Difference between revisions of "Purposes of the Egyptian Bondage/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך
m (Text replacement - "Seforno" to "Sforno") |
|||
| (One intermediate revision by the same user not shown) | |||
| Line 56: | Line 56: | ||
בני ישראל במצרים (דור השעבוד) | בני ישראל במצרים (דור השעבוד) | ||
<p>הדור שבמהלכו החל השעבוד היה זה שחטא ומשום כל אחראי על מצבו שלו. אך הגלות קדמה לחטא במצרים ולכן הגיעה לא בתור חלק מהעונש, אלא מסיבה שונה.</p> | <p>הדור שבמהלכו החל השעבוד היה זה שחטא ומשום כל אחראי על מצבו שלו. אך הגלות קדמה לחטא במצרים ולכן הגיעה לא בתור חלק מהעונש, אלא מסיבה שונה.</p> | ||
| − | <mekorot><multilink><a href="Damascus3-2" data-aht="source">ברית דמשק</a><a href="Damascus3-2" data-aht="source">מגילת ברית דמשק ג':ב'-ו'</a><a href="Damascus Document" data-aht="parshan">אודות ברית דמשק</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">שמות ה'</a><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">שמות י'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא (בובר)</a><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא בובר וארא י"ז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">א':ח'</a><a href="ShemotRabbah1-30" data-aht="source">א':ל'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">שמות ב':י"ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, <multilink><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">שמות ב' תועלת ח'</a><a href="RalbagBemidbar15-41" data-aht="source">במדבר ט"ו:מ"א</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>, <multilink><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">נימוקי יוסף</a><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">ר' יוסף בן דוד מסרגוסה שמות א':י'</a><a href="R. Yosef b. David of Saragosa" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בן דוד מסרגוסה</a></multilink>, <multilink><a href=" | + | <mekorot><multilink><a href="Damascus3-2" data-aht="source">ברית דמשק</a><a href="Damascus3-2" data-aht="source">מגילת ברית דמשק ג':ב'-ו'</a><a href="Damascus Document" data-aht="parshan">אודות ברית דמשק</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">שמות ה'</a><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">שמות י'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא (בובר)</a><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא בובר וארא י"ז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">א':ח'</a><a href="ShemotRabbah1-30" data-aht="source">א':ל'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">שמות ב':י"ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, <multilink><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">שמות ב' תועלת ח'</a><a href="RalbagBemidbar15-41" data-aht="source">במדבר ט"ו:מ"א</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>, <multilink><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">נימוקי יוסף</a><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">ר' יוסף בן דוד מסרגוסה שמות א':י'</a><a href="R. Yosef b. David of Saragosa" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בן דוד מסרגוסה</a></multilink>, <multilink><a href="SfornoHakdamah" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoHakdamah" data-aht="source">הקדמה לתורה</a><a href="SfornoBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="SfornoBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'</a><a href="SfornoShemot1-14" data-aht="source">שמות א':י"ד</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink></mekorot> |
<point><b>זיהוי החטא</b> – רבים מהמקורות האלה עושים ניסיון למצוא רמז במקרא לאיסור טקסי או חיוב שעברו עליו, בעוד שאחרים מייחסים את העונש להתנהגות בעייתית בין אדם לחבירו:<br/> | <point><b>זיהוי החטא</b> – רבים מהמקורות האלה עושים ניסיון למצוא רמז במקרא לאיסור טקסי או חיוב שעברו עליו, בעוד שאחרים מייחסים את העונש להתנהגות בעייתית בין אדם לחבירו:<br/> | ||
<ul> | <ul> | ||
<li><b>אכילת דם</b> – <multilink><a href="Damascus3-2" data-aht="source">ברית דמשק</a><a href="Damascus3-2" data-aht="source">מגילת ברית דמשק ג':ב'-ו'</a><a href="Damascus Document" data-aht="parshan">אודות ברית דמשק</a></multilink>. האיסור של אכילת דם ניתן כבר לבני נח<fn>זהו ההסבר המילולי של בראשית ט':ד'. להרחבה, ראה <a href="Prohibition of Eating Blood" data-aht="page">איסור אכילת דם</a>.</fn> והוא אחד האיסורים שחוזרים עליהם הכי הרבה בתורה.<fn>איסור אכילת דם היה משמעותי מאוד לכתות קומראן ודמשק, והוא שיחק תפקיד מרכזי בחילוקי הדעות שלהם עם הפרושים.  להרחבה, ראה <a href="Prohibition of Eating Blood" data-aht="page">איסור אכילת דם</a>. לכן, לא היה זה מקרי שהם בחרו בזה בתור החטא שביצעו בני ישראל.</fn></li> | <li><b>אכילת דם</b> – <multilink><a href="Damascus3-2" data-aht="source">ברית דמשק</a><a href="Damascus3-2" data-aht="source">מגילת ברית דמשק ג':ב'-ו'</a><a href="Damascus Document" data-aht="parshan">אודות ברית דמשק</a></multilink>. האיסור של אכילת דם ניתן כבר לבני נח<fn>זהו ההסבר המילולי של בראשית ט':ד'. להרחבה, ראה <a href="Prohibition of Eating Blood" data-aht="page">איסור אכילת דם</a>.</fn> והוא אחד האיסורים שחוזרים עליהם הכי הרבה בתורה.<fn>איסור אכילת דם היה משמעותי מאוד לכתות קומראן ודמשק, והוא שיחק תפקיד מרכזי בחילוקי הדעות שלהם עם הפרושים.  להרחבה, ראה <a href="Prohibition of Eating Blood" data-aht="page">איסור אכילת דם</a>. לכן, לא היה זה מקרי שהם בחרו בזה בתור החטא שביצעו בני ישראל.</fn></li> | ||
<li><b>אי-קיום ברית מילה</b> – <multilink><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">שמות ה'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>,<fn>ראה תנחומא להלן לחטא הנוסף של לשון הרע. לאור הסיווג כאן, התנחומא (ושמות רבה) רואים את השעבוד ואת גזירות פרעה בתור עונש, וכך נראה שמשמע מהפסוקים בהושע שהם מצטטים ("בה' בגדו כי בנים זרים ילדו <b>עתה יאכלם</b> חדש את חלקיהם"). אולם, אפשרי גם שכוונת המדרשים היא שה' גרם לפרעה לשנוא את בני ישראל בכדי למנוע מהם להמשיך בהתבוללות, ולא כדי להעניש אותם. ראה להלן שזוהי הבנת הנצי"ב.</fn> ו<multilink><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">א':ח'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>.<fn>ראה שמות רבה לעיל לחטא הנוסף של לשון הרע.</fn>  ברית מילה הייתה מועמד הגיוני ביותר מכיוון שזוהי המצווה היחידה שניתנה בתור ברית עם צאצאי אברהם.<fn>תנחומא ושמות רבה מציגים את ביטול המילה בקשר לרצון של בני ישראל להתבולל ("נהיה כמצרים").</fn> לדיון בדעות השונות האם בני ישראל מלו את בניהם במצרים, ראה <a href="Religious_Identity_in_Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל</a>.</li> | <li><b>אי-קיום ברית מילה</b> – <multilink><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">שמות ה'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>,<fn>ראה תנחומא להלן לחטא הנוסף של לשון הרע. לאור הסיווג כאן, התנחומא (ושמות רבה) רואים את השעבוד ואת גזירות פרעה בתור עונש, וכך נראה שמשמע מהפסוקים בהושע שהם מצטטים ("בה' בגדו כי בנים זרים ילדו <b>עתה יאכלם</b> חדש את חלקיהם"). אולם, אפשרי גם שכוונת המדרשים היא שה' גרם לפרעה לשנוא את בני ישראל בכדי למנוע מהם להמשיך בהתבוללות, ולא כדי להעניש אותם. ראה להלן שזוהי הבנת הנצי"ב.</fn> ו<multilink><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">א':ח'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>.<fn>ראה שמות רבה לעיל לחטא הנוסף של לשון הרע.</fn>  ברית מילה הייתה מועמד הגיוני ביותר מכיוון שזוהי המצווה היחידה שניתנה בתור ברית עם צאצאי אברהם.<fn>תנחומא ושמות רבה מציגים את ביטול המילה בקשר לרצון של בני ישראל להתבולל ("נהיה כמצרים").</fn> לדיון בדעות השונות האם בני ישראל מלו את בניהם במצרים, ראה <a href="Religious_Identity_in_Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל</a>.</li> | ||
| − | <li><b>עבודת אלילים</b> – <multilink><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>,<fn>ראה הערה לעיל לביקורת של רד"ק על העמדה שאברהם חטא.</fn> <multilink><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">נימוקי יוסף</a><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">ר' יוסף בן דוד מסרגוסה שמות א':י'</a><a href="R. Yosef b. David of Saragosa" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בן דוד מסרגוסה</a></multilink>,<fn>נימוקי יוסף מקשר את הפסוקים ביחזקאל לתיאור בתהילים ק"ה:כ"ה שבו ה' גורם לרדיפת המצרים.</fn> ו<multilink><a href=" | + | <li><b>עבודת אלילים</b> – <multilink><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>,<fn>ראה הערה לעיל לביקורת של רד"ק על העמדה שאברהם חטא.</fn> <multilink><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">נימוקי יוסף</a><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">ר' יוסף בן דוד מסרגוסה שמות א':י'</a><a href="R. Yosef b. David of Saragosa" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בן דוד מסרגוסה</a></multilink>,<fn>נימוקי יוסף מקשר את הפסוקים ביחזקאל לתיאור בתהילים ק"ה:כ"ה שבו ה' גורם לרדיפת המצרים.</fn> ו<multilink><a href="SfornoHakdamah" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoHakdamah" data-aht="source">הקדמה לתורה</a><a href="SfornoBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="SfornoBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'</a><a href="SfornoShemot1-14" data-aht="source">שמות א':י"ד</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink><fn>כך ספורנו מבין את הגורם לשעבוד. ראה להלן כיצד הוא מבין את הצורך בגלות.</fn> מפתחים את הגישה הזו בהתבסס על פסוקים מפורשים ב<a href="Yechezkel20-1" data-aht="source">יחזקאל כ':א'-י'</a>. אך לא ברור האם עבודה זרה זו קדמה לשעבוד.<fn>לדיון במתי החלה עבודת האלילים, ראה <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל במצרים</a> ובית הלוי פרשת שמות. רמב"ן ואברבנאל לעיל מחזיקים בדעה שעבודת האלילים החלה רק לאחר השעבוד, ולכן היא הייתה יכולה להיות אחראית רק להארכתה.</fn></li> |
<li><b>רכילות ומסירה</b> – <multilink><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">שמות י'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>,<fn>ראה תנחומא לעיל לחטא הנוסף של אי-מילת בניהם.</fn> <multilink><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא (בובר)</a><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא בובר וארא י"ז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-30" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-30" data-aht="source">א':ל'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>,<fn>ראה שמות רבה לעיל לחטא הנוסף של אי-מילת בניהם.</fn> <multilink><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">שמות ב':י"ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, ו<multilink><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">שמות ב' תועלת ח'</a><a href="RalbagBemidbar15-41" data-aht="source">במדבר ט"ו:מ"א</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>.<fn>הסברו של רלב"ג על הגורם לעבדות כולל איבה הרסנית וסירוב לקבל תוכחה. ראה להלן לאופן שבו הוא מבין את הצורך בגלות.</fn> מקורות אלה לומדים מסיפור הריגת הנוגש המצרי בידי משה שהיו מלשינים בקרב עם ישראל.<fn>למקורות שאינם מסכימים ומשבחים את בני ישראל על הימנעות מלשון הרע, ראה <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל במצרים</a>.</fn></li> | <li><b>רכילות ומסירה</b> – <multilink><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">שמות י'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>,<fn>ראה תנחומא לעיל לחטא הנוסף של אי-מילת בניהם.</fn> <multilink><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא (בובר)</a><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא בובר וארא י"ז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-30" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-30" data-aht="source">א':ל'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>,<fn>ראה שמות רבה לעיל לחטא הנוסף של אי-מילת בניהם.</fn> <multilink><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">שמות ב':י"ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, ו<multilink><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">שמות ב' תועלת ח'</a><a href="RalbagBemidbar15-41" data-aht="source">במדבר ט"ו:מ"א</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>.<fn>הסברו של רלב"ג על הגורם לעבדות כולל איבה הרסנית וסירוב לקבל תוכחה. ראה להלן לאופן שבו הוא מבין את הצורך בגלות.</fn> מקורות אלה לומדים מסיפור הריגת הנוגש המצרי בידי משה שהיו מלשינים בקרב עם ישראל.<fn>למקורות שאינם מסכימים ומשבחים את בני ישראל על הימנעות מלשון הרע, ראה <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל במצרים</a>.</fn></li> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
| Line 87: | Line 87: | ||
<p>הגלות והשעבוד היו הגשמה של אהבת ה', מכיוון שהם העלו את הרמה הרוחנית של בני ישראל, קירבה אותם לה', והכינה אותם לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.</p> | <p>הגלות והשעבוד היו הגשמה של אהבת ה', מכיוון שהם העלו את הרמה הרוחנית של בני ישראל, קירבה אותם לה', והכינה אותם לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.</p> | ||
<mekorot><multilink><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">ר' חננאל</a><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">שמות ה':כ"ב</a><a href="R. Chananel b. Chushiel" data-aht="parshan">אודות ר' חננאל בן חושיאל</a></multilink>,<fn>ר' חננאל ור' בחיי מתמקדים שניהם בשלב הסופי של השעבוד לאחר הפנייה הראשונית של משה לפרעה. לא ברור אם הם מחזיקים בעמדה זהה בנוגע לגלות ולשלבים המוקדמים יותר של העבדות.</fn> <multilink><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">ר' בחיי</a><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">שמות ה':כ"ב</a><a href="R. Bachya b. Asher" data-aht="parshan">אודות ר' בחיי בן אשר</a></multilink>,<fn>לא ברור היכן מסתיים הציטוט מר' חננאל ומתחיל פירושו של ר' בחיי עצמו, אך הפסקה השנייה ("ודע כי ענייני הגלות הזה הראשון...") שמתייחס לשלטון נוצרי היא בבירור דברי ר' בחיי עצמו.</fn> <multilink><a href="RanBereshit15-13" data-aht="source">ר"ן</a><a href="RanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י"ב:י'-י"ג</a><a href="RanBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="RanBereshit15-14" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink>, <multilink><a href="OhrHashem3-1-8" data-aht="source">ר' חסדאי קרשקש</a><a href="OhrHashem3-1-8" data-aht="source">אור ה' ג':א':ח':ב'</a><a href="AbarbanelBereshit15Q15" data-aht="source">אברבנאל בראשית ט"ו שאלה ט"ו</a><a href="R. Chasdai Crescas" data-aht="parshan">אודות ר' חסדאי קרשקש</a></multilink>,<fn>ר' חסדאי הולך בדרכו של המורה שלו, הר"ן.</fn> <multilink><a href="MidrashHaHeifetzBereshit37-15" data-aht="source">מדרש החפץ</a><a href="MidrashHaHeifetzBereshit37-15" data-aht="source">בראשית ל"ז:ט"ו</a><a href="Midrash HaHeifetz" data-aht="parshan">אודות מדרש החפץ</a></multilink>, <multilink><a href="TzerorBereshit15-9" data-aht="source">צרור המור</a><a href="TzerorBereshit15-9" data-aht="source">בראשית ט"ו:ט'</a><a href="R. Avraham Saba" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink>,<fn>פירושו של צרור המור מופיע גם ב<multilink><a href="MinchahBereshit15-13" data-aht="source">מנחה בלולה</a><a href="MinchahBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="R. Avraham Porto (Minchah Belulah)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם מפורטו</a></multilink>.</fn> <multilink><a href="MalbimBereshit15-13" data-aht="source">מלבי"ם</a><a href="MalbimBereshit 15-13" data-aht="source">Bereshit 15:13</a><a href="R. Meir Leibush Weiser (Malbim)" data-aht="parshan">אודות ר' מאיר ליבוש וייזר</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">ר' חננאל</a><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">שמות ה':כ"ב</a><a href="R. Chananel b. Chushiel" data-aht="parshan">אודות ר' חננאל בן חושיאל</a></multilink>,<fn>ר' חננאל ור' בחיי מתמקדים שניהם בשלב הסופי של השעבוד לאחר הפנייה הראשונית של משה לפרעה. לא ברור אם הם מחזיקים בעמדה זהה בנוגע לגלות ולשלבים המוקדמים יותר של העבדות.</fn> <multilink><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">ר' בחיי</a><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">שמות ה':כ"ב</a><a href="R. Bachya b. Asher" data-aht="parshan">אודות ר' בחיי בן אשר</a></multilink>,<fn>לא ברור היכן מסתיים הציטוט מר' חננאל ומתחיל פירושו של ר' בחיי עצמו, אך הפסקה השנייה ("ודע כי ענייני הגלות הזה הראשון...") שמתייחס לשלטון נוצרי היא בבירור דברי ר' בחיי עצמו.</fn> <multilink><a href="RanBereshit15-13" data-aht="source">ר"ן</a><a href="RanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י"ב:י'-י"ג</a><a href="RanBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="RanBereshit15-14" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink>, <multilink><a href="OhrHashem3-1-8" data-aht="source">ר' חסדאי קרשקש</a><a href="OhrHashem3-1-8" data-aht="source">אור ה' ג':א':ח':ב'</a><a href="AbarbanelBereshit15Q15" data-aht="source">אברבנאל בראשית ט"ו שאלה ט"ו</a><a href="R. Chasdai Crescas" data-aht="parshan">אודות ר' חסדאי קרשקש</a></multilink>,<fn>ר' חסדאי הולך בדרכו של המורה שלו, הר"ן.</fn> <multilink><a href="MidrashHaHeifetzBereshit37-15" data-aht="source">מדרש החפץ</a><a href="MidrashHaHeifetzBereshit37-15" data-aht="source">בראשית ל"ז:ט"ו</a><a href="Midrash HaHeifetz" data-aht="parshan">אודות מדרש החפץ</a></multilink>, <multilink><a href="TzerorBereshit15-9" data-aht="source">צרור המור</a><a href="TzerorBereshit15-9" data-aht="source">בראשית ט"ו:ט'</a><a href="R. Avraham Saba" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink>,<fn>פירושו של צרור המור מופיע גם ב<multilink><a href="MinchahBereshit15-13" data-aht="source">מנחה בלולה</a><a href="MinchahBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="R. Avraham Porto (Minchah Belulah)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם מפורטו</a></multilink>.</fn> <multilink><a href="MalbimBereshit15-13" data-aht="source">מלבי"ם</a><a href="MalbimBereshit 15-13" data-aht="source">Bereshit 15:13</a><a href="R. Meir Leibush Weiser (Malbim)" data-aht="parshan">אודות ר' מאיר ליבוש וייזר</a></multilink></mekorot> | ||
| − | <point><b>סבל ללא חטא</b> – המושג של "ייסורין של אהבה" מופיע כבר בספרות האמוראים,<fn>ראה בבלי ברכות ה' ע"א-ע"ב ובראשית רבה צ"ב:א'.</fn> אך הפרשנים חולקים האם ייסורים מגיעים לעתים אפילו כאשר אין חטא בכלל.<fn>רש"י ברכות ה' ע"א ד"ה "ייסורים" נוקט בגישה שהם יכולים להגיע אפילו כאשר אין חטא, בעוד שרמב"ן (תורת האדם עמ' 270-273) מחזיק בדעה שייסורים תמיד מגיעים כדי לטהר | + | <point><b>סבל ללא חטא</b> – המושג של "ייסורין של אהבה" מופיע כבר בספרות האמוראים,<fn>ראה בבלי ברכות ה' ע"א-ע"ב ובראשית רבה צ"ב:א'.</fn> אך הפרשנים חולקים האם ייסורים מגיעים לעתים אפילו כאשר אין חטא בכלל.<fn>רש"י ברכות ה' ע"א ד"ה "ייסורים" נוקט בגישה שהם יכולים להגיע אפילו כאשר אין חטא, בעוד שרמב"ן (תורת האדם עמ' 270-273) מחזיק בדעה שייסורים תמיד מגיעים כדי לטהר מאיזושהי דרגה של חטא (רמב"ן מבחין בין הקטגוריות של נסיונות וייסורין של אהבה). רמב"ם (מורה נבוכים ג':י"ז,כ"ד) נראה כדוחה את המושג ייסורין של אהבה כולו.</fn> הר"ן<fn>לשיטת הר"ן, נסיונות הם סוג של ייסורין של אהבה. הר"ן מפתח את עמדתו גם בדרשות הר"ן י' שם הוא משתמש בה כדי לפרש את הפסוקים בדברים ד':כ"ט-ל"א.</fn> ור' חסדאי קרשקש סוברים שהם מגיעים אפילו ללא חטא,<fn>העמדה של ר' חננאל ור' בחיי פחות חד משמעית. בכד הקמח (ד"ה כיפורים עמ' 209-211), נראה שר' בחיי מאמץ את עמדת הרמב"ן שאפילו ייסורין של אהבה מגיעים בעקבות חטא (קטן), אך מפירושו על שמות ה':כ"ב נראה שהם מגיעים ללא חטא כלל. אפילו אם ר' בחיי מחזיק בדעה שהיה חטא שולי במצרים, עמדה זו עדיין תהיה שונה באופן מהותי מהפרשנים בקטגוריית ההענשה לעיל שמאמינים שהגלות/עבדות היו עונש שהגיע על חטאים משמעותיים ביותר.</fn> , ושזה היה המצב במצרים.<fn>ראה אברבנאל שחולק וטוען שאפילו אם ייסורים של יחידים מגיעים ללא חטא, דבר זה אינו נכון לגבי הסבל של עם שלם.</fn></point> |
<point><b>זהות דתית במצרים</b> – גישה זו רואה את בני ישראל במצרים בתור עם צדיק לחלוטין.<fn>ראה גם <multilink><a href="OhrHashem3-1-3" data-aht="source">אור ה'</a><a href="OhrHashem3-1-3" data-aht="source">אור ה' ג':א':ג':ג'</a><a href="R. Chasdai Crescas" data-aht="parshan">אודות ר' חסדאי קרשקש</a></multilink>, בו ר' חסדאי טוען שלו היו בני ישראל מתבוללים במצרים, הגזירות היו פחות קשות ואולי הם היו מתקבלים לתוך החברה המצרית.</fn> אולם, כפי שאברבנאל מציין, דיוקן זה לא עולה בקנה אחד עם הטקסט ב<a href="Yechezkel20-1" data-aht="source">יחזקאל כ'</a>.<fn>לדיון נוסף, ראה <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל במצרים</a>.</fn> אברבנאל גם טוען שההתנהגות של בני ישראל אחר כך במדבר נראית כמצביעה על כך שה"ייסורין של אהבה" במצרים היו כישלון חינוכי מוחלט.<fn>אברבנאל מעיר שדור יוצאי מצאים היה צריך למות במדבר לפני שהעם היה יכול להיכנס לארץ ישראל. ראה גם <multilink><a href="MaharalGevurot9" data-aht="source">מהר"ל</a><a href="MaharalGevurot9" data-aht="source">גבורות השם ט'</a><a href="R. Judah Loew of Prague (Maharal)" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה ליווא מפראג</a></multilink> שמצביע על כך שכמה דורות מתו במצרים, ושגישת הר"ן יכולה לעבוד רק בהסברת מקרה של דור בודד שסבל ואז נגאל. אותו עניין שייך גם לגישה של ר' חננאל ור' בחיי, ולמעשה הם מדברים רק על הייסורים של דור יוצאי מצרים.</fn></point> | <point><b>זהות דתית במצרים</b> – גישה זו רואה את בני ישראל במצרים בתור עם צדיק לחלוטין.<fn>ראה גם <multilink><a href="OhrHashem3-1-3" data-aht="source">אור ה'</a><a href="OhrHashem3-1-3" data-aht="source">אור ה' ג':א':ג':ג'</a><a href="R. Chasdai Crescas" data-aht="parshan">אודות ר' חסדאי קרשקש</a></multilink>, בו ר' חסדאי טוען שלו היו בני ישראל מתבוללים במצרים, הגזירות היו פחות קשות ואולי הם היו מתקבלים לתוך החברה המצרית.</fn> אולם, כפי שאברבנאל מציין, דיוקן זה לא עולה בקנה אחד עם הטקסט ב<a href="Yechezkel20-1" data-aht="source">יחזקאל כ'</a>.<fn>לדיון נוסף, ראה <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל במצרים</a>.</fn> אברבנאל גם טוען שההתנהגות של בני ישראל אחר כך במדבר נראית כמצביעה על כך שה"ייסורין של אהבה" במצרים היו כישלון חינוכי מוחלט.<fn>אברבנאל מעיר שדור יוצאי מצאים היה צריך למות במדבר לפני שהעם היה יכול להיכנס לארץ ישראל. ראה גם <multilink><a href="MaharalGevurot9" data-aht="source">מהר"ל</a><a href="MaharalGevurot9" data-aht="source">גבורות השם ט'</a><a href="R. Judah Loew of Prague (Maharal)" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה ליווא מפראג</a></multilink> שמצביע על כך שכמה דורות מתו במצרים, ושגישת הר"ן יכולה לעבוד רק בהסברת מקרה של דור בודד שסבל ואז נגאל. אותו עניין שייך גם לגישה של ר' חננאל ור' בחיי, ולמעשה הם מדברים רק על הייסורים של דור יוצאי מצרים.</fn></point> | ||
<point><b>מטרת הייסורים</b> – בעוד שר' חננאל ור' בחיי מציעים שהייסורים מגדילים את השכר של הצדיקים ואת העונש של הרשעים, הר"ן מסביר שייסורים הופכים את האדם ליותר עניו, מרחיקים אותו מהתאוות הגופניות של העולם הזה, ובכך מכינים אותו לקרבה רוחנית לה'.<fn>ר"ן מוסיף שבני ישראל גם יראו את כוחו של ה' כאשר הוא יעניש את המצרים על כך ששעבדו אותם. זה דומה להסברו של רלב"ג לעיל.</fn> במקרה של בני ישראל במצרים , הר"ן מצטט את אמרתו של רשב"י מהבבלי בברכות ה'. שייסורים הכשירו את בני ישראל לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.<fn>דברי רשב"י נמצאים כבר במכילתא יתרו בחודש י' וספרי דברים ל"ב. הוא גם מצוטט בהקשר של דוגמאות אחרות של ייסורים של אהבה בקטעים הפותחים של ה<multilink><a href="TanchumaShemot1" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot1" data-aht="source">שמות א'</a><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">שמות ה'</a><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">שמות י'</a><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">קדושים י"ג</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> ושמות רבה א':א'. מקורות אלה אינם טוענים בפירוש כמו הר"ן שייסורין של אהבה היו המטרה הראשית של עבדות מצרים, אך זו יכולה להיות כוונתם.</fn> אך, אברבנאל דוחה את הבנת הר"ן, בהערה שבעוד שהתורה מתארת את האירועים של ארבעים השנה במדבר בתור תהליך חינוכי,<fn>ראה דברים ח':ב'-ה',ט"ו-ט"ז.</fn> היא מעולם לא עושה זאת בנוגע לשעבוד מצרים. יתר על כן, אברבנאל מקשה מדוע אותם היעדים לא היו יכולים להיות מושגים ללא רדיפה קשה כל כך, ומדוע התורה רואה את יציאת מצרים בתור מעשה בלעדי של חסד א-לוהי, אם בני ישראל לא עשו דבר שבגללו היה מגיע להם להיות משועבדים מלכתחילה.</point> | <point><b>מטרת הייסורים</b> – בעוד שר' חננאל ור' בחיי מציעים שהייסורים מגדילים את השכר של הצדיקים ואת העונש של הרשעים, הר"ן מסביר שייסורים הופכים את האדם ליותר עניו, מרחיקים אותו מהתאוות הגופניות של העולם הזה, ובכך מכינים אותו לקרבה רוחנית לה'.<fn>ר"ן מוסיף שבני ישראל גם יראו את כוחו של ה' כאשר הוא יעניש את המצרים על כך ששעבדו אותם. זה דומה להסברו של רלב"ג לעיל.</fn> במקרה של בני ישראל במצרים , הר"ן מצטט את אמרתו של רשב"י מהבבלי בברכות ה'. שייסורים הכשירו את בני ישראל לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.<fn>דברי רשב"י נמצאים כבר במכילתא יתרו בחודש י' וספרי דברים ל"ב. הוא גם מצוטט בהקשר של דוגמאות אחרות של ייסורים של אהבה בקטעים הפותחים של ה<multilink><a href="TanchumaShemot1" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot1" data-aht="source">שמות א'</a><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">שמות ה'</a><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">שמות י'</a><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">קדושים י"ג</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> ושמות רבה א':א'. מקורות אלה אינם טוענים בפירוש כמו הר"ן שייסורין של אהבה היו המטרה הראשית של עבדות מצרים, אך זו יכולה להיות כוונתם.</fn> אך, אברבנאל דוחה את הבנת הר"ן, בהערה שבעוד שהתורה מתארת את האירועים של ארבעים השנה במדבר בתור תהליך חינוכי,<fn>ראה דברים ח':ב'-ה',ט"ו-ט"ז.</fn> היא מעולם לא עושה זאת בנוגע לשעבוד מצרים. יתר על כן, אברבנאל מקשה מדוע אותם היעדים לא היו יכולים להיות מושגים ללא רדיפה קשה כל כך, ומדוע התורה רואה את יציאת מצרים בתור מעשה בלעדי של חסד א-לוהי, אם בני ישראל לא עשו דבר שבגללו היה מגיע להם להיות משועבדים מלכתחילה.</point> | ||
| Line 128: | Line 128: | ||
<opinion>מניעת התבוללות | <opinion>מניעת התבוללות | ||
<p>משפחת יעקב הייתה צריכה לעזוב את כנען כדי לסכור את זרם נישואי התערובת. ברגע שהאוכלוסיה שלהם גדלה לעם,<fn>ראה ספורנו בהקדמתו לספר בראשית שהארץ הובטחה לצאצאיו של אברהם "כאשר יהיו לגוי מספיק לקבוץ מדיני".</fn> הם יכלו לשוב ולכבוש את כנען.</p> | <p>משפחת יעקב הייתה צריכה לעזוב את כנען כדי לסכור את זרם נישואי התערובת. ברגע שהאוכלוסיה שלהם גדלה לעם,<fn>ראה ספורנו בהקדמתו לספר בראשית שהארץ הובטחה לצאצאיו של אברהם "כאשר יהיו לגוי מספיק לקבוץ מדיני".</fn> הם יכלו לשוב ולכבוש את כנען.</p> | ||
| − | <mekorot><multilink><a href="ZoharShemot" data-aht="source">זוהר</a><a href="ZoharShemot" data-aht="source">פרשת שמות (י"ד:-ט"ו.)</a><a href="Zohar" data-aht="parshan">אודות הזוהר</a></multilink>, <multilink><a href=" | + | <mekorot><multilink><a href="ZoharShemot" data-aht="source">זוהר</a><a href="ZoharShemot" data-aht="source">פרשת שמות (י"ד:-ט"ו.)</a><a href="Zohar" data-aht="parshan">אודות הזוהר</a></multilink>, <multilink><a href="SfornoBereshit46-3" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoHakdamah" data-aht="source">הקדמה לתורה</a><a href="SfornoBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="SfornoBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'</a><a href="SfornoShemot1-14" data-aht="source">שמות א':י"ד</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>,<fn>כך ספורנו מבין את הצורך בגלות. ראה לעיל לעמדתו שהעבדות הייתה עונש על חטאי בני ישראל במצרים.</fn> <multilink><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">בראשית מ"ה:י"א</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>,<fn>ראה לעיל שר' הירש גם מציג את הגישה של כור היתוך.</fn> <multilink><a href="NetzivShemot1-7" data-aht="source">נצי"ב</a><a href="NetzivShemot1-7" data-aht="source">שמות א':ז'</a><a href="NetzivBereshit15-14" data-aht="source">הרחב דבר בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="NetzivBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'-ד'</a><a href="NetzivBereshit46-34" data-aht="source">בראשית מ"ו:ל"ד</a><a href="NetzivBemidbar23-9" data-aht="source">במדבר כ"ג:ט'</a><a href="NetzivHaggadah" data-aht="source">אמרי שפר, "והיא שעמדה"</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink>, <a href="ImmanueliBereshit" data-aht="source">י"מ עמנואלי</a></mekorot> |
<point><b>המצב לפני הירידה למצרים</b> – ר' הירש טוען שאילו הייתה משפחת יעקב נותרת בכנען הם היו מתבוללים לתוך העמים הסובבים. י"מ עמנואלי מוסיף שבני יעקב כבר החלו להתחתן עם כנעניות.<fn>ראה בראשית ל"ח:ב' ומ"ו:י', וראה <a href="Yaakov's Sons' Wives" data-aht="page">נשי בני יעקב</a>.</fn></point> | <point><b>המצב לפני הירידה למצרים</b> – ר' הירש טוען שאילו הייתה משפחת יעקב נותרת בכנען הם היו מתבוללים לתוך העמים הסובבים. י"מ עמנואלי מוסיף שבני יעקב כבר החלו להתחתן עם כנעניות.<fn>ראה בראשית ל"ח:ב' ומ"ו:י', וראה <a href="Yaakov's Sons' Wives" data-aht="page">נשי בני יעקב</a>.</fn></point> | ||
<point><b>למה במצרים?</b> הזוהר וספורנו מציינים שמכיוון שהמצרים תיעבו זרים ולא היו מוכנים אפילו לאכול לחם עם העברים, שלא לדבר על להתחתן אתם, סיכויי ההתבוללות היו קטנים הרבה יותר במצרים מאשר בכנען.<fn>אולם, כפי שספורנו עצמו מעיר בהתבססו על יחזקאל כ', בני ישראל ספגו למעשה את המנהגים האליליים של המצרים.</fn></point> | <point><b>למה במצרים?</b> הזוהר וספורנו מציינים שמכיוון שהמצרים תיעבו זרים ולא היו מוכנים אפילו לאכול לחם עם העברים, שלא לדבר על להתחתן אתם, סיכויי ההתבוללות היו קטנים הרבה יותר במצרים מאשר בכנען.<fn>אולם, כפי שספורנו עצמו מעיר בהתבססו על יחזקאל כ', בני ישראל ספגו למעשה את המנהגים האליליים של המצרים.</fn></point> | ||
Latest revision as of 09:24, 28 January 2023
מטרות שעבוד מצרים
גישות פרשניות
סקירה
השעבוד המצרי הוא המקרה היחיד בתנ"ך של עם שסובל שאינו קשור מפורשות לשום חטא. פרשנים לכן נחלקים בין חיפוש אחר מועמדים לחטא שאולי היה ראוי לעונש כה חמור, או מנסים לחשוף מטרות מלבד הענשה להתנסות המצרית. בכך, פרשנים משתמשים בגלות המצרית ובאופי של בני ישראל במצרים כעדשה שדרכה הם רואים עניינים דומים שעלו בנוגע לתקופתם ולגלותם.
מה שמסבך את המשימה היא העובדה שתהליך הגלות והשעבוד היה ארוך שהשתרע על מספר דורות, כאשר לא כולם התנהגו באותו האופן או הושפעו באותה צורה. אלה שנוקטים בגישת העונש מוכרחים משום כך להחליט האם לחפש חטא של אברהם שהיה הראשון שהוזהר על העונש אך לא חווה את ההשלכות, חטא של יוסף ואחיו שהוגלו, או חטא של בני ישראל ששועבדו. בדומה, אלה שמאמצים את התיאוריות החינוכיות מוכרחים גם כן להתחבט בשאלה איזה דור היה זקוק להתנסות ביותר והאם המטרות הושגו באמצעות הגלות, שעבוד, או גאולה. לכן, השאלה המרכזית מסתבכת בפקעת של עניינים תאולוגיים סבוכים כמו עונש קבוצתי, ייסורים של אהבה, דקדוק עם צדיקים כחוט השערה, בחירה חופשית, והשגחה א-לוהית.
לכל גישה יתרונות וחסרונות, והם אינם בהכרח סותרים. יצירת שילוב של האפשרויות השונות שמאפשר הבנת מכלול הדורות והמטרות יכולה להביא לידי הבנה מלאה יותר של הדינמיקה של התהליך.
הענשה
גישה זו רואה בשהות במצרים עונש על חטא. היא מסתעפת בנוגע לשאלה איזה דור היה הצד האשם, ומדוע דורות אחרים גם נענשו או יודעו על העונש, ומהו טיב היחסים שבין הגלות והשעבוד:
אברהם (דור הנבואה)
אברהם, שהיה הראשון שנאמרה לו הגזירה מראש, הוא זה שחטא, אך הדורות המאוחרים יותר של הגלות והשעבוד היו אלה שסבלו מההשלכות.
מקורות:שלוש דעות של אמוראים בבבלי נדרים, ויקרא רבה, תרגום המיוחס ליונתן, תנחומא, ר' יוחנן בן זכאי בפרקי דר' אליעזר, רמב"ן
זיהוי החטא – כל המקורות האלה מסכימים שההתנסות המצרית הייתה עונש לאברהם, אך הם מציעים אפשרויות שונות לטיב חטאו:
- בבראשית ט"ו, אברהם הפגין חוסר בטחון בה', כאשר ביקש אות שהוא יירש את הארץ ("בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה") – שמואל בבבלי נדרים, ויקרא רבה,1 תרגום המיוחס ליונתן, תנחומא, ר' יוחנן בן זכאי בפרקי דר' אליעזר.
- בבראשית י"ד, אברהם התנהג באופן לא ראוי בגיוס לומדי תורה למלחמה – ר' אלעזר בבבלי נדרים.2
- לאחר ניצחונו במלחמת המלכים בבראשית י"ד, אברהם פספס הזדמנות פז לשמור על אנשי סדום 3 כחלק מהשלל, לקלוט אותם לתוך משק ביתו, ולגייר אותם4 – ר' יוחנן בבבלי נדרים.5
- במהלך הרעב בבראשית י"ב, אברהם הפגין חוסר בטחון בה' בכך שעזב את ארץ ישראל למצרים וסיכן את שרה6 – רמב"ן.7
האם אברהם חטא? התורה עצמה אינה מזהה אף אחד ממעשים אלה של אברהם כחטאים,8 מה שמשאיר מקום נרחב לדון בהאם צריך להתייחס לאף אחד מהם כמעשה שלילי.9 דעת הרמב"ן, בפרט, עוררה את זעמם של מספר פרשנים.10 יתר על כן, המעשי ה' מצביע על כך שהבנת הברית בתור עונש לא מתאימה להקשר החגיגי ולאווירה של המעמד.11
עונש מידתי? העקדת יצחק ומעשי ה' מבחינים שאפילו אם מניחים שאחת או יותר מפעולות אלה יכולה להיחשב חטא, העונש נראה קשה למדי ולא מידתי.12 אך אפשר שגישה זו יכולה להסביר שמדקדקים עם צדיקים כחוט השערה.13 לחילופין, ראה להלן לאפשרות שרק הגלות הייתה עונש לאברהם (ולא השעבוד).
הענשת בנים על חטאי אבות – העקידת יצחק ואברבנאל דוחים את גישה זו באמירה שהיא מנוגדת לעקרון של התורה שרק החוטא עצמו נענש. אם אברהם חטא, מדוע הגיע לו לחיות את חייו בשלווה, בעוד שצאצאיו סבלו את ההשלכות של מעשיו?14 שמות רבה מכניס טענה דומה לפיו של משה, בכך שמשה שואל את ה' למה צאצאי עשו וישמעאל לא נענשו גם כן, ומדוע דווקא דור השעבוד סבל יותר מאבותיו. לעוד בעניין זה, ראה הענשת בנים על חטאי אבותם.
למה במצרים? אברבנאל מעיר שהדעות בבבלי אינן מספקות מענה לשאלה זו. בניגוד לכך, גישת הרמב"ן מציינת שהגלות למצרים הקבילה לירידת אברהם למצרים ("במקום המשפט שם הרשע והחטא").15
למה סוּפַּר מראש לאברהם? היתרון של גישות אלה הוא, שלשיטתם, הנבואה שצפתה את הגלות התרחשה לאחר החטא שגרם אותה.16 מכיוון שהעבירה של אברהם הייתה הגורם לגלות, היה מתאים ביותר שהוא יקבל את הנבואה, וברגע שהגזירה הונחה, הדורות הבאים לא יכלו לעשות דבר בכדי להמתיק את העונש.17 לדעת שמואל, העונש נגזר מיד לאחר העונש המיוחס,18 בעוד שלשיטת ר' אלעזר ור' יוחנן הוא מגיע בסיפור שמיד אחריו.19
אחי יוסף (דור הגלות)
אחי יוסף, שבזמנם הגלות התממשה, היו האשמים, אך האירועים נגזרו זמן ארוך קודם לכן, ועיקר נטל השעבוד הורגש רק בידי הדורות המאוחרים יותר.
מקורות:משנת רבי אליעזר,25 דעה שמצוטטת (ונדחית) על ידי העקדת יצחק, אך מפותחת בידי אברבנאל (גישה א')26
החטא – אברבנאל אומר שאחי יוסף ביצעו חטא משולש בכך שזממו להרוג את יוסף, זרקו אותו לבור, ואז מכרו אותו.27
עונש מידתי? התורה חוקקה עונש מוות לחטיפה ומכירה של אדם,28 ומספר מדרשי חז"ל דנים בכובד החטא של האחים ובהשלכותיו המתמשכות.29
ענישה קיבוצית? למרות שיוסף ובנימין לא היו מעורבים במכירה,30 צאצאיהם עדיין הוגלו ושועבדו במצרים. העקידת יצחק רואה דבר זה בתור פגם יסודי בהיגיון של גישה זו.31 אברבנאל, לעומת זאת, עושה ניסיון להסביר למה העונש השפיע על כל אחד ואחד מבני משפחת יעקב:
- יוסף – לשיטת אברבנאל, יוסף חטא (אף כי שלא בכוונה) בכך שהתרברב על חלומותיו.32
- בנימין – אברבנאל טוען שבנימין נענש למרות שלא חטא מכיוון שהעיקרון של עונש קבוצתי מוחל כאשר הרוב חוטא.33
- יעקב – אברבנאל מסביר שיעקב חטא בכך שנתן כתונת מיוחדת ליוסף ועל ידי כך גירה את קנאת האחים.34
- ראובן – אברבנאל מציע שראובן היה מעורב בשנאת יוסף,35 למרות שלא השתתף במכירה.
יחס בין גלות לשעבוד – לפי גישת אברבנאל, הגלות והשעבוד הם שניהם שלבים של אותו העונש. לחילופין, רק הגלות הייתה עונש לאחים, והעבדות הייתה עונש נוסף לחטאים של דורות מאוחרים יותר.36
הענשת בנים על חטאי אבותיהם? גישה זו צריכה להיאבק עם השאלה מדוע הדור שחטא יצא עם עונש קל יחסית, בעוד שהדורות המאוחרים יותר סבלו את השלבים הקשים יותר של העונש. אברבנאל מאמץ את עמדת רלב"ג שלפעמים הבנים ממשיכים לסבול מההשלכות הטבעיות של העונש שהוריהם קיבלו.37 אברבנאל מציין ששמות כ':ה' מגביל את העונש הקבוצתי הזה לארבעה דורות, ולכן ה' מבטיח לאברהם שהדור הרביעי ישוב לארץ ישראל. לחילופין, השעבוד היה עונש נוסף שניתן לדורות המאוחרים יותר על חטאים חמורים שהם ביצעו – ראה להלן.
למה במצרים? אברבנאל מסביר שבגלל שאחי יוסף מכרו אותו לעבד במצרים, צאצאיהם נענשו מידה כנגד מידה38 בכך שהפכו לעבדים במצרים.39
גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – העקידת יצחק ומהר"ל דוחים גישה זו בטיעון שגזירת הגלות קדמה למכירת יוסף. לכן, הם טוענים שה' ארגן את המכירה כדי להקל על מימוש הגזירה המוקדמת יותר, ולא שהגזירה המוקדמת יותר היא עונש על המכירה המאוחרת יותר.40 אולם, אברבנאל מצביע על דברים ד':כ"ה-כ"ו כמקרה מקביל של עונש שנגזר לפני שהחטא התרחש.41
למה סוּפַּר מראש לאברהם? אברבנאל מסביר שהנבואה על גלות מצרים הייתה הערת סוגריים, חיונית רק בכדי להסביר לאברהם על העיכוב בירושת הארץ. לכן, ה' מזכיר רק את העונש ולא את החטא.
בני ישראל במצרים (דור השעבוד)
הדור שבמהלכו החל השעבוד היה זה שחטא ומשום כל אחראי על מצבו שלו. אך הגלות קדמה לחטא במצרים ולכן הגיעה לא בתור חלק מהעונש, אלא מסיבה שונה.
זיהוי החטא – רבים מהמקורות האלה עושים ניסיון למצוא רמז במקרא לאיסור טקסי או חיוב שעברו עליו, בעוד שאחרים מייחסים את העונש להתנהגות בעייתית בין אדם לחבירו:
- אכילת דם – ברית דמשק. האיסור של אכילת דם ניתן כבר לבני נח46 והוא אחד האיסורים שחוזרים עליהם הכי הרבה בתורה.47
- אי-קיום ברית מילה – תנחומא,48 ושמות רבה.49 ברית מילה הייתה מועמד הגיוני ביותר מכיוון שזוהי המצווה היחידה שניתנה בתור ברית עם צאצאי אברהם.50 לדיון בדעות השונות האם בני ישראל מלו את בניהם במצרים, ראה זהותם הדתית של בני ישראל.
- עבודת אלילים – רד"ק,51 נימוקי יוסף,52 וספורנו53 מפתחים את הגישה הזו בהתבסס על פסוקים מפורשים ביחזקאל כ':א'-י'. אך לא ברור האם עבודה זרה זו קדמה לשעבוד.54
- רכילות ומסירה – תנחומא,55 תנחומא (בובר), שמות רבה,56 רש"י, ורלב"ג.57 מקורות אלה לומדים מסיפור הריגת הנוגש המצרי בידי משה שהיו מלשינים בקרב עם ישראל.58
עונש מידתי? החטאים המנויים הם חמורים, אך עדות טקסטואלית על הימצאותם בקרב בני ישראל קיימת רק לעבודת אלילים.
גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – גישה זו צריכה להסביר איך הנבואה לאברהם יכולה להיות קודמת לחטא. רד"ק אומר שה' ידע שהאנשים יחטאו, והוא מצביע על דברים ל"א-ל"ב בתור מקרה מקביל של עונש שנגזר לפני שהחטא אירע.59 רלב"ג הולך צעד נוסף וסובר שאילו בני ישראל היו משתמשים בבחירה החופשית שלהם ולא היו חוטאים, הגלות הייתה פחות קשה.60
מדוע חטאי בני ישראל לא נזכרו בתורה? גישה זו, במיוחד, צריכה להתייחס לשאלה למה התורה אינה מזכירה את החטאים, 61 על אף שכתוצאה מגיע עליהם עונש משמעותי מאוד.62 אפשר ששתיקת התורה היא תוצאה של חוסר רצון להקטין את האחריות של המצרים ששעבדו את בני ישראל.63
למה סוּפַּר לאברהם מראש על העונש של בניו? ספורנו מציע שה' רצה שצאצאי אברהם במצרים ידעו שהניסיונות והתלאות שהם עוברים מגיעים כולם ממנו (כדי להעניש אותם על חטאיהם).64
יחס בין גלות לשעבוד – מכיוון שהגלות קדמה לחטאי בני ישראל במצרים, על גישה זו להעלות פתרון אחר למטרה של הגלות (ולמה היא הייתה במצרים). רלב"ג מסביר שהגלות הייתה חיונית כדי שהביטחון של בני ישראל יתחזק באמצעות ראיית ניסי ה'. מצד שני, ספורנו מציע שהגלות במצרים הקלה על גדילה לעם גדול מבלי הסיכון שזהותם הלאומית תיפגע.65 לחילופין, אפשר לטעון שהגלות הייתה עונש לחטא יוסף ואחיו, בעוד שהשעבוד היה עונש לחטאי בני ישראל במצרים66
מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? לשיטת ספורנו, חלק מבני ישראל חזרו בתשובה.
הכרת הטוב על הגאולה – מכיוון שה' הציל את בני ישראל למרות חטאיהם, הכרת הטוב היא התגובה הברורה מאליה.67
חינוכית
קטגוריה זו נחלקת חלוקת משנה בנוגע לשאלה האם המטרה החינוכית הייתה בתחום התאולוגי או מוסרי-אתי, והאם היעד הושג דרך הסבל או הגאולה
התפשטות המונותיאיזם
הגאולה הפגינה את כוחו של ה', והגלות והשעבוד היו רק הקדמה נחוצה למטרה זו.
קהל יעד – ספרי דברים מדבר על הפצת גדולת ה' ברחבי העולם,69 הרלב"ג מתמקד בחיזוק האמונה של בני ישראל בה' והכנתם לקבלת התורה,70 ובעל מעשי ה' משלב בין שני הרעיונות.
למה סוּפַּר מראש לאברהם? לשיטת רלב"ג, ה' מסביר את התהליך שבאמצעותו צאצאי אברהם יהיו מוכנים לרשת את הארץ, בתגובה לדאגה של אברהם שהם לא יהיו ראויים. מעשי ה' מוסיף שאברהם היה נפעם ושמח מאוד כששמע את החדשות שצאצאיו יהיו הכלי שבאמצעותו נפלאות ה' יוכרזו לעולם.71
יחס בין גלות לשעבוד – גישה זו יכולה לראות גם את הגלות וגם את השעבוד בתור אמצעים בלבד להשגת היעדים של שלב הגאולה. אולם, רלב"ג רואה בעבדות עונש על חטאי בני ישראל במצרים.72
מקבילות היסטוריות – ר' אליעזר אשכנזי טוען שמטרת הגלות העכשווית, כמו גלות מצרים, היא כדי לאפשר את הפצת המונותיאיזם לעולם כולו.
ייסורים של אהבה
הגלות והשעבוד היו הגשמה של אהבת ה', מכיוון שהם העלו את הרמה הרוחנית של בני ישראל, קירבה אותם לה', והכינה אותם לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.
סבל ללא חטא – המושג של "ייסורין של אהבה" מופיע כבר בספרות האמוראים,77 אך הפרשנים חולקים האם ייסורים מגיעים לעתים אפילו כאשר אין חטא בכלל.78 הר"ן79 ור' חסדאי קרשקש סוברים שהם מגיעים אפילו ללא חטא,80 , ושזה היה המצב במצרים.81
זהות דתית במצרים – גישה זו רואה את בני ישראל במצרים בתור עם צדיק לחלוטין.82 אולם, כפי שאברבנאל מציין, דיוקן זה לא עולה בקנה אחד עם הטקסט ביחזקאל כ'.83 אברבנאל גם טוען שההתנהגות של בני ישראל אחר כך במדבר נראית כמצביעה על כך שה"ייסורין של אהבה" במצרים היו כישלון חינוכי מוחלט.84
מטרת הייסורים – בעוד שר' חננאל ור' בחיי מציעים שהייסורים מגדילים את השכר של הצדיקים ואת העונש של הרשעים, הר"ן מסביר שייסורים הופכים את האדם ליותר עניו, מרחיקים אותו מהתאוות הגופניות של העולם הזה, ובכך מכינים אותו לקרבה רוחנית לה'.85 במקרה של בני ישראל במצרים , הר"ן מצטט את אמרתו של רשב"י מהבבלי בברכות ה'. שייסורים הכשירו את בני ישראל לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.86 אך, אברבנאל דוחה את הבנת הר"ן, בהערה שבעוד שהתורה מתארת את האירועים של ארבעים השנה במדבר בתור תהליך חינוכי,87 היא מעולם לא עושה זאת בנוגע לשעבוד מצרים. יתר על כן, אברבנאל מקשה מדוע אותם היעדים לא היו יכולים להיות מושגים ללא רדיפה קשה כל כך, ומדוע התורה רואה את יציאת מצרים בתור מעשה בלעדי של חסד א-לוהי, אם בני ישראל לא עשו דבר שבגללו היה מגיע להם להיות משועבדים מלכתחילה.
למה במצרים? אברבנאל מצטט את ר' חסדאי קרשקש88 כאומר שה' בחר את מצרים מכיוון שהיא הייתה המרכז העולמי המוביל לקסם אפל, ולכן הוא היה יכול להפגין בצורה טובה יותר את עליונותו על כל הצורות של כישוף.
גזירה א-לוהית מול בחירה חופשית – לשיטת הר"ן, המצרים השתמשו בבחירה חופשית בשעבוד בני ישראל, וה' לא התערב לטובת בני ישראל רק בגלל הרווחים מהעבדות שבני ישראל צברו. לעוד, ראה גלות ושעבוד – תוכנית א-לוהית? ותוכניות א-לוהיות ובחירה חופשית של המצרים.
למה סוּפַּר מראש לאברהם? הר"ן מסביר שהנבואה היא תגובת ה' לדאגת אברהם שצאצאיו לא יהיו ראויים לרשת את הארץ. בנבואה, ה' מסביר איך הניסיונות ותלאות שהעם יעבור יכין אותם לאהוב ולירא אותו.89 בעל צרור המור מוסיף שהנבואה הייתה השכר של אברהם על צדקתו.90
יחס בין גלות לשעבוד – לשיטת הר"ן ור' חסדאי קרשקש, שניהם היו ייסורים של אהבה.91
"כּוּר הַבַּרְזֶל" – ביטוי זה מופיע שלוש פעמים בתנ"ך,92 וכל המקרים מתארים את העבדות במצרים. בעדו שבפרשנים קדומים93 ביטוי זה מובן רק כהתייחסות לתנאי העבודה הקשים במצרים, בעל צרור המור הוא מהראשונים להתמקד בשימוש בכור היתוך כדי לזקק מתכות94 ולהבין את הביטוי כמטפורה לזיקוק האופי הרוחני של העם במצרים.95
הכרת הטוב על הגאולה – לשיטה זו, אנו חשים הכרת הטוב מכיוון שהתהליך כולו היה לטובתינו.
מקבילות היסטוריות – ר' בחיי אומר שהגאולה שהתעכבה והתעצמות הרדיפה לקראת הסוף גם בגלות מצרים וגם בזו העכשווית נועדה להגדיל גם את שכרינו וגם את העונש של אלו שעינו אותנו.96 ר' חסדאי קרשקש מוסיף שהאורך המופרז של הגלות העכשווית אינה תוצאה של חטא, כמו שגלות מצרים לא הייתה עונש על חטאים. אלא, הוא אומר, זהו הגשמה של חסד ה' ומעוצב כך שהוא אמור לקרב אותנו אליו.97
כור היתוך
המטרה של הגלות והשעבוד הייתה לטהר את בני ישראל מכל היסודות הטמאים שלהם.98
המצב לפני הירידה למצרים – אברבנאל מתאר שמשפחת יעקב בכנען החלה להתערב עם הכנענים ולספוג את מנהיגיהם, ולא הייתה מוכנה לקבל את התורה.100
זהות מצרית במצרים – אברבנאל מצטט את הפסוקים מיחזקאל כ' בתור הוכחה שבני ישראל עבדו עבודה זרה במצרים.
"כּוּר הַבַּרְזֶל" והתהליך המטהר – האלשיך משלב את המוטיב המדרשי של "רק חמישית" ("וַחֲמֻשִׁים")101 עם המטפורה של כור ההיתוך ומסביר שהחלק הרשע בעם מת במצרים.102 החלק הצדיק שנותר היה יכול אז להתקדם להר סיני למעמד ההתגלות.103
למה במצרים? אברבנאל טוען שמצרים נבחרה מכיוון שהיא הייתה המרכז המוביל של העולם בעבודה זרה, ולכן לניסי יציאת מצרים יכול להיות השפעה גדולה יותר בהתפשטות המונותיאיזם.104
מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? לשיטה זו, הגאולה הגיעה אחרי שהעם נטהר מכל יסודות הטומאה.
החדרת הזדהות לשכבות החלשות בחברה
בכך שחוו גלות ושעבוד בעצמם, בני ישראל למדו להרגיש הזדהות ואכפתיות כלפי האנשים החלשים ופחות ברי המזל בחברה.
מקורות:נחמה ליבוביץ
צדק חברתי וחוויית השעבוד – התורה מתייחסת לגלות מצרים ולגאולה במצוות רבות שעוסקות בצדק חברתי,105 ויציאת מצרים הפכה לסמל אוניברסלי של חירות, שוויון וזכויות אדם.
מטרה או תוצאה? לא ברור האם התורה משמיעה שזו הייתה המטרה של הגלות והשעבוד, או רק לקח שאפשר להפיק ממבט לאחור.
יצירת זהות לאומית
מצרים הייתה חממה בה משפחת יעקב הייתה יכולה לגבור על אתגרים פנימיים וחיצוניים כאחד שמולם ניצבה בדרך להתפתחות לאומה עם זהות ייחודית משלה.
מצרף
הסבל המשותף על של העם כולו במצרים נועד לבטל את ההבדלים בין המעמדות ולטפח אחדות.
המצב לפני הירידה למצרים – לפני גלות מצרים, יעקב מעדיף את יוסף וגם מבדיל בין בני נשיו לבני שפחותיו.108 אך, לאחר יציאת מצרים, לכל שנים עשר השבטים יש מעמד שווה.
חוויות משותפות – הפסיקתא חדתא מדבר על ההתנסות המצרית כמשווה אדיר, מכיוון שהעם כולו השתתף יחד גם בשעבוד וגם בציוויים על קרבן הפסח.
"כּוּר הַבַּרְזֶל" – ר' הירש מדגיש את כוח הצירוף של הכור.
מקבילות היסטוריות – ר' הירש מציין שגם גלות מצרים וגם הגלות העכשווית נגרמו בידי קנאה ומאבקים פנימיים.109
מניעת התבוללות
משפחת יעקב הייתה צריכה לעזוב את כנען כדי לסכור את זרם נישואי התערובת. ברגע שהאוכלוסיה שלהם גדלה לעם,110 הם יכלו לשוב ולכבוש את כנען.
המצב לפני הירידה למצרים – ר' הירש טוען שאילו הייתה משפחת יעקב נותרת בכנען הם היו מתבוללים לתוך העמים הסובבים. י"מ עמנואלי מוסיף שבני יעקב כבר החלו להתחתן עם כנעניות.113
למה במצרים? הזוהר וספורנו מציינים שמכיוון שהמצרים תיעבו זרים ולא היו מוכנים אפילו לאכול לחם עם העברים, שלא לדבר על להתחתן אתם, סיכויי ההתבוללות היו קטנים הרבה יותר במצרים מאשר בכנען.114
יחס בין גלות לשעבוד – לשיטת ספורנו, רק הגלות נועדה כדי למנוע נישואי תערובת, אך השעבוד היה עונש לחטאים במצרים. הנצי"ב, לעומת זאת, טוען שהצורך בשעבוד התעורר מכיוון שבני ישראל לא נשארו בגושן115 וניסו להשתלב בחברה המצרית הכללית.116 שילוב של ספורנו עם הנצי"ב יוצר עמדה שגם הגלות וגם השעבוד עוצבו כדי ללחום בהתבוללות.117
מקבילות היסטוריות – הנצי"ב עורך הקבלה היסטורית לימיו, ומסיק שהשורש שגורם לאנטישמיות לאורך הדורות הוא הרצון היהודי להתבולל ולהיות מקובל בחברה הלא-יהודית. באופן דומה, ר' הירש ועמנואלי רואים את גושן בתור האבטיפוס של גטו יהודי לאורך ההיסטוריה.
מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? לשיטה זו, העם הצליח להיגאל כאשר הגיע לכמות מספקת להוות עם עצמאי.
ללא מטרה
אפשרות זו שוללת את ההנחה של הגישות הקודמות שהשעבוד תוכנן על יד ה' ולכן מוכרח להיות לו מטרה. היא טוענת שהגלות והשעבוד היו לחלוטין תוצאה של תהליכים טבעיים ובחירות אנושיות.
גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – בעל העקידת יצחק ואברבנאל רואים את הברית כנבואה על העתיד בלבד ולא כגזירה שחייבה או אילצה.118 לעוד, ראה תוכניות א-לוהיות ובחירה חופשית של עם ישראל.119
מדוע ה' לא מנע את המצרים מלשעבד את בני ישראל? גישה זו אינה מתייחסת לשאלה מדוע ה' חיכה מאות שנים בצד לפני שהגיע לבסוף כדי להציל את עמו הנבחר
הכרת הטוב על הגאולה – לשיטה זו, אנו חשים הכרת הטוב מכיוון שה' הוציא את בני ישראל מהמצב שאליו הם הכניסו את עצמם.
