</p>
 
<p>הצורך במזבח הקטורת ובמזבח העולה וכלי הקיבול שלהם ברור. אבל איני יודע טעם לשולחן והיות הלחם עליו תמיד. עד היום לא מצאתי למה לייחס אותו.&#160;</p>
Line 15: Line 15:
  
 
<h2>השולחן</h2>
 
<h2>השולחן</h2>
−
<p>In investigating the purpose of the Shulchan, it may be helpful to take a closer look at both its place within the Mishkan and the details of its construction:</p>
+
<p>בניסיון להבין את מטרת השולחן, יש לבחון מקרוב יותר הן את מיקומו במשכן, וכן את פרטי הרכבתו:</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><b>Relationship to other vessels&#160;</b>– The laws of the Table are sandwiched between those of הארון והמנורה, suggesting that they serve as a threesome.&#160; מצד שני, מיקום השולחן בהיכל connects it instead למנורה ומזבח הקטורת.</li>
+
<li><b>קשר לכלים אחרים&#160;–</b> הציווי על בניית השולחן ממוקם בין הציוויים על הארון והמנורה, מה שרומז כי אלו מתפקדים כשלישייה. מצד שני, ממיקום השולחן בהיכל&#160;ניתן להסיק כי הוא קשור דווקא למנורה ולמזבח הקטורת.</li>
−
<li><b>Secondary utensils</b>&#160;– Hashem instructs that the Table should have: "קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו".&#160; What are the identities and functions of each of these?&#160; Do they form part of the structure of the Table, or are they accompanying utensils used to set the Table or bake the Showbread?&#160; Any which way, what light do they shed on the role of the Table?&#160;</li>
+
<li><b>כלים משניים&#160;–&#160;</b>ה' ציווה שיהיו לשולחן&#160;"קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו". מהם הכלים הללו ומהי מטרתם? האם הם מהווים חלק ממבנה השולחן, או נספחים אליו ומשמשים לעריכתו, או אולי לאפיית הלחם? בכל אופן, מה ניתן ללמוד מהם לגבי תפקידו של השולחן?</li>
−
<li><b>Materials and decorations</b> – The Table was constructed from עצי שטים מצופים זהב ומוקפים "זֵר זָהָב" ו"מִסְגֶּרֶת".<fn>The Torah also mentions (פסוק כ"ה) that there was a gold decorative molding around the frame.&#160; Commentators dispute whether or not this is the same gold molding as the one around the Table noted in the previous verse (כ"ד).</fn>&#160; Do the molding and frame contribute to the Table's function or are they merely artistic flourishes?<fn>Interestingly, the Ark and Incense Altar are made of the same materials and also have a golden decorative molding. Does this suggest any intrinsic connection between these three vessels?</fn>&#160;</li>
+
<li><b>חומרים וקישוטים&#160; –&#160;</b>השולחן נבנה מעצי שטים מצופים זהב ומוקפים "זֵר זָהָב" ו"מִסְגֶּרֶת".<fn>בתורה מצויין&#160;(בפסוק כ"ה) כי המסגרת אף היא מצופה עיטור זהב. הפרשנים חלוקים בשאלה האם מדובר באותו הזהב שמצפה את השלוחן בפסוק הקודם (כ"ד).</fn> האם הזֵר והמסגרת&#160;תורמים&#160;לביצוע תפקידו של השולחן, או שנועדו רק לקשט אותו?<fn>מעניין לציין כי גם התיבה ומזבח הקטורת נבנו מאותם החומרים, וכן צופו בעיטורי זהב. האם ניתן להסיק מכך&#160;קשר מהותי כלשהו בין שלושת הכלים הללו?</fn></li>
 
</ul>
 
</ul>
  
 
<h2>לחם הפנים</h2>
 
<h2>לחם הפנים</h2>
−
<p>The laws regarding the Showbread are discussed in <a href="Vayikra24-5-9" data-aht="source">ויקרא כ״ד:ה׳-ט׳</a>:</p>
+
<p>החוקים הנוגעים ללחם הפנים מפורטים ב<a href="Vayikra24-5-9" data-aht="source">ויקרא כ״ד:ה׳-ט׳</a>:</p>
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<p>&#160;(ה) וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת. (ו) וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי י"י. (ז) וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לַי"י. (ח) בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי י"י תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. (ט) וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הוּא לוֹ מֵאִשֵּׁי י"י חׇק עוֹלָם.</p>
 
<p>&#160;(ה) וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת. (ו) וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי י"י. (ז) וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לַי"י. (ח) בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי י"י תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. (ט) וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הוּא לוֹ מֵאִשֵּׁי י"י חׇק עוֹלָם.</p>
 
</q>
 
</q>
−
<p><br/>These verses raise a host of questions, the answers to which might shed further light on the vessel and its service as a whole:</p>
+
<p>פסוקים אלו מעלים מספר שאלות, אשר תשובותיהן יכולות לספק הסברים שונים לכלי זה ולמטרתו הכללית:</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><b>"לֶחֶם פָּנִים"</b> – ויקרא כ"ד refers to the loaves as "חַלּוֹת", while שמות כ"ה calls them "לֶחֶם פָּנִים".&#160; What is the meaning of each term and what does it teach about the nature of this bread?</li>
+
<li><b>"לֶחֶם פָּנִים"</b> – בויקרא כ"ד הלחם נקרא "חַלּוֹת",&#160;בעוד&#160;בשמות כ"ה&#160;הוא מופיע בשם "לֶחֶם פָּנִים". מהן משמעויותיהם של הביטויים השונים, ומה ניתן ללמוד מהם לגבי טבעו של הלחם?</li>
−
<li><b>"שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן</b>" – Is there any significance to the fact that there are specifically twelve loaves or that they are arranged in two sections?</li>
+
<li><b>"שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן</b>" – האם ישנה חשיבות לעובדה שיש שנים עשר כיכרות לחם, ולכך שהם מחולקים לשתי קבוצות?</li>
−
<li><b>"בְּרִית עוֹלָם"</b> – None of the other rites that take place in the Tabernacle are described as a "בְּרִית עוֹלָם"&#8206;.<fn>The term "בְּרִית עוֹלָם" does appear in both בבמדבר י"ח:י"ט ובבמדבר כ"ה:י"ג connection with Hashem's covenant with the priests. Otherwise, even the word "בְּרִית" alone (without "עוֹלָם") is used to describe the service of the Mishkan only בויקרא ב':י"ג regarding the salting of the sacrifices.</fn>&#160; What does the term mean and why is it used only by the Lechem HaPanim?</li>
+
<li><b>"בְּרִית עוֹלָם"</b> – אף טקס אחר המתרחש במשכן אינו מכונה "בְּרִית עוֹלָם". מהי משמעותו של הביטוי, ומדוע משתמשים בו רק לתיאור לחם הפנים?&#8206;<fn>הביטוי&#160;"בְּרִית עוֹלָם" מופיע גם&#160;בבמדבר י"ח:י"ט ובבמדבר כ"ה:י"ג, בתיאור בריתו של ה' עם הכהנים. המילה&#160;"בְּרִית" לבדה, (ללא&#160;"עוֹלָם") מופיעה בתיאור עבודת המשכן&#160;בויקרא ב':י"ג, בקשר למליחת הקורבנות.</fn>&#160;&#160;</li>
−
<li><b>"וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה"</b> – The לְבֹנָה (frankincense) is designated to be a memorial ("אַזְכָּרָה").&#160; But what is it supposed to commemorate?</li>
+
<li><b>"וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה"</b> –&#160;הלבונה אמורה לשמש "לְאַזְכָּרָה". אך את מה היא אמורה להזכיר?</li>
−
<li><b>"בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ"</b> – Why are the loaves arranged on Shabbat specifically?</li>
+
<li><b>"בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ"</b> – מדוע הכיכרות נערכות דווקא בשבת?</li>
−
<li><b>"וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו"</b> – Why is the bread eaten by the priests rather than being sacrificed to Hashem?&#160; Moreover, what is meant by the explanation "כִּי קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הוּא"?</li>
+
<li><b>"וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו"</b> – מדוע הלחם נאכל על ידי הכהנים ואינו מוקרב לה'? יתר על כן, מה משמעות ההסבר "כִּי קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הוּא"?</li>
 
</ul>
 
</ul>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 18:52, 12 September 2019

מטרת השולחן ולחם הפנים

הקדמה

"תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן"

פרשת תרומה מתארת את הציווי לבנות את המשכן ואת כליו. הציווי הראשון הוא לבנות את ארון הברית, הכפורת, והכרובים, ומיד לאחר מכן מופיע הציווי על השולחן ולחם הפנים:

(כג) וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אׇרְכּוֹ וְאַמָּה רׇחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ. (כד) וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב. (כה) וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב וְעָשִׂיתָ זֵר זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב...

(כט) וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן זָהָב טָהוֹר תַּעֲשֶׂה אֹתָם. (ל) וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד.

אף שהפסוקים מתארים בפירוט רב את השולחן, הם מספקים מעט מאוד מידע לגבי הצורך בו, ולגבי הלחם המונח עליו. בהנחה וה' אינו צריך לאכול, מדוע ישנו צורך בשולחן עם לחם במשכנו? רמב"ם במורה נבוכיםמורה נבוכים ג׳:מ״האודות ר' משה בן מיימון מעלה קושייה זו, ומותיר אותה כתעלומה בלתי פתורה: 

הצורך במזבח הקטורת ובמזבח העולה וכלי הקיבול שלהם ברור. אבל איני יודע טעם לשולחן והיות הלחם עליו תמיד. עד היום לא מצאתי למה לייחס אותו. 

השולחן

בניסיון להבין את מטרת השולחן, יש לבחון מקרוב יותר הן את מיקומו במשכן, וכן את פרטי הרכבתו:

  • קשר לכלים אחרים – הציווי על בניית השולחן ממוקם בין הציוויים על הארון והמנורה, מה שרומז כי אלו מתפקדים כשלישייה. מצד שני, ממיקום השולחן בהיכל ניתן להסיק כי הוא קשור דווקא למנורה ולמזבח הקטורת.
  • כלים משניים – ה' ציווה שיהיו לשולחן "קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו". מהם הכלים הללו ומהי מטרתם? האם הם מהווים חלק ממבנה השולחן, או נספחים אליו ומשמשים לעריכתו, או אולי לאפיית הלחם? בכל אופן, מה ניתן ללמוד מהם לגבי תפקידו של השולחן?
  • חומרים וקישוטים  – השולחן נבנה מעצי שטים מצופים זהב ומוקפים "זֵר זָהָב" ו"מִסְגֶּרֶת".1 האם הזֵר והמסגרת תורמים לביצוע תפקידו של השולחן, או שנועדו רק לקשט אותו?2

לחם הפנים

החוקים הנוגעים ללחם הפנים מפורטים בויקרא כ״ד:ה׳-ט׳:

 (ה) וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת. (ו) וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי י"י. (ז) וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לַי"י. (ח) בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי י"י תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. (ט) וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הוּא לוֹ מֵאִשֵּׁי י"י חׇק עוֹלָם.

פסוקים אלו מעלים מספר שאלות, אשר תשובותיהן יכולות לספק הסברים שונים לכלי זה ולמטרתו הכללית:

  • "לֶחֶם פָּנִים" – בויקרא כ"ד הלחם נקרא "חַלּוֹת", בעוד בשמות כ"ה הוא מופיע בשם "לֶחֶם פָּנִים". מהן משמעויותיהם של הביטויים השונים, ומה ניתן ללמוד מהם לגבי טבעו של הלחם?
  • "שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן" – האם ישנה חשיבות לעובדה שיש שנים עשר כיכרות לחם, ולכך שהם מחולקים לשתי קבוצות?
  • "בְּרִית עוֹלָם" – אף טקס אחר המתרחש במשכן אינו מכונה "בְּרִית עוֹלָם". מהי משמעותו של הביטוי, ומדוע משתמשים בו רק לתיאור לחם הפנים?‎3  
  • "וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה" – הלבונה אמורה לשמש "לְאַזְכָּרָה". אך את מה היא אמורה להזכיר?
  • "בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ" – מדוע הכיכרות נערכות דווקא בשבת?
  • "וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו" – מדוע הלחם נאכל על ידי הכהנים ואינו מוקרב לה'? יתר על כן, מה משמעות ההסבר "כִּי קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הוּא"?
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Purpose_of_the_Shulchan_and_Lechem_HaPanim/1/he&oldid=61165&useskin=vector"