Difference between revisions of "Purposes of the Egyptian Bondage/2/he"
m |
m (Translation: Elisheva Rabinowitz) |
||
Line 95: | Line 95: | ||
<point><b>מקבילות היסטוריות</b> – R. Bachya says that the delayed redemption and intensification of the persecution toward the end of each of the Egyptian and current exiles is intended to increase both our reward and the punishment of our tormentors.<fn>R. Bachya wrote his commentary over 600 years before the Shoah.</fn> R. Chasdai Crescas adds that the excessive length of the current exile is not the result of sin, just as the Egyptian Exile was not a punishment for sins. Rather, he says, it is a manifestation of Hashem's kindness and is designed to bring us closer to him.<fn>R. Chasdai is likely attempting to provide comfort to his own community (which was decimated in the Spanish pogroms of 1391 and their aftermath), and to respond to Christian polemics regarding the wandering and downtrodden Jew. For R. Chasdai, the Jews of Christian Spain were reliving the experience of the Egyptian Exile on a daily basis. For more on R. Chasdai's view of his own exile, see Prof. Zev Harvey, R. Hasdai Crescas, (Jerusalem, 2010): 157-160.</fn></point> | <point><b>מקבילות היסטוריות</b> – R. Bachya says that the delayed redemption and intensification of the persecution toward the end of each of the Egyptian and current exiles is intended to increase both our reward and the punishment of our tormentors.<fn>R. Bachya wrote his commentary over 600 years before the Shoah.</fn> R. Chasdai Crescas adds that the excessive length of the current exile is not the result of sin, just as the Egyptian Exile was not a punishment for sins. Rather, he says, it is a manifestation of Hashem's kindness and is designed to bring us closer to him.<fn>R. Chasdai is likely attempting to provide comfort to his own community (which was decimated in the Spanish pogroms of 1391 and their aftermath), and to respond to Christian polemics regarding the wandering and downtrodden Jew. For R. Chasdai, the Jews of Christian Spain were reliving the experience of the Egyptian Exile on a daily basis. For more on R. Chasdai's view of his own exile, see Prof. Zev Harvey, R. Hasdai Crescas, (Jerusalem, 2010): 157-160.</fn></point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
− | <opinion name=""> | + | <opinion name="">כור היתוך<br/> |
− | <p> | + | <p>המטרה של הגלות והשעבוד היתה לטהר את בני ישראל מכל היסודות הטמאים שלהם.<fn>This approach is similar to the previous one ("Afflictions of Love") in that both view the suffering as raising the spiritual level of the Israelites. They differ, though, regarding the level of the Israelites at the outset. The previous approach understands the afflictions to be taking an already righteous people to a higher level, while the current approach views the suffering as transforming a nation of sinners into a more worthy one.</fn></p> |
<mekorot><multilink><a href="AbarbanelBereshit15-2" data-aht="source">Abarbanel (Approach #2)</a><a href="AbarbanelBereshit15-2" data-aht="source">בראשית ט"ו, דרך ב'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>,<fn>Abarbanel in this approach combines two distinct theories. While his primary focus is on the refining process for the nation itself, he links this with the need for the Children of Israel and the Exodus to serve as a vehicle for proclaiming Hashem's power throughout the world (like the Sifre above). In contrast, the Abarbanel in Zevach Pesach s.v. "Baruch Shomer" Approach #2 emphasizes the international aspect.</fn> <multilink><a href="AlshikhBereshit15-13" data-aht="source">ר' משה אלשיך</a><a href="AlshikhBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="R. Moshe Alshikh" data-aht="parshan">אודות ר' משה אלשיך</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="AbarbanelBereshit15-2" data-aht="source">Abarbanel (Approach #2)</a><a href="AbarbanelBereshit15-2" data-aht="source">בראשית ט"ו, דרך ב'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>,<fn>Abarbanel in this approach combines two distinct theories. While his primary focus is on the refining process for the nation itself, he links this with the need for the Children of Israel and the Exodus to serve as a vehicle for proclaiming Hashem's power throughout the world (like the Sifre above). In contrast, the Abarbanel in Zevach Pesach s.v. "Baruch Shomer" Approach #2 emphasizes the international aspect.</fn> <multilink><a href="AlshikhBereshit15-13" data-aht="source">ר' משה אלשיך</a><a href="AlshikhBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="R. Moshe Alshikh" data-aht="parshan">אודות ר' משה אלשיך</a></multilink></mekorot> | ||
− | <point><b> | + | <point><b>המצב לפני הירידה למצרים</b> – Abarbanel depicts Yaakov's family in Canaan as having begun to mingle with the Canaanites and absorb their practices, and being unprepared to receive the Torah.<fn>Cf. Seforno below, and see <a href="$">Yaakov's Sons' Wives</a>.</fn></point> |
− | <point><b> | + | <point><b>זהות מצרית במצרים</b> – Abarbanel cites the verses from <a href="Yechezkel20-1" data-aht="source">Yechezkel 20</a> as proof that the Israelites worshiped idolatry in Egypt.</point> |
− | <point><b>"כּוּר הַבַּרְזֶל" | + | <point><b>"כּוּר הַבַּרְזֶל" והתהליך המטהר</b> – The Alshikh merges the Midrashic motif of "Only 1/5" ("וַחֲמֻשִׁים")‎<fn>See Mekhilta Beshalach Vayehi Petichta.</fn> with the metaphor of the smelting furnace and explains that the wicked part of the nation died off in Egypt.<fn>This position comes close to the punitive approaches analyzed above, however according to the Alshikh the emphasis is not on the people receiving the punishment but rather on the remaining portion of the nation which was purified.</fn> The righteous portion which remained could then proceed to Mt. Sinai for the revelation.<fn>Abarbanel, on the other hand, presents Egypt as a test of whether the Israelites would maintain their faith in the midst of an idolatrous society. According to Abarbanel, the Israelites failed this test, but Hashem nevertheless redeemed them. This raises the difficulty of why Hashem would give them a test just so they would fail.</fn></point> |
<point><b>למה במצרים?</b> Abarbanel posits that Egypt was chosen because it was the world's leading center of idolatry, and the miracles of the Exodus could thus have a greater impact in spreading monotheism.<fn>In this respect, Abarbanel is following the course charted by the Ran and R. Chasdai Crescas – see above.</fn></point> | <point><b>למה במצרים?</b> Abarbanel posits that Egypt was chosen because it was the world's leading center of idolatry, and the miracles of the Exodus could thus have a greater impact in spreading monotheism.<fn>In this respect, Abarbanel is following the course charted by the Ran and R. Chasdai Crescas – see above.</fn></point> | ||
<point><b>מה בסופו של דבר הביא את הגאולה?</b> According to this approach, the redemption came about after all of the impure elements were removed.</point> | <point><b>מה בסופו של דבר הביא את הגאולה?</b> According to this approach, the redemption came about after all of the impure elements were removed.</point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
− | <opinion name=" | + | <opinion name="אמפתיה">החדרת הזדהות לשכבות החלשות בחברה<br/> |
− | <p> | + | <p>בכך שחוו גלות ושעבוד בעצמם, בני ישראל למדו להרגיש הזדהות ואכפתיות כלפי האנשים החלשים ופחות ברי המזל בחברה.</p> |
<mekorot><multilink><a href="NechamaShemotMavo" data-aht="source">נחמה ליבוביץ</a><a href="NechamaShemotMavo" data-aht="source">עיונים חדשים בספר שמות , עמ' 14-12</a><a href="Nechama Leibowitz" data-aht="parshan">אודות נחמה ליבוביץ</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="NechamaShemotMavo" data-aht="source">נחמה ליבוביץ</a><a href="NechamaShemotMavo" data-aht="source">עיונים חדשים בספר שמות , עמ' 14-12</a><a href="Nechama Leibowitz" data-aht="parshan">אודות נחמה ליבוביץ</a></multilink></mekorot> | ||
− | <point><b> | + | <point><b>צדק חברתי וחוויית השעבוד</b> – The Torah references the Egyptian exile and redemption in numerous commandments which deal with social justice,<fn>See Shemot 22:20, 23:9, Vayikra 19:34, Devarim 5:15, 10:19, 15:15, 16:12, 24:18, and 24:22. Nechama Leibowitz also notes that the word "פרך" appears in the Torah only in the two contexts of the Egyptian slavery (Shemot 1:13-14) and how not to treat a slave (Vayikra 25:43-53).</fn> and the Exodus has become a global symbol of liberty, justice, and human rights.</point> |
− | <point><b> | + | <point><b>מטרה או תוצאה?</b> It is unclear whether the Torah is implying that this was the purpose of the exile and slavery, or merely a lesson that can be derived in retrospect.</point> |
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
− | <category name=" | + | <category name="יצירת זהות">יצירת זהות לאומית<br/> |
− | <p> | + | <p>מצרים היתה חממה בה משפחת יעקב היתה יכולה לגבור על אתגרים פנימיים וחיצוניים כאחד שמולם ניצבה בדרך להתפתחות לאומה עם זהות ייחודית משלה.</p> |
− | <opinion name=" | + | <opinion name="">מצרף<br/> |
− | <p> | + | <p>הסבל המשותף על של העם כולו במצרים נועד לבטל את ההבדלי ם בין המעמדות ולטפח אחדות.</p> |
<mekorot><multilink><a href="PesiktaChadta" data-aht="source">Pesikta Chadta</a><a href="PesiktaChadta" data-aht="source">פסיקתא חדתא, (אוצר המדרשים אייזנשטיין עמ' 48)</a><a href="Pesikta Chadta" data-aht="parshan">About Pesikta Chadta</a></multilink>,<fn>While the Pesikta Chadta does view Hashem's action as a punishment, it emphasizes the constructive nature and goal of the punishment.</fn> | <mekorot><multilink><a href="PesiktaChadta" data-aht="source">Pesikta Chadta</a><a href="PesiktaChadta" data-aht="source">פסיקתא חדתא, (אוצר המדרשים אייזנשטיין עמ' 48)</a><a href="Pesikta Chadta" data-aht="parshan">About Pesikta Chadta</a></multilink>,<fn>While the Pesikta Chadta does view Hashem's action as a punishment, it emphasizes the constructive nature and goal of the punishment.</fn> | ||
<multilink><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">בראשית מ"ה:י"א</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink><fn>See below that R. Hirsch also develops the notion that emigrating to Egypt would prevent assimilation.</fn></mekorot> | <multilink><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">בראשית מ"ה:י"א</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink><fn>See below that R. Hirsch also develops the notion that emigrating to Egypt would prevent assimilation.</fn></mekorot> | ||
− | <point><b> | + | <point><b>המצב לפני הירידה למצרים</b> – Before the Egyptian Exile, Yaakov favors Yosef and also distinguishes between the sons of his wives and the sons of his maidservants.<fn>See Bereshit 33:2. See also Yerushalmi Peah 1:1 which records that Yosef reported to Yaakov that the sons of Leah were disrespecting the sons of Bilhah and Zilpah and treating them as servants. While the Yerushalmi implies that this was a false report, from the Pesikta Chadta it would seem that there was more than a grain of truth in this claim.</fn> After the Exodus, though, all twelve tribes have equal status.</point> |
− | <point><b> | + | <point><b>חוויות משותפות</b> – The Pesikta Chadta speaks of the Egyptian experience being a great equalizer, as the entire nation participated together in both the slavery and in the commandments of the Paschal sacrifice.</point> |
<point><b>"כּוּר הַבַּרְזֶל"</b> – R. Hirsch emphasizes the fusing property of the blast furnace.</point> | <point><b>"כּוּר הַבַּרְזֶל"</b> – R. Hirsch emphasizes the fusing property of the blast furnace.</point> | ||
− | <point><b> | + | <point><b>מקבילות היסטוריות</b> – R. Hirsch notes that both the Egyptian Exile and the current exile were caused by jealousy and internecine strife.<fn>While the Egyptian experience created a measure of equality between the twelve tribes, conflict between the tribes never ceased throughout the entire First Temple era.</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
− | <opinion name=" | + | <opinion name="">מניעת התבוללות |
− | <p> | + | <p>משפחת יעקב היתה צריכה לעזוב את כנען כדי לסכור את זרם נישואי התערובת. ברגע שהאוכלוסיה שלהם גדלה לעם,<fn>See Seforno in his Introduction to Sefer Bereshit that the land was promised to Avraham's descendants "כאשר יהיו לגוי מספיק לקבוץ מדיני".</fn> הם יכלו לשוב ולכבוש את כנען.</p> |
− | <mekorot><multilink><a href="ZoharShemot" data-aht="source">זוהר</a><a href="ZoharShemot" data-aht="source">פרשת שמות (י"ד:-ט"ו.)</a><a href="Zohar" data-aht="parshan">אודות הזוהר</a></multilink>, | + | <mekorot><multilink><a href="ZoharShemot" data-aht="source">זוהר</a><a href="ZoharShemot" data-aht="source">פרשת שמות (י"ד:-ט"ו.)</a><a href="Zohar" data-aht="parshan">אודות הזוהר</a></multilink>, <multilink><a href="SefornoBereshit46-3" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoHakdamah" data-aht="source">הקדמה לתורה</a><a href="SefornoBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="SefornoBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'</a><a href="SefornoShemot1-14" data-aht="source">שמות א':י"ד</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>,<fn>This is how Seforno understands the need for the exile. See above for his position that the slavery was a punishment for the Israelite's sins in Egypt.</fn> <multilink><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">בראשית מ"ה:י"א</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>,<fn>See above that R. Hirsch also presents the theme of the melting pot.</fn> <multilink><a href="NetzivShemot1-7" data-aht="source">נצי"ב</a><a href="NetzivShemot1-7" data-aht="source">שמות א':ז'</a><a href="NetzivBereshit15-14" data-aht="source">הרחב דבר בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="NetzivBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'-ד'</a><a href="NetzivBereshit46-34" data-aht="source">בראשית מ"ו:ל"ד</a><a href="NetzivBemidbar23-9" data-aht="source">במדבר כ"ג:ט'</a><a href="NetzivHaggadah" data-aht="source">אמרי שפר, "והיא שעמדה"</a><a href="R. Naftali Zvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink>, <multilink><a href="ImmanueliBereshit" data-aht="source">Y"M Immanueli</a><a href="ImmanueliBereshit" data-aht="source">י"מ עמנואלי, ספר בראשית, עמ' 489-484</a></multilink></mekorot> |
− | + | <point><b>המצב לפני הירידה למצרים</b> – R. Hirsch asserts that had Yaakov's family remained in Canaan they would have been assimilated into the surrounding nations. Immanueli adds that the sons of Yaakov had already begun to intermarry with the Canaanites.<fn>See Bereshit 38:2 and 46:10, and see <a href="$">Yaakov's Sons' Wives</a>.</fn></point> | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | <point><b> | ||
<point><b>למה במצרים?</b> The Zohar and Seforno note that since the Egyptians were xenophobic and would not even eat with the Hebrews, let alone marry them, the chances of assimilation were much smaller in Egypt than in Canaan.<fn>However, as Seforno himself notes based on Yechezkel 20, the Israelites did in fact absorb the Egyptian idolatrous customs.</fn></point> | <point><b>למה במצרים?</b> The Zohar and Seforno note that since the Egyptians were xenophobic and would not even eat with the Hebrews, let alone marry them, the chances of assimilation were much smaller in Egypt than in Canaan.<fn>However, as Seforno himself notes based on Yechezkel 20, the Israelites did in fact absorb the Egyptian idolatrous customs.</fn></point> | ||
<point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – According to Seforno, only the exile was intended to prevent intermarriage, but the bondage was a punishment for sins in Egypt. The Netziv, though, contends that the need for the bondage arose because the Israelites did not remain in Goshen<fn>For more, see <a href="ותמלא הארץ אתם – Where Did the Jews Live" data-aht="page">Where did the Jews Live</a>.</fn> and attempted to assimilate into general Egyptian society.<fn>While the Tanchuma and Shemot Rabbah above appear to view the bondage as a punishment for the Israelites' attempts to assimilate (see the earlier discussion of their position), the Netziv interprets Shemot Rabbah as saying that Paroh's decrees served as Hashem's vehicle for preventing further assimilation. According to the Netziv, Hashem's promise at the Covenant of Pieces that Abraham's descendants would always remain foreigners ("גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם") and never assimilate is what maintained Jewish identity throughout history, and is the referent of "והיא" in "והיא שעמדה לאבותינו ולנו". Despite the Jewish people's best efforts to assimilate which engender "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו", Hashem is "מצילנו מידם" and prevents our assimilation. This, the Netziv says, is what happened both in Egypt and in subsequent generations ("ובזה הגיע ויקם מלך חדש וגו'. וכן הוא בכל דור").</fn> Combining Seforno and the Netziv would thus create a position that each of the exile and slavery were designed to combat assimilation.<fn>The exile was aimed at preventing assimilation in Canaan, and the slavery was intended to prevent assimilation in Egypt.</fn></point> | <point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – According to Seforno, only the exile was intended to prevent intermarriage, but the bondage was a punishment for sins in Egypt. The Netziv, though, contends that the need for the bondage arose because the Israelites did not remain in Goshen<fn>For more, see <a href="ותמלא הארץ אתם – Where Did the Jews Live" data-aht="page">Where did the Jews Live</a>.</fn> and attempted to assimilate into general Egyptian society.<fn>While the Tanchuma and Shemot Rabbah above appear to view the bondage as a punishment for the Israelites' attempts to assimilate (see the earlier discussion of their position), the Netziv interprets Shemot Rabbah as saying that Paroh's decrees served as Hashem's vehicle for preventing further assimilation. According to the Netziv, Hashem's promise at the Covenant of Pieces that Abraham's descendants would always remain foreigners ("גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם") and never assimilate is what maintained Jewish identity throughout history, and is the referent of "והיא" in "והיא שעמדה לאבותינו ולנו". Despite the Jewish people's best efforts to assimilate which engender "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו", Hashem is "מצילנו מידם" and prevents our assimilation. This, the Netziv says, is what happened both in Egypt and in subsequent generations ("ובזה הגיע ויקם מלך חדש וגו'. וכן הוא בכל דור").</fn> Combining Seforno and the Netziv would thus create a position that each of the exile and slavery were designed to combat assimilation.<fn>The exile was aimed at preventing assimilation in Canaan, and the slavery was intended to prevent assimilation in Egypt.</fn></point> | ||
− | <point><b> | + | <point><b>מקבילות היסטוריות</b> – The Netziv draws historical parallels to his own day, and concludes that the root cause of anti-semitism throughout the generations is the Jewish desire to assimilate and be accepted in non-Jewish society. Similarly, R. Hirsch and Immanueli view Goshen as the prototype for Jewish ghettoes throughout history.</point> |
<point><b>מה בסופו של דבר הביא את הגאולה?</b> According to this approach, the nation was able to be redeemed when it had achieved critical mass.</point> | <point><b>מה בסופו של דבר הביא את הגאולה?</b> According to this approach, the nation was able to be redeemed when it had achieved critical mass.</point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
− | <category name=""> | + | <category name="">ללא מטרה |
− | <p> | + | <p>אפשרות זו שוללת את ההנחה של הגישות הקודמות שהשיעבוד תוכנן על יד ה' ולכן מוכרח להיות לו מטרה. היא טוענת שהגלות והשעבוד היו לחלוטין תוצאה של תהליכים טבעיים ובחירות אנושיות.</p> |
− | <mekorot><multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>, | + | <mekorot><multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>, <multilink><a href="AbarbanelHaggadah" data-aht="source">Abarbanel (Approach #3)</a><a href="AbarbanelHaggadah" data-aht="source">זבח פסח "ברוך שומר", דרך ג'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink></mekorot> |
− | <multilink><a href="AbarbanelHaggadah" data-aht="source">Abarbanel (Approach #3)</a><a href="AbarbanelHaggadah" data-aht="source">זבח פסח "ברוך שומר", דרך ג'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink></mekorot> | ||
<point><b>גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית</b> – The Akeidah and Abarbanel view the Covenant as merely a foretelling of the future and not as a decree which obligated or compelled.<fn>The Akeidat Yitzchak and Abarbanel note that Bereshit 15:13 makes no mention of Hashem playing any role in the exile or slavery. This stands in contrast to the following verse which emphasizes His role in bringing about the redemption. They make this same point about several other verses in Tanakh which describe the descent to Egypt as initiated by Yaakov and his family and not by Hashem, and Abarbanel contrasts these to the myriad verses which describe how Hashem actively brought the Children of Israel back to Israel.</fn> For more, see <a href="Divine Plans and Israelite Free Choice" data-aht="page">Divine Plans and Israelite Free Choice</a>.<fn>See also <a href="Exile and Enslavement – Divinely Designed" data-aht="page">Exile and Enslavement – Divine Design?</a> and <a href="Divine Plans and Egyptian Free Choice" data-aht="page">Divine Plans and Egyptian Free Choice</a>.</fn></point> | <point><b>גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית</b> – The Akeidah and Abarbanel view the Covenant as merely a foretelling of the future and not as a decree which obligated or compelled.<fn>The Akeidat Yitzchak and Abarbanel note that Bereshit 15:13 makes no mention of Hashem playing any role in the exile or slavery. This stands in contrast to the following verse which emphasizes His role in bringing about the redemption. They make this same point about several other verses in Tanakh which describe the descent to Egypt as initiated by Yaakov and his family and not by Hashem, and Abarbanel contrasts these to the myriad verses which describe how Hashem actively brought the Children of Israel back to Israel.</fn> For more, see <a href="Divine Plans and Israelite Free Choice" data-aht="page">Divine Plans and Israelite Free Choice</a>.<fn>See also <a href="Exile and Enslavement – Divinely Designed" data-aht="page">Exile and Enslavement – Divine Design?</a> and <a href="Divine Plans and Egyptian Free Choice" data-aht="page">Divine Plans and Egyptian Free Choice</a>.</fn></point> | ||
− | <point><b> | + | <point><b>מדוע ה' לא מנע את המצרים מלשעבד את בני ישראל?</b> This approach does not address why Hashem waited for centuries on the sidelines before finally coming to the rescue of His chosen nation.</point> |
<point><b>הכרת הטוב על הגאולה</b> – According to this approach, we feel gratitude because Hashem redeemed the Israelites from the situation into which they got themselves.</point> | <point><b>הכרת הטוב על הגאולה</b> – According to this approach, we feel gratitude because Hashem redeemed the Israelites from the situation into which they got themselves.</point> | ||
</category> | </category> |
Version as of 05:47, 4 January 2015
מטרות שעבוד מצרים
גישות פרשניות
סקירה
השעבוד המצרי הוא המקרה היחיד בתנ"ך של עם שסובל שאינו קשור מפורשות לשום חטא. פרשנים לכן נחלקים בין חיפוש אחר מועמדים לחטא שאולי היה ראוי לעונש כה חמור, או מנסים לחשוף מטרות מלבד הענשה להתנסות המצרית. בכך, פרשנים משתמשים בגלות המצרית ובאופי של בני ישראל במצרים כעדשה שדרכה הם רואים עניינים דומים שעלו בנוגע לתקופתם ולגלותם.
מה שמסבך את המשימה היא העובדה שתהליך הגלות והשעבוד היה ארוך שהשתרע על מספר דורות, כאשר לא כולם התנהגו באותו האופן או הושפעו באותה צורה. אלה שנוקטים בגישת העונש מוכרחים משום כך להחליט האם לחפש חטא של אברהם שהיה הראשון שהוזהר על העונש אך לא חווה את ההשלכות, חטא של יוסף ואחיו שהוגלו, או חטא של בני ישראל ששועבדו. בדומה, אלה שמאמצים את התיאוריות החינוכיות מוכרחים גם כן להתחבט בשאלה איזה דור היה זקוק להתנסות ביותר והאם המטרות הושגו באמצעות הגלות, שעבוד, או גאולה. לכן, השאלה המרכזית מסתבכת בפקעת של עניינים תיאולוגיים סבוכים כמו עונש קבוצתי, ייסורים של אהבה, דקדוק עם צדיקים כחוט השערה, בחירה חופשית, והשגחה אלוהית.
לכל גישה יתרונות וחסרונות, והם אינם בהכרח סותרים. יצירת שילוב של האפשרויות השונות שמאפשר הבנת מכלול הדורות והמטרות יכולה להביא לידי הבנה מלאה יותר של הדינמיקה של התהליך.
הענשה
גישה זו רואה בשהות במצרים עונש על חטא. היא מסתעפת בנוגע לשאלה איזה דור היה הצד האשם, ומדוע דורות אחרים גם נענשו או יודעו על העונש, ומהו טיב היחסים שבין הגלות והשעבוד:
אברהם (דור הנבואה)
אברהם, שהיה הראשון שנאמרה לו הגזירה מראש, הוא זה שחטא, אך הדורות המאוחרים יותר של הגלות והשעבוד היו אלה שסבלו מההשלכות.
- In Bereshit 15, Avraham displayed a lack of faith in Hashem when he asked for a sign that he would inherit the land ("בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה") – Shemuel in Bavli Nedarim, ויקרא רבה,1 תרגום המיוחס ליונתן, תנחומא, R. Yochanan b. Zakkai in Pirkei DeRabbi Eliezer (Higger).
- In Bereshit 14, Avraham acted inappropriately in drafting Torah scholars for battle – R. Elazar in Bavli Nedarim.2
- After his victory in the War of the Kings in Bereshit 14, Avraham squandered a golden opportunity to keep the people of Sedom3 as part of the spoils, absorb them into his household, and convert them4 – R. Yochanan in Bavli Nedarim.5
- During the famine in Bereshit 12, Avraham demonstrated a lack of faith in Hashem by leaving the land of Israel for Egypt and endangering Sarah6 – רמב"ן.7
אחי יוסף (דור הגלות)
אחי יוסף, שבזמנם הגלות התממשה, היו האשמים, אך האירועים נובאו זמן ארוך קודם לכן, ועקר נטל השעבוד הורגש רק בידי הדורות המאוחרים יותר.
- Yosef – According to Abarbanel, Yosef sinned (albeit unintentionally) by boasting about his dreams.32
- Binyamin – Abarbanel posits that Binyamin was punished even though he did not sin because the principle of collective punishment applies when the majority sins.33
- Yaakov – Abarbanel explains that Yaakov sinned in giving a special tunic to Yosef and thereby provoking the jealousy of the brothers.34
- Reuven – Abarbanel suggests that Reuven was involved in the hatred of Yosef,35 even though he did not participate in the sale.
בני ישראל במצרים (דור השעבוד)
הדור שבמהלכו החל השעבוד היה זה שחטא ומשום כל אחראי על מצבו שלו. אך הגלות קדמה לחטא במצרים ולכן הגיעה לא בתור חלק מהעונש, אלא מסיבה שונה.
- Eating blood – ברית דמשק. The prohibition of eating blood dates back to Noachide law46 and is one of the most often repeated prohibitions in the Torah.47
- Ceased performing circumcision – תנחומא,48 שמות רבה.49 Circumcision was an extremely logical candidate as it was the only commandment given as a covenant with Avraham's descendants.50 For discussion of the various opinions as to whether the Israelites practiced circumcision in Egypt, see Israelites' Religious Identity.
- Idolatry – רד"ק,51 נימוקי יוסף,52 and ספורנו53 develop this approach based on the explicit verses in Yechezkel 20. It is unclear though whether this idolatry preceded the bondage.54
- Tale-bearing and informing – תנחומא,55 תנחומא (בובר), שמות רבה,56 רש"י, רלב"ג.57 These sources learn from the story of Moshe's killing of the Egyptian taskmaster that informants existed among the Israelites.58
חינוכית
קטגוריה זו נחלקת חלוקת משנה בנוגע לשאלה האם המטרה החינוכית היתה בתחום התיאולוגי או מוסרי-אתי, והאם היעד הושג דרך הסבל או הגאולה
התפשטות המונותיאיזם
הגאולה הפגינה את כוחו של ה', והגלות והשעבוד היו רק הקדמה נחוצה למטרה זו.
ייסורים של אהבה
הגלות והשעבוד היו הגשמה של אהבת ה', מכיוון שהם העלו את הרמה הרוחנית של בני ישראל, קירבה אותם לה', והכינה אותם לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.
כור היתוך
המטרה של הגלות והשעבוד היתה לטהר את בני ישראל מכל היסודות הטמאים שלהם.98
החדרת הזדהות לשכבות החלשות בחברה
בכך שחוו גלות ושעבוד בעצמם, בני ישראל למדו להרגיש הזדהות ואכפתיות כלפי האנשים החלשים ופחות ברי המזל בחברה.
יצירת זהות לאומית
מצרים היתה חממה בה משפחת יעקב היתה יכולה לגבור על אתגרים פנימיים וחיצוניים כאחד שמולם ניצבה בדרך להתפתחות לאומה עם זהות ייחודית משלה.
מצרף
הסבל המשותף על של העם כולו במצרים נועד לבטל את ההבדלי ם בין המעמדות ולטפח אחדות.
מניעת התבוללות
משפחת יעקב היתה צריכה לעזוב את כנען כדי לסכור את זרם נישואי התערובת. ברגע שהאוכלוסיה שלהם גדלה לעם,110 הם יכלו לשוב ולכבוש את כנען.
ללא מטרה
אפשרות זו שוללת את ההנחה של הגישות הקודמות שהשיעבוד תוכנן על יד ה' ולכן מוכרח להיות לו מטרה. היא טוענת שהגלות והשעבוד היו לחלוטין תוצאה של תהליכים טבעיים ובחירות אנושיות.