Difference between revisions of "Purposes of the Egyptian Bondage/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך
m (Translation: Elisheva Rabinowitz) |
m (Text replacement - "Seforno" to "Sforno") |
||
| (40 intermediate revisions by the same user not shown) | |||
| Line 7: | Line 7: | ||
<h2>סקירה</h2> | <h2>סקירה</h2> | ||
<p>השעבוד המצרי הוא המקרה היחיד בתנ"ך של עם שסובל שאינו קשור מפורשות לשום חטא. פרשנים לכן נחלקים בין חיפוש אחר מועמדים לחטא שאולי היה ראוי לעונש כה חמור, או מנסים לחשוף מטרות מלבד הענשה להתנסות המצרית. בכך, פרשנים משתמשים בגלות המצרית ובאופי של בני ישראל במצרים כעדשה שדרכה הם רואים עניינים דומים שעלו בנוגע לתקופתם ולגלותם.</p> | <p>השעבוד המצרי הוא המקרה היחיד בתנ"ך של עם שסובל שאינו קשור מפורשות לשום חטא. פרשנים לכן נחלקים בין חיפוש אחר מועמדים לחטא שאולי היה ראוי לעונש כה חמור, או מנסים לחשוף מטרות מלבד הענשה להתנסות המצרית. בכך, פרשנים משתמשים בגלות המצרית ובאופי של בני ישראל במצרים כעדשה שדרכה הם רואים עניינים דומים שעלו בנוגע לתקופתם ולגלותם.</p> | ||
| − | <p>מה שמסבך את המשימה היא העובדה שתהליך הגלות והשעבוד היה ארוך שהשתרע על מספר דורות, כאשר לא כולם התנהגו באותו האופן או הושפעו באותה צורה. אלה שנוקטים בגישת העונש מוכרחים משום כך להחליט האם לחפש חטא של אברהם שהיה הראשון שהוזהר על העונש אך לא חווה את ההשלכות, חטא של יוסף ואחיו שהוגלו, או חטא של בני ישראל ששועבדו. בדומה, אלה שמאמצים את התיאוריות החינוכיות מוכרחים גם כן להתחבט בשאלה איזה דור היה זקוק להתנסות ביותר והאם המטרות הושגו באמצעות הגלות, שעבוד, או גאולה. לכן, השאלה המרכזית מסתבכת בפקעת של עניינים | + | <p>מה שמסבך את המשימה היא העובדה שתהליך הגלות והשעבוד היה ארוך שהשתרע על מספר דורות, כאשר לא כולם התנהגו באותו האופן או הושפעו באותה צורה. אלה שנוקטים בגישת העונש מוכרחים משום כך להחליט האם לחפש חטא של אברהם שהיה הראשון שהוזהר על העונש אך לא חווה את ההשלכות, חטא של יוסף ואחיו שהוגלו, או חטא של בני ישראל ששועבדו. בדומה, אלה שמאמצים את התיאוריות החינוכיות מוכרחים גם כן להתחבט בשאלה איזה דור היה זקוק להתנסות ביותר והאם המטרות הושגו באמצעות הגלות, שעבוד, או גאולה. לכן, השאלה המרכזית מסתבכת בפקעת של עניינים תאולוגיים סבוכים כמו עונש קבוצתי, ייסורים של אהבה, דקדוק עם צדיקים כחוט השערה, בחירה חופשית, והשגחה א-לוהית.</p> |
<p>לכל גישה יתרונות וחסרונות, והם אינם בהכרח סותרים. יצירת שילוב של האפשרויות השונות שמאפשר הבנת מכלול הדורות והמטרות יכולה להביא לידי הבנה מלאה יותר של הדינמיקה של התהליך.</p></div> | <p>לכל גישה יתרונות וחסרונות, והם אינם בהכרח סותרים. יצירת שילוב של האפשרויות השונות שמאפשר הבנת מכלול הדורות והמטרות יכולה להביא לידי הבנה מלאה יותר של הדינמיקה של התהליך.</p></div> | ||
| − | |||
<approaches> | <approaches> | ||
| − | <category | + | <category>הענשה |
<p>גישה זו רואה בשהות במצרים עונש על חטא. היא מסתעפת בנוגע לשאלה איזה דור היה הצד האשם, ומדוע דורות אחרים גם נענשו או יודעו על העונש, ומהו טיב היחסים שבין הגלות והשעבוד:</p> | <p>גישה זו רואה בשהות במצרים עונש על חטא. היא מסתעפת בנוגע לשאלה איזה דור היה הצד האשם, ומדוע דורות אחרים גם נענשו או יודעו על העונש, ומהו טיב היחסים שבין הגלות והשעבוד:</p> | ||
| − | <opinion name="אברהם">אברהם (דור הנבואה) | + | <opinion name="אברהם"> |
| + | אברהם (דור הנבואה) | ||
<p>אברהם, שהיה הראשון שנאמרה לו הגזירה מראש, הוא זה שחטא, אך הדורות המאוחרים יותר של הגלות והשעבוד היו אלה שסבלו מההשלכות.</p> | <p>אברהם, שהיה הראשון שנאמרה לו הגזירה מראש, הוא זה שחטא, אך הדורות המאוחרים יותר של הגלות והשעבוד היו אלה שסבלו מההשלכות.</p> | ||
| − | <mekorot>שלוש דעות של אמוראים ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source"> | + | <mekorot>שלוש דעות של אמוראים ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">ל"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">ויקרא רבה</a><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">י"א:ה'</a><a href="Vayikra Rabbah" data-aht="parshan">אודות ויקרא רבה</a></multilink>, <multilink><a href="PsJBereshit15-13" data-aht="source">תרגום המיוחס ליונתן</a><a href="PsJShemot1-1" data-aht="source">Bereshit 15:13</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">אודות תרגום המיוחס ליונתן</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">קדושים י"ג</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, ר' יוחנן בן זכאי ב<multilink><a href="PirkeiDRE47" data-aht="source">פרקי דר' אליעזר</a><a href="PirkeiDRE47" data-aht="source">פרקי דר' אליעזר (היגר) מ"ז</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י"ב:י'</a><a href="RambanBereshit15-12" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ב</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink></mekorot> |
| − | <point><b>זיהוי החטא</b> – כל המקורות האלה מסכימים שההתנסות המצרית | + | <point><b>זיהוי החטא</b> – כל המקורות האלה מסכימים שההתנסות המצרית הייתה עונש לאברהם, אך הם מציעים אפשרויות שונות לטיב חטאו: |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>בבראשית ט"ו, אברהם הפגין חוסר בטחון בה', כאשר ביקש אות שהוא יירש את הארץ ("בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה") – שמואל ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source"> | + | <li>בבראשית ט"ו, אברהם הפגין חוסר בטחון בה', כאשר ביקש אות שהוא יירש את הארץ ("בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה") – שמואל ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">ל"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">ויקרא רבה</a><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">י"א:ה'</a><a href="Vayikra Rabbah" data-aht="parshan">אודות ויקרא רבה</a></multilink>,<fn>ויקרא רבה, תנחומא, ופרקי דרבי אליעזר מעירים ש"‏יָדֹעַ תֵּדַע..." הוא התגובה השקולה של ה' ל"בַּמָּה אֵדַע...‏" של אברהם. ליישומים עקרוניים יותר של המושג "מידה כנגד מידה", ראה גישות הרמב"ן ואברבנאל להלן.</fn> <multilink><a href="PsJBereshit15-13" data-aht="source">תרגום המיוחס ליונתן</a><a href="PsJShemot1-1" data-aht="source">Bereshit 15:13</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">אודות תרגום המיוחס ליונתן</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">קדושים י"ג</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, ר' יוחנן בן זכאי ב<multilink><a href="PirkeiDRE47" data-aht="source">פרקי דר' אליעזר</a><a href="PirkeiDRE47" data-aht="source">פרקי דר' אליעזר (היגר) מ"ז</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>.</li> |
| − | <li>בבראשית י"ד, אברהם התנהג באופן לא ראוי בגיוס לומדי תורה למלחמה – ר' אלעזר ב <multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source"> | + | <li>בבראשית י"ד, אברהם התנהג באופן לא ראוי בגיוס לומדי תורה למלחמה – ר' אלעזר ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">ל"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>.<fn>לא ברור איזה גוף של ספרות התורה היו לומדים החכמים של תקופת אברהם, אך זה אולי קשור למוטיב המדרשי של <a href="$" data-aht="page">בתי מדרש של שם ועבר</a>. ראה מ' אביעוז, "<a href="http://www.biu.ac.il/jh/parasha/shemoth/abi.html">‏מדוע נשתעבדו בני ישראל במצרים?‏</a>", הדף השבועי של אוניברסיטת בר אילן (פרשת שמות, תשס"א) שמציע שעמדה זו משקפת את הרצון בתקופה הרומאית לחזק את מעמד הקהילה ואת התמיכה בתלמידי חכמים.</fn></li> |
| − | <li>לאחר | + | <li>לאחר ניצחונו במלחמת המלכים בבראשית י"ד, אברהם פספס הזדמנות פז לשמור על אנשי סדום <fn>המילים "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ" בבראשית י"ד:כ"א אולי מפנות חזרה ל"וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" בבראשית י"ב:ה'.</fn> כחלק מהשלל, לקלוט אותם לתוך משק ביתו, ולגייר אותם<fn>אפשר שלו היה אברהם עושה זאת, היה אפשר להימנע מהחרבת סדום, וירושת אברהם את ארץ ישראל הייתה מתרחשת באמצעות גיור המוני וחינוך ולא כיבוש. לכן, בכך שבפועל אברהם בחר בדרך הכיבוש, אברהם נזקק לחכות ארבעה דורות לפני ירושת הארץ עד שהיה "שלם עון האמורי".</fn> – ר' יוחנן ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">ל"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>.<fn>ראה א. אורבך, חז"ל פרקי אמונות ודעות, (ירושלים, 1969):489-490 (הערה 88*) ואביעוז (שם) שמבינים את האמירה הזו בתור ביטוי לגישה החיובית בדרך כלל של ר' יוחנן כלפי גיור. באופן מעניין, ר' אליעזר אשכנזי מחזיק בדעה שאברהם השאיר אצלו את האנשים והחזיר רק את הרכוש החומרי למלך סדום.</fn></li> |
| − | <li>במהלך הרעב בבראשית י"ב, אברהם הפגין חוסר בטחון בה' בכך שעזב את ארץ ישראל למצרים וסיכן את שרה<fn> | + | <li>במהלך הרעב בבראשית י"ב, אברהם הפגין חוסר בטחון בה' בכך שעזב את ארץ ישראל למצרים וסיכן את שרה<fn>לא ברור האם אלה הוו חטא יחיד או שני חטאים נבדלים. ראה בעיון ב<a href="$" data-aht="page">ירידת אברהם למצרים</a> שרמב"ן בדרשת תורת ה' תמימה מזכיר רק את החטא של העמדת שרה בסכנה.</fn> – <multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י"ב:י'</a><a href="RambanBereshit15-12" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ב</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>.<fn>דעת הרמב"ן מתאימה לעמדתו הכללית שמעשי האבות בנו את הדפוסים והתבניות שהתוו את מהלך ההיסטוריה של זרעם. לעוד, ראה את הדיון על ההקבלות להלן ו<a href="$" data-aht="page">מעשה אבות סימן לבנים</a>. השווה רמב"ן <a href="RambanBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט"ז:ו'</a> שם הוא טוען בדומה שכתוצאה מהיחס הקשה של שרה להגר, ה' גרם לצאצאי הגר לדכא את עם ישראל. בעוד שרמב"ן רואה את מעשי שרה כמובילים לרדיפות הישמעאליות (ערביות/מוסלמיות), י. זקוביץ, "<a href="http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10533&author=589">יציאת מצרים בספר בראשית</a>", על הפרק 3 (1987): 25-34, רואה בהם הגורם לשעבוד במצרים (שתפקד כעונש "מידה כנגד מידה" לשעבוד של השפחה המצרית של שרה, הגר). בעוד שאפשר שהתיאוריה השנייה יכולה לקבל תמיכה משורש ענ"ה שמקשר בין הסיפורים בבראשית ט"ו-ט"ז (הוא מופיע בט"ו:י"ג, ט"ז:ו',ט' ופעמים רבות בסיפור של השעבוד עצמו במצרים), היא הייתה עובדת טוב יותר אילו החטא בבראשית ט"ז היה קודם לסיפור ברית בין הבתרים.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
| − | <point><b>האם אברהם חטא?</b> התורה עצמה אינה מזהה אף אחד ממעשים אלה של אברהם כחטאים,<fn> | + | <point><b>האם אברהם חטא?</b> התורה עצמה אינה מזהה אף אחד ממעשים אלה של אברהם כחטאים,<fn>למעשה, התורה אף פעם לא מייחסת חטא כלשהו לאברהם. פרשנים דנים במשמעות של "אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא" ב<a href="Yeshayahu43-27" data-aht="source">ישעיהו מ"ג:כ"ז</a>, כאשר <multilink><a href="RashiYeshayahu43-27" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiYeshayahu43-27" data-aht="source">ישעיהו מ"ג:כ"ז</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> טוען שזוהי התייחסות לחוסר הביטחון של אברהם שהובע בדבריו "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה". רד"ק ואחרים, לעומת זאת, מסבירים שהפסוק מתייחס לאדם. עמדת הרד"ק היא בהתאם לפרשנותו לבראשית ט"ו:ח',י"ד שם הוא מחזיק בדעה שאברהם הציג בטחון מלא בה' ("‏וְהֶאֱמִן בַּה'"), ושהעבדות הייתה עונש על חטאי בני ישראל במצרים ולא על אף חטא של אברהם.</fn> מה שמשאיר מקום נרחב לדון בהאם צריך להתייחס לאף אחד מהם כמעשה שלילי.<fn>על הנושא הכללי של ייחוס חטאים לאבות, ראה <a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">אבות ומצוות</a>.</fn> דעת הרמב"ן, בפרט, עוררה את זעמם של מספר פרשנים.<fn>רלב"ג טוען שהייתה זו "חסידות שוטה" מצד אברהם לסכן את חייו בכך שיישאר בארץ ישראל במשך הרעב ולסמוך על נס (השווה פרקוי בן באבוי, רש"ר הירש, והנצי"ב ב<a href="$" data-aht="page">ירידת אברהם למצרים</a>). בנוסף, ה<multilink><a href="RanBereshit12-10" data-aht="source">ר"ן</a><a href="RanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י"ב:י'-י"ג</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink> מעיר שהמאורע הזה של רעב נמנה (בידי מקורות חז"ל מגוונים) בתור אחד מהניסיונות שעבר בהצטיינות יתירה (ראה גם אבות דרבי נתן א':ל"ג שה' הביא את עשר המכות בזכות עשרת הניסיונות של אברהם). הוא עוד מציין שעל פי ההיגיון של הרמב"ן, אברהם ויצחק גם היו צריכים להיענש על מעשיהם הדומים בבראשית כ' וכ"ו. לעוד, ראה את הדיון המורחב במעשי אברהם ב<a href="$" data-aht="page">ירידת אברהם למצרים</a>.</fn> יתר על כן, ה<multilink><a href="MaaseiHashem1" data-aht="source">מעשי ה'</a><a href="MaaseiHashem1" data-aht="source">מעשי מצרים א'</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink> מצביע על כך שהבנת הברית בתור עונש לא מתאימה להקשר החגיגי ולאווירה של המעמד.<fn>ראה בראשית ט"ו:א',ו',ז',י"ח-כ"א. מעשי ה' מציע עוד שאם הנבואה לאברהם הייתה העונש, היום של הברית היה צריך להיהפך ליום אבל לאומי. אם הנבואה הייתה עונש, היה מצופה גם שה' יבהיר את זה בפירוש לאברהם.</fn></point> |
| − | <point><b>עונש מידתי?</b> ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> ומעשי ה' מבחינים שאפילו אם מניחים שאחת או יותר מפעולות אלה יכולה להיחשב חטא, העונש נראה קשה למדי ולא מידתי.<fn> | + | <point><b>עונש מידתי?</b> ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> ומעשי ה' מבחינים שאפילו אם מניחים שאחת או יותר מפעולות אלה יכולה להיחשב חטא, העונש נראה קשה למדי ולא מידתי.<fn>לאור זה, ה<multilink><a href="KeliYekarBereshit15-8" data-aht="source">כלי יקר</a><a href="KeliYekarBereshit15-8" data-aht="source">בראשית ט"ו:ח'</a><a href="R. Shelomo Ephraim Luntschitz (Keli Yekar)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה אפרים מלונטשיץ</a></multilink> וצידה לדרך (על רש"י שמות ב':י"ד) עושים ניסיון להסביר שהדעות השונות בבבלי באות להסביר למה ה' הדאיג את אברהם בכך שחלק עמו את החדשות על הגלות המתקרבת ולא נתן לו את הגורם לגלות עצמה. לשיטה זו, רק מסירת הנבואה לאברהם הייתה תוכחה על העבירה הקלה יחסית שלו, אך הגלות והשעבוד עצמם התרחשו מסיבה שונה לחלוטין. בדומה, מעשי ה' מציע שהדעות בבבלי מגיעות רק בכדי להסביר מדוע החלק של השעבוד הווה מעט יותר מחצי של ארבע מאות השנה ולא בדיוק חצי.</fn>  אך אפשר שגישה זו יכולה להסביר שמדקדקים עם צדיקים כחוט השערה.<fn>ראה בבלי ב"ק נ'.: "שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו אפילו כחוט השערה".</fn>  לחילופין, ראה להלן לאפשרות שרק הגלות הייתה עונש לאברהם (ולא השעבוד).</point> |
| − | <point><b>הענשת בנים על חטאי אבות</b> – העקידת יצחק | + | <point><b>הענשת בנים על חטאי אבות</b> – העקידת יצחק ו<multilink><a href="AbarbanelBereshit15Q15" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit15Q15" data-aht="source">בראשית ט"ו שאלה ט"ו</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> דוחים את גישה זו באמירה שהיא מנוגדת לעקרון של התורה שרק החוטא עצמו נענש. אם אברהם חטא, מדוע הגיע לו לחיות את חייו בשלווה, בעוד שצאצאיו סבלו את ההשלכות של מעשיו?<fn>אפשר שגישה זו יכולה לטעון שהעונש הגרוע ביותר שאברהם עצמו היה יכול לקבל הוא שזרעו ישועבד ושקיום הברית יידחה.</fn> <multilink><a href="ShemotRabbah5-22" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah5-22" data-aht="source">ה':כ"ב</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink> מכניס טענה דומה לפיו של משה, בכך שמשה שואל את ה' למה צאצאי עשו וישמעאל לא נענשו גם כן, ומדוע דווקא דור השעבוד סבל יותר מאבותיו. לעוד בעניין זה, ראה <a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">הענשת בנים על חטאי אבותם</a>.</point> |
| − | <point><b>למה במצרים?</b> | + | <point><b>למה במצרים?</b> אברבנאל מעיר שהדעות בבבלי אינן מספקות מענה לשאלה זו. בניגוד לכך, גישת הרמב"ן מציינת שהגלות למצרים הקבילה לירידת אברהם למצרים ("במקום המשפט שם הרשע והחטא").<fn>רמב"ן מצטט את <multilink><a href="BereshitRabbah40-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah40-6" data-aht="source">מ':ו'</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> ומתמצת את הרשימה הנרחבת שלה של הקבלות בין שני הסיפורים. לרשימה דומה בצורת טבלה, ראה את מאמרו של י' זקוביץ שצוטט לעיל. ראה גם <a href="$" data-aht="page">רמזים מטרימים לשעבוד מצרים בבראשית י"ב</a>.</fn></point> |
| − | <point><b>למה סוּפַּר מראש לאברהם?</b> | + | <point><b>למה סוּפַּר מראש לאברהם?</b> היתרון של גישות אלה הוא, שלשיטתם, הנבואה שצפתה את הגלות התרחשה לאחר החטא שגרם אותה.<fn>ר' אלעזר ור' יוחנן (ורמב"ן) מוכרחים לסבור שסיפורי אברהם מוצגים בסדר כרונולוגי ושברית בין הבתרים התרחשה לאחר המלחמה (והחטא של אברהם) בבראשית י"ד. שמואל, מצד שני, יכול להחזיק בדעה בסדר עולם רבה שהברית אירעה כאשר אברהם היה בן שבעים ולפני האירועים המוזכרים בבראשית י"ב-י"ד. לעוד, ראה <a href="Duration of the Egyptian Exile" data-aht="page">אורכה של גלות מצרים</a>.</fn> מכיוון שהעבירה של אברהם הייתה הגורם לגלות, היה מתאים ביותר שהוא יקבל את הנבואה, וברגע שהגזירה הונחה, הדורות הבאים לא יכלו לעשות דבר בכדי להמתיק את העונש.<fn>המעשי ה', לעומת זאת, תוהה מדוע האבות לא היו יכולים להתפלל לביטול הגזירה.</fn> לדעת שמואל, העונש נגזר מיד לאחר העונש המיוחס,<fn>אולם ראה מעשי ה' שמעיר שהדעות בבבלי אינן עקביות עם <multilink><a href="BereshitRabbah40-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah40-6" data-aht="source">מ':ו'</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, שממנו משתמע שההתנסות המצרית כבר נגזרה בתקופה בה אברהם ירד למצרים. אולם, ראה את ההערה לעיל שלו היה שמואל סובר כמו הסדר עולם רבה שהברית התרחשה כאשר אברהם היה בן שבעים, דעתו הייתה יכולה ללכת יד ביד עם בראשית רבה.</fn> בעוד שלשיטת ר' אלעזר ור' יוחנן הוא מגיע בסיפור שמיד אחריו.<fn>אולם, לרמב"ן ישנו פער גדול יותר בין החטא לעונש שקשה יותר להסביר אותו (ראה את ניסיונו של רמב"ן בפירושו לבראשית ט"ו:י"ב).</fn></point> |
| − | <point> | + | <point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – גישה זו יכולה לסבור שגם הגלות וגם השעבוד היו חלק מעונשו של אברהם.<fn>ר' אלעזר בבבלי ובתנחומא מתייחס בפירוש לשעבוד בתור העונש.</fn> לחילופין, רק הגלות הייתה עונש על מעשה אברהם,<fn>תרגום ירושלמי(יונתן) מחדיר  את התיאור של החטא לאמצע הפסוק, ובכך מקשר אותו רק לגלות. אפשרות זו מקטינה במידת מה את הבעיה של עונש לא מידתי.</fn> והשעבוד היה עונש על חטאי הדורות המאוחרים יותר.<fn>ראה להלן לאפשרויות שונות ולאופציות שהשעבוד נועד להיות חינוכי או התנסות בונה. לגישה של הכלי יקר וצידה לדרך שצוטטה לעיל אפילו יכולה לכלול שלושה שלבים: העבירה הקלה של אברהם נענשה בידיעה על הנבואה, החטא של אחי יוסף נענש בגלות, והחטא של בני ישראל נענש בשעבוד.</fn></point> |
| − | + | <point><b>עבודת האלילים של בני ישראל ביחזקאל כ'</b> – לשיטת <multilink><a href="RambanShemot12-40" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanShemot2-25" data-aht="source">שמות ב':כ"ה</a><a href="RambanShemot12-40" data-aht="source">שמות י"ב:מ'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, השעבוד החל לפני עבודת האלילים,<fn>כך הרמב"ן היה מגיב לטענה של רד"ק שאין סיבה לחפש אחר חטאים של אברהם כאשר יש חטאים של האומה גולה שמוזכרים בפירוש. לדיון נוסף על מתי העבודה הזרה החלה, ראה <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל במצרים</a> ובית הלוי פרשת שמות.</fn> וחטאי בני ישראל לפיכך היו הגורם לא לגלות ולשעבוד המקוריים, אלא להארכת הגלות ל430 שנה.<fn>להרחבה, עיין <a href="Duration of the Egyptian Exile" data-aht="page">אורכה של גלות מצרים</a>.</fn></point> | |
| − | |||
</opinion> | </opinion> | ||
| − | <opinion name="אחי יוסף">אחי יוסף (דור הגלות) | + | <opinion name="אחי יוסף"> |
| − | <p>אחי יוסף, שבזמנם הגלות התממשה, היו האשמים, אך האירועים | + | אחי יוסף (דור הגלות) |
| − | <mekorot><multilink><a href="MishnatRE8" data-aht="source"> | + | <p>אחי יוסף, שבזמנם הגלות התממשה, היו האשמים, אך האירועים נגזרו זמן ארוך קודם לכן, ועיקר נטל השעבוד הורגש רק בידי הדורות המאוחרים יותר.</p> |
| − | <point><b>החטא</b> – | + | <mekorot><multilink><a href="MishnatRE8" data-aht="source">משנת רבי אליעזר</a><a href="MishnatRE8" data-aht="source">ח'</a><a href="Mishnat R. Eliezer" data-aht="parshan">אודות משנת רבי אליעזר</a></multilink>,<fn>משנת רבי אליעזר מדברת רק על הירידה למצרים, אך לא על הגלות והשעבוד. משנת רבי אליעזר מדגישה צד שונה במוטיב שכבר נמצא בבבלי שבת פ"ט ע"ב ותנחומא וישב י"ח.</fn> דעה שמצוטטת (ונדחית) על ידי ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>, אך מפותחת בידי <multilink><a href="AbarbanelBereshit15-1" data-aht="source">אברבנאל (גישה א')</a><a href="AbarbanelBereshit15-1" data-aht="source">בראשית ט"ו, דרך א'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink><fn>ראה גם זבח פסח ד"ה "ברוך שומר" גישה #1. אברבנאל הוא הוא המקור הראשון הקיים שמפתח באופן מלא את הרעיון שגלות מצרים הייתה עונש על התנהגותם של בני יעקב, אך הגרעין כבר נמצא במקורות קדומים יותר. ראה <multilink><a href="TosafotShabbat10b" data-aht="source">תוספות</a><a href="TosafotShabbat10b" data-aht="source">שבת י': "ה"ג"</a><a href="Ba'alei HaTosafot" data-aht="parshan">אודות בעלי התוספות</a></multilink> ו<multilink><a href="ZoharChadashVayeshev" data-aht="source">זוהר החדש</a><a href="ZoharShemot" data-aht="source">זוהר פרשת שמות (י"ד:-ט"ו.)</a><a href="ZoharChadashVayeshev" data-aht="source">זוהר חדש פרשת וישב</a><a href="ZoharChadashKiTisa" data-aht="source">זוהר חדש פרשת כי תשא</a><a href="Zohar" data-aht="parshan">אודות הזוהר</a></multilink>.  <multilink><a href="BavliShabbat10b" data-aht="source">בבלי שבת י':</a><a href="BavliShabbat10b" data-aht="source">י':</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> מציין את היחס של סיבה ותוצאה, אך לא אומר שהיה מעורב עונש א-לוהי, אלא רק שהמכירה הובילה לירידה למצרים.</fn></mekorot> |
| − | <point><b>עונש מידתי?</b> | + | <point><b>החטא</b> – אברבנאל אומר שאחי יוסף ביצעו חטא משולש בכך שזממו להרוג את יוסף, זרקו אותו לבור, ואז מכרו אותו.<fn>אחי יוסף עצמם מודים באשמתם במספר הזדמנויות – ראה בראשית מ"ב:כ"א, נ':ט"ו-כ'. בנוגע לשאלה האם האם היו מעורבים במכירה עצמה, ראה <a href="Who Sold Yosef" data-aht="page">מי מכר את יוסף?</a>.</fn></point> |
| − | <point><b>ענישה קיבוצית?</b> | + | <point><b>עונש מידתי?</b> התורה חוקקה עונש מוות לחטיפה ומכירה של אדם,<fn>הקשר בין חוק זה (שמות כ"א:ט"ז) ומכירת יוסף מעוגנת בפיוט "אלה אזכרה" שנאמר במוסף של יום הכיפורים. ראה גם בראשית רבתי ל"ז:כ"ו ואוצר במדרשים (איזנשטיין) עמ' 444-449.</fn> ומספר מדרשי חז"ל דנים בכובד החטא של האחים ובהשלכותיו המתמשכות.<fn>ראה <multilink><a href="SifraShemini1" data-aht="source">ספרא</a><a href="SifraShemini1" data-aht="source">שמיני א'</a><a href="Sifra" data-aht="parshan">אודות הספרא</a></multilink> לדעה שבני ישראל היו צריכים להביא שעיר לקרבן חטאת כדי לכפר על מכירת יוסף, <a href="PirkeiDRE37" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a> לשיטה שאחי יוסף קיבלו כפרה רק במיתה, <multilink><a href="EstherRabbah7-25" data-aht="source">אסתר רבה</a><a href="EstherRabbah7-25" data-aht="source">ז':כ"ה</a><a href="Esther Rabbah" data-aht="parshan">אודות אסתר רבה</a></multilink> שגזירת המן הייתה עונש על חטא זה, ו<multilink><a href="MidrashMishlei1-13" data-aht="source">מדרש משלי</a><a href="MidrashMishlei1-13" data-aht="source">א':י"ג</a><a href="Midrash Mishlei" data-aht="parshan">אודות מדרש משלי</a></multilink> שמות עשרת הרוגי מלכות היה כתוצאה מחטאי האחרים.</fn></point> |
| + | <point><b>ענישה קיבוצית?</b> למרות שיוסף ובנימין לא היו מעורבים במכירה,<fn>בנימין עוד היה ילד צעיר ומן הסתם בבית עם יעקב, ויוסף עצמו היה הקרבן.</fn> צאצאיהם עדיין הוגלו ושועבדו במצרים. העקידת יצחק רואה דבר זה בתור פגם יסודי בהיגיון של גישה זו.<fn>הוא גם מציין קושי מנקודת המבט ההפוכה, שלפי צירוף של כמה מדרשים, אף על פי שלוי שיחק תפקיד חשוב במזימה נגד יוסף, צאצאיו לא שועבדו במצרים.</fn> אברבנאל, לעומת זאת, עושה ניסיון להסביר למה העונש השפיע על כל אחד ואחד מבני משפחת יעקב:<br/> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li> | + | <li><b>יוסף</b> – לשיטת אברבנאל, יוסף חטא (אף כי שלא בכוונה) בכך שהתרברב על חלומותיו.<fn>אולם, אברבנאל מוסיף שמכיוון שחטאו של יוסף לא נעשה בכוונה, הוא זכה להיקבר בארץ, בניגוד לשאר אחיו שנענשו בקבורה במצרים. אברבנאל דוחה את הדעה במדרש שהעצמות של כל האחרים הועלו ממצרים יחד עם אלה של יוסף. ראה <a href="$" data-aht="page">עצמות יוסף</a> לדיון נוסף.</fn></li> |
| − | <li> | + | <li><b>בנימין</b> – אברבנאל טוען שבנימין נענש למרות שלא חטא מכיוון שהעיקרון של עונש קבוצתי מוחל כאשר הרוב חוטא.<fn>לאחר שאברבנאל הוצרך להסתפק בתשובה זו, הוא היה יכול להשתמש בה כדי להסביר גם את ראובן ויוסף.</fn></li> |
| − | <li> | + | <li><b>יעקב</b> – אברבנאל מסביר שיעקב חטא בכך שנתן כתונת מיוחדת ליוסף ועל ידי כך גירה את קנאת האחים.<fn>השווה <multilink><a href="BavliShabbat10b" data-aht="source">בבלי שבת</a><a href="BavliShabbat10b" data-aht="source">י':</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> שכבר מציין את אחריותו של יעקב אך לא טוען שהגלות הייתה עונש. אברבנאל אומר שחטאו של יעקב, כמו זה של יוסף, לא נעשה בכוונה ולכן גופתו הוחזרה לקבורה בארץ.</fn></li> |
| − | <li> | + | <li><b>ראובן</b> – אברבנאל מציע שראובן היה מעורב בשנאת יוסף,<fn>לא ברור מהו הבסיס של אברבנאל לטענה זו.</fn> למרות שלא השתתף במכירה.</li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
| − | <point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – | + | <point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – לפי גישת אברבנאל, הגלות והשעבוד הם שניהם שלבים של אותו העונש. לחילופין, רק הגלות הייתה עונש לאחים, והעבדות הייתה עונש נוסף לחטאים של דורות מאוחרים יותר.<fn>ראה להלן לאפשרויות שונות ולאופציות שהשעבוד נועד להיות התנסות חינוכית או בונה.</fn></point> |
| − | <point><b>הענשת בנים על חטאי אבותיהם?</b> | + | <point><b>הענשת בנים על חטאי אבותיהם?</b> גישה זו צריכה להיאבק עם השאלה מדוע הדור שחטא יצא עם עונש קל יחסית, בעוד שהדורות המאוחרים יותר סבלו את השלבים הקשים יותר של העונש. אברבנאל מאמץ את עמדת <multilink><a href="RalbagShemot20-5" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot20-5" data-aht="source">שמות כ':ה'</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> שלפעמים הבנים ממשיכים לסבול מההשלכות הטבעיות של העונש שהוריהם קיבלו.<fn>שניהם מצטטים את הפסוק מאיכה ה':ז' "אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ [וְ]אֵינָם [וַ]אֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ". לעוד, ראה <a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">הענשת בנים על חטאי אבותם</a>.</fn> אברבנאל מציין ששמות כ':ה' מגביל את העונש הקבוצתי הזה לארבעה דורות, ולכן ה' מבטיח לאברהם שהדור הרביעי ישוב לארץ ישראל. לחילופין, השעבוד היה עונש נוסף שניתן לדורות המאוחרים יותר על חטאים חמורים שהם ביצעו – ראה להלן.</point> |
| − | <point><b>למה במצרים?</b> | + | <point><b>למה במצרים?</b> אברבנאל מסביר שבגלל שאחי יוסף מכרו אותו לעבד במצרים, צאצאיהם נענשו מידה כנגד מידה<fn>אברבנאל מוסיף שהיו פנים נוספות לעונש שמשקפות את אותו העיקרון: האחים זרקו את יוסף לבור ולכן המצרים זרקו את בניהם לנילוס, ומציאת מקום מרעה לצאנם על ידי האחים מעורב גם במכירתם את יוסף וגם בירידתם למצרים. לשיטת אברבנאל, הכבשים והעזים של קרבן הפסח נועדו לכפרה על הכבשים והעזים שהיו מעורבים בסיפור מכירת יוסף.</fn> בכך שהפכו לעבדים במצרים.<fn>ראה בראשית נ':י"ח שם אחי יוסף עצמם מציעים להיות עבדים ליוסף.</fn></point> |
| − | <point><b>גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית</b> – | + | <point><b>גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית</b> – העקידת יצחק ו<multilink><a href="MaharalGevurot9" data-aht="source">מהר"ל</a><a href="MaharalGevurot9" data-aht="source">גבורות השם ט'</a><a href="R. Judah Loew of Prague (Maharal)" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה ליווא מפראג</a></multilink> דוחים גישה זו בטיעון שגזירת הגלות קדמה למכירת יוסף. לכן, הם טוענים שה' ארגן את המכירה כדי להקל על מימוש הגזירה המוקדמת יותר, ולא שהגזירה המוקדמת יותר היא עונש על המכירה המאוחרת יותר.<fn>הם מצטטים את <multilink><a href="BavliShabbat89b" data-aht="source">בבלי שבת</a><a href="BavliShabbat89b" data-aht="source">פ"ט:</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> ו<multilink><a href="BavliSotah11a" data-aht="source">בבלי סוטה</a><a href="BavliSotah11a" data-aht="source">י"א.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> כתימוכין לדרך ההבנה שלהם. אולם, הם לא מעלים את הבעיה הפילוסופית איך יכולה להיות בחירה חופשית בעקבות גזירה א-לוהית. נראה שקושי אחרון זה הוא מה שעומד בבסיס האמירה של מעשי ה': "ולא יתכן לומר שנגזר קודם, דבר הנמשך לסיבת חטא".</fn> אולם, אברבנאל מצביע על דברים ד':כ"ה-כ"ו כמקרה מקביל של עונש שנגזר לפני שהחטא התרחש.<fn>ראה גם את התחזיות הקודרות של דברים ל"א-ל"ב שמצוטטים בידי רד"ק להלן. אך, שני המקרים בדברים מתארים לא רק את העונש הממשמש אלא גם את החטאים העתידיים. הם יכולים אם כן להתפרש בתור אזהרות כלליות (או גזירות מותנות) שנועדו למנוע מהעם להמרות את ציוויי ה', ולא בתור גזירות א-לוהיות מוחלטות עם מסגרת זמן מסוימת. דבר זה יהיה שונה באופן מהותי מהנבואה/גזירה על גלות מצרים שנקבה בתקופת זמן מסוימת וכן לא הייתה יכולה לשמש התראה (מכיוון שלא מוזכר שום חטא). אברבנאל כן מצטט מקבילה נוספת משמות כ"ג:כ' שבה, הוא טוען, ישנו עונש שנחזה מראש ללא אזכור של חטא, אך כפי שהוא מציין, זה רק מסתדר לפי הדרך בה רש"י מפרש את הפסוק.</fn></point> |
| − | <point><b>למה סוּפַּר מראש לאברהם?</b> | + | <point><b>למה סוּפַּר מראש לאברהם?</b> אברבנאל מסביר שהנבואה על גלות מצרים הייתה הערת סוגריים, חיונית רק בכדי להסביר לאברהם על העיכוב בירושת הארץ. לכן, ה' מזכיר רק את העונש ולא את החטא.</point> |
| − | <point><b>האחים לא מקבלים תוכחה מפורשת בתורה</b> – <multilink><a href="AbarbanelBereshit45" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit45" data-aht="source">בראשית מ"ה</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, | + | <point><b>האחים לא מקבלים תוכחה מפורשת בתורה</b> – <multilink><a href="AbarbanelBereshit45" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit45" data-aht="source">בראשית מ"ה</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, קטע אחר, מציע שהעובדה שהתורה אינה מבקרת בפירוש את מעשי האחים מהווה טענה נגד האפשרות של לייחס להם חטא.<fn>אברבנאל, בקטע זה, מנסה להציע שהאחים לא נשאו באשמה על מעשיהם מכיוון שהאירועים הוכתבו מראש.</fn> אולם, אפשר להשיב על כך שהתורה מוסרת את שיפוטה המוסרית בדרך עדינה יותר בכך שהיא מראה כיצד האחים (וצאצאיהם) נענשו על מעשיהם.</point> |
| − | <point><b>עבודת האלילים של בני ישראל ביחזקאל כ'</b> – | + | <point><b>עבודת האלילים של בני ישראל ביחזקאל כ'</b> – אברבנאל<fn>כמו רמב"ן לעיל.</fn> מסביר שהשעבוד התחיל לפני העבודה זרה,<fn>לדיון בשאלה מתי עבודת האלילים החלה, ראה <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל במצרים</a> ובית הלוי פרשת שמות.</fn> וחטאי בני ישראל היו משום כך הגורם לא לגלות המקורית ולשעבוד, אלא להארכת הגלות ל 430 שנה.<fn>לעוד, ראה <a href="Duration of the Egyptian Exile" data-aht="page">אורכה של גלות מצרים</a>.</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
| − | <opinion name="בני ישראל במצרים">בני ישראל במצרים (דור השעבוד) | + | <opinion name="בני ישראל במצרים"> |
| + | בני ישראל במצרים (דור השעבוד) | ||
<p>הדור שבמהלכו החל השעבוד היה זה שחטא ומשום כל אחראי על מצבו שלו. אך הגלות קדמה לחטא במצרים ולכן הגיעה לא בתור חלק מהעונש, אלא מסיבה שונה.</p> | <p>הדור שבמהלכו החל השעבוד היה זה שחטא ומשום כל אחראי על מצבו שלו. אך הגלות קדמה לחטא במצרים ולכן הגיעה לא בתור חלק מהעונש, אלא מסיבה שונה.</p> | ||
| − | <mekorot><multilink><a href="Damascus3-2" data-aht="source">ברית דמשק</a><a href="Damascus3-2" data-aht="source">מגילת ברית דמשק ג':ב'-ו'</a><a href="Damascus Document" data-aht="parshan">אודות ברית דמשק</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">שמות ה'</a><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">שמות י'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא | + | <mekorot><multilink><a href="Damascus3-2" data-aht="source">ברית דמשק</a><a href="Damascus3-2" data-aht="source">מגילת ברית דמשק ג':ב'-ו'</a><a href="Damascus Document" data-aht="parshan">אודות ברית דמשק</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">שמות ה'</a><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">שמות י'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא (בובר)</a><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא בובר וארא י"ז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">א':ח'</a><a href="ShemotRabbah1-30" data-aht="source">א':ל'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">שמות ב':י"ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, <multilink><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">שמות ב' תועלת ח'</a><a href="RalbagBemidbar15-41" data-aht="source">במדבר ט"ו:מ"א</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>, <multilink><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">נימוקי יוסף</a><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">ר' יוסף בן דוד מסרגוסה שמות א':י'</a><a href="R. Yosef b. David of Saragosa" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בן דוד מסרגוסה</a></multilink>, <multilink><a href="SfornoHakdamah" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoHakdamah" data-aht="source">הקדמה לתורה</a><a href="SfornoBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="SfornoBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'</a><a href="SfornoShemot1-14" data-aht="source">שמות א':י"ד</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink></mekorot> |
| − | <point><b>זיהוי החטא</b> – | + | <point><b>זיהוי החטא</b> – רבים מהמקורות האלה עושים ניסיון למצוא רמז במקרא לאיסור טקסי או חיוב שעברו עליו, בעוד שאחרים מייחסים את העונש להתנהגות בעייתית בין אדם לחבירו:<br/> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b> | + | <li><b>אכילת דם</b> – <multilink><a href="Damascus3-2" data-aht="source">ברית דמשק</a><a href="Damascus3-2" data-aht="source">מגילת ברית דמשק ג':ב'-ו'</a><a href="Damascus Document" data-aht="parshan">אודות ברית דמשק</a></multilink>. האיסור של אכילת דם ניתן כבר לבני נח<fn>זהו ההסבר המילולי של בראשית ט':ד'. להרחבה, ראה <a href="Prohibition of Eating Blood" data-aht="page">איסור אכילת דם</a>.</fn> והוא אחד האיסורים שחוזרים עליהם הכי הרבה בתורה.<fn>איסור אכילת דם היה משמעותי מאוד לכתות קומראן ודמשק, והוא שיחק תפקיד מרכזי בחילוקי הדעות שלהם עם הפרושים.  להרחבה, ראה <a href="Prohibition of Eating Blood" data-aht="page">איסור אכילת דם</a>. לכן, לא היה זה מקרי שהם בחרו בזה בתור החטא שביצעו בני ישראל.</fn></li> |
| − | <li><b> | + | <li><b>אי-קיום ברית מילה</b> – <multilink><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">שמות ה'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>,<fn>ראה תנחומא להלן לחטא הנוסף של לשון הרע. לאור הסיווג כאן, התנחומא (ושמות רבה) רואים את השעבוד ואת גזירות פרעה בתור עונש, וכך נראה שמשמע מהפסוקים בהושע שהם מצטטים ("בה' בגדו כי בנים זרים ילדו <b>עתה יאכלם</b> חדש את חלקיהם"). אולם, אפשרי גם שכוונת המדרשים היא שה' גרם לפרעה לשנוא את בני ישראל בכדי למנוע מהם להמשיך בהתבוללות, ולא כדי להעניש אותם. ראה להלן שזוהי הבנת הנצי"ב.</fn> ו<multilink><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">א':ח'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>.<fn>ראה שמות רבה לעיל לחטא הנוסף של לשון הרע.</fn>  ברית מילה הייתה מועמד הגיוני ביותר מכיוון שזוהי המצווה היחידה שניתנה בתור ברית עם צאצאי אברהם.<fn>תנחומא ושמות רבה מציגים את ביטול המילה בקשר לרצון של בני ישראל להתבולל ("נהיה כמצרים").</fn> לדיון בדעות השונות האם בני ישראל מלו את בניהם במצרים, ראה <a href="Religious_Identity_in_Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל</a>.</li> |
| − | <li><b> | + | <li><b>עבודת אלילים</b> – <multilink><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>,<fn>ראה הערה לעיל לביקורת של רד"ק על העמדה שאברהם חטא.</fn> <multilink><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">נימוקי יוסף</a><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">ר' יוסף בן דוד מסרגוסה שמות א':י'</a><a href="R. Yosef b. David of Saragosa" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בן דוד מסרגוסה</a></multilink>,<fn>נימוקי יוסף מקשר את הפסוקים ביחזקאל לתיאור בתהילים ק"ה:כ"ה שבו ה' גורם לרדיפת המצרים.</fn> ו<multilink><a href="SfornoHakdamah" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoHakdamah" data-aht="source">הקדמה לתורה</a><a href="SfornoBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="SfornoBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'</a><a href="SfornoShemot1-14" data-aht="source">שמות א':י"ד</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink><fn>כך ספורנו מבין את הגורם לשעבוד. ראה להלן כיצד הוא מבין את הצורך בגלות.</fn> מפתחים את הגישה הזו בהתבסס על פסוקים מפורשים ב<a href="Yechezkel20-1" data-aht="source">יחזקאל כ':א'-י'</a>. אך לא ברור האם עבודה זרה זו קדמה לשעבוד.<fn>לדיון במתי החלה עבודת האלילים, ראה <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל במצרים</a> ובית הלוי פרשת שמות. רמב"ן ואברבנאל לעיל מחזיקים בדעה שעבודת האלילים החלה רק לאחר השעבוד, ולכן היא הייתה יכולה להיות אחראית רק להארכתה.</fn></li> |
| − | <li><b> | + | <li><b>רכילות ומסירה</b> – <multilink><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">שמות י'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>,<fn>ראה תנחומא לעיל לחטא הנוסף של אי-מילת בניהם.</fn> <multilink><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא (בובר)</a><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא בובר וארא י"ז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-30" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-30" data-aht="source">א':ל'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>,<fn>ראה שמות רבה לעיל לחטא הנוסף של אי-מילת בניהם.</fn> <multilink><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">שמות ב':י"ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, ו<multilink><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">שמות ב' תועלת ח'</a><a href="RalbagBemidbar15-41" data-aht="source">במדבר ט"ו:מ"א</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>.<fn>הסברו של רלב"ג על הגורם לעבדות כולל איבה הרסנית וסירוב לקבל תוכחה. ראה להלן לאופן שבו הוא מבין את הצורך בגלות.</fn> מקורות אלה לומדים מסיפור הריגת הנוגש המצרי בידי משה שהיו מלשינים בקרב עם ישראל.<fn>למקורות שאינם מסכימים ומשבחים את בני ישראל על הימנעות מלשון הרע, ראה <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל במצרים</a>.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
| − | <point><b>עונש מידתי?</b> | + | <point><b>עונש מידתי?</b> החטאים המנויים הם חמורים, אך עדות טקסטואלית על הימצאותם בקרב בני ישראל קיימת רק לעבודת אלילים.</point> |
| − | <point><b>גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית</b> – | + | <point><b>גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית</b> – גישה זו צריכה להסביר איך הנבואה לאברהם יכולה להיות קודמת לחטא. רד"ק אומר שה' ידע שהאנשים יחטאו, והוא מצביע על דברים ל"א-ל"ב בתור מקרה מקביל של עונש שנגזר לפני שהחטא אירע.<fn>ראה את הדברים שהועלו בניתוח שהובא לעיל על ההקבלה הדומה של אברבנאל לדברים ד':כ"ה-כ"ו.</fn> רלב"ג הולך צעד נוסף וסובר שאילו בני ישראל היו משתמשים בבחירה החופשית שלהם ולא היו חוטאים, הגלות הייתה פחות קשה.<fn>בכך הוא מסביר מדוע השעבוד לא התחיל עד אחר מותם של הדור הצדיק של יוסף ואחיו. אפשרי שלשיטת רלב"ג, למרות הנבואה הא-לוהית, היה אפשר למנוע את העבדות לגמרי אם בני ישראל לא היו חוטאים במצרים, אך הוא לא אומר זאת בפירוש. ראה ניסוחו של רלב"ג "כי טוב הבחירה ינצח זה הסדור" וראה <a href="$" data-aht="page">בחירה חופשית</a> לדיון נוסף בעמדתו.</fn></point> |
| − | <point><b>מדוע חטאי בני ישראל לא נזכרו בתורה?</b> | + | <point><b>מדוע חטאי בני ישראל לא נזכרו בתורה?</b> גישה זו, במיוחד, צריכה להתייחס לשאלה למה התורה אינה מזכירה את החטאים, <fn>ראה ויקרא רבה ז':א' שמעיר שה' חיכה 900 שנה בין יציאת מצרים ויחזקאל לפני שחשף את עבודת האלילים של בני ישראל.</fn> על אף שכתוצאה מגיע עליהם עונש משמעותי מאוד.<fn>גישות אחרות צריכות גם להסביר מדוע עבודת האלילים של בני ישראל מתוארת רק ביחזקאל כ' (ואולי גם ביהושע כ"ד) אך לא בתורה. אולם, הם יכולים להסביר שהיה זה רק מיעוט של העם. אך, יותר קשה לתת את התשובה הזו אם החטא הוביל לעונש לאומי.</fn> אפשר ששתיקת התורה היא תוצאה של חוסר רצון להקטין את האחריות של המצרים ששעבדו את בני ישראל.<fn>בשמות א'-ב' גם אין דיון בתפקידו של ה' בגרימת העבדות. (השווה תהילים ק"ה:כ"ה). ראה <a href="Divine Plans and Egyptian Free Choice" data-aht="page">תוכניות א-לוהיות ובחירה חופשית של המצרים</a> שגם זה נעשה כדי שהקורא יתמקד באשמת המצרים.</fn></point> |
| − | <point><b>למה סוּפַּר לאברהם מראש על העונש של בניו?</b> | + | <point><b>למה סוּפַּר לאברהם מראש על העונש של בניו?</b> ספורנו מציע שה' רצה שצאצאי אברהם במצרים ידעו שהניסיונות והתלאות שהם עוברים מגיעים כולם ממנו (כדי להעניש אותם על חטאיהם).<fn>השווה לדברים ל"א:י"ט-כ"ב.</fn></point> |
| − | <point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – | + | <point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – מכיוון שהגלות קדמה לחטאי בני ישראל במצרים, על גישה זו להעלות פתרון אחר למטרה של הגלות (ולמה היא הייתה במצרים). רלב"ג מסביר שהגלות הייתה חיונית כדי שהביטחון של בני ישראל יתחזק באמצעות ראיית ניסי ה'. מצד שני, ספורנו מציע שהגלות במצרים הקלה על גדילה לעם גדול מבלי הסיכון שזהותם הלאומית תיפגע.<fn>ראה להלן להרחבה של שתי גישות אלה.</fn>  לחילופין, אפשר לטעון שהגלות הייתה עונש לחטא יוסף ואחיו, בעוד שהשעבוד היה עונש לחטאי בני ישראל במצרים<fn>מגילת דמשק מייחסת חטאים גם לבני יעקב וגם לצאצאיהם במצרים.</fn></point> |
| − | <point><b>מה בסופו של דבר הביא את הגאולה?</b> | + | <point><b>מה בסופו של דבר הביא את הגאולה?</b> לשיטת ספורנו, חלק מבני ישראל חזרו בתשובה.</point> |
| − | <point><b>הכרת הטוב על הגאולה</b> – | + | <point><b>הכרת הטוב על הגאולה</b> – מכיוון שה' הציל את בני ישראל למרות חטאיהם, הכרת הטוב היא התגובה הברורה מאליה.<fn>דבר זה נכון גם אם הם חזרו בתשובה, אך נכון במיוחד אם סוברים שהם התמידו בחטאיהם עד יציאת מצרים – ראה לעיל.</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
| − | <category | + | <category>חינוכית |
| − | <p>קטגוריה זו נחלקת חלוקת משנה בנוגע לשאלה האם המטרה החינוכית | + | <p>קטגוריה זו נחלקת חלוקת משנה בנוגע לשאלה האם המטרה החינוכית הייתה בתחום התאולוגי או מוסרי-אתי, והאם היעד הושג דרך הסבל או הגאולה</p> |
| − | <opinion name="מונותיאיזם">התפשטות המונותיאיזם | + | <opinion name="מונותיאיזם"> |
| + | התפשטות המונותיאיזם | ||
<p>הגאולה הפגינה את כוחו של ה', והגלות והשעבוד היו רק הקדמה נחוצה למטרה זו.</p> | <p>הגאולה הפגינה את כוחו של ה', והגלות והשעבוד היו רק הקדמה נחוצה למטרה זו.</p> | ||
| − | <mekorot><multilink><a href="SifreDevarim406" data-aht="source"> | + | <mekorot><multilink><a href="SifreDevarim406" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim406" data-aht="source">ש"ו</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink>, <multilink><a href="RalbagBemidbar15-41" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">שמות ב' תועלת ח'</a><a href="RalbagBemidbar15-41" data-aht="source">במדבר ט"ו:מ"א</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>,<fn>זוהי הדרך בה רלב"ג מבין את הצורך בגלות וגאולה. ראה לעיל לעמדתו שהעבדות הייתה עונש לחטאים במצרים.</fn> <multilink><a href="MaaseiHashem1" data-aht="source">מעשי ה'</a><a href="MaaseiHashem1" data-aht="source">מעשי מצרים א'</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink></mekorot> |
| − | <point><b>קהל יעד</b> – | + | <point><b>קהל יעד</b> – ספרי דברים מדבר על הפצת גדולת ה' ברחבי העולם,<fn>מהדורת ספרי דברים של ל. פינקלשטיין הולך בעקבות כ"י ברלין של הספרי שבו כתוב "ובשביל". יכול להיות שמשתמע מכך שהייתה מטרה כפולה. אולם, ברוב כתבי היד האות "ו" חסרה או המלה כולה הושמטה.</fn> הרלב"ג מתמקד בחיזוק האמונה של בני ישראל בה' והכנתם לקבלת התורה,<fn>לעוד על עמדתו של רלב"ג, ראה <a href="Purpose of the Plagues" data-aht="page">מטרת המכות</a>.</fn> ובעל מעשי ה' משלב בין שני הרעיונות.</point> |
| − | <point><b>למה סוּפַּר מראש לאברהם?</b> | + | <point><b>למה סוּפַּר מראש לאברהם?</b> לשיטת רלב"ג, ה' מסביר את התהליך שבאמצעותו צאצאי אברהם יהיו מוכנים לרשת את הארץ, בתגובה לדאגה של אברהם שהם לא יהיו ראויים. מעשי ה' מוסיף שאברהם היה נפעם ושמח מאוד כששמע את החדשות שצאצאיו יהיו הכלי שבאמצעותו נפלאות ה' יוכרזו לעולם.<fn>בעל מעשי ה' מסביר שכל רמ"ח האיברים של אברהם הוקדשו לעבודת ה', ולאורך כל ברית בין הבתרים משתקפת דאגתו של אברהם שהוא אינו מסוגל להפיץ בעצמו את המונותיאיזם לכל העולם. לכן, כלל לא הדאיגה את אברהם העובדה שצאצאיו ישועבדו, כל עוד הם יצליחו לממש את תכלית קיומם להגדיל את ידיעת ה'. ר' אליעזר אשכנזי מביא סיוע לפירושו מההקשר החגיגי של הברית, ומהעובדה שאברהם לא התפלל שצאצאיו לא ישועבדו.</fn></point> |
| − | <point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – | + | <point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – גישה זו יכולה לראות גם את הגלות וגם את השעבוד בתור אמצעים בלבד להשגת היעדים של שלב הגאולה. אולם, רלב"ג רואה בעבדות עונש על חטאי בני ישראל במצרים.<fn>ראה לעיל לניתוח עמדת רלב"ג.</fn></point> |
| − | <point><b> | + | <point><b>מקבילות היסטוריות</b> – ר' אליעזר אשכנזי טוען שמטרת הגלות העכשווית, כמו גלות מצרים, היא כדי לאפשר את הפצת המונותיאיזם לעולם כולו.</point> |
</opinion> | </opinion> | ||
| − | <opinion | + | <opinion>ייסורים של אהבה |
<p>הגלות והשעבוד היו הגשמה של אהבת ה', מכיוון שהם העלו את הרמה הרוחנית של בני ישראל, קירבה אותם לה', והכינה אותם לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.</p> | <p>הגלות והשעבוד היו הגשמה של אהבת ה', מכיוון שהם העלו את הרמה הרוחנית של בני ישראל, קירבה אותם לה', והכינה אותם לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.</p> | ||
| − | <mekorot><multilink><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">ר' חננאל</a><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">שמות ה':כ"ב</a><a href="R. Chananel b. Chushiel" data-aht="parshan">אודות ר' חננאל בן חושיאל</a></multilink>,<fn> | + | <mekorot><multilink><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">ר' חננאל</a><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">שמות ה':כ"ב</a><a href="R. Chananel b. Chushiel" data-aht="parshan">אודות ר' חננאל בן חושיאל</a></multilink>,<fn>ר' חננאל ור' בחיי מתמקדים שניהם בשלב הסופי של השעבוד לאחר הפנייה הראשונית של משה לפרעה. לא ברור אם הם מחזיקים בעמדה זהה בנוגע לגלות ולשלבים המוקדמים יותר של העבדות.</fn> <multilink><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">ר' בחיי</a><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">שמות ה':כ"ב</a><a href="R. Bachya b. Asher" data-aht="parshan">אודות ר' בחיי בן אשר</a></multilink>,<fn>לא ברור היכן מסתיים הציטוט מר' חננאל ומתחיל פירושו של ר' בחיי עצמו, אך הפסקה השנייה ("ודע כי ענייני הגלות הזה הראשון...") שמתייחס לשלטון נוצרי היא בבירור דברי ר' בחיי עצמו.</fn> <multilink><a href="RanBereshit15-13" data-aht="source">ר"ן</a><a href="RanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י"ב:י'-י"ג</a><a href="RanBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="RanBereshit15-14" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink>, <multilink><a href="OhrHashem3-1-8" data-aht="source">ר' חסדאי קרשקש</a><a href="OhrHashem3-1-8" data-aht="source">אור ה' ג':א':ח':ב'</a><a href="AbarbanelBereshit15Q15" data-aht="source">אברבנאל בראשית ט"ו שאלה ט"ו</a><a href="R. Chasdai Crescas" data-aht="parshan">אודות ר' חסדאי קרשקש</a></multilink>,<fn>ר' חסדאי הולך בדרכו של המורה שלו, הר"ן.</fn> <multilink><a href="MidrashHaHeifetzBereshit37-15" data-aht="source">מדרש החפץ</a><a href="MidrashHaHeifetzBereshit37-15" data-aht="source">בראשית ל"ז:ט"ו</a><a href="Midrash HaHeifetz" data-aht="parshan">אודות מדרש החפץ</a></multilink>, <multilink><a href="TzerorBereshit15-9" data-aht="source">צרור המור</a><a href="TzerorBereshit15-9" data-aht="source">בראשית ט"ו:ט'</a><a href="R. Avraham Saba" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink>,<fn>פירושו של צרור המור מופיע גם ב<multilink><a href="MinchahBereshit15-13" data-aht="source">מנחה בלולה</a><a href="MinchahBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="R. Avraham Porto (Minchah Belulah)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם מפורטו</a></multilink>.</fn> <multilink><a href="MalbimBereshit15-13" data-aht="source">מלבי"ם</a><a href="MalbimBereshit 15-13" data-aht="source">Bereshit 15:13</a><a href="R. Meir Leibush Weiser (Malbim)" data-aht="parshan">אודות ר' מאיר ליבוש וייזר</a></multilink></mekorot> |
| − | <point><b>סבל ללא חטא</b> – | + | <point><b>סבל ללא חטא</b> – המושג של "ייסורין של אהבה" מופיע כבר בספרות האמוראים,<fn>ראה בבלי ברכות ה' ע"א-ע"ב ובראשית רבה צ"ב:א'.</fn> אך הפרשנים חולקים האם ייסורים מגיעים לעתים אפילו כאשר אין חטא בכלל.<fn>רש"י ברכות ה' ע"א ד"ה "ייסורים" נוקט בגישה שהם יכולים להגיע אפילו כאשר אין חטא, בעוד שרמב"ן (תורת האדם עמ' 270-273) מחזיק בדעה שייסורים תמיד מגיעים כדי לטהר מאיזושהי דרגה של חטא (רמב"ן מבחין בין הקטגוריות של נסיונות וייסורין של אהבה). רמב"ם (מורה נבוכים ג':י"ז,כ"ד) נראה כדוחה את המושג ייסורין של אהבה כולו.</fn> הר"ן<fn>לשיטת הר"ן, נסיונות הם סוג של ייסורין של אהבה. הר"ן מפתח את עמדתו גם בדרשות הר"ן י' שם הוא משתמש בה כדי לפרש את הפסוקים בדברים ד':כ"ט-ל"א.</fn> ור' חסדאי קרשקש סוברים שהם מגיעים אפילו ללא חטא,<fn>העמדה של ר' חננאל ור' בחיי פחות חד משמעית. בכד הקמח (ד"ה כיפורים עמ' 209-211), נראה שר' בחיי מאמץ את עמדת הרמב"ן שאפילו ייסורין של אהבה מגיעים בעקבות חטא (קטן), אך מפירושו על שמות ה':כ"ב נראה שהם מגיעים ללא חטא כלל. אפילו אם ר' בחיי מחזיק בדעה שהיה חטא שולי במצרים, עמדה זו עדיין תהיה שונה באופן מהותי מהפרשנים בקטגוריית ההענשה לעיל שמאמינים שהגלות/עבדות היו עונש שהגיע על חטאים משמעותיים ביותר.</fn> , ושזה היה המצב במצרים.<fn>ראה אברבנאל שחולק וטוען שאפילו אם ייסורים של יחידים מגיעים ללא חטא, דבר זה אינו נכון לגבי הסבל של עם שלם.</fn></point> |
| − | <point><b>זהות דתית במצרים</b> – | + | <point><b>זהות דתית במצרים</b> – גישה זו רואה את בני ישראל במצרים בתור עם צדיק לחלוטין.<fn>ראה גם <multilink><a href="OhrHashem3-1-3" data-aht="source">אור ה'</a><a href="OhrHashem3-1-3" data-aht="source">אור ה' ג':א':ג':ג'</a><a href="R. Chasdai Crescas" data-aht="parshan">אודות ר' חסדאי קרשקש</a></multilink>, בו ר' חסדאי טוען שלו היו בני ישראל מתבוללים במצרים, הגזירות היו פחות קשות ואולי הם היו מתקבלים לתוך החברה המצרית.</fn> אולם, כפי שאברבנאל מציין, דיוקן זה לא עולה בקנה אחד עם הטקסט ב<a href="Yechezkel20-1" data-aht="source">יחזקאל כ'</a>.<fn>לדיון נוסף, ראה <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל במצרים</a>.</fn> אברבנאל גם טוען שההתנהגות של בני ישראל אחר כך במדבר נראית כמצביעה על כך שה"ייסורין של אהבה" במצרים היו כישלון חינוכי מוחלט.<fn>אברבנאל מעיר שדור יוצאי מצאים היה צריך למות במדבר לפני שהעם היה יכול להיכנס לארץ ישראל. ראה גם <multilink><a href="MaharalGevurot9" data-aht="source">מהר"ל</a><a href="MaharalGevurot9" data-aht="source">גבורות השם ט'</a><a href="R. Judah Loew of Prague (Maharal)" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה ליווא מפראג</a></multilink> שמצביע על כך שכמה דורות מתו במצרים, ושגישת הר"ן יכולה לעבוד רק בהסברת מקרה של דור בודד שסבל ואז נגאל. אותו עניין שייך גם לגישה של ר' חננאל ור' בחיי, ולמעשה הם מדברים רק על הייסורים של דור יוצאי מצרים.</fn></point> |
| − | <point><b>מטרת הייסורים</b> – | + | <point><b>מטרת הייסורים</b> – בעוד שר' חננאל ור' בחיי מציעים שהייסורים מגדילים את השכר של הצדיקים ואת העונש של הרשעים, הר"ן מסביר שייסורים הופכים את האדם ליותר עניו, מרחיקים אותו מהתאוות הגופניות של העולם הזה, ובכך מכינים אותו לקרבה רוחנית לה'.<fn>ר"ן מוסיף שבני ישראל גם יראו את כוחו של ה' כאשר הוא יעניש את המצרים על כך ששעבדו אותם. זה דומה להסברו של רלב"ג לעיל.</fn> במקרה של בני ישראל במצרים , הר"ן מצטט את אמרתו של רשב"י מהבבלי בברכות ה'. שייסורים הכשירו את בני ישראל לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.<fn>דברי רשב"י נמצאים כבר במכילתא יתרו בחודש י' וספרי דברים ל"ב. הוא גם מצוטט בהקשר של דוגמאות אחרות של ייסורים של אהבה בקטעים הפותחים של ה<multilink><a href="TanchumaShemot1" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot1" data-aht="source">שמות א'</a><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">שמות ה'</a><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">שמות י'</a><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">קדושים י"ג</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> ושמות רבה א':א'. מקורות אלה אינם טוענים בפירוש כמו הר"ן שייסורין של אהבה היו המטרה הראשית של עבדות מצרים, אך זו יכולה להיות כוונתם.</fn> אך, אברבנאל דוחה את הבנת הר"ן, בהערה שבעוד שהתורה מתארת את האירועים של ארבעים השנה במדבר בתור תהליך חינוכי,<fn>ראה דברים ח':ב'-ה',ט"ו-ט"ז.</fn> היא מעולם לא עושה זאת בנוגע לשעבוד מצרים. יתר על כן, אברבנאל מקשה מדוע אותם היעדים לא היו יכולים להיות מושגים ללא רדיפה קשה כל כך, ומדוע התורה רואה את יציאת מצרים בתור מעשה בלעדי של חסד א-לוהי, אם בני ישראל לא עשו דבר שבגללו היה מגיע להם להיות משועבדים מלכתחילה.</point> |
| − | + | <point><b>למה במצרים?</b> אברבנאל מצטט את ר' חסדאי קרשקש<fn>הנקודה הזו בדיוק אינה נמצאת בכתביו הקיימים של ר' חסדאי, אך עקבית עם הרעיונות שנמצאים בדרשת הפסח של ר' חסדאי (עמ' 144) ואור ה' ג':א':ו':א' ובדרשות הר"ן ג' וה'.</fn> כאומר שה' בחר את מצרים מכיוון שהיא הייתה המרכז העולמי המוביל לקסם אפל, ולכן הוא היה יכול להפגין בצורה טובה יותר את עליונותו על כל הצורות של כישוף.</point> | |
| − | <point><b> | + | <point><b>גזירה א-לוהית מול בחירה חופשית</b> – לשיטת הר"ן, המצרים השתמשו בבחירה חופשית בשעבוד בני ישראל, וה' לא התערב לטובת בני ישראל רק בגלל הרווחים מהעבדות שבני ישראל צברו. לעוד, ראה <a href="Exile and Enslavement – Divinely Designed" data-aht="page">גלות ושעבוד – תוכנית א-לוהית?</a> ו<a href="Divine Plans and Egyptian Free Choice" data-aht="page">תוכניות א-לוהיות ובחירה חופשית של המצרים</a>.</point> |
| − | <point><b> | + | <point><b>למה סוּפַּר מראש לאברהם?</b> הר"ן מסביר שהנבואה היא תגובת ה' לדאגת אברהם שצאצאיו לא יהיו ראויים לרשת את הארץ. בנבואה, ה' מסביר איך הניסיונות ותלאות שהעם יעבור יכין אותם לאהוב ולירא אותו.<fn>מבחינה זו, הר"ן הולך בעקבות גישת רלב"ג לעיל.</fn> בעל צרור המור מוסיף שהנבואה הייתה השכר של אברהם על צדקתו.<fn>הוא גם מסביר שאברהם לא התפלל שה' יבטל את הגזירה, מכיוון שראה אותה בתור שכר.</fn></point> |
| − | + | <point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – לשיטת הר"ן ור' חסדאי קרשקש, שניהם היו ייסורים של אהבה.<fn>ר' חננאל ור' בחיי, לעומת זאת, יכולים להבין את מטרת הגלות באופן שונה.</fn></point> | |
| − | <point><b> | + | <point><b>"כּוּר הַבַּרְזֶל"</b> – ביטוי זה מופיע שלוש פעמים בתנ"ך,<fn>והם: <a href="Devarim4-20" data-aht="source">דברים ד':כ'</a>, מלכים א' ח':נ"א, וירמיהו י"א:ד'.</fn> וכל המקרים מתארים את העבדות במצרים. בעדו שבפרשנים קדומים<fn>ראה פרקי דרבי אליעזר (היגר) מ"ז, לקח טוב דברים ד':כ', רד"ק מלכים א' ח':נ"א וירמיהו י"א:ד'.</fn> ביטוי זה מובן רק כהתייחסות לתנאי העבודה הקשים במצרים, בעל צרור המור הוא מהראשונים להתמקד בשימוש בכור היתוך כדי לזקק מתכות<fn>ראה גם את פירושיו לבראשית י"ב:י', כ"ב:א', מ"ה:כ"ג, ושמות י"ט:ה'.</fn> ולהבין את הביטוי כמטפורה לזיקוק האופי הרוחני של העם במצרים.<fn>גישה זו נהפכה לפופולרית בידי האלשיך, כלי יקר, ואחרים.</fn></point> |
| − | <point><b> | + | <point><b>הכרת הטוב על הגאולה</b> – לשיטה זו, אנו חשים הכרת הטוב מכיוון שהתהליך כולו היה לטובתינו.</point> |
| − | + | <point><b>מקבילות היסטוריות</b> – ר' בחיי אומר שהגאולה שהתעכבה והתעצמות הרדיפה לקראת הסוף גם בגלות מצרים וגם בזו העכשווית נועדה להגדיל גם את שכרינו וגם את העונש של אלו שעינו אותנו.<fn>ר' בחיי כתב את פירושו מעל 600 שנה לפני השואה.</fn> ר' חסדאי קרשקש מוסיף שהאורך המופרז של הגלות העכשווית אינה תוצאה של חטא, כמו שגלות מצרים לא הייתה עונש על חטאים. אלא, הוא אומר, זהו הגשמה של חסד ה' ומעוצב כך שהוא אמור לקרב אותנו אליו.<fn>סביר שר' חסדאי עושה מאמץ לספק נחמה לקהילתו (שהושמדה ברובה בפוגרומים הספרדיים ב 1391 ותוצאותיה), ולענות לפולמוסים נוצריים בנוגע ליהודים הנודדים והמושפלים. בעיני ר' חסדאי, היהודים של ספרד הנוצרית חיו מחדש את החוויה של גלות מצרים על בסיס יומי. לעוד על עמדתו של ר' חסדאי על הגלות שלו, ראה פרופ' זאב הרוי, ר' חסדאי קרשקש, (ירושלים, 2010): 157-160.</fn></point> | |
</opinion> | </opinion> | ||
| − | <opinion | + | <opinion>כור היתוך |
| − | <p>המטרה של הגלות והשעבוד | + | <p>המטרה של הגלות והשעבוד הייתה לטהר את בני ישראל מכל היסודות הטמאים שלהם.<fn>גישה זו דומה לקודמת ("ייסורים של אהבה") בכך ששניהם רואים את הסבל כמעלה את הרמה הרוחנית של בני ישראל. הם חולקים, לעומת זאת, בנוגע לרמה של בני ישראל בהתחלה. הגישה הקודמת מבינה שהייסורים מעלים עם שהוא כבר צדיק לרמה גבוהה יותר, בעוד שגישה הנוכחית רואה את הסבל כהופך עם של חוטאים לעם ראוי יותר.</fn></p> |
| − | <mekorot><multilink><a href="AbarbanelBereshit15-2" data-aht="source"> | + | <mekorot><multilink><a href="AbarbanelBereshit15-2" data-aht="source">אברבנאל (גישה ב')</a><a href="AbarbanelBereshit15-2" data-aht="source">בראשית ט"ו, דרך ב'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>,<fn>אברבנאל בגישה זו משלב שתי תיאוריות נבדלות. בעוד שהתמקדותו הראשונית היא בתהליך זיקוק לעם עצמו, הוא מקשר זאת עם הצורך שבני ישראל ויציאת מצרים ישמשו אמצעי להכריז על כוחו של ה' ברחבי העולם (כמו הספרי דברים לעיל). בניגוד לכך, אברבנאל בזבח פסח ד"ה "ברוך שומר" גישה #2 מדגיש את הפן הבינלאומי.</fn> <multilink><a href="AlshikhBereshit15-13" data-aht="source">ר' משה אלשיך</a><a href="AlshikhBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="R. Moshe Alshikh" data-aht="parshan">אודות ר' משה אלשיך</a></multilink></mekorot> |
| − | <point><b>המצב לפני הירידה למצרים</b> – | + | <point><b>המצב לפני הירידה למצרים</b> – אברבנאל מתאר שמשפחת יעקב בכנען החלה להתערב עם הכנענים ולספוג את מנהיגיהם, ולא הייתה מוכנה לקבל את התורה.<fn>השווה ספורנו להלן, וראה <a href="Yaakov's Sons' Wives" data-aht="page">נשי בני יעקב</a>.</fn></point> |
| − | <point><b>זהות מצרית במצרים</b> – | + | <point><b>זהות מצרית במצרים</b> – אברבנאל מצטט את הפסוקים מ<a href="Yechezkel20-1" data-aht="source">יחזקאל כ'</a> בתור הוכחה שבני ישראל עבדו עבודה זרה במצרים.</point> |
| − | <point><b>"כּוּר הַבַּרְזֶל" והתהליך המטהר</b> – | + | <point><b>"כּוּר הַבַּרְזֶל" והתהליך המטהר</b> – האלשיך משלב את המוטיב המדרשי של "רק חמישית" ("וַחֲמֻשִׁים")‎<fn>ראה מכילתא בשלח ויהי פתיחתא.</fn> עם המטפורה של כור ההיתוך ומסביר שהחלק הרשע בעם מת במצרים.<fn>עמדה זו מתקרבת לגישות ההענשה שנותחו לעיל, אך לשיטת האלשיך הדגש הוא לא האנשים שנענשו אלא על החלק הנותר של העם שנטהר.</fn> החלק הצדיק שנותר היה יכול אז להתקדם להר סיני למעמד ההתגלות.<fn>אברבנאל, לעומת זאת, מציג את מצרים בתור מבחן האם בני ישראל ישמרו על אמונתם בתוך חברה עובדת אלילים. לשיטת אברבנאל, בני ישראל נכשלו במבחן, אך ה' גאל אותם בכל זאת. דבר זה מעלה את הקושי מדוע שה' יעמיד אותם במבחן רק על מנת שייכשלו.</fn></point> |
| − | <point><b>למה במצרים?</b> | + | <point><b>למה במצרים?</b> אברבנאל טוען שמצרים נבחרה מכיוון שהיא הייתה המרכז המוביל של העולם בעבודה זרה, ולכן לניסי יציאת מצרים יכול להיות השפעה גדולה יותר בהתפשטות המונותיאיזם.<fn>מהבחינה הזו, אברבנאל הולך בדרך שתוו הרן ור' חסדאי קרשקש – ראה לעיל.</fn></point> |
| − | <point><b>מה בסופו של דבר הביא את הגאולה?</b> | + | <point><b>מה בסופו של דבר הביא את הגאולה?</b> לשיטה זו, הגאולה הגיעה אחרי שהעם נטהר מכל יסודות הטומאה.</point> |
</opinion> | </opinion> | ||
| − | <opinion name="אמפתיה">החדרת הזדהות לשכבות החלשות בחברה | + | <opinion name="אמפתיה"> |
| + | החדרת הזדהות לשכבות החלשות בחברה | ||
<p>בכך שחוו גלות ושעבוד בעצמם, בני ישראל למדו להרגיש הזדהות ואכפתיות כלפי האנשים החלשים ופחות ברי המזל בחברה.</p> | <p>בכך שחוו גלות ושעבוד בעצמם, בני ישראל למדו להרגיש הזדהות ואכפתיות כלפי האנשים החלשים ופחות ברי המזל בחברה.</p> | ||
| − | <mekorot><multilink><a href="NechamaShemotMavo" data-aht="source">נחמה ליבוביץ</a><a href="NechamaShemotMavo" data-aht="source">עיונים חדשים בספר שמות , עמ' 14-12</a><a href="Nechama Leibowitz" data-aht="parshan">אודות נחמה ליבוביץ</a></multilink></mekorot> | + | <mekorot><multilink><a href="NechamaShemotMavo" data-aht="source">נחמה ליבוביץ</a><a href="NechamaShemotMavo" data-aht="source">עיונים חדשים בספר שמות , עמ' 14-12</a><a href="Prof. Nechama Leibowitz" data-aht="parshan">אודות פרופ' נחמה ליבוביץ</a></multilink></mekorot> |
| − | <point><b>צדק חברתי וחוויית השעבוד</b> – | + | <point><b>צדק חברתי וחוויית השעבוד</b> – התורה מתייחסת לגלות מצרים ולגאולה במצוות רבות שעוסקות בצדק חברתי,<fn>ראה שמות כ"ב:כ', כ"ג:ט', ויקרא י"ט:ל"ד, דברים ה':ט"ו, י':י"ט, ט"ו:ט"ו, ט"ז:י"ב, כ"ד:י"ח, וכ"ד:כ"ב. נחמה ליבוביץ גם מציינת שהמילה "פרך" מופיעה בתורה רק בשני ההקשרים של עבדות מצרים (שמות א':י"ג-י"ד) וכיצד לא לנהוג בעבד (ויקרא כ"ה:מ"ג-נ"ג).</fn> ויציאת מצרים הפכה לסמל אוניברסלי של חירות, שוויון וזכויות אדם.</point> |
| − | <point><b>מטרה או תוצאה?</b> | + | <point><b>מטרה או תוצאה?</b> לא ברור האם התורה משמיעה שזו הייתה המטרה של הגלות והשעבוד, או רק לקח שאפשר להפיק ממבט לאחור.</point> |
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
| − | <category name="יצירת זהות">יצירת זהות לאומית | + | <category name="יצירת זהות"> |
| − | <p>מצרים | + | יצירת זהות לאומית |
| − | <opinion | + | <p>מצרים הייתה חממה בה משפחת יעקב הייתה יכולה לגבור על אתגרים פנימיים וחיצוניים כאחד שמולם ניצבה בדרך להתפתחות לאומה עם זהות ייחודית משלה.</p> |
| − | <p>הסבל המשותף על של העם כולו במצרים נועד לבטל את | + | <opinion>מצרף |
| − | <mekorot><multilink><a href="PesiktaChadta" data-aht="source"> | + | <p>הסבל המשותף על של העם כולו במצרים נועד לבטל את ההבדלים בין המעמדות ולטפח אחדות.</p> |
| − | <point><b>המצב לפני הירידה למצרים</b> – | + | <mekorot><multilink><a href="PesiktaChadta" data-aht="source">פסיקתא חדתא</a><a href="PesiktaChadta" data-aht="source">פסיקתא חדתא, (אוצר המדרשים אייזנשטיין עמ' 48)</a><a href="Pesikta Chadta" data-aht="parshan">אודות About Pesikta Chadta</a></multilink>,<fn>בעוד שפסיקתא חדתא רואה את מעשה ה' בתור עונש, היא מדגישה את המטרה והאופי הבונה של העונש.</fn> <multilink><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">בראשית מ"ה:י"א</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink><fn>ראה להלן שר' הירש גם מפתח את הרעיון שהגירה למצרים תמנע התבוללות.</fn></mekorot> |
| − | <point><b>חוויות משותפות</b> – | + | <point><b>המצב לפני הירידה למצרים</b> – לפני גלות מצרים, יעקב מעדיף את יוסף וגם מבדיל בין בני נשיו לבני שפחותיו.<fn>ראה בראשית ל"ג:ב'. ראה גם ירושלמי פאה א':א' שמתאר שיוסף דיווח ליעקב שבני לאה התנהגו בזלזול לבני בלהה וזלפה והתייחסו אליהם כמו אל משרתים. בעוד שמשתמע מהירושלמי שהדיווח הזה היה שקרי, מהפסיקתא חדתא נראה שהיה יותר מקמצוץ של אמת בטענה זו.</fn> אך, לאחר יציאת מצרים, לכל שנים עשר השבטים יש מעמד שווה.</point> |
| − | <point><b>"כּוּר הַבַּרְזֶל"</b> – | + | <point><b>חוויות משותפות</b> – הפסיקתא חדתא מדבר על ההתנסות המצרית כמשווה אדיר, מכיוון שהעם כולו השתתף יחד גם בשעבוד וגם בציוויים על קרבן הפסח.</point> |
| − | <point><b>מקבילות היסטוריות</b> – | + | <point><b>"כּוּר הַבַּרְזֶל"</b> – ר' הירש מדגיש את כוח הצירוף של הכור.</point> |
| + | <point><b>מקבילות היסטוריות</b> – ר' הירש מציין שגם גלות מצרים וגם הגלות העכשווית נגרמו בידי קנאה ומאבקים פנימיים.<fn>בעוד שההתנסות המצרית יצרה מידה של שוויון בין שנים עשר השבטים, חיכוכים ומאבקים בין השבטים מעולם לא פסקו במשך כל התקופה של בית ראשון.</fn></point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
| − | <opinion | + | <opinion>מניעת התבוללות |
| − | <p>משפחת יעקב | + | <p>משפחת יעקב הייתה צריכה לעזוב את כנען כדי לסכור את זרם נישואי התערובת. ברגע שהאוכלוסיה שלהם גדלה לעם,<fn>ראה ספורנו בהקדמתו לספר בראשית שהארץ הובטחה לצאצאיו של אברהם "כאשר יהיו לגוי מספיק לקבוץ מדיני".</fn> הם יכלו לשוב ולכבוש את כנען.</p> |
| − | <mekorot><multilink><a href="ZoharShemot" data-aht="source">זוהר</a><a href="ZoharShemot" data-aht="source">פרשת שמות (י"ד:-ט"ו.)</a><a href="Zohar" data-aht="parshan">אודות הזוהר</a></multilink>, <multilink><a href=" | + | <mekorot><multilink><a href="ZoharShemot" data-aht="source">זוהר</a><a href="ZoharShemot" data-aht="source">פרשת שמות (י"ד:-ט"ו.)</a><a href="Zohar" data-aht="parshan">אודות הזוהר</a></multilink>, <multilink><a href="SfornoBereshit46-3" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoHakdamah" data-aht="source">הקדמה לתורה</a><a href="SfornoBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="SfornoBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'</a><a href="SfornoShemot1-14" data-aht="source">שמות א':י"ד</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>,<fn>כך ספורנו מבין את הצורך בגלות. ראה לעיל לעמדתו שהעבדות הייתה עונש על חטאי בני ישראל במצרים.</fn> <multilink><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">בראשית מ"ה:י"א</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>,<fn>ראה לעיל שר' הירש גם מציג את הגישה של כור היתוך.</fn> <multilink><a href="NetzivShemot1-7" data-aht="source">נצי"ב</a><a href="NetzivShemot1-7" data-aht="source">שמות א':ז'</a><a href="NetzivBereshit15-14" data-aht="source">הרחב דבר בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="NetzivBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'-ד'</a><a href="NetzivBereshit46-34" data-aht="source">בראשית מ"ו:ל"ד</a><a href="NetzivBemidbar23-9" data-aht="source">במדבר כ"ג:ט'</a><a href="NetzivHaggadah" data-aht="source">אמרי שפר, "והיא שעמדה"</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink>, <a href="ImmanueliBereshit" data-aht="source">י"מ עמנואלי</a></mekorot> |
| − | <point><b>המצב לפני הירידה למצרים</b> – | + | <point><b>המצב לפני הירידה למצרים</b> – ר' הירש טוען שאילו הייתה משפחת יעקב נותרת בכנען הם היו מתבוללים לתוך העמים הסובבים. י"מ עמנואלי מוסיף שבני יעקב כבר החלו להתחתן עם כנעניות.<fn>ראה בראשית ל"ח:ב' ומ"ו:י', וראה <a href="Yaakov's Sons' Wives" data-aht="page">נשי בני יעקב</a>.</fn></point> |
| − | <point><b>למה במצרים?</b> | + | <point><b>למה במצרים?</b> הזוהר וספורנו מציינים שמכיוון שהמצרים תיעבו זרים ולא היו מוכנים אפילו לאכול לחם עם העברים, שלא לדבר על להתחתן אתם, סיכויי ההתבוללות היו קטנים הרבה יותר במצרים מאשר בכנען.<fn>אולם, כפי שספורנו עצמו מעיר בהתבססו על יחזקאל כ', בני ישראל ספגו למעשה את המנהגים האליליים של המצרים.</fn></point> |
| − | <point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – | + | <point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – לשיטת ספורנו, רק הגלות נועדה כדי למנוע נישואי תערובת, אך השעבוד היה עונש לחטאים במצרים. הנצי"ב, לעומת זאת, טוען שהצורך בשעבוד התעורר מכיוון שבני ישראל לא נשארו בגושן<fn>לעוד, ראה <a href="ותמלא הארץ אתם – Where Did the Jews Live" data-aht="page">היכן חיו היהודים</a>.</fn> וניסו להשתלב בחברה המצרית הכללית.<fn>בעוד שנראה שהתנחומא ושמות רבה לעיל רואים את השעבוד בתור עונש על הניסיונות של בני ישראל להתבולל (ראה את הדיון מקודם בעמדתם), הנצי"ב מסביר ששמות רבה אומר שגזירות פרעה שימשו ככלי של ה' כדי למנוע את המשך ההתבוללות. לשיטת הנצי"ב, הבטחת ה' בברית בין הבתרים שזרע אברהם תמיד יישארו גרים ("גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם") ולעולם לא יתבוללו היא מה ששימרה את הזהות היהודית לאורך ההיסטוריה, והיא המושא של "והיא" ב"והיא שעמדה לאבותינו ולנו". למרות מיטב מאמציהם של העם היהודי להתבולל שהביא לידי "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו", ה' "מצילנו מידם" ומונע את התבוללותנו. דבר זה, אומר הנצי"ב, הוא מה שהתרחש גם במצרים ובדורות שבאו אחר כך ("ובדה הגיע ויקם מלך חדש וגו'. וכן הוא בכל דור").</fn> שילוב של ספורנו עם הנצי"ב יוצר עמדה שגם הגלות וגם השעבוד עוצבו כדי ללחום בהתבוללות.<fn>הגלות כוונה למניעת התבוללות בכנען, וכוונת העבדות הייתה למנוע התבוללות במצרים.</fn></point> |
| − | <point><b>מקבילות היסטוריות</b> – | + | <point><b>מקבילות היסטוריות</b> – הנצי"ב עורך הקבלה היסטורית לימיו, ומסיק שהשורש שגורם לאנטישמיות לאורך הדורות הוא הרצון היהודי להתבולל ולהיות מקובל בחברה הלא-יהודית. באופן דומה, ר' הירש ועמנואלי רואים את גושן בתור האבטיפוס של גטו יהודי לאורך ההיסטוריה.</point> |
| − | <point><b>מה בסופו של דבר הביא את הגאולה?</b> | + | <point><b>מה בסופו של דבר הביא את הגאולה?</b> לשיטה זו, העם הצליח להיגאל כאשר הגיע לכמות מספקת להוות עם עצמאי.</point> |
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
| − | <category | + | <category>ללא מטרה |
| − | <p>אפשרות זו שוללת את ההנחה של הגישות הקודמות | + | <p>אפשרות זו שוללת את ההנחה של הגישות הקודמות שהשעבוד תוכנן על יד ה' ולכן מוכרח להיות לו מטרה. היא טוענת שהגלות והשעבוד היו לחלוטין תוצאה של תהליכים טבעיים ובחירות אנושיות.</p> |
| − | <mekorot><multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>, <multilink><a href="AbarbanelHaggadah" data-aht="source"> | + | <mekorot><multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>, <multilink><a href="AbarbanelHaggadah" data-aht="source">אברבנאל (גישה ג')</a><a href="AbarbanelHaggadah" data-aht="source">זבח פסח "ברוך שומר", דרך ג'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink></mekorot> |
| − | <point><b>גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית</b> – | + | <point><b>גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית</b> – בעל העקידת יצחק ואברבנאל רואים את הברית כנבואה על העתיד בלבד ולא כגזירה שחייבה או אילצה.<fn>העקידת יצחק ואברבנאל מעירים שבבראשית ט"ו:י"ג אין אזכור לכך שה' שיחק תפקיד כלשהו בגלות או בעבדות. דבר זה עומד בניגוד לפסוק שאחריו שמדגיש את תפקידו בהבאת הגאולה. הם מציינים את אותה הנקודה לגבי כמה פסוקים אחרים בתנ"ך שמתארים את הירידה למצרים כיוזמה של יעקב ומשפחתו ולא של ה', ואברבנאל מציב מנגד את המספר העצום של הפסוקים שמתאים כיצד ה' הביא באופן פעיל את בני ישראל חזרה לישראל.</fn> לעוד, ראה <a href="Divine Plans and Israelite Free Choice" data-aht="page">תוכניות א-לוהיות ובחירה חופשית של עם ישראל</a>.<fn>ראה גם <a href="Exile and Enslavement – Divinely Designed" data-aht="page">גלות ושעבוד – גזירת הקב"ה?</a> ו<a href="Divine Plans and Egyptian Free Choice" data-aht="page">תוכניות ה' ובחירה חופשית של המצרים</a>.</fn></point> |
| − | <point><b>מדוע ה' לא מנע את המצרים מלשעבד את בני ישראל?</b> | + | <point><b>מדוע ה' לא מנע את המצרים מלשעבד את בני ישראל?</b> גישה זו אינה מתייחסת לשאלה מדוע ה' חיכה מאות שנים בצד לפני שהגיע לבסוף כדי להציל את עמו הנבחר</point> |
| − | <point><b>הכרת הטוב על הגאולה</b> – | + | <point><b>הכרת הטוב על הגאולה</b> – לשיטה זו, אנו חשים הכרת הטוב מכיוון שה' הוציא את בני ישראל מהמצב שאליו הם הכניסו את עצמם.</point> |
</category> | </category> | ||
</approaches> | </approaches> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Latest revision as of 09:24, 28 January 2023
מטרות שעבוד מצרים
גישות פרשניות
סקירה
השעבוד המצרי הוא המקרה היחיד בתנ"ך של עם שסובל שאינו קשור מפורשות לשום חטא. פרשנים לכן נחלקים בין חיפוש אחר מועמדים לחטא שאולי היה ראוי לעונש כה חמור, או מנסים לחשוף מטרות מלבד הענשה להתנסות המצרית. בכך, פרשנים משתמשים בגלות המצרית ובאופי של בני ישראל במצרים כעדשה שדרכה הם רואים עניינים דומים שעלו בנוגע לתקופתם ולגלותם.
מה שמסבך את המשימה היא העובדה שתהליך הגלות והשעבוד היה ארוך שהשתרע על מספר דורות, כאשר לא כולם התנהגו באותו האופן או הושפעו באותה צורה. אלה שנוקטים בגישת העונש מוכרחים משום כך להחליט האם לחפש חטא של אברהם שהיה הראשון שהוזהר על העונש אך לא חווה את ההשלכות, חטא של יוסף ואחיו שהוגלו, או חטא של בני ישראל ששועבדו. בדומה, אלה שמאמצים את התיאוריות החינוכיות מוכרחים גם כן להתחבט בשאלה איזה דור היה זקוק להתנסות ביותר והאם המטרות הושגו באמצעות הגלות, שעבוד, או גאולה. לכן, השאלה המרכזית מסתבכת בפקעת של עניינים תאולוגיים סבוכים כמו עונש קבוצתי, ייסורים של אהבה, דקדוק עם צדיקים כחוט השערה, בחירה חופשית, והשגחה א-לוהית.
לכל גישה יתרונות וחסרונות, והם אינם בהכרח סותרים. יצירת שילוב של האפשרויות השונות שמאפשר הבנת מכלול הדורות והמטרות יכולה להביא לידי הבנה מלאה יותר של הדינמיקה של התהליך.
הענשה
גישה זו רואה בשהות במצרים עונש על חטא. היא מסתעפת בנוגע לשאלה איזה דור היה הצד האשם, ומדוע דורות אחרים גם נענשו או יודעו על העונש, ומהו טיב היחסים שבין הגלות והשעבוד:
אברהם (דור הנבואה)
אברהם, שהיה הראשון שנאמרה לו הגזירה מראש, הוא זה שחטא, אך הדורות המאוחרים יותר של הגלות והשעבוד היו אלה שסבלו מההשלכות.
מקורות:שלוש דעות של אמוראים בבבלי נדרים, ויקרא רבה, תרגום המיוחס ליונתן, תנחומא, ר' יוחנן בן זכאי בפרקי דר' אליעזר, רמב"ן
זיהוי החטא – כל המקורות האלה מסכימים שההתנסות המצרית הייתה עונש לאברהם, אך הם מציעים אפשרויות שונות לטיב חטאו:
- בבראשית ט"ו, אברהם הפגין חוסר בטחון בה', כאשר ביקש אות שהוא יירש את הארץ ("בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה") – שמואל בבבלי נדרים, ויקרא רבה,1 תרגום המיוחס ליונתן, תנחומא, ר' יוחנן בן זכאי בפרקי דר' אליעזר.
- בבראשית י"ד, אברהם התנהג באופן לא ראוי בגיוס לומדי תורה למלחמה – ר' אלעזר בבבלי נדרים.2
- לאחר ניצחונו במלחמת המלכים בבראשית י"ד, אברהם פספס הזדמנות פז לשמור על אנשי סדום 3 כחלק מהשלל, לקלוט אותם לתוך משק ביתו, ולגייר אותם4 – ר' יוחנן בבבלי נדרים.5
- במהלך הרעב בבראשית י"ב, אברהם הפגין חוסר בטחון בה' בכך שעזב את ארץ ישראל למצרים וסיכן את שרה6 – רמב"ן.7
האם אברהם חטא? התורה עצמה אינה מזהה אף אחד ממעשים אלה של אברהם כחטאים,8 מה שמשאיר מקום נרחב לדון בהאם צריך להתייחס לאף אחד מהם כמעשה שלילי.9 דעת הרמב"ן, בפרט, עוררה את זעמם של מספר פרשנים.10 יתר על כן, המעשי ה' מצביע על כך שהבנת הברית בתור עונש לא מתאימה להקשר החגיגי ולאווירה של המעמד.11
עונש מידתי? העקדת יצחק ומעשי ה' מבחינים שאפילו אם מניחים שאחת או יותר מפעולות אלה יכולה להיחשב חטא, העונש נראה קשה למדי ולא מידתי.12 אך אפשר שגישה זו יכולה להסביר שמדקדקים עם צדיקים כחוט השערה.13 לחילופין, ראה להלן לאפשרות שרק הגלות הייתה עונש לאברהם (ולא השעבוד).
הענשת בנים על חטאי אבות – העקידת יצחק ואברבנאל דוחים את גישה זו באמירה שהיא מנוגדת לעקרון של התורה שרק החוטא עצמו נענש. אם אברהם חטא, מדוע הגיע לו לחיות את חייו בשלווה, בעוד שצאצאיו סבלו את ההשלכות של מעשיו?14 שמות רבה מכניס טענה דומה לפיו של משה, בכך שמשה שואל את ה' למה צאצאי עשו וישמעאל לא נענשו גם כן, ומדוע דווקא דור השעבוד סבל יותר מאבותיו. לעוד בעניין זה, ראה הענשת בנים על חטאי אבותם.
למה במצרים? אברבנאל מעיר שהדעות בבבלי אינן מספקות מענה לשאלה זו. בניגוד לכך, גישת הרמב"ן מציינת שהגלות למצרים הקבילה לירידת אברהם למצרים ("במקום המשפט שם הרשע והחטא").15
למה סוּפַּר מראש לאברהם? היתרון של גישות אלה הוא, שלשיטתם, הנבואה שצפתה את הגלות התרחשה לאחר החטא שגרם אותה.16 מכיוון שהעבירה של אברהם הייתה הגורם לגלות, היה מתאים ביותר שהוא יקבל את הנבואה, וברגע שהגזירה הונחה, הדורות הבאים לא יכלו לעשות דבר בכדי להמתיק את העונש.17 לדעת שמואל, העונש נגזר מיד לאחר העונש המיוחס,18 בעוד שלשיטת ר' אלעזר ור' יוחנן הוא מגיע בסיפור שמיד אחריו.19
אחי יוסף (דור הגלות)
אחי יוסף, שבזמנם הגלות התממשה, היו האשמים, אך האירועים נגזרו זמן ארוך קודם לכן, ועיקר נטל השעבוד הורגש רק בידי הדורות המאוחרים יותר.
מקורות:משנת רבי אליעזר,25 דעה שמצוטטת (ונדחית) על ידי העקדת יצחק, אך מפותחת בידי אברבנאל (גישה א')26
החטא – אברבנאל אומר שאחי יוסף ביצעו חטא משולש בכך שזממו להרוג את יוסף, זרקו אותו לבור, ואז מכרו אותו.27
עונש מידתי? התורה חוקקה עונש מוות לחטיפה ומכירה של אדם,28 ומספר מדרשי חז"ל דנים בכובד החטא של האחים ובהשלכותיו המתמשכות.29
ענישה קיבוצית? למרות שיוסף ובנימין לא היו מעורבים במכירה,30 צאצאיהם עדיין הוגלו ושועבדו במצרים. העקידת יצחק רואה דבר זה בתור פגם יסודי בהיגיון של גישה זו.31 אברבנאל, לעומת זאת, עושה ניסיון להסביר למה העונש השפיע על כל אחד ואחד מבני משפחת יעקב:
- יוסף – לשיטת אברבנאל, יוסף חטא (אף כי שלא בכוונה) בכך שהתרברב על חלומותיו.32
- בנימין – אברבנאל טוען שבנימין נענש למרות שלא חטא מכיוון שהעיקרון של עונש קבוצתי מוחל כאשר הרוב חוטא.33
- יעקב – אברבנאל מסביר שיעקב חטא בכך שנתן כתונת מיוחדת ליוסף ועל ידי כך גירה את קנאת האחים.34
- ראובן – אברבנאל מציע שראובן היה מעורב בשנאת יוסף,35 למרות שלא השתתף במכירה.
יחס בין גלות לשעבוד – לפי גישת אברבנאל, הגלות והשעבוד הם שניהם שלבים של אותו העונש. לחילופין, רק הגלות הייתה עונש לאחים, והעבדות הייתה עונש נוסף לחטאים של דורות מאוחרים יותר.36
הענשת בנים על חטאי אבותיהם? גישה זו צריכה להיאבק עם השאלה מדוע הדור שחטא יצא עם עונש קל יחסית, בעוד שהדורות המאוחרים יותר סבלו את השלבים הקשים יותר של העונש. אברבנאל מאמץ את עמדת רלב"ג שלפעמים הבנים ממשיכים לסבול מההשלכות הטבעיות של העונש שהוריהם קיבלו.37 אברבנאל מציין ששמות כ':ה' מגביל את העונש הקבוצתי הזה לארבעה דורות, ולכן ה' מבטיח לאברהם שהדור הרביעי ישוב לארץ ישראל. לחילופין, השעבוד היה עונש נוסף שניתן לדורות המאוחרים יותר על חטאים חמורים שהם ביצעו – ראה להלן.
למה במצרים? אברבנאל מסביר שבגלל שאחי יוסף מכרו אותו לעבד במצרים, צאצאיהם נענשו מידה כנגד מידה38 בכך שהפכו לעבדים במצרים.39
גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – העקידת יצחק ומהר"ל דוחים גישה זו בטיעון שגזירת הגלות קדמה למכירת יוסף. לכן, הם טוענים שה' ארגן את המכירה כדי להקל על מימוש הגזירה המוקדמת יותר, ולא שהגזירה המוקדמת יותר היא עונש על המכירה המאוחרת יותר.40 אולם, אברבנאל מצביע על דברים ד':כ"ה-כ"ו כמקרה מקביל של עונש שנגזר לפני שהחטא התרחש.41
למה סוּפַּר מראש לאברהם? אברבנאל מסביר שהנבואה על גלות מצרים הייתה הערת סוגריים, חיונית רק בכדי להסביר לאברהם על העיכוב בירושת הארץ. לכן, ה' מזכיר רק את העונש ולא את החטא.
בני ישראל במצרים (דור השעבוד)
הדור שבמהלכו החל השעבוד היה זה שחטא ומשום כל אחראי על מצבו שלו. אך הגלות קדמה לחטא במצרים ולכן הגיעה לא בתור חלק מהעונש, אלא מסיבה שונה.
זיהוי החטא – רבים מהמקורות האלה עושים ניסיון למצוא רמז במקרא לאיסור טקסי או חיוב שעברו עליו, בעוד שאחרים מייחסים את העונש להתנהגות בעייתית בין אדם לחבירו:
- אכילת דם – ברית דמשק. האיסור של אכילת דם ניתן כבר לבני נח46 והוא אחד האיסורים שחוזרים עליהם הכי הרבה בתורה.47
- אי-קיום ברית מילה – תנחומא,48 ושמות רבה.49 ברית מילה הייתה מועמד הגיוני ביותר מכיוון שזוהי המצווה היחידה שניתנה בתור ברית עם צאצאי אברהם.50 לדיון בדעות השונות האם בני ישראל מלו את בניהם במצרים, ראה זהותם הדתית של בני ישראל.
- עבודת אלילים – רד"ק,51 נימוקי יוסף,52 וספורנו53 מפתחים את הגישה הזו בהתבסס על פסוקים מפורשים ביחזקאל כ':א'-י'. אך לא ברור האם עבודה זרה זו קדמה לשעבוד.54
- רכילות ומסירה – תנחומא,55 תנחומא (בובר), שמות רבה,56 רש"י, ורלב"ג.57 מקורות אלה לומדים מסיפור הריגת הנוגש המצרי בידי משה שהיו מלשינים בקרב עם ישראל.58
עונש מידתי? החטאים המנויים הם חמורים, אך עדות טקסטואלית על הימצאותם בקרב בני ישראל קיימת רק לעבודת אלילים.
גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – גישה זו צריכה להסביר איך הנבואה לאברהם יכולה להיות קודמת לחטא. רד"ק אומר שה' ידע שהאנשים יחטאו, והוא מצביע על דברים ל"א-ל"ב בתור מקרה מקביל של עונש שנגזר לפני שהחטא אירע.59 רלב"ג הולך צעד נוסף וסובר שאילו בני ישראל היו משתמשים בבחירה החופשית שלהם ולא היו חוטאים, הגלות הייתה פחות קשה.60
מדוע חטאי בני ישראל לא נזכרו בתורה? גישה זו, במיוחד, צריכה להתייחס לשאלה למה התורה אינה מזכירה את החטאים, 61 על אף שכתוצאה מגיע עליהם עונש משמעותי מאוד.62 אפשר ששתיקת התורה היא תוצאה של חוסר רצון להקטין את האחריות של המצרים ששעבדו את בני ישראל.63
למה סוּפַּר לאברהם מראש על העונש של בניו? ספורנו מציע שה' רצה שצאצאי אברהם במצרים ידעו שהניסיונות והתלאות שהם עוברים מגיעים כולם ממנו (כדי להעניש אותם על חטאיהם).64
יחס בין גלות לשעבוד – מכיוון שהגלות קדמה לחטאי בני ישראל במצרים, על גישה זו להעלות פתרון אחר למטרה של הגלות (ולמה היא הייתה במצרים). רלב"ג מסביר שהגלות הייתה חיונית כדי שהביטחון של בני ישראל יתחזק באמצעות ראיית ניסי ה'. מצד שני, ספורנו מציע שהגלות במצרים הקלה על גדילה לעם גדול מבלי הסיכון שזהותם הלאומית תיפגע.65 לחילופין, אפשר לטעון שהגלות הייתה עונש לחטא יוסף ואחיו, בעוד שהשעבוד היה עונש לחטאי בני ישראל במצרים66
מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? לשיטת ספורנו, חלק מבני ישראל חזרו בתשובה.
הכרת הטוב על הגאולה – מכיוון שה' הציל את בני ישראל למרות חטאיהם, הכרת הטוב היא התגובה הברורה מאליה.67
חינוכית
קטגוריה זו נחלקת חלוקת משנה בנוגע לשאלה האם המטרה החינוכית הייתה בתחום התאולוגי או מוסרי-אתי, והאם היעד הושג דרך הסבל או הגאולה
התפשטות המונותיאיזם
הגאולה הפגינה את כוחו של ה', והגלות והשעבוד היו רק הקדמה נחוצה למטרה זו.
קהל יעד – ספרי דברים מדבר על הפצת גדולת ה' ברחבי העולם,69 הרלב"ג מתמקד בחיזוק האמונה של בני ישראל בה' והכנתם לקבלת התורה,70 ובעל מעשי ה' משלב בין שני הרעיונות.
למה סוּפַּר מראש לאברהם? לשיטת רלב"ג, ה' מסביר את התהליך שבאמצעותו צאצאי אברהם יהיו מוכנים לרשת את הארץ, בתגובה לדאגה של אברהם שהם לא יהיו ראויים. מעשי ה' מוסיף שאברהם היה נפעם ושמח מאוד כששמע את החדשות שצאצאיו יהיו הכלי שבאמצעותו נפלאות ה' יוכרזו לעולם.71
יחס בין גלות לשעבוד – גישה זו יכולה לראות גם את הגלות וגם את השעבוד בתור אמצעים בלבד להשגת היעדים של שלב הגאולה. אולם, רלב"ג רואה בעבדות עונש על חטאי בני ישראל במצרים.72
מקבילות היסטוריות – ר' אליעזר אשכנזי טוען שמטרת הגלות העכשווית, כמו גלות מצרים, היא כדי לאפשר את הפצת המונותיאיזם לעולם כולו.
ייסורים של אהבה
הגלות והשעבוד היו הגשמה של אהבת ה', מכיוון שהם העלו את הרמה הרוחנית של בני ישראל, קירבה אותם לה', והכינה אותם לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.
סבל ללא חטא – המושג של "ייסורין של אהבה" מופיע כבר בספרות האמוראים,77 אך הפרשנים חולקים האם ייסורים מגיעים לעתים אפילו כאשר אין חטא בכלל.78 הר"ן79 ור' חסדאי קרשקש סוברים שהם מגיעים אפילו ללא חטא,80 , ושזה היה המצב במצרים.81
זהות דתית במצרים – גישה זו רואה את בני ישראל במצרים בתור עם צדיק לחלוטין.82 אולם, כפי שאברבנאל מציין, דיוקן זה לא עולה בקנה אחד עם הטקסט ביחזקאל כ'.83 אברבנאל גם טוען שההתנהגות של בני ישראל אחר כך במדבר נראית כמצביעה על כך שה"ייסורין של אהבה" במצרים היו כישלון חינוכי מוחלט.84
מטרת הייסורים – בעוד שר' חננאל ור' בחיי מציעים שהייסורים מגדילים את השכר של הצדיקים ואת העונש של הרשעים, הר"ן מסביר שייסורים הופכים את האדם ליותר עניו, מרחיקים אותו מהתאוות הגופניות של העולם הזה, ובכך מכינים אותו לקרבה רוחנית לה'.85 במקרה של בני ישראל במצרים , הר"ן מצטט את אמרתו של רשב"י מהבבלי בברכות ה'. שייסורים הכשירו את בני ישראל לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.86 אך, אברבנאל דוחה את הבנת הר"ן, בהערה שבעוד שהתורה מתארת את האירועים של ארבעים השנה במדבר בתור תהליך חינוכי,87 היא מעולם לא עושה זאת בנוגע לשעבוד מצרים. יתר על כן, אברבנאל מקשה מדוע אותם היעדים לא היו יכולים להיות מושגים ללא רדיפה קשה כל כך, ומדוע התורה רואה את יציאת מצרים בתור מעשה בלעדי של חסד א-לוהי, אם בני ישראל לא עשו דבר שבגללו היה מגיע להם להיות משועבדים מלכתחילה.
למה במצרים? אברבנאל מצטט את ר' חסדאי קרשקש88 כאומר שה' בחר את מצרים מכיוון שהיא הייתה המרכז העולמי המוביל לקסם אפל, ולכן הוא היה יכול להפגין בצורה טובה יותר את עליונותו על כל הצורות של כישוף.
גזירה א-לוהית מול בחירה חופשית – לשיטת הר"ן, המצרים השתמשו בבחירה חופשית בשעבוד בני ישראל, וה' לא התערב לטובת בני ישראל רק בגלל הרווחים מהעבדות שבני ישראל צברו. לעוד, ראה גלות ושעבוד – תוכנית א-לוהית? ותוכניות א-לוהיות ובחירה חופשית של המצרים.
למה סוּפַּר מראש לאברהם? הר"ן מסביר שהנבואה היא תגובת ה' לדאגת אברהם שצאצאיו לא יהיו ראויים לרשת את הארץ. בנבואה, ה' מסביר איך הניסיונות ותלאות שהעם יעבור יכין אותם לאהוב ולירא אותו.89 בעל צרור המור מוסיף שהנבואה הייתה השכר של אברהם על צדקתו.90
יחס בין גלות לשעבוד – לשיטת הר"ן ור' חסדאי קרשקש, שניהם היו ייסורים של אהבה.91
"כּוּר הַבַּרְזֶל" – ביטוי זה מופיע שלוש פעמים בתנ"ך,92 וכל המקרים מתארים את העבדות במצרים. בעדו שבפרשנים קדומים93 ביטוי זה מובן רק כהתייחסות לתנאי העבודה הקשים במצרים, בעל צרור המור הוא מהראשונים להתמקד בשימוש בכור היתוך כדי לזקק מתכות94 ולהבין את הביטוי כמטפורה לזיקוק האופי הרוחני של העם במצרים.95
הכרת הטוב על הגאולה – לשיטה זו, אנו חשים הכרת הטוב מכיוון שהתהליך כולו היה לטובתינו.
מקבילות היסטוריות – ר' בחיי אומר שהגאולה שהתעכבה והתעצמות הרדיפה לקראת הסוף גם בגלות מצרים וגם בזו העכשווית נועדה להגדיל גם את שכרינו וגם את העונש של אלו שעינו אותנו.96 ר' חסדאי קרשקש מוסיף שהאורך המופרז של הגלות העכשווית אינה תוצאה של חטא, כמו שגלות מצרים לא הייתה עונש על חטאים. אלא, הוא אומר, זהו הגשמה של חסד ה' ומעוצב כך שהוא אמור לקרב אותנו אליו.97
כור היתוך
המטרה של הגלות והשעבוד הייתה לטהר את בני ישראל מכל היסודות הטמאים שלהם.98
המצב לפני הירידה למצרים – אברבנאל מתאר שמשפחת יעקב בכנען החלה להתערב עם הכנענים ולספוג את מנהיגיהם, ולא הייתה מוכנה לקבל את התורה.100
זהות מצרית במצרים – אברבנאל מצטט את הפסוקים מיחזקאל כ' בתור הוכחה שבני ישראל עבדו עבודה זרה במצרים.
"כּוּר הַבַּרְזֶל" והתהליך המטהר – האלשיך משלב את המוטיב המדרשי של "רק חמישית" ("וַחֲמֻשִׁים")101 עם המטפורה של כור ההיתוך ומסביר שהחלק הרשע בעם מת במצרים.102 החלק הצדיק שנותר היה יכול אז להתקדם להר סיני למעמד ההתגלות.103
למה במצרים? אברבנאל טוען שמצרים נבחרה מכיוון שהיא הייתה המרכז המוביל של העולם בעבודה זרה, ולכן לניסי יציאת מצרים יכול להיות השפעה גדולה יותר בהתפשטות המונותיאיזם.104
מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? לשיטה זו, הגאולה הגיעה אחרי שהעם נטהר מכל יסודות הטומאה.
החדרת הזדהות לשכבות החלשות בחברה
בכך שחוו גלות ושעבוד בעצמם, בני ישראל למדו להרגיש הזדהות ואכפתיות כלפי האנשים החלשים ופחות ברי המזל בחברה.
מקורות:נחמה ליבוביץ
צדק חברתי וחוויית השעבוד – התורה מתייחסת לגלות מצרים ולגאולה במצוות רבות שעוסקות בצדק חברתי,105 ויציאת מצרים הפכה לסמל אוניברסלי של חירות, שוויון וזכויות אדם.
מטרה או תוצאה? לא ברור האם התורה משמיעה שזו הייתה המטרה של הגלות והשעבוד, או רק לקח שאפשר להפיק ממבט לאחור.
יצירת זהות לאומית
מצרים הייתה חממה בה משפחת יעקב הייתה יכולה לגבור על אתגרים פנימיים וחיצוניים כאחד שמולם ניצבה בדרך להתפתחות לאומה עם זהות ייחודית משלה.
מצרף
הסבל המשותף על של העם כולו במצרים נועד לבטל את ההבדלים בין המעמדות ולטפח אחדות.
המצב לפני הירידה למצרים – לפני גלות מצרים, יעקב מעדיף את יוסף וגם מבדיל בין בני נשיו לבני שפחותיו.108 אך, לאחר יציאת מצרים, לכל שנים עשר השבטים יש מעמד שווה.
חוויות משותפות – הפסיקתא חדתא מדבר על ההתנסות המצרית כמשווה אדיר, מכיוון שהעם כולו השתתף יחד גם בשעבוד וגם בציוויים על קרבן הפסח.
"כּוּר הַבַּרְזֶל" – ר' הירש מדגיש את כוח הצירוף של הכור.
מקבילות היסטוריות – ר' הירש מציין שגם גלות מצרים וגם הגלות העכשווית נגרמו בידי קנאה ומאבקים פנימיים.109
מניעת התבוללות
משפחת יעקב הייתה צריכה לעזוב את כנען כדי לסכור את זרם נישואי התערובת. ברגע שהאוכלוסיה שלהם גדלה לעם,110 הם יכלו לשוב ולכבוש את כנען.
המצב לפני הירידה למצרים – ר' הירש טוען שאילו הייתה משפחת יעקב נותרת בכנען הם היו מתבוללים לתוך העמים הסובבים. י"מ עמנואלי מוסיף שבני יעקב כבר החלו להתחתן עם כנעניות.113
למה במצרים? הזוהר וספורנו מציינים שמכיוון שהמצרים תיעבו זרים ולא היו מוכנים אפילו לאכול לחם עם העברים, שלא לדבר על להתחתן אתם, סיכויי ההתבוללות היו קטנים הרבה יותר במצרים מאשר בכנען.114
יחס בין גלות לשעבוד – לשיטת ספורנו, רק הגלות נועדה כדי למנוע נישואי תערובת, אך השעבוד היה עונש לחטאים במצרים. הנצי"ב, לעומת זאת, טוען שהצורך בשעבוד התעורר מכיוון שבני ישראל לא נשארו בגושן115 וניסו להשתלב בחברה המצרית הכללית.116 שילוב של ספורנו עם הנצי"ב יוצר עמדה שגם הגלות וגם השעבוד עוצבו כדי ללחום בהתבוללות.117
מקבילות היסטוריות – הנצי"ב עורך הקבלה היסטורית לימיו, ומסיק שהשורש שגורם לאנטישמיות לאורך הדורות הוא הרצון היהודי להתבולל ולהיות מקובל בחברה הלא-יהודית. באופן דומה, ר' הירש ועמנואלי רואים את גושן בתור האבטיפוס של גטו יהודי לאורך ההיסטוריה.
מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? לשיטה זו, העם הצליח להיגאל כאשר הגיע לכמות מספקת להוות עם עצמאי.
ללא מטרה
אפשרות זו שוללת את ההנחה של הגישות הקודמות שהשעבוד תוכנן על יד ה' ולכן מוכרח להיות לו מטרה. היא טוענת שהגלות והשעבוד היו לחלוטין תוצאה של תהליכים טבעיים ובחירות אנושיות.
גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – בעל העקידת יצחק ואברבנאל רואים את הברית כנבואה על העתיד בלבד ולא כגזירה שחייבה או אילצה.118 לעוד, ראה תוכניות א-לוהיות ובחירה חופשית של עם ישראל.119
מדוע ה' לא מנע את המצרים מלשעבד את בני ישראל? גישה זו אינה מתייחסת לשאלה מדוע ה' חיכה מאות שנים בצד לפני שהגיע לבסוף כדי להציל את עמו הנבחר
הכרת הטוב על הגאולה – לשיטה זו, אנו חשים הכרת הטוב מכיוון שה' הוציא את בני ישראל מהמצב שאליו הם הכניסו את עצמם.
