Difference between revisions of "Purposes of the Egyptian Bondage/2/he"
m (Translation: Elisheva Rabinowitz) |
m (Translation: Elisheva Rabinowitz) |
||
Line 17: | Line 17: | ||
<p>אברהם, שהיה הראשון שנאמרה לו הגזירה מראש, הוא זה שחטא, אך הדורות המאוחרים יותר של הגלות והשעבוד היו אלה שסבלו מההשלכות.</p> | <p>אברהם, שהיה הראשון שנאמרה לו הגזירה מראש, הוא זה שחטא, אך הדורות המאוחרים יותר של הגלות והשעבוד היו אלה שסבלו מההשלכות.</p> | ||
<mekorot>שלוש דעות של אמוראים ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">Bavli Nedarim</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים ל"ב.</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">ויקרא רבה</a><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">י"א:ה'</a><a href="Vayikra Rabbah" data-aht="parshan">אודות ויקרא רבה</a></multilink>, <multilink><a href="PsJBereshit15-13" data-aht="source">תרגום המיוחס ליונתן</a><a href="PsJShemot1-1" data-aht="source">Bereshit 15:13</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">אודות תרגום המיוחס ליונתן</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">קדושים י"ג</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, ר' יוחנן בן זכאי ב<multilink><a href="PirkeiDRE47" data-aht="source">Pirkei DeRabbi Eliezer (Higger)</a><a href="PirkeiDRE47" data-aht="source">פרקי דר' אליעזר (היגר) מ"ז</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י"ב:י'</a><a href="RambanBereshit15-12" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ב</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink></mekorot> | <mekorot>שלוש דעות של אמוראים ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">Bavli Nedarim</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים ל"ב.</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">ויקרא רבה</a><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">י"א:ה'</a><a href="Vayikra Rabbah" data-aht="parshan">אודות ויקרא רבה</a></multilink>, <multilink><a href="PsJBereshit15-13" data-aht="source">תרגום המיוחס ליונתן</a><a href="PsJShemot1-1" data-aht="source">Bereshit 15:13</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">אודות תרגום המיוחס ליונתן</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">קדושים י"ג</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, ר' יוחנן בן זכאי ב<multilink><a href="PirkeiDRE47" data-aht="source">Pirkei DeRabbi Eliezer (Higger)</a><a href="PirkeiDRE47" data-aht="source">פרקי דר' אליעזר (היגר) מ"ז</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י"ב:י'</a><a href="RambanBereshit15-12" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ב</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink></mekorot> | ||
− | <point><b>זיהוי החטא</b> – | + | <point><b>זיהוי החטא</b> – כל המקורות האלה מסכימים שההתנסות המצרית היתה עונש לאברהם, אך הם מציעים אפשרויות שונות לטיב חטאו: |
<ul> | <ul> | ||
− | <li> | + | <li>בבראשית ט"ו, אברהם הפגין חוסר בטחון בה', כאשר ביקש אות שהוא יירש את הארץ ("בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה") – שמואל ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">Bavli Nedarim</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים ל"ב.</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">ויקרא רבה</a><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">י"א:ה'</a><a href="Vayikra Rabbah" data-aht="parshan">אודות ויקרא רבה</a></multilink>,<fn>Vayikra Rabbah, Tanchuma, and Pirkei DeRabbi Eliezer all note that "‏יָדֹעַ תֵּדַע...‏" was Hashem's measured response to Avraham's "‏בַּמָּה אֵדַע...‏". For more fundamental applications of the "measure for measure" concept, see the approaches of Ramban and Abarbanel below.</fn> <multilink><a href="PsJBereshit15-13" data-aht="source">תרגום המיוחס ליונתן</a><a href="PsJShemot1-1" data-aht="source">Bereshit 15:13</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">אודות תרגום המיוחס ליונתן</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">קדושים י"ג</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, ר' יוחנן בן זכאי ב<multilink><a href="PirkeiDRE47" data-aht="source">Pirkei DeRabbi Eliezer (Higger)</a><a href="PirkeiDRE47" data-aht="source">פרקי דר' אליעזר (היגר) מ"ז</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>.</li> |
− | <li> | + | <li>בבראשית י"ד, אברהם התנהג באופן לא ראוי בגיוס לומדי תורה למלחמה – ר' אלעזר ב <multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">Bavli Nedarim</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים ל"ב.</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>.<fn>It is unclear what body of Torah literature the scholars of Avraham's era would have been studying, but this may be linked to the Midrashic motif of the <a href="$">Academies of Shem and Ever</a>. See M. Avioz, "<a href="http://www.biu.ac.il/jh/parasha/shemoth/abi.html" rel="external">‏מדוע נשתעבדו בני ישראל במצרים?‏</a>", Bar Ilan University Weekly Parashah Sheet (Shemot 5761) who suggests that this position reflects a desire during the Roman period to solidify the communal standing and support of Rabbinic scholars.</fn></li> |
− | <li> | + | <li>לאחר נצחונו במלחמת המלכים בבראשית י"ד, אברהם פספס הזדמנות פז לשמור על אנשי סדום<fn>The words "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ" in Bereshit 14:21 may hark back to "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" in Bereshit 12:5.</fn> כחלק מהשלל, לקלוט אותם לתוך משק ביתו, ולגייר אותם<fn>It is possible that had Avraham done so, the destruction of Sedom might have been averted, and Avraham's inheritance of the land of Israel might have transpired by mass conversion and education rather than by conquest. Thus, by in effect choosing the conquest route, Avraham was required to wait four generations before inheriting the land until "the iniquity of the Amorites was complete".</fn> – ר' יוחנן ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">Bavli Nedarim</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים ל"ב.</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>.<fn>See E. Urbach, חז"ל פרקי אמונות ודעות, (Jerusalem, 1969): 489-490 (n. 88*) and Avioz (see note above) who read this statement as a manifestation of R. Yochanan's generally positive attitude toward proselytizing. Interestingly, R. Eliezer Ashkenazi maintains that Avraham, in fact, kept the people and only returned the material possessions to the king of Sedom.</fn></li> |
− | <li> | + | <li>במהלך הרעב בבראשית י"ב, אברהם הפגין חוסר בטחון בה' בכך שעזב את ארץ ישראל למצרים וסיכן את שרה<fn>It is unclear whether these constituted a single sin or two distinct sins. See the analysis of <a href="$">Avraham's Descent to Egypt</a> which notes that Ramban in Derashat Torat Hashem Temimah mentions only the sin of endangering Sarah.</fn> – <multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י"ב:י'</a><a href="RambanBereshit15-12" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ב</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>.<fn>Ramban's opinion fits within his general position that the actions of the Patriarchs established the patterns and templates which charted the course of history for their descendants. For more, see the discussion of the parallels below and <a href="$"><i>Ma'aseh Avot Siman LeBanim</i></a>. Cf. Ramban <a href="RambanBereshit16-6" data-aht="source">Bereshit 16:6</a> where he posits similarly that as a result of Sarah's harsh treatment of Hagar, Hashem caused Hagar's descendants to oppress the Jewish people. While Ramban views Sarah's actions as leading to the Ishmaelite (Arab/Muslim) persecutions, Y. Zakovitch, "<a href="http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10533&author=589" rel="external">יציאת מצרים בספר בראשית</a>", Al HaPerek 3 (1987): 25-34, sees them as the cause of the bondage in Egypt (which functioned as a "measure for measure" punishment for the oppression of Sarah's Egyptian maidservant, Hagar). While the latter theory may find support in the root ענה which links the stories of Bereshit 15–16 (appearing in 15:13, 16:6,9, and numerous times in the story of the actual slavery in Egypt), it would work better if the sin in Bereshit 16 preceded the story of the Covenant.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>האם אברהם חטא?</b> The Torah itself does not identify any of these actions of Avraham as sins,<fn>In fact, the Torah never attributes any sin to Avraham. Commentators debate the meaning of "אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא" in <a href="Yeshayahu43-27" data-aht="source">Yeshayahu 43:27</a>, with <multilink><a href="RashiYeshayahu43-27" data-aht="source">Rashi</a><a href="RashiYeshayahu43-27" data-aht="source">Yeshayahu 43:27</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink> claiming that this refers to Avraham's lack of faith expressed by "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה". Radak and others, though, interpret the verse as referring to Adam. Radak's position is in accordance with his commentary on Bereshit 15:8,14 where he maintains that Avraham displayed full faith in Hashem ("‏וְהֶאֱמִן בַּה'‏"), and that the slavery was a punishment for the sins of the Israelites in Egypt and not for any sin of Avraham.</fn> leaving ample room for debate whether any should be regarded as sins.<fn>On the general issue of attributing sins to the Avot, see <a href="$">Avot and Mitzvot</a>.</fn> Ramban's view, in particular, aroused the ire of several commentators.<fn>Ralbag argues that it would have been the "piety of fools" for Avraham to risk his life by remaining in Israel during the famine and relying on a miracle (cf. Pirkoi b. Bavoi, RS"R Hirsch, and the Netziv in <a href="$">Avraham's Descent to Egypt</a>). Additionally, the <multilink><a href="RanBereshit12-10" data-aht="source">Ran</a><a href="RanBereshit12-10" data-aht="source">Bereshit 12:10-13</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">About R. Nissim Gerondi</a></multilink> notes that this incident of the famine was counted (by various Rabbinic sources) as one of the ten tests which Avraham passed with flying colors (see also Avot DeRabbi Natan 1:33 that Hashem brought the Ten Plagues in the merit of Avraham's ten tests). He further points out that according to Ramban's reasoning, Avraham and Yitzchak should have also been punished for their similar actions in Bereshit 20 and 26. For more, see the extended analysis of Avraham's actions in <a href="$">Avraham's Descent to Egypt</a>.</fn> Furthermore, the <multilink><a href="MaaseiHashem1" data-aht="source">מעשי ה'</a><a href="MaaseiHashem1" data-aht="source">מעשי מצרים א'</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink> points out that understanding the Covenant as a punishment would be incongruous with the festive context and atmosphere of the event.<fn>See Bereshit 15:1,6,7,18-21. The Ma'asei Hashem further suggests that had the prophecy to Avraham been a punishment, the day of the Covenant should have become an annual day of mourning. If the prophecy was a punishment, one also would have expected Hashem to make this explicit to Avraham.</fn></point> | <point><b>האם אברהם חטא?</b> The Torah itself does not identify any of these actions of Avraham as sins,<fn>In fact, the Torah never attributes any sin to Avraham. Commentators debate the meaning of "אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא" in <a href="Yeshayahu43-27" data-aht="source">Yeshayahu 43:27</a>, with <multilink><a href="RashiYeshayahu43-27" data-aht="source">Rashi</a><a href="RashiYeshayahu43-27" data-aht="source">Yeshayahu 43:27</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink> claiming that this refers to Avraham's lack of faith expressed by "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה". Radak and others, though, interpret the verse as referring to Adam. Radak's position is in accordance with his commentary on Bereshit 15:8,14 where he maintains that Avraham displayed full faith in Hashem ("‏וְהֶאֱמִן בַּה'‏"), and that the slavery was a punishment for the sins of the Israelites in Egypt and not for any sin of Avraham.</fn> leaving ample room for debate whether any should be regarded as sins.<fn>On the general issue of attributing sins to the Avot, see <a href="$">Avot and Mitzvot</a>.</fn> Ramban's view, in particular, aroused the ire of several commentators.<fn>Ralbag argues that it would have been the "piety of fools" for Avraham to risk his life by remaining in Israel during the famine and relying on a miracle (cf. Pirkoi b. Bavoi, RS"R Hirsch, and the Netziv in <a href="$">Avraham's Descent to Egypt</a>). Additionally, the <multilink><a href="RanBereshit12-10" data-aht="source">Ran</a><a href="RanBereshit12-10" data-aht="source">Bereshit 12:10-13</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">About R. Nissim Gerondi</a></multilink> notes that this incident of the famine was counted (by various Rabbinic sources) as one of the ten tests which Avraham passed with flying colors (see also Avot DeRabbi Natan 1:33 that Hashem brought the Ten Plagues in the merit of Avraham's ten tests). He further points out that according to Ramban's reasoning, Avraham and Yitzchak should have also been punished for their similar actions in Bereshit 20 and 26. For more, see the extended analysis of Avraham's actions in <a href="$">Avraham's Descent to Egypt</a>.</fn> Furthermore, the <multilink><a href="MaaseiHashem1" data-aht="source">מעשי ה'</a><a href="MaaseiHashem1" data-aht="source">מעשי מצרים א'</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink> points out that understanding the Covenant as a punishment would be incongruous with the festive context and atmosphere of the event.<fn>See Bereshit 15:1,6,7,18-21. The Ma'asei Hashem further suggests that had the prophecy to Avraham been a punishment, the day of the Covenant should have become an annual day of mourning. If the prophecy was a punishment, one also would have expected Hashem to make this explicit to Avraham.</fn></point> | ||
Line 115: | Line 115: | ||
<opinion name="">מצרף<br/> | <opinion name="">מצרף<br/> | ||
<p>הסבל המשותף על של העם כולו במצרים נועד לבטל את ההבדלי ם בין המעמדות ולטפח אחדות.</p> | <p>הסבל המשותף על של העם כולו במצרים נועד לבטל את ההבדלי ם בין המעמדות ולטפח אחדות.</p> | ||
− | <mekorot><multilink><a href="PesiktaChadta" data-aht="source">Pesikta Chadta</a><a href="PesiktaChadta" data-aht="source">פסיקתא חדתא, (אוצר המדרשים אייזנשטיין עמ' 48)</a><a href="Pesikta Chadta" data-aht="parshan">About Pesikta Chadta</a></multilink>,<fn>While the Pesikta Chadta does view Hashem's action as a punishment, it emphasizes the constructive nature and goal of the punishment.</fn> | + | <mekorot><multilink><a href="PesiktaChadta" data-aht="source">Pesikta Chadta</a><a href="PesiktaChadta" data-aht="source">פסיקתא חדתא, (אוצר המדרשים אייזנשטיין עמ' 48)</a><a href="Pesikta Chadta" data-aht="parshan">About Pesikta Chadta</a></multilink>,<fn>While the Pesikta Chadta does view Hashem's action as a punishment, it emphasizes the constructive nature and goal of the punishment.</fn> <multilink><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">בראשית מ"ה:י"א</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink><fn>See below that R. Hirsch also develops the notion that emigrating to Egypt would prevent assimilation.</fn></mekorot> |
− | |||
<point><b>המצב לפני הירידה למצרים</b> – Before the Egyptian Exile, Yaakov favors Yosef and also distinguishes between the sons of his wives and the sons of his maidservants.<fn>See Bereshit 33:2. See also Yerushalmi Peah 1:1 which records that Yosef reported to Yaakov that the sons of Leah were disrespecting the sons of Bilhah and Zilpah and treating them as servants. While the Yerushalmi implies that this was a false report, from the Pesikta Chadta it would seem that there was more than a grain of truth in this claim.</fn> After the Exodus, though, all twelve tribes have equal status.</point> | <point><b>המצב לפני הירידה למצרים</b> – Before the Egyptian Exile, Yaakov favors Yosef and also distinguishes between the sons of his wives and the sons of his maidservants.<fn>See Bereshit 33:2. See also Yerushalmi Peah 1:1 which records that Yosef reported to Yaakov that the sons of Leah were disrespecting the sons of Bilhah and Zilpah and treating them as servants. While the Yerushalmi implies that this was a false report, from the Pesikta Chadta it would seem that there was more than a grain of truth in this claim.</fn> After the Exodus, though, all twelve tribes have equal status.</point> | ||
<point><b>חוויות משותפות</b> – The Pesikta Chadta speaks of the Egyptian experience being a great equalizer, as the entire nation participated together in both the slavery and in the commandments of the Paschal sacrifice.</point> | <point><b>חוויות משותפות</b> – The Pesikta Chadta speaks of the Egyptian experience being a great equalizer, as the entire nation participated together in both the slavery and in the commandments of the Paschal sacrifice.</point> |
Version as of 05:59, 4 January 2015
מטרות שעבוד מצרים
גישות פרשניות
סקירה
השעבוד המצרי הוא המקרה היחיד בתנ"ך של עם שסובל שאינו קשור מפורשות לשום חטא. פרשנים לכן נחלקים בין חיפוש אחר מועמדים לחטא שאולי היה ראוי לעונש כה חמור, או מנסים לחשוף מטרות מלבד הענשה להתנסות המצרית. בכך, פרשנים משתמשים בגלות המצרית ובאופי של בני ישראל במצרים כעדשה שדרכה הם רואים עניינים דומים שעלו בנוגע לתקופתם ולגלותם.
מה שמסבך את המשימה היא העובדה שתהליך הגלות והשעבוד היה ארוך שהשתרע על מספר דורות, כאשר לא כולם התנהגו באותו האופן או הושפעו באותה צורה. אלה שנוקטים בגישת העונש מוכרחים משום כך להחליט האם לחפש חטא של אברהם שהיה הראשון שהוזהר על העונש אך לא חווה את ההשלכות, חטא של יוסף ואחיו שהוגלו, או חטא של בני ישראל ששועבדו. בדומה, אלה שמאמצים את התיאוריות החינוכיות מוכרחים גם כן להתחבט בשאלה איזה דור היה זקוק להתנסות ביותר והאם המטרות הושגו באמצעות הגלות, שעבוד, או גאולה. לכן, השאלה המרכזית מסתבכת בפקעת של עניינים תיאולוגיים סבוכים כמו עונש קבוצתי, ייסורים של אהבה, דקדוק עם צדיקים כחוט השערה, בחירה חופשית, והשגחה אלוהית.
לכל גישה יתרונות וחסרונות, והם אינם בהכרח סותרים. יצירת שילוב של האפשרויות השונות שמאפשר הבנת מכלול הדורות והמטרות יכולה להביא לידי הבנה מלאה יותר של הדינמיקה של התהליך.
הענשה
גישה זו רואה בשהות במצרים עונש על חטא. היא מסתעפת בנוגע לשאלה איזה דור היה הצד האשם, ומדוע דורות אחרים גם נענשו או יודעו על העונש, ומהו טיב היחסים שבין הגלות והשעבוד:
אברהם (דור הנבואה)
אברהם, שהיה הראשון שנאמרה לו הגזירה מראש, הוא זה שחטא, אך הדורות המאוחרים יותר של הגלות והשעבוד היו אלה שסבלו מההשלכות.
- בבראשית ט"ו, אברהם הפגין חוסר בטחון בה', כאשר ביקש אות שהוא יירש את הארץ ("בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה") – שמואל בBavli Nedarim, ויקרא רבה,1 תרגום המיוחס ליונתן, תנחומא, ר' יוחנן בן זכאי בPirkei DeRabbi Eliezer (Higger).
- בבראשית י"ד, אברהם התנהג באופן לא ראוי בגיוס לומדי תורה למלחמה – ר' אלעזר ב Bavli Nedarim.2
- לאחר נצחונו במלחמת המלכים בבראשית י"ד, אברהם פספס הזדמנות פז לשמור על אנשי סדום3 כחלק מהשלל, לקלוט אותם לתוך משק ביתו, ולגייר אותם4 – ר' יוחנן בBavli Nedarim.5
- במהלך הרעב בבראשית י"ב, אברהם הפגין חוסר בטחון בה' בכך שעזב את ארץ ישראל למצרים וסיכן את שרה6 – רמב"ן.7
אחי יוסף (דור הגלות)
אחי יוסף, שבזמנם הגלות התממשה, היו האשמים, אך האירועים נובאו זמן ארוך קודם לכן, ועקר נטל השעבוד הורגש רק בידי הדורות המאוחרים יותר.
- Yosef – According to Abarbanel, Yosef sinned (albeit unintentionally) by boasting about his dreams.32
- Binyamin – Abarbanel posits that Binyamin was punished even though he did not sin because the principle of collective punishment applies when the majority sins.33
- Yaakov – Abarbanel explains that Yaakov sinned in giving a special tunic to Yosef and thereby provoking the jealousy of the brothers.34
- Reuven – Abarbanel suggests that Reuven was involved in the hatred of Yosef,35 even though he did not participate in the sale.
בני ישראל במצרים (דור השעבוד)
הדור שבמהלכו החל השעבוד היה זה שחטא ומשום כל אחראי על מצבו שלו. אך הגלות קדמה לחטא במצרים ולכן הגיעה לא בתור חלק מהעונש, אלא מסיבה שונה.
- Eating blood – ברית דמשק. The prohibition of eating blood dates back to Noachide law46 and is one of the most often repeated prohibitions in the Torah.47
- Ceased performing circumcision – תנחומא,48 שמות רבה.49 Circumcision was an extremely logical candidate as it was the only commandment given as a covenant with Avraham's descendants.50 For discussion of the various opinions as to whether the Israelites practiced circumcision in Egypt, see Israelites' Religious Identity.
- Idolatry – רד"ק,51 נימוקי יוסף,52 and ספורנו53 develop this approach based on the explicit verses in Yechezkel 20. It is unclear though whether this idolatry preceded the bondage.54
- Tale-bearing and informing – תנחומא,55 תנחומא (בובר), שמות רבה,56 רש"י, רלב"ג.57 These sources learn from the story of Moshe's killing of the Egyptian taskmaster that informants existed among the Israelites.58
חינוכית
קטגוריה זו נחלקת חלוקת משנה בנוגע לשאלה האם המטרה החינוכית היתה בתחום התיאולוגי או מוסרי-אתי, והאם היעד הושג דרך הסבל או הגאולה
התפשטות המונותיאיזם
הגאולה הפגינה את כוחו של ה', והגלות והשעבוד היו רק הקדמה נחוצה למטרה זו.
ייסורים של אהבה
הגלות והשעבוד היו הגשמה של אהבת ה', מכיוון שהם העלו את הרמה הרוחנית של בני ישראל, קירבה אותם לה', והכינה אותם לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.
כור היתוך
המטרה של הגלות והשעבוד היתה לטהר את בני ישראל מכל היסודות הטמאים שלהם.98
החדרת הזדהות לשכבות החלשות בחברה
בכך שחוו גלות ושעבוד בעצמם, בני ישראל למדו להרגיש הזדהות ואכפתיות כלפי האנשים החלשים ופחות ברי המזל בחברה.
יצירת זהות לאומית
מצרים היתה חממה בה משפחת יעקב היתה יכולה לגבור על אתגרים פנימיים וחיצוניים כאחד שמולם ניצבה בדרך להתפתחות לאומה עם זהות ייחודית משלה.
מצרף
הסבל המשותף על של העם כולו במצרים נועד לבטל את ההבדלי ם בין המעמדות ולטפח אחדות.
מניעת התבוללות
משפחת יעקב היתה צריכה לעזוב את כנען כדי לסכור את זרם נישואי התערובת. ברגע שהאוכלוסיה שלהם גדלה לעם,110 הם יכלו לשוב ולכבוש את כנען.
ללא מטרה
אפשרות זו שוללת את ההנחה של הגישות הקודמות שהשיעבוד תוכנן על יד ה' ולכן מוכרח להיות לו מטרה. היא טוענת שהגלות והשעבוד היו לחלוטין תוצאה של תהליכים טבעיים ובחירות אנושיות.