Purposes of the Egyptian Bondage/2/he

מטרות שעבוד מצרים

גישות פרשניות

תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך

סקירה

השעבוד המצרי הוא המקרה היחיד בתנ"ך של עם שסובל שאינו קשור מפורשות לשום חטא. פרשנים לכן נחלקים בין חיפוש אחר מועמדים לחטא שאולי היה ראוי לעונש כה חמור, או מנסים לחשוף מטרות מלבד הענשה להתנסות המצרית. בכך, פרשנים משתמשים בגלות המצרית ובאופי של בני ישראל במצרים כעדשה שדרכה הם רואים עניינים דומים שעלו בנוגע לתקופתם ולגלותם.

מה שמסבך את המשימה היא העובדה שתהליך הגלות והשעבוד היה ארוך שהשתרע על מספר דורות, כאשר לא כולם התנהגו באותו האופן או הושפעו באותה צורה. אלה שנוקטים בגישת העונש מוכרחים משום כך להחליט האם לחפש חטא של אברהם שהיה הראשון שהוזהר על העונש אך לא חווה את ההשלכות, חטא של יוסף ואחיו שהוגלו, או חטא של בני ישראל ששועבדו. בדומה, אלה שמאמצים את התיאוריות החינוכיות מוכרחים גם כן להתחבט בשאלה איזה דור היה זקוק להתנסות ביותר והאם המטרות הושגו באמצעות הגלות, שעבוד, או גאולה. לכן, השאלה המרכזית מסתבכת בפקעת של עניינים תאולוגיים סבוכים כמו עונש קבוצתי, ייסורים של אהבה, דקדוק עם צדיקים כחוט השערה, בחירה חופשית, והשגחה אלוהית.

לכל גישה יתרונות וחסרונות, והם אינם בהכרח סותרים. יצירת שילוב של האפשרויות השונות שמאפשר הבנת מכלול הדורות והמטרות יכולה להביא לידי הבנה מלאה יותר של הדינמיקה של התהליך.

הענשה

גישה זו רואה בשהות במצרים עונש על חטא. היא מסתעפת בנוגע לשאלה איזה דור היה הצד האשם, ומדוע דורות אחרים גם נענשו או יודעו על העונש, ומהו טיב היחסים שבין הגלות והשעבוד:

אברהם (דור הנבואה)

אברהם, שהיה הראשון שנאמרה לו הגזירה מראש, הוא זה שחטא, אך הדורות המאוחרים יותר של הגלות והשעבוד היו אלה שסבלו מההשלכות.

מקורות:שלוש דעות של אמוראים בBavli Nedarimבבלי נדרים ל"ב.אודות הבבלי, ויקרא רבהי"א:ה'אודות ויקרא רבה, תרגום המיוחס ליונתןBereshit 15:13אודות תרגום המיוחס ליונתן, תנחומאקדושים י"גאודות התנחומא (בובר), ר' יוחנן בן זכאי בPirkei DeRabbi Eliezer (Higger)פרקי דר' אליעזר (היגר) מ"זאודות פרקי דרבי אליעזר, רמב"ןבראשית י"ב:י'בראשית ט"ו:י"באודות ר' משה בן נחמן

זיהוי החטא – כל המקורות האלה מסכימים שההתנסות המצרית הייתה עונש לאברהם, אך הם מציעים אפשרויות שונות לטיב חטאו:

• בבראשית ט"ו, אברהם הפגין חוסר בטחון בה', כאשר ביקש אות שהוא יירש את הארץ ("בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה") – שמואל בבבלי נדריםנדרים ל"ב.אודות הבבלי, ויקרא רבהי"א:ה'אודות ויקרא רבה,¹ תרגום המיוחס ליונתןBereshit 15:13אודות תרגום המיוחס ליונתן, תנחומאקדושים י"גאודות התנחומא (בובר), ר' יוחנן בן זכאי בפרקי דר' אליעזרמ"זאודות פרקי דרבי אליעזר.
• בבראשית י"ד, אברהם התנהג באופן לא ראוי בגיוס לומדי תורה למלחמה – ר' אלעזר בבבלי נדריםנדרים ל"ב.אודות הבבלי.²
• לאחר ניצחונו במלחמת המלכים בבראשית י"ד, אברהם פספס הזדמנות פז לשמור על אנשי סדום ³ כחלק מהשלל, לקלוט אותם לתוך משק ביתו, ולגייר אותם⁴ – ר' יוחנן בבבלי נדריםנדרים ל"ב.אודות הבבלי.⁵
• במהלך הרעב בבראשית י"ב, אברהם הפגין חוסר בטחון בה' בכך שעזב את ארץ ישראל למצרים וסיכן את שרה⁶ – רמב"ןבראשית י"ב:י'בראשית ט"ו:י"באודות ר' משה בן נחמן.⁷

האם אברהם חטא? התורה עצמה אינה מזהה אף אחד ממעשים אלה של אברהם כחטאים,⁸ מה שמשאיר מקום נרחב לדון בהאם צריך להתייחס לאף אחד מהם כמעשה שלילי.⁹ דעת הרמב"ן, בפרט, עוררה את זעמם של מספר פרשנים.¹⁰ יתר על כן, המעשי ה'מעשי מצרים א'אודות ר' אליעזר אשכנזי מצביע על כך שהבנת הברית בתור עונש לא מתאימה להקשר החגיגי ולאווירה של המעמד.¹¹

עונש מידתי? העקדת יצחקשמות שער ל"ואודות ר' יצחק עראמה ומעשי ה' מבחינים שאפילו אם מניחים שאחת או יותר מפעולות אלה יכולה להיחשב חטא, העונש נראה קשה למדי ולא מידתי.¹²  אך אפשר שגישה זו יכולה להסביר שמדקדקים עם צדיקים כחוט השערה.¹³  לחילופין, ראה להלן לאפשרות שרק הגלות הייתה עונש לאברהם (ולא השעבוד).

הענשת בנים על חטאי אבות – העקידת יצחק ואברבנאלבראשית ט"ו שאלה ט"ואודות ר' יצחק אברבנאל דוחים את גישה זו באמירה שהיא מנוגדת לעקרון של התורה שרק החוטא עצמו נענש. אם אברהם חטא, מדוע הגיע לו לחיות את חייו בשלווה, בעוד שצאצאיו סבלו את ההשלכות של מעשיו?¹⁴ שמות רבהה':כ"באודות שמות רבה מכניס טענה דומה לפיו של משה, בכך שמשה שואל את ה' למה צאצאי עשו וישמעאל לא נענשו גם כן, ומדוע דווקא דור השעבוד סבל יותר מאבותיו. לעוד בעניין זה, ראה הענשת בנים על חטאי אבותם.

למה במצרים? אברבנאל מעיר שהדעות בבבלי אינן מספקות מענה לשאלה זו. בניגוד לכך, גישת הרמב"ן מציינת שהגלות למצרים הקבילה לירידת אברהם למצרים ("במקום המשפט שם הרשע והחטא").¹⁵

למה סוּפַּר מראש לאברהם? היתרון של גישות אלה הוא, שלשיטתם, הנבואה שצפתה את הגלות התרחשה לאחר החטא שגרם אותה.¹⁶ מכיוון שהעבירה של אברהם הייתה הגורם לגלות, היה מתאים ביותר שהוא יקבל את הנבואה, וברגע שהגזירה הונחה, הדורות הבאים לא יכלו לעשות דבר בכדי להמתיק את העונש.¹⁷ לדעת שמואל, העונש נגזר מיד לאחר העונש המיוחס,¹⁸ בעוד שלשיטת ר' אלעזר ור' יוחנן הוא מגיע בסיפור שמיד אחריו.¹⁹

יחס בין גלות לשעבוד – גישה זו יכולה לסבור שגם הגלות וגם השעבוד היו חלק מעונשו של אברהם.²⁰ לחילופין, רק הגלות הייתה עונש על מעשה אברהם,²¹ והשעבוד היה עונש על חטאי הדורות המאוחרים יותר.²²

עבודת האלילים של בני ישראל ביחזקאל כ' – לשיטת רמב"ןשמות ב':כ"השמות י"ב:מ'אודות ר' משה בן נחמן, השעבוד החל לפני עבודת האלילים,²³ וחטאי בני ישראל לפיכך היו הגורם לא לגלות ולשעבוד המקוריים, אלא להארכת הגלות ל430 שנה.²⁴

אחי יוסף (דור הגלות)

אחי יוסף, שבזמנם הגלות התממשה, היו האשמים, אך האירועים נגזרו זמן ארוך קודם לכן, ועיקר נטל השעבוד הורגש רק בידי הדורות המאוחרים יותר.

מקורות:Mishnat Rabbi Eliezerח'אודות משנת רבי אליעזר,²⁵ דעה שמצוטטת (ונדחית) על ידי העקדת יצחקשמות שער ל"ואודות ר' יצחק עראמה, אך מפותחת בידי אברבנאל (גישה א')בראשית ט"ו, דרך א'אודות ר' יצחק אברבנאל²⁶

החטא – אברבנאל אומר שאחי יוסף ביצעו חטא משולש בכך שזממו להרוג את יוסף, זרקו אותו לבור, ואז מכרו אותו.²⁷

עונש מידתי? התורה חוקקה עונש מוות לחטיפה ומכירה של אדם,²⁸ ומספר מדרשי חז"ל דנים בכובד החטא של האחים ובהשלכותיו המתמשכות.²⁹

ענישה קיבוצית? למרות שיוסף ובנימין לא היו מעורבים במכירה,³⁰ צאצאיהם עדיין הוגלו ושועבדו במצרים. העקידת יצחק רואה דבר זה בתור פגם יסודי בהיגיון של גישה זו.³¹ אברבנאל, לעומת זאת, עושה ניסיון להסביר למה העונש השפיע על כל אחד ואחד מבני משפחת יעקב:

• יוסף – לשיטת אברבנאל, יוסף חטא (אף כי שלא בכוונה) בכך שהתרברב על חלומותיו.³²
• בנימין – אברבנאל טוען שבנימין נענש למרות שלא חטא מכיוון שהעיקרון של עונש קבוצתי מוחל כאשר הרוב חוטא.³³
• יעקב – אברבנאל מסביר שיעקב חטא בכך שנתן כתונת מיוחדת ליוסף ועל ידי כך גירה את קנאת האחים.³⁴
• ראובן – אברבנאל מציע שראובן היה מעורב בשנאת יוסף,³⁵ למרות שלא השתתף במכירה.

יחס בין גלות לשעבוד – לפי גישת אברבנאל, הגלות והשעבוד הם שניהם שלבים של אותו העונש. לחילופין, רק הגלות הייתה עונש לאחים, והעבדות הייתה עונש נוסף לחטאים של דורות מאוחרים יותר.³⁶

הענשת בנים על חטאי אבותיהם? גישה זו צריכה להיאבק עם השאלה מדוע הדור שחטא יצא עם עונש קל יחסית, בעוד שהדורות המאוחרים יותר סבלו את השלבים הקשים יותר של העונש. אברבנאל מאמץ את עמדת רלב"גשמות כ':ה'אודות ר' לוי בן גרשום שלפעמים הבנים ממשיכים לסבול מההשלכות הטבעיות של העונש שהוריהם קיבלו.³⁷ אברבנאל מציין ששמות כ':ה' מגביל את העונש הקבוצתי הזה לארבעה דורות, ולכן ה' מבטיח לאברהם שהדור הרביעי ישוב לארץ ישראל. לחילופין, השעבוד היה עונש נוסף שניתן לדורות המאוחרים יותר על חטאים חמורים שהם ביצעו – ראה להלן.

למה במצרים? אברבנאל מסביר שבגלל שאחי יוסף מכרו אותו לעבד במצרים, צאצאיהם נענשו מידה כנגד מידה³⁸ בכך שהפכו לעבדים במצרים.³⁹

גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – העקידת יצחק ומהר"לגבורות השם ט'אודות ר' יהודה ליווא מפראג דוחים גישה זו בטיעון שגזירת הגלות קדמה למכירת יוסף. לכן, הם טוענים שה' ארגן את המכירה כדי להקל על מימוש הגזירה המוקדמת יותר, ולא שהגזירה המוקדמת יותר היא עונש על המכירה המאוחרת יותר.⁴⁰ אולם, אברבנאל מצביע על דברים ד':כ"ה-כ"ו כמקרה מקביל של עונש שנגזר לפני שהחטא התרחש.⁴¹

למה סוּפַּר מראש לאברהם? אברבנאל מסביר שהנבואה על גלות מצרים הייתה הערת סוגריים, חיונית רק בכדי להסביר לאברהם על העיכוב בירושת הארץ. לכן, ה' מזכיר רק את העונש ולא את החטא.

האחים לא מקבלים תוכחה מפורשת בתורה – אברבנאלבראשית מ"האודות ר' יצחק אברבנאל, קטע אחר, מציע שהעובדה שהתורה אינה מבקרת בפירוש את מעשי האחים מהווה טענה נגד האפשרות של לייחס להם חטא.⁴² אולם, אפשר להשיב על כך שהתורה מוסרת את שיפוטה המוסרית בדרך עדינה יותר בכך שהיא מראה כיצד האחים (וצאצאיהם) נענשו על מעשיהם.

עבודת האלילים של בני ישראל ביחזקאל כ' – אברבנאל⁴³ מסביר שהשעבוד התחיל לפני העבודה זרה,⁴⁴ וחטאי בני ישראל היו משום כך הגורם לא לגלות המקורית ולשעבוד, אלא להארכת הגלות ל 430 שנה.⁴⁵

בני ישראל במצרים (דור השעבוד)

הדור שבמהלכו החל השעבוד היה זה שחטא ומשום כל אחראי על מצבו שלו. אך הגלות קדמה לחטא במצרים ולכן הגיעה לא בתור חלק מהעונש, אלא מסיבה שונה.

מקורות:ברית דמשקמגילת ברית דמשק ג':ב'-ו'אודות ברית דמשק, תנחומאשמות ה'שמות י'אודות התנחומא (בובר), תנחומא (בובר)תנחומא בובר וארא י"זאודות התנחומא (בובר), שמות רבהא':ח'א':ל'אודות שמות רבה, רש"ישמות ב':י"דאודות ר' שלמה יצחקי, רד"קבראשית ט"ו:י"דאודות ר' דוד קמחי, רלב"גשמות ב' תועלת ח'במדבר ט"ו:מ"אאודות ר' לוי בן גרשום, נימוקי יוסףר' יוסף בן דוד מסרגוסה שמות א':י'אודות ר' יוסף בן דוד מסרגוסה, ספורנוהקדמה לתורהבראשית ט"ו:י"גבראשית מ"ו:ג'שמות א':י"דאודות ר' עובדיה ספורנו

זיהוי החטא – רבים מהמקורות האלה עושים ניסיון למצוא רמז במקרא לאיסור טקסי או חיוב שעברו עליו, בעוד שאחרים מייחסים את העונש להתנהגות בעייתית בין אדם לחבירו:

• אכילת דם – ברית דמשקמגילת ברית דמשק ג':ב'-ו'אודות ברית דמשק. האיסור של אכילת דם ניתן כבר לבני נח⁴⁶ והוא אחד האיסורים שחוזרים עליהם הכי הרבה בתורה.⁴⁷
• אי-קיום ברית מילה – תנחומאשמות ה'אודות התנחומא (בובר),⁴⁸ ושמות רבהא':ח'אודות שמות רבה.⁴⁹  ברית מילה הייתה מועמד הגיוני ביותר מכיוון שזוהי המצווה היחידה שניתנה בתור ברית עם צאצאי אברהם.⁵⁰ לדיון בדעות השונות האם בני ישראל מלו את בניהם במצרים, ראה זהותם הדתית של בני ישראל.
• עבודת אלילים – רד"קבראשית ט"ו:י"דאודות ר' דוד קמחי,⁵¹ נימוקי יוסףר' יוסף בן דוד מסרגוסה שמות א':י'אודות ר' יוסף בן דוד מסרגוסה,⁵² וספורנוהקדמה לתורהבראשית ט"ו:י"גבראשית מ"ו:ג'שמות א':י"דאודות ר' עובדיה ספורנו⁵³ מפתחים את הגישה הזו בהתבסס על פסוקים מפורשים ביחזקאל כ':א'-י'. אך לא ברור האם עבודה זרה זו קדמה לשעבוד.⁵⁴
• רכילות ומסירה – תנחומאשמות י'אודות התנחומא (בובר),⁵⁵ תנחומא (בובר)תנחומא בובר וארא י"זאודות התנחומא (בובר), שמות רבהא':ל'אודות שמות רבה,⁵⁶ רש"ישמות ב':י"דאודות ר' שלמה יצחקי, ורלב"גשמות ב' תועלת ח'במדבר ט"ו:מ"אאודות ר' לוי בן גרשום.⁵⁷ מקורות אלה לומדים מסיפור הריגת הנוגש המצרי בידי משה שהיו מלשינים בקרב עם ישראל.⁵⁸

עונש מידתי? החטאים המנויים הם חמורים, אך עדות טקסטואלית על הימצאותם בקרב בני ישראל קיימת רק לעבודת אלילים.

גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – גישה זו צריכה להסביר איך הנבואה לאברהם יכולה להיות קודמת לחטא. רד"ק אומר שה' ידע שהאנשים יחטאו, והוא מצביע על דברים ל"א-ל"ב בתור מקרה מקביל של עונש שנגזר לפני שהחטא אירע.⁵⁹ רלב"ג הולך צעד נוסף וסובר שאילו בני ישראל היו משתמשים בבחירה החופשית שלהם ולא היו חוטאים, הגלות הייתה פחות קשה.⁶⁰

מדוע חטאי בני ישראל לא נזכרו בתורה? גישה זו, במיוחד, צריכה להתייחס לשאלה למה התורה אינה מזכירה את החטאים, ⁶¹ על אף שכתוצאה מגיע עליהם עונש משמעותי מאוד.⁶² אפשר ששתיקת התורה היא תוצאה של חוסר רצון להקטין את האחריות של המצרים ששעבדו את בני ישראל.⁶³

למה סוּפַּר לאברהם מראש על העונש של בניו? ספורנו מציע שה' רצה שצאצאי אברהם במצרים ידעו שהניסיונות והתלאות שהם עוברים מגיעים כולם ממנו (כדי להעניש אותם על חטאיהם).⁶⁴

יחס בין גלות לשעבוד – מכיוון שהגלות קדמה לחטאי בני ישראל במצרים, על גישה זו להעלות פתרון אחר למטרה של הגלות (ולמה היא הייתה במצרים). רלב"ג מסביר שהגלות הייתה חיונית כדי שהביטחון של בני ישראל יתחזק באמצעות ראיית ניסי ה'. מצד שני, ספורנו מציע שהגלות במצרים הקלה על גדילה לעם גדול מבלי הסיכון שזהותם הלאומית תיפגע.⁶⁵  לחילופין, אפשר לטעון שהגלות הייתה עונש לחטא יוסף ואחיו, בעוד שהשעבוד היה עונש לחטאי בני ישראל במצרים⁶⁶

מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? לשיטת ספורנו, חלק מבני ישראל חזרו בתשובה.

הכרת הטוב על הגאולה – מכיוון שה' הציל את בני ישראל למרות חטאיהם, הכרת הטוב היא התגובה הברורה מאליה.⁶⁷

חינוכית

קטגוריה זו נחלקת חלוקת משנה בנוגע לשאלה האם המטרה החינוכית הייתה בתחום התאולוגי או מוסרי-אתי, והאם היעד הושג דרך הסבל או הגאולה

התפשטות המונותיאיזם

הגאולה הפגינה את כוחו של ה', והגלות והשעבוד היו רק הקדמה נחוצה למטרה זו.

מקורות:ספרי דבריםש"ואודות ספרי דברים, רלב"גשמות ב' תועלת ח'במדבר ט"ו:מ"אאודות ר' לוי בן גרשום,⁶⁸ מעשי ה'מעשי מצרים א'אודות ר' אליעזר אשכנזי

קהל יעד – הספרי מדבר על הפצת גדולת ה' ברחבי העולם,⁶⁹ הרלב"ג מתמקד בחיזוק האמונה של בני ישראל בה' והכנתם לקבלת התורה,⁷⁰ ובעל מעשי ה' משלב בין שני הרעיונות.

למה סוּפַּר מראש לאברהם? לשיטת רלב"ג, ה' מסביר את התהליך שבאמצעותו צאצאי אברהם יהיו מוכנים לרשת את הארץ, בתגובה לדאגה של אברהם שהם לא יהיו ראויים. מעשי ה' מוסיף שאברהם היה נפעם ושמח מאוד כששמע את החדשות שצאצאיו יהיו הכלי שבאמצעותו נפלאות ה' יוכרזו לעולם.⁷¹

יחס בין גלות לשעבוד – גישה זו יכולה לראות גם את הגלות וגם את השעבוד בתור אמצעים בלבד להשגת היעדים של שלב הגאולה. אולם, רלב"ג רואה בעבדות עונש על חטאי בני ישראל במצרים.⁷²

מקבילות היסטוריות – ר' אליעזר אשכנזי טוען שמטרת הגלות העכשווית, כמו גלות מצרים, היא כדי לאפשר את הפצת המונותיאיזם לעולם כולו.

ייסורים של אהבה

הגלות והשעבוד היו הגשמה של אהבת ה', מכיוון שהם העלו את הרמה הרוחנית של בני ישראל, קירבה אותם לה', והכינה אותם לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.

מקורות:ר' חננאלשמות ה':כ"באודות ר' חננאל בן חושיאל,⁷³ ר' בחיישמות ה':כ"באודות ר' בחיי בן אשר,⁷⁴ ר"ןבראשית י"ב:י'-י"גבראשית ט"ו:י"גבראשית ט"ו:י"דאודות ר' נסים גירונדי, ר' חסדאי קרשקשאור ה' ג':א':ח':ב'אברבנאל בראשית ט"ו שאלה ט"ואודות ר' חסדאי קרשקש,⁷⁵ מדרש החפץבראשית ל"ז:ט"ואודות מדרש החפץ, צרור המורבראשית ט"ו:ט'אודות ר' אברהם סבע,⁷⁶ מלבי"םBereshit 15:13אודות ר' מאיר ליבוש וייזר

סבל ללא חטא – המושג של "ייסורין של אהבה" מופיע כבר בספרות האמוראים,⁷⁷ אך הפרשנים חולקים האם ייסורים מגיעים לעתים אפילו כאשר אין חטא בכלל.⁷⁸ הר"ן⁷⁹ ור' חסדאי קרשקש סוברים שהם מגיעים אפילו ללא חטא,⁸⁰ , ושזה היה המצב במצרים.⁸¹

זהות דתית במצרים – גישה זו רואה את בני ישראל במצרים בתור עם צדיק לחלוטין.⁸² אולם, כפי שאברבנאל מציין, דיוקן זה לא עולה בקנה אחד עם הטקסט ביחזקאל כ'.⁸³ אברבנאל גם טוען שההתנהגות של בני ישראל אחר כך במדבר נראית כמצביעה על כך שה"ייסורין של אהבה" במצרים היו כישלון חינוכי מוחלט.⁸⁴

מטרת הייסורים – בעוד שר' חננאל ור' בחיי מציעים שהייסורים מגדילים את השכר של הצדיקים ואת העונש של הרשעים, הר"ן מסביר שייסורים הופכים את האדם ליותר עניו, מרחיקים אותו מהתאוות הגופניות של העולם הזה, ובכך מכינים אותו לקרבה רוחנית לה'.⁸⁵ במקרה של בני ישראל במצרים , הר"ן מצטט את אמרתו של רשב"י מהבבלי בברכות ה'. שייסורים הכשירו את בני ישראל לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.⁸⁶ אך, אברבנאל דוחה את הבנת הר"ן, בהערה שבעוד שהתורה מתארת את האירועים של ארבעים השנה במדבר בתור תהליך חינוכי,⁸⁷ היא מעולם לא עושה זאת בנוגע לשעבוד מצרים. יתר על כן, אברבנאל מקשה מדוע אותם היעדים לא היו יכולים להיות מושגים ללא רדיפה קשה כל כך, ומדוע התורה רואה את יציאת מצרים בתור מעשה בלעדי של חסד א-לוהי, אם בני ישראל לא עשו דבר שבגללו היה מגיע להם להיות משועבדים מלכתחילה.

למה במצרים? אברבנאל מצטט את ר' חסדאי קרשקש⁸⁸ כאומר שה' בחר את מצרים מכיוון שהיא הייתה המרכז העולמי המוביל לקסם אפל, ולכן הוא היה יכול להפגין בצורה טובה יותר את עליונותו על כל הצורות של כישוף.

גזירה א-לוהית מול בחירה חופשית – לשיטת הר"ן, המצרים השתמשו בבחירה חופשית בשעבוד בני ישראל, וה' לא התערב לטובת בני ישראל רק בגלל הרווחים מהעבדות שבני ישראל צברו. לעוד, ראה גלות ושעבוד – תוכנית א-לוהית? ותוכניות א-לוהיות ובחירה חופשית של המצרים.

למה סוּפַּר מראש לאברהם? הר"ן מסביר שהנבואה היא תגובת ה' לדאגת אברהם שצאצאיו לא יהיו ראויים לרשת את הארץ. בנבואה, ה' מסביר איך הניסיונות ותלאות שהעם יעבור יכין אותם לאהוב ולירא אותו.⁸⁹ בעל צרור המור מוסיף שהנבואה הייתה השכר של אברהם על צדקתו.⁹⁰

יחס בין גלות לשעבוד – לשיטת הר"ן ור' חסדאי קרשקש, שניהם היו ייסורים של אהבה.⁹¹

"כּוּר הַבַּרְזֶל" – ביטוי זה מופיע שלוש פעמים בתנ"ך,⁹² וכל המקרים מתארים את העבדות במצרים. בעדו שבפרשנים קדומים⁹³ ביטוי זה מובן רק כהתייחסות לתנאי העבודה הקשים במצרים, בעל צרור המור הוא מהראשונים להתמקד בשימוש בכור היתוך כדי לזקק מתכות⁹⁴ ולהבין את הביטוי כמטפורה לזיקוק האופי הרוחני של העם במצרים.⁹⁵

הכרת הטוב על הגאולה – לשיטה זו, אנו חשים הכרת הטוב מכיוון שהתהליך כולו היה לטובתינו.

מקבילות היסטוריות – ר' בחיי אומר שהגאולה שהתעכבה והתעצמות הרדיפה לקראת הסוף גם בגלות מצרים וגם בזו העכשווית נועדה להגדיל גם את שכרינו וגם את העונש של אלו שעינו אותנו.⁹⁶ ר' חסדאי קרשקש מוסיף שהאורך המופרז של הגלות העכשווית אינה תוצאה של חטא, כמו שגלות מצרים לא הייתה עונש על חטאים. אלא, הוא אומר, זהו הגשמה של חסד ה' ומעוצב כך שהוא אמור לקרב אותנו אליו.⁹⁷

כור היתוך

המטרה של הגלות והשעבוד הייתה לטהר את בני ישראל מכל היסודות הטמאים שלהם.⁹⁸

מקורות:אברבנאל (גישה ב')בראשית ט"ו, דרך ב'אודות ר' יצחק אברבנאל,⁹⁹ ר' משה אלשיךבראשית ט"ו:י"גאודות ר' משה אלשיך

המצב לפני הירידה למצרים – אברבנאל מתאר שמשפחת יעקב בכנען החלה להתערב עם הכנענים ולספוג את מנהיגיהם, ולא הייתה מוכנה לקבל את התורה.¹⁰⁰

זהות מצרית במצרים – אברבנאל מצטט את הפסוקים מיחזקאל כ' בתור הוכחה שבני ישראל עבדו עבודה זרה במצרים.

"כּוּר הַבַּרְזֶל" והתהליך המטהר – האלשיך משלב את המוטיב המדרשי של "רק חמישית" ("וַחֲמֻשִׁים")‎¹⁰¹ עם המטפורה של כור ההיתוך ומסביר שהחלק הרשע בעם מת במצרים.¹⁰² החלק הצדיק שנותר היה יכול אז להתקדם להר סיני למעמד ההתגלות.¹⁰³

למה במצרים? אברבנאל טוען שמצרים נבחרה מכיוון שהיא הייתה המרכז המוביל של העולם בעבודה זרה, ולכן לניסי יציאת מצרים יכול להיות השפעה גדולה יותר בהתפשטות המונותיאיזם.¹⁰⁴

מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? לשיטה זו, הגאולה הגיעה אחרי שהעם נטהר מכל יסודות הטומאה.

החדרת הזדהות לשכבות החלשות בחברה

בכך שחוו גלות ושעבוד בעצמם, בני ישראל למדו להרגיש הזדהות ואכפתיות כלפי האנשים החלשים ופחות ברי המזל בחברה.

מקורות:נחמה ליבוביץעיונים חדשים בספר שמות , עמ' 14-12אודות נחמה ליבוביץ

צדק חברתי וחוויית השעבוד – התורה מתייחסת לגלות מצרים ולגאולה במצוות רבות שעוסקות בצדק חברתי,¹⁰⁵ ויציאת מצרים הפכה לסמל כלל-עולמי של חירות, שוויון וזכויות אדם.

מטרה או תוצאה? לא ברור האם התורה משמיעה שזו הייתה המטרה של הגלות והשעבוד, או רק לקח שאפשר להפיק ממבט לאחור.

יצירת זהות לאומית

מצרים הייתה חממה בה משפחת יעקב הייתה יכולה לגבור על אתגרים פנימיים וחיצוניים כאחד שמולם ניצבה בדרך להתפתחות לאומה עם זהות ייחודית משלה.

מצרף

הסבל המשותף על של העם כולו במצרים נועד לבטל את ההבדלים בין המעמדות ולטפח אחדות.

מקורות:פסיקתא חדתאאוצר המדרשים אייזנשטיין (עמ' 48)אודות About Pesikta Chadta,¹⁰⁶ רש"ר הירשבראשית מ"ה:י"אאודות ר' שמשון רפאל הירש¹⁰⁷

המצב לפני הירידה למצרים – לפני גלות מצרים, יעקב מעדיף את יוסף וגם מבדיל בין בני נשיו לבני שפחותיו.¹⁰⁸ אך, לאחר יציאת מצרים, לכל שנים עשר השבטים יש מעמד שווה.

חוויות משותפות – הפסיקתא חדתא מדבר על ההתנסות המצרית כמשווה אדיר, מכיוון שהעם כולו השתתף יחד גם בשעבוד וגם בציוויים על קרבן הפסח.

"כּוּר הַבַּרְזֶל" – ר' הירש מדגיש את כוח הצירוף של הכור.

מקבילות היסטוריות – ר' הירש מציין שגם גלות מצרים וגם הגלות העכשווית נגרמו בידי קנאה ומאבקים פנימיים.¹⁰⁹

מניעת התבוללות

משפחת יעקב הייתה צריכה לעזוב את כנען כדי לסכור את זרם נישואי התערובת. ברגע שהאוכלוסיה שלהם גדלה לעם,¹¹⁰ הם יכלו לשוב ולכבוש את כנען.

מקורות:זוהרפרשת שמות (י"ד:-ט"ו.)אודות הזוהר, ספורנוהקדמה לתורהבראשית ט"ו:י"גבראשית מ"ו:ג'שמות א':י"דאודות ר' עובדיה ספורנו,¹¹¹ רש"ר הירשבראשית מ"ה:י"אאודות ר' שמשון רפאל הירש,¹¹² נצי"בשמות א':ז'הרחב דבר בראשית ט"ו:י"דבראשית מ"ו:ג'-ד'בראשית מ"ו:ל"דבמדבר כ"ג:ט'אמרי שפר, "והיא שעמדה"אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין, י"מ עמנואלי

המצב לפני הירידה למצרים – ר' הירש טוען שאילו הייתה משפחת יעקב נותרת בכנען הם היו מתבוללים לתוך העמים הסובבים. י"מ עמנואלי מוסיף שבני יעקב כבר החלו להתחתן עם כנעניות.¹¹³

למה במצרים? הזוהר וספורנו מציינים שמכיוון שהמצרים תיעבו זרים ולא היו מוכנים אפילו לאכול לחם עם העברים, שלא לדבר על להתחתן אתם, סיכויי ההתבוללות היו קטנים הרבה יותר במצרים מאשר בכנען.¹¹⁴

יחס בין גלות לשעבוד – לשיטת ספורנו, רק הגלות נועדה כדי למנוע נישואי תערובת, אך השעבוד היה עונש לחטאים במצרים. הנצי"ב, לעומת זאת, טוען שהצורך בשעבוד התעורר מכיוון שבני ישראל לא נשארו בגושן¹¹⁵ וניסו להשתלב בחברה המצרית הכללית.¹¹⁶ שילוב של ספורנו עם הנצי"ב יוצר עמדה שגם הגלות וגם השעבוד עוצבו כדי ללחום בהתבוללות.¹¹⁷

מקבילות היסטוריות – הנצי"ב עורך הקבלה היסטורית לימיו, ומסיק שהשורש שגורם לאנטישמיות לאורך הדורות הוא הרצון היהודי להתבולל ולהיות מקובל בחברה הלא-יהודית. באופן דומה, ר' הירש ועמנואלי רואים את גושן בתור האבטיפוס של גטו יהודי לאורך ההיסטוריה.

מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? לשיטה זו, העם הצליח להיגאל כאשר הגיע לכמות מספקת להוות עם עצמאי.

ללא מטרה

אפשרות זו שוללת את ההנחה של הגישות הקודמות שהשעבוד תוכנן על יד ה' ולכן מוכרח להיות לו מטרה. היא טוענת שהגלות והשעבוד היו לחלוטין תוצאה של תהליכים טבעיים ובחירות אנושיות.

מקורות:עקדת יצחקשמות שער ל"ואודות ר' יצחק עראמה, אברבנאל (גישה ג')זבח פסח "ברוך שומר", דרך ג'אודות ר' יצחק אברבנאל

גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – בעל העקידת יצחק ואברבנאל רואים את הברית כנבואה על העתיד בלבד ולא כגזירה שחייבה או אילצה.¹¹⁸ לעוד, ראה תוכניות א-לוהיות ובחירה חופשית של עם ישראל.¹¹⁹

מדוע ה' לא מנע את המצרים מלשעבד את בני ישראל? גישה זו אינה מתייחסת לשאלה מדוע ה' חיכה מאות שנים בצד לפני שהגיע לבסוף כדי להציל את עמו הנבחר

הכרת הטוב על הגאולה – לשיטה זו, אנו חשים הכרת הטוב מכיוון שה' הוציא את בני ישראל מהמצב שאליו הם הכניסו את עצמם.

¹ ויקרא רבה, תנחומא, ופרקי דרבי אליעזר מעירים ש"‏יָדֹעַ תֵּדַע...” הוא התגובה השקולה של ה' ל"בַּמָּה אֵדַע...‏" של אברהם. ליישומים עקרוניים יותר של המושג "מידה כנגד מידה", ראה גישות הרמב"ן והאברבנאל להלן.

² לא ברור איזה גוף של ספרות התורה היו לומדים החכמים של תקופת אברהם, אך זה אולי קשור למוטיב המדרשי של בתי מדרש של שם ועבר. ראה מ' אביעוז, "‏מדוע נשתעבדו בני ישראל במצרים?‏", הדף השבועי של אוניברסיטת בר אילן (פרשת שמות, תשס"א) שמציע שעמדה זו משקפת את הרצון בתקופה הרומאית לחזק את מעמד הקהילה ואת התמיכה בתלמידי חכמים.

³ המילים "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ" בבראשית י"ד:כ"א אולי מפנות חזרה ל"וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" בבראשית י"ב:ה'.

⁴ אפשר שלו היה אברהם עושה זאת, היה אפשר להימנע מהחרבת סדום, וירושת אברהם את ארץ ישראל הייתה מתרחשת באמצעות גיור המוני וחינוך ולא כיבוש. לכן, בכך שבפועל אברהם בחר בדרך הכיבוש, אברהם נזקק לחכות ארבעה דורות לפני ירושת הארץ עד שהיה "שלם עון האמורי".

⁵ ראה א. אורבך, חז"ל פרקי אמונות ודעות, (ירושלים, 1969):489-490 (הערה 88*) ואביעוז (שם) שמבינים את האמירה הזו בתור ביטוי לגישה החיובית בדרך כלל של ר' יוחנן כלפי גיור. באופן מעניין, ר' אליעזר אשכנזי מחזיק בדעה שאברהם השאיר אצלו את האנשים והחזיר רק את הרכוש החומרי למלך סדום.

⁶ לא ברור האם אלה הוו חטא יחיד או שני חטאים נבדלים. ראה בעיון בירידת אברהם למצרים שרמב"ן בדרשת תורת ה' תמימה מזכיר רק את החטא של העמדת שרה בסכנה.

⁷ דעת הרמב"ן מתאימה לעמדתו הכללית שמעשי האבות בנו את הדפוסים והתבניות שהתוו את מהלך ההיסטוריה של זרעם. לעוד, ראה את הדיון על ההקבלות להלן ומעשה אבות סימן לבנים. השווה רמב"ן בראשית ט"ז:ו' שם הוא טוען בדומה שכתוצאה מהיחס הקשה של שרה להגר, ה' גרם לצאצאי הגר לדכאות את עם ישראל. בעוד שרמב"ן רואה את מעשי שרה כמובילים לרדיפות הישמעאליות (ערביות/מוסלמיות), י. זקוביץ, "יציאת מצרים בספר בראשית", על הפרק 3 (1987): 25-34, רואה בהם הגורם לשעבוד במצרים (שתפקד כעונש "מידה כנגד מידה" לשעבוד של השפחה המצרית של שרה, הגר). בעוד שאפשר שהתיאוריה השנייה יכולה לקבל תמיכה משורש ענ"ה שמקשר בין הסיפורים בבראשית ט"ו-ט"ז (הוא מופיע בט"ו:י"ג, ט"ז:ו',ט' ופעמים רבות בסיפור של השעבוד עצמו במצרים), היא הייתה עובדת טוב יותר אילו החטא בבראשית ט"ז היה קודם לסיפור ברית בין הבתרים.

⁸ למעשה, התורה אף פעם לא מייחסת חטא כלשהו לאברהם. פרשנים דנים במשמעות של "אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא" בישעיהו מ"ג:כ"ז, כאשר רש"יישעיהו מ"ג:כ"זאודות About R. Shelomo Yitzchaki טוען שזוהי התייחסות לחוסר הבטחון של אברהם שהובע בדבריו "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה". רד"ק ואחרים, לעומת זאת, מסבירים שהפסוק מתייחס לאדם. עמדת הרד"ק היא בהתאם לפרשנותו לבראשית ט"ו:ח',י"ד שם הוא מחזיק בדעה שאברהם הציג בטחון מלא בה' ("‏וְהֶאֱמִן בַּה'”), ושהעבדות הייתה עונש על חטאי בני ישראל במצרים ולא על אף חטא של אברהם.

⁹ על הנושא הכללי של ייחוס חטאים לאבות, ראה אבות ומצוות.

¹⁰ רלב"ג טוען שהייתה זו "חסידות שוטה" מצד אברהם לסכן את חייו בכך שיישאר בארץ ישראל במשך הרעב ולסמוך על נס (השווה פרקוי בן באבוי, רש"ר הירש, והנצי"ב בירידת אברהם למצרים). בנוסף, הר"ןBereshit 12:10-13אודות About R. Nissim Gerondi מעיר שהמאורע הזה של רעב נמנה (בידי מקורות חז"ליים שונים) בתור אחד מהניסיונות שעבר בהצטיינות יתירה (ראה גם אבות דרבי נתן א':ל"ג שה' הביא את עשר המכות בזכות עשרת הניסיונות של אברהם). הוא עוד מציין שעל פי ההיגיון של הרמב"ן, אברהם ויצחק גם היו צריכים להיענש על מעשיהם הדומים בבראשית כ' וכ"ו. לעוד, ראה את הדיון המורחב במעשי אברהם בירידת אברהם למצרים.

¹¹ ראה בראשית ט"ו:א',ו',ז',י"ח-כ"א. מעשי ה' מציע עוד שאם הנבואה לאברהם הייתה העונש, היום של הברית היה צריך להיהפך ליום אבל לאומי. אם הנבואה הייתה עונש, היה מצופה גם שה' יבהיר את זה בפירוש לאברהם.

¹² לאור זה, הכלי יקרבראשית ט"ו:ח'אודות About R. Shelomo Ephraim Luntschitz וצידה לדרך (על רש"י שמות ב':י"ד) עושים ניסיון להסביר שהדעות השונות בבבלי באות להסביר למה ה' הדאיג את אברהם בכך שחלק עמו את החדשות על הגלות המתקרבת ולא נתן לו את הגורם לגלות עצמה. לשיטה זו, רק מסירת הנבואה לאברהם הייתה תוכחה על העבירה הקלה יחסית שלו, אך הגלות והשעבוד עצמם התרחשו מסיבה שונה לחלוטין. בדומה, מעשי ה' מציע שהדעות בבבלי מגיעות רק בכדי להסביר מדוע החלק של השעבוד הווה מעט יותר מחצי של ארבע מאות השנה ולא בדיוק חצי.

¹³ ראה בבלי ב"ק נ'.: "שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו אפילו כחוט השערה".

¹⁴ אפשר שגישה זו יכולה לטעון שהעונש הגרוע ביותר שאברהם עצמו היה יכול לקבל הוא שזרעו ישועבד ושקיום הברית יידחה.

¹⁵ רמב"ן מצטט את בראשית רבהמ':ו'אודות About Bereshit Rabbah ומתמצת את הרשימה הנרחבת שלה של הקבלות בין שני הסיפורים. לרשימה דומה בצורת טבלה, ראה את מאמרו של י' זקוביץ שצוטט לעיל. ראה גם רמזים מטרימים לשעבוד מצרים בבראשית י"ב.

¹⁶ ר' אלעזר ור' יוחנן (ורמב"ן) מוכרחים לסבור שסיפורי אברהם מוצגים בסדר כרונולוגי ושברית בין הבתרים התרחשה לאחר המלחמה (והחטא של אברהם) בבראשית י"ד. שמואל, מצד שני, יכול להחזיק בדעה בסדר עולם רבה שהברית אירעה כאשר אברהם היה בן שבעים ולפני האירועים המוזכרים בבראשית י"ב-י"ד. לעוד, ראה אורכה של גלות מצרים.

¹⁷ המעשי ה', לעומת זאת, תוהה מדוע האבות לא היו יכולים להתפלל לביטול הגזירה.

¹⁸ אולם ראה מעשי ה' שמעיר שהדעות בבבלי אינן עקביות עם בראשית רבהמ':ו'אודות About Bereshit Rabbah, שממנו משתמע שההתנסות המצרית כבר נגזרה בתקופה בה אברהם ירד למצרים. אולם, ראה את ההערה לעיל שלו היה שמואל סובר כמו הסדר עולם רבה שהברית התרחשה כאשר אברהם היה בן שבעים, דעתו הייתה יכולה ללכת יד ביד עם בראשית רבה.

¹⁹ אולם, לרמב"ן ישנו פער גדול יותר בין החטא לעונש שקשה יותר להסביר אותו (ראה את ניסיונו של רמב"ן בפירושו לבראשית ט"ו:י"ב).

²⁰ ר' אלעזר בבבלי ובתנחומא מתייחס בפירוש לשעבוד בתור העונש.

²¹ תרגום פסבדו-יונתן מחדיר  את התיאור של החטא לאמצע הפסוק, ובכך מקשר אותו רק לגלות. אפשרות זו מקטינה במידת מה את הבעיה של עונש לא מידתי.

²² ראה להלן לאפשרויות שונות ולאופציות שהשעבוד נועד להיות חינוכי או התנסות בונה. לגישה של הכלי יקר וצידה לדרך שצוטטה לעיל אפילו יכולה לכלול שלושה שלבים: העבירה הקלה של אברהם נענשה בידיעה על הנבואה, החטא של אחי יוסף נענש בגלות, והחטא של בני ישראל נענש בשעבוד.

²³ כך הרמב"ן היה מגיב לטענה של רד"ק שאין סיבה לחפש אחר חטאים של אברהם כאשר יש חטאים של האומה גולה שמוזכרים בפירוש. לדיון נוסף על מתי העבודה הזרה החלה, ראה זהותם הדתית של בני ישראל במצרים ובית הלוי פרשת שמות.

²⁴ להרחבה, עיין אורכה של גלות מצרים.

²⁵ משנת רבי אליעזר מדברת רק על הירידה למצרים, אך לא על הגלות והשעבוד. משנת רבי אליעזר מדגישה צד שונה במוטיב שכבר נמצא בבבלי שבת פ"ט ע"ב ותנחומא וישב י"ח.

²⁶ ראה גם זבח פסח ד"ה "ברוך שומר" גישה #1. אברבנאל הוא הוא המקור הראשון הקיים שמפתח באופן מלא את הרעיון שגלות מצרים הייתה עונש על התנהגותם של בני יעקב, אך הגרעין כבר נמצא במקורות קדומים יותר. ראה תוספותשבת י': "ה"ג"אודות בעלי התוספות וזוהר חדשפרשת שמות (י"ד:-ט"ו.)פרשת וישבפרשת כי תשאאודות הZohar.  בבלי שבת י':בבלי שבת י':אודות הבבלי מציין את היחס של סיבה ותוצאה, אך לא אומר שהיה מעורב עונש אלוהי, אלא רק שהמכירה הובילה לירידה למצרים.

²⁷ אחי יוסף עצמם מודים באשמתם במספר הזדמנויות – ראה בראשית מ"ב:כ"א, נ':ט"ו-כ'. בנוגע לשאלה האם האם היו מעורבים במכירה עצמה, ראה מי מכר את יוסף?.

²⁸ הקשר בין חוק זה (שמות כ"א:ט"ז) ומכירת יוסף מעוגנת בפיוט "אלה אזכרה" שנאמר במוסף של יום הכיפורים. ראה גם בראשית רבתי ל"ז:כ"ו ואוצר במדרשים (איזנשטיין) עמ' 444-449.

²⁹ ראה ספרא לדעה שבני ישראל היו צריכים להביא שעיר לקרבן חטאת כדי לכפר על מכירת יוסף, פרקי דרבי אליעזר לשיטה שאחי יוסף קיבלו כפרה רק במיתה, אסתר רבה שגזירת המן הייתה עונש על חטא זה, ומדרש משלי שמות עשרת הרוגי מלכות היה כתוצאה מחטאי האחרים.
See the SifraShemini 1About Sifra that the Children of Israel needed to bring a goat for a sin offering to atone for selling Yosef, Pirkei DeRabbi Eliezer37About Pirkei DeRabbi Eliezer that Yosef's brothers received atonement only with death, Esther Rabbah7:25About Esther Rabbah that Haman's decree was a punishment for this sin, and Midrash Mishlei1:13About Midrash Mishlei that the death of the Ten Martyrs resulted from the brothers' sin.

³⁰ בנימין עוד היה ילד צעיר ומן הסתם בבית עם יעקב, ויוסף עצמו היה הקרבן.

³¹ הוא גם מציין קושי מנקודת המבט ההפוכה, שלפי צירוף של כמה מדרשים, אף על פי שלוי שיחק תפקיד חשוב במזימה נגד יוסף, צאצאיו לא שועבדו במצרים.

³² אולם, אברבנאל מוסיף שמכיוון שחטאו של יוסף לא נעשה בכוונה, הוא זכה להיקבר בארץ, בניגוד לשאר אחיו שנענשו בקבורה במצרים. אברבנאל דוחה את הדעה במדרש שהעצמות של כל האחרים הועלו ממצרים יחד עם אלה של יוסף. ראה עצמות יוסף לדיון נוסף.

³³ לאחר שאברבנאל הוצרך להסתפק בתשובה זו, הוא היה יכול להשתמש בה כדי להסביר גם את ראובן ויוסף.

³⁴ השווה בבלי שבתבבלי שבת י':אודות About the Bavli שכבר מציין את אחריותו של יעקב אך לא טוען שהגלות הייתה עונש. אברבנאל אומר שחטאו של יעקב, כמו זה של יוסף, לא נעשה בכוונה ולכן גופתו הוחזרה לקבורה בארץ.

³⁵ לא ברור מהו הבסיס של האברבנאל לטענה זו.

³⁶ ראה להלן לאפשרויות שונות ולאופציות שהשעבוד נועד להיות התנסות חינוכית או בונה.

³⁷ שניהם מצטטים את הפסוק מאיכה ה':ז' "אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ [וְ]אֵינָם [וַ]אֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ". לעוד, ראה הענשת בנים על חטאי אבותם.

³⁸ אברבנאל מוסיף שהיו פנים נוספות לעונש שמשקפות את אותו העיקרון: האחים זרקו את יוסף לבור ולכן המצרים זרקו את בניהם לנילוס, ומציאת מקום מרעה לצאנם על ידי האחים מעורב גם במכירתם את יוסף וגם בירידתם למצרים. לשיטת האברבנאל, הכבשים והעיזים של קרבן הפסח נועדו לכפרה על הכבשים והעיזים שהיו מעורבים בסיפור מכירת יוסף.

³⁹ ראה בראשית נ':י"ח שם אחי יוסף עצמם מציעים להיות עבדים ליוסף.

⁴⁰ הם מצטטים את בבלי שבתבבלי שבת פ"ט:אודות About the Bavli ובבלי סוטהבבלי סוטה י"א.אודות About the Bavli כתימוכין לדרך ההבנה שלהם. אולם, הם לא מעלים את הבעיה הפילוסופית איך יכולה להיות בחירה חופשית בעקבות גזירה אלוהית. נראה שקושי אחרון זה הוא מה שעומד בבסיס האמירה של מעשי ה': "ולא יתכן לומר שנגזר קודם, דבר הנמשך לסיבת‬ חטא".

⁴¹ ראה גם את התחזיות הקודרות של דברים ל"א-ל"ב שמצוטטים בידי הרד"ק להלן. אך, שני המקרים בדברים מתארים לא רק את העונש הממשמש אלא גם את החטאים העתידיים. הם יכולים אם כן להתפרש בתור אזהרות כלליות (או גזירות מותנות) שנועדו למנוע מהעם להמרות את ציוויי ה', ולא בתור גזירות אלוהיות מוחלטות עם מסגרת זמן מסוימת. דבר זה יהיה שונה באופן מהותי מהנבואה/גזירה על גלות מצרים שנקבה בתקופת זמן מסוימת וכן לא הייתה יכולה לשמש התראה (מכיוון שלא מוזכר שום חטא). אברבנאל כן מצטט מקבילה נוספת משמות כ"ג:כ' שבה, הוא טוען, ישנו עונש שנחזה מראש ללא אזכור של חטא, אך כפי שהוא מציין, זה רק מסתדר לפי הדרך בה רש"י מפרש את הפסוק.

⁴² אברבנאל, בקטע זה, מנסה להציע שהאחים לא נשאו באשמה על מעשיהם מכיוון שהאירועים הוכתבו מראש.

⁴³ כמו רמב"ן לעיל.

⁴⁴ לדיון בשאלה מתי עבודת האלילים החלה, ראה זהותם הדתית של בני ישראל במצרים ובית הלוי פרשת שמות.

⁴⁵ לעוד, ראה אורכה של גלות מצרים.

⁴⁶ זהו ההסבר המילולי של בראשית ט':ד'. להרחבה, ראה איסור אכילת דם.

⁴⁷ איסור אכילת דם היה משמעותי מאוד לכתות קומראן ודמשק, והוא שיחק תפקיד מרכזי בחילוקי הדעות שלהם עם הפרושים.  להרחבה, ראה איסור אכילת דם. לכן, לא היה זה מקרי שהם בחרו בזה בתור החטא שביצעו בני ישראל.

⁴⁸ ראה תנחומא להלן לחטא הנוסף של לשון הרע. לאור הסיווג כאן, התנחומא (ושמות רבה) רואים את השעבוד ואת גזירות פרעה בתור עונש, וכך נראה שמשמע מהפסוקים בהושע שהם מצטטים (“בה' בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם"). אולם, אפשרי גם שכוונת המדרשים היא שה' גרם לפרעה לשנוא את בני ישראל בכדי למנוע מהם להמשיך בהתבוללות, ולא כדי להעניש אותם. ראה להלן שזוהי הבנת הנצי"ב.

⁴⁹ ראה שמות רבה לעיל לחטא הנוסף של לשון הרע.

⁵⁰ תנחומא ושמות רבה מציגים את ביטול המילה בקשר לרצון של בני ישראל להתבולל (“נהיה כמצרים").

⁵¹ ראה הערה לעיל לביקורת של רד"ק על העמדה שאברהם חטא.

⁵² נימוקי יוסף מקשר את הפסוקים ביחזקאל לתיאור בתהילים ק"ה:כ"ה שבו ה' גורם לרדיפת המצרים.

⁵³ כך ספורנו מבין את הגורם לשעבוד. ראה להלן כיצד הוא מבין את הצורך בגלות.

⁵⁴ לדיון במתי החלה עבודת האלילים, ראה זהותם הדתית של בני ישראל במצרים ובית הלוי פרשת שמות. רמב"ן ואברבנאל לעיל מחזיקים בדעה שעבודת האלילים החלה רק לאחר השעבוד, ולכן היא הייתה יכולה להיות אחראית רק להארכתה.

⁵⁵ ראה תנחומא לעיל לחטא הנוסף של אי-מילת בניהם.

⁵⁶ ראה שמות רבה לעיל לחטא הנוסף של אי-מילת בניהם.

⁵⁷ הסברו של רלב"ג על הגורם לעבדות כולל איבה הרסנית וסירוב לקבל תוכחה. ראה להלן לאופן שבו הוא מבין את הצורך בגלות.

⁵⁸ למקורות שאינם מסכימים ומשבחים את בני ישראל על הימנעות מלשון הרע, ראה זהותם הדתית של בני ישראל במצרים.

⁵⁹ ראה את הדברים שהועלו בניתוח שהובא לעיל על ההקבלה הדומה של האברבנאל לדברים ד':כ"ה-כ"ו.

⁶⁰ בכך הוא מסביר מדוע השעבוד לא התחיל עד אחר מותם של הדור הצדיק של יוסף ואחיו. אפשרי שלשיטת רלב"ג, למרות הנבואה האלוהית, היה אפשר למנוע את העבדות לגמרי אם בני ישראל לא היו חוטאים במצרים, אך הוא לא אומר זאת בפירוש. ראה את ניסוחו של הרלב"ג "כי טוב הבחירה ינצח זה הסדור" וראה בחירה חופשית לדיון נוסף בעמדתו.

⁶¹ ראה ויקרא רבה ז':א' שמעיר שה' חיכה 900 שנה בין יציאת מצרים ויחזקאל לפני שחשף את עבודת האלילים של בני ישראל.

⁶² גישות אחרות צריכות גם להסביר מדוע עבודת האלילים של בני ישראל מתוארת רק ביחזקאל כ' (ואולי גם ביהושע כ"ד) אך לא בתורה. אולם, הם יכולים להסביר שהיה זה רק מיעוט של העם. אך, יותר קשה לתת את התשובה הזו אם החטא הוביל לעונש לאומי.

⁶³ בשמות א'-ב' גם אין דיון בתפקידו של ה' בגרימת העבדות. (השווה תהילים ק"ה:כ"ה). ראה תוכניות א-לוהיות ובחירה חופשית של המצרים שגם זה נעשה כדי שהקורא יתמקד באשמת המצרים.

⁶⁴ השווה לדברים ל"א:י"ט-כ"ב.

⁶⁵ ראה להלן להרחבה של שתי גישות אלה.

⁶⁶ מגילת דמשק מייחסת חטאים גם לבני יעקב וגם לצאצאיהם במצרים.

⁶⁷ דבר זה נכון גם אם הם חזרו בתשובה, אך נכון במיוחד אם סוברים שהם התמידו בחטאיהם עד יציאת מצרים – ראה לעיל.

⁶⁸ זוהי הדרך בה הרלב"ג מבין את הצורך בגלות וגאולה. ראה לעיל לעמדתו שהעבדות הייתה עונש לחטאים במצרים.

⁶⁹ מהדורת הספרי של ל. פינקלשטיין הולך בעקבות כ"י ברלין של הספרי שבו כתוב "ובשביל". יכול להיות שמשתמע מכך שהייתה מטרה כפולה. אולם, ברוב כתבי היד האות "ו" חסרה או המלה כולה הושמטה.

⁷⁰ לעוד על עמדתו של רלב"ג, ראה מטרת המכות.

⁷¹ בעל מעשי ה' מסביר שכל רמ"ח האיברים של אברהם הוקדשו לעבודת ה', ולאורך כל ברית בין הבתרים משתקפת דאגתו של אברהם שהוא אינו מסוגל להפיץ בעצמו את המונותיאיזם לכל העולם. לכן, כלל לא הדאיגה את אברהם העובדה שצאצאיו ישועבדו, כל עוד הם יצליחו לממש את תכלית קיומם להגדיל את ידיעת ה'. ר' אליעזר אשכנזי מביא סיוע לפירושו מההקשר החגיגי של הברית, ומהעובדה שאברהם לא התפלל שצאצאיו לא ישועבדו.

⁷² ראה לעיל לניתוח עמדת הרלב"ג.

⁷³ ר' חננאל ור' בחיי מתמקדים שניהם בשלב הסופי של השעבוד לאחר הפנייה הראשונית של משה לפרעה. לא ברור אם הם מחזיקים בעמדה זהה בנוגע לגלות ולשלבים המוקדמים יותר של העבדות.

⁷⁴ לא ברור היכן מסתיים הציטוט מר' חננאל ומתחיל פירושו של ר' בחיי עצמו, אך הפסקה השנייה (“ודע כי ענייני הגלות הזה הראשון...”) שמתייחס לשלטון נוצרי היא בבירור דברי ר' בחיי עצמו.

⁷⁵ ר' חסדאי הולך בדרכו של המורה שלו, הר"ן.

⁷⁶ פירושו של צרור המור מופיע גם במנחה בלולהבראשית ט"ו:י"גאודות ר' אברהם מפורטו.

⁷⁷ ראה בבלי ברכות ה' ע"א-ע"ב ובראשית רבה צ"ב:א'.

⁷⁸ רש"י ברכות ה' ע"א ד"ה "ייסורים" נוקט בגישה שהם יכולים להגיע אפילו כאשר אין חטא, בעוד שרמב"ן (תורת האדם עמ' 270-273) מחזיק בדעה שייסורים תמיד מגיעים כדי לטהר מאיזו שהיא דרגה של חטא (רמב"ן מבחין בין הקטגוריות של נסיונות וייסורין של אהבה). רמב"ם (מורה נבוכים ג':י"ז,כ"ד) נראה כדוחה את המושג ייסורין של אהבה כולו.

⁷⁹ לשיטת הר"ן, נסיונות הם סוג של ייסורין של אהבה. הר"ן מפתח את עמדתו גם בדרשות הר"ן י' שם הוא משתמש בה כדי לפרש את הפסוקים בדברים ד':כ"ט-ל"א.

⁸⁰ העמדה של ר' חננאל ור' בחיי פחות חד משמעית. בכד הקמח (ד"ה כיפורים עמ' 209-211), נראה שר' בחיי מאמץ את עמדת הרמב"ן שאפילו ייסורין של אהבה מגיעים בעקבות חטא (קטן), אך מפירושו על שמות ה':כ"ב נראה שהם מגיעים ללא חטא כלל. אפילו אם ר' בחיי מחזיק בדעה שהיה חטא שולי במצרים, עמדה זו עדיין תהיה שונה באופן מהותי מהפרשנים בקטגוריית ההענשה לעיל שמאמינים שהגלות/עבדות היו עונש שהגיע על חטאים משמעותיים ביותר.

⁸¹ ראה אברבנאל שחולק וטוען שאפילו אם ייסורים של יחידים מגיעים ללא חטא, דבר זה אינו נכון לגבי הסבל של עם שלם.

⁸² ראה גם אור ה'ג':א':ג':ג'אודות ר' חסדאי קרשקש, בו ר' חסדאי טוען שלו היו בני ישראל מתבוללים במצרים, הגזירות היו פחות קשות ואולי הם היו מתקבלים לתוך החברה המצרית..

⁸³ For further discussion, see Israelites' Religious Identity.

⁸⁴ Abarbanel notes that the generation of the Exodus needed to die out in the desert before the nation could enter the land of Israel. See also the MaharalGevurot HaShem 9About R. Judah Loew of Prague who points out that multiple generations died out in Egypt, and that the Ran's approach could work only to explain a case of a single generation which suffered and was then redeemed. The same issue would apply to R. Chananel and R. Bachya's approach, and they in fact speak of the afflictions of only the generation of the Exodus.

⁸⁵ The Ran adds that the Israelites will also see Hashem's might when he punishes the Egyptians for enslaving them. This is similar to Ralbag's explanation above.

⁸⁶ Rashbi's statement is found already in Mekhilta Yitro Bachodesh 10 and Sifre Vaetchanan 32. It is also cited in the context of other examples of afflictions of love in the opening passages of TanchumaShemot 1About the Tanchuma and Shemot Rabbah 1:1. These sources do not make the Ran's explicit claim that ייסורין של אהבה was the primary purpose of the Egyptian slavery, but it could be their implication.

⁸⁷ See Devarim 8:2-5,15-16.

⁸⁸ This precise point is not found in R. Chasdai's extant writings, but it is consistent with the ideas found in R. Chasdai's Derashat HaPesach (p.144) and Ohr Hashem 3:1:6:1 and in Derashot HaRan 3 and 5.

⁸⁹ In this aspect, the Ran is following the approach of Ralbag above.

⁹⁰ He also explains that Avraham did not pray for Hashem to rescind the decree, as he viewed it as a reward.

⁹¹ R. Chananel and R. Bachya, though, might understand the purpose of the exile differently.

⁹² They are: Devarim 4:20, Melakhim I 8:51, and Yirmeyahu 11:4.

⁹³ See Pirkei DeRabbi Eliezer (Higger) 47, Lekach Tov Devarim 4:20, Radak Melakhim I 8:51 and Yirmeyahu 11:4.

⁹⁴ See also his interpretations of Bereshit 12:10, 22:1, 45:23, and Shemot 19:5.

⁹⁵ This theme is then popularized by the Alshikh, Keli Yekar, and others.

⁹⁶ R. Bachya wrote his commentary over 600 years before the Shoah.

⁹⁷ R. Chasdai is likely attempting to provide comfort to his own community (which was decimated in the Spanish pogroms of 1391 and their aftermath), and to respond to Christian polemics regarding the wandering and downtrodden Jew. For R. Chasdai, the Jews of Christian Spain were reliving the experience of the Egyptian Exile on a daily basis. For more on R. Chasdai's view of his own exile, see Prof. Zev Harvey, R. Hasdai Crescas, (Jerusalem, 2010): 157-160.

⁹⁸ This approach is similar to the previous one ("Afflictions of Love") in that both view the suffering as raising the spiritual level of the Israelites. They differ, though, regarding the level of the Israelites at the outset. The previous approach understands the afflictions to be taking an already righteous people to a higher level, while the current approach views the suffering as transforming a nation of sinners into a more worthy one.

⁹⁹ Abarbanel in this approach combines two distinct theories. While his primary focus is on the refining process for the nation itself, he links this with the need for the Children of Israel and the Exodus to serve as a vehicle for proclaiming Hashem's power throughout the world (like the Sifre above). In contrast, the Abarbanel in Zevach Pesach s.v. "Baruch Shomer" Approach #2 emphasizes the international aspect.

¹⁰⁰ Cf. Seforno below, and see Yaakov's Sons' Wives.

¹⁰¹ See Mekhilta Beshalach Vayehi Petichta.

¹⁰² This position comes close to the punitive approaches analyzed above, however according to the Alshikh the emphasis is not on the people receiving the punishment but rather on the remaining portion of the nation which was purified.

¹⁰³ Abarbanel, on the other hand, presents Egypt as a test of whether the Israelites would maintain their faith in the midst of an idolatrous society. According to Abarbanel, the Israelites failed this test, but Hashem nevertheless redeemed them. This raises the difficulty of why Hashem would give them a test just so they would fail.

¹⁰⁴ In this respect, Abarbanel is following the course charted by the Ran and R. Chasdai Crescas – see above.

¹⁰⁵ See Shemot 22:20, 23:9, Vayikra 19:34, Devarim 5:15, 10:19, 15:15, 16:12, 24:18, and 24:22. Nechama Leibowitz also notes that the word "פרך" appears in the Torah only in the two contexts of the Egyptian slavery (Shemot 1:13-14) and how not to treat a slave (Vayikra 25:43-53).

¹⁰⁶ While the Pesikta Chadta does view Hashem's action as a punishment, it emphasizes the constructive nature and goal of the punishment.

¹⁰⁷ See below that R. Hirsch also develops the notion that emigrating to Egypt would prevent assimilation.

¹⁰⁸ See Bereshit 33:2. See also Yerushalmi Peah 1:1 which records that Yosef reported to Yaakov that the sons of Leah were disrespecting the sons of Bilhah and Zilpah and treating them as servants. While the Yerushalmi implies that this was a false report, from the Pesikta Chadta it would seem that there was more than a grain of truth in this claim.

¹⁰⁹ While the Egyptian experience created a measure of equality between the twelve tribes, conflict between the tribes never ceased throughout the entire First Temple era.

¹¹⁰ See Seforno in his Introduction to Sefer Bereshit that the land was promised to Avraham's descendants "כאשר יהיו לגוי מספיק לקבוץ מדיני".

¹¹¹ This is how Seforno understands the need for the exile. See above for his position that the slavery was a punishment for the Israelite's sins in Egypt.

¹¹² See above that R. Hirsch also presents the theme of the melting pot.

¹¹³ See Bereshit 38:2 and 46:10, and see Yaakov's Sons' Wives.

¹¹⁴ However, as Seforno himself notes based on Yechezkel 20, the Israelites did in fact absorb the Egyptian idolatrous customs.

¹¹⁵ For more, see Where did the Jews Live.

¹¹⁶ While the Tanchuma and Shemot Rabbah above appear to view the bondage as a punishment for the Israelites' attempts to assimilate (see the earlier discussion of their position), the Netziv interprets Shemot Rabbah as saying that Paroh's decrees served as Hashem's vehicle for preventing further assimilation. According to the Netziv, Hashem's promise at the Covenant of Pieces that Abraham's descendants would always remain foreigners ("גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם") and never assimilate is what maintained Jewish identity throughout history, and is the referent of "והיא" in "והיא שעמדה לאבותינו ולנו". Despite the Jewish people's best efforts to assimilate which engender "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו", Hashem is "מצילנו מידם" and prevents our assimilation. This, the Netziv says, is what happened both in Egypt and in subsequent generations ("ובזה הגיע ויקם מלך חדש וגו'. וכן הוא בכל דור").

¹¹⁷ The exile was aimed at preventing assimilation in Canaan, and the slavery was intended to prevent assimilation in Egypt.

¹¹⁸ The Akeidat Yitzchak and Abarbanel note that Bereshit 15:13 makes no mention of Hashem playing any role in the exile or slavery. This stands in contrast to the following verse which emphasizes His role in bringing about the redemption. They make this same point about several other verses in Tanakh which describe the descent to Egypt as initiated by Yaakov and his family and not by Hashem, and Abarbanel contrasts these to the myriad verses which describe how Hashem actively brought the Children of Israel back to Israel.

¹¹⁹ See also Exile and Enslavement – Divine Design? and Divine Plans and Egyptian Free Choice.